Сборники "Сафрут" [אסופות ספרות], כתב עת ספרותי יהודי בעריכת לייב יפה, גיליון מספר 2. מוסקבה, "Сафрут", 1918. רוסית.

גיליון מס' 2 של כתב העת, אשר ראה אור בין השנים 1918-1922 (סה"כ הופיעו חמישה גיליונות). הגיליון מוקדש לציון שנת העשרים לקונגרס הציוני הראשון בבאזל, וכולל מגוון של טקסטים ומאמרים מאת מנהיגי הציונות והוגיה, בהם תיאודור הרצל, לייב יפה, מקס נורדאו, יהודה ליב קלוזנר, נחום סוקולוב, בעל-מחשבות, נתן בירנבוים, חיים גרינברג, דוד וולפסון, יחיאל צ'לנוב, ועוד.

הגיליון מלווה בארבעה לוחות-הדפס עם דיוקנאות של הרצל, מקס נורדאו, דוד וולפסון וצבי הרמן שפירא.

202 עמ', [3] דף. 125.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וכתמים. קרעים בשולי כמה דפים; קרע לאורך דף השער, משוקם בהדבקה. רישומים. נכרך (עם העטיפה המקורית) בכריכה קשה (מהתקופה); כתמים ובלאי בכריכה.

Ausstellung J. Ryback. ברלין, דפוס Lutze & Vogt, 1923/1924. גרמנית.

קטלוג לתערוכה של יששכר בער ריבאק ובו שבע רפרודוקציות של עבודות מעשה ידיו (מודפסות על דפים נפרדים ומוצמדות לדפי הקטלוג בשוליהן העליונים).

[8] דף (כולל העטיפה), 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. פגמים קלים. שני חלקי העטיפה מנותקים זה מזה ומגוף החוברת. קרעים ופגמים בעטיפה. רישום בשולי העטיפה.

אין טאוול פון ווענט (זאמלונג), מאת דוד האפשטיין [הופשטיין]. ברלין, פונקען, 1923. יידיש.

ספר שירה מאת משורר וסופר היידיש דוד הופשטיין (1889-1952). העטיפה עוצבה בידי נתן אלטמן.

60, [4] עמ'. 25.5 ס"מ. מצב בינוני. מרבית הדפים ושני חלקי העטיפה מנותקים (שדרה חסרה ברובה). קרעים וקרעים חסרים גדולים בדף השער ובדף שלפניו. קמטים, קרעים ובלאי בשולי העטיפה.

נתן אלטמן (Натан Исаевич Альтман; 1889-1970), יליד ויניצה (כיום באוקראינה), אמן אוונגרד, צייר, גרפיקאי, מאייר ספרים, פסל ומעצב תפאורות. יצירתו המגוונת משתייכת לתתי-זרמים שונים – קוביזם, קונסטרוקטיביזם, פוטוריזם וסופרמטיזם – ומשקפת את התמורות הרבות שידע עולמו, הן מן הבחינה האמנותית אולם לא פחות מכך מן הבחינה הפוליטית.

את לימודי האמנות שלו החל באודסה; בשנת 1910 עבר לפריז, שם המשיך בלימודיו והתרועע עם אמני קבוצת "מחמדים" שטיפחו יוגנדשטיל ציוני. ב-1912 חזר אלטמן לרוסיה והתיישב בסנקט פטרבורג. את הקיץ של שנת 1913 עשה בהעתקת תבליטים ממצבות יהודיות, ופיתח סגנון קוביסטי המתבסס על האמנות היהודית העממית. באותה תקופה ייסד בעיר חברה לעידוד אמנות יהודית. אלטמן היה תומך נלהב של המהפכה הבולשביקית ולאחריה התמנה לקומיסר במחלקה לאמנויות יפות (IZO-Narkompros) בקומיסריון החינוך העממי. ב-1919 נעשה אחר מן האמנים הבולטים בקבוצת "Kom-Fut" ("הקומוניסטים הפוטוריסטיים") ועסק בעיצוב עבור תוכניתו של לנין, "תעמולה מונומנטלית", ועבור תוכנית התעמולה "Agitprop".

בשנות ה-20 המוקדמות עיצב אלטמן תפאורות לתיאטרון "הבימה" והתיאטרון היהודי הממלכתי "גוס"ט". בעיצוב הבימה להצגה "הדיבוק" שהעלה תיאטרון "הבימה" ב-1922 באו לידי ביטוי אלמנטים יהודיים בלבוש קונסטרוקטיביסטי, וכאשר העלה תיאטרון "גוס"ט" את ההצגה "אוריאל ד'אקוסטה", עיצב אלטמן תפאורה שהביאה את יצירתו הקונסטרוקטיביסטית לשיאה. עבודותיו הוצגו ב"תערוכת האמנות הרוסית הראשונה" בברלין ב-1922 וכן לצד יצירותיהם של שאגאל ושטרנברג, ב"תערוכת השלושה" שקיימה קבוצת "קולטור-ליגע". בראשית עשור זה היה אלטמן אמן מרכזי שיצירותיו מבטאות את רוח המפלגה והמהפכה – את המרד בסדר הישן, הרקוב והמנוון, ומתוקף מעמדו זה פיסל את דמותו של לנין ורשם סדרת דיוקנאות שלו. בשנת 1928 יצא אלטמן למסע עם תיאטרון "גוס"ט", ונותר בפריז עד 1935. בהעדרו השתנה יחס המפלגה אל האמנות. עוד באמצע שנות ה-20 החלה המפלגה לעודד את זרם הריאליזם הסוציאליסטי ולהצר את רגלי הקבוצות האוונגרדיות, בטענה שעל האמנות לשרת מטרות מוגדרות, להיות פשוטה ומובנת לכל ולהציג את יופיה של המציאות הקומוניסטית, ובשנת 1932, בעוד אלטמן שוהה מחוץ לברית המועצות, אסרה הועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית על כל התאגדות אמנים עצמאית. מכאן ואילך השליטה המפלגה את הזרם החדש והמועדף עליה, הריאליזם הסוציאליסטי, והאוונגרד נדחק למעמדו החדש כאמנות "בורגנית", אויבת המהפכה. עם שובו לרוסיה התיישב אלטמן בלנינגרד, ובהיותו אלמנט בלתי רצוי כאמן עסק בעיקר בעיצוב גרפי, איור ספרים ועיצוב תפאורות, תוך שהוא משתדל לדבוק בקו המפלגה החדש.

ספרות: Russian Jewish Artists in a Century of Change 1890-1990, עורכת Susan Tomarkin Goodman. הוצאת Prestel, מינכן / ניו-יורק, 1995. עמ' 146.

חמש חוברות של כתבי עת יהודים-סובייטים, הכוללים טקסטים מגוונים על חיי התרבות היהודיים ברוסיה הסובייטית, ומלווים באיורים ובתמונות, וברפרודוקציות של יצירות אמנות שונות.

1-4. עמעס-זשורנאל, מוסף תרבות מאויר של היומון היהודי-רוסי "דער עמעס", דו-שבועון בעריכת משה ליטוואקאוו (ליטבקוב; 1875-1937; Моисей Ильич Литваков). גיליונות 1-4. מוסקבה, Эмес (דער עמעס), ינואר-פברואר, 1928. יידיש. איור השער בגיליון מס' 1 מאת נתן אלטמן.

5. דער אפיקוירעס, ארגאן פון צ.ר. פון פארבאנד קריגערישע אפיקורסים [האפיקורס, בטאון הוועד המרכזי של איגוד האפיקורסים הלוחמים], כתב-עת סאטירי בעריכת מ. אלטשולר. שנה ראשונה, גיליון מס' 4. מוסקבה, Эмес (דער עמעס), יוני 1931. יידיש.

כתב עת "האפיקורס" פורסם ברוסיה הסובייטית בין השנים 1931-1935 ועסק בהפצת רעיונות אתאיסטיים בקרב האוכלוסייה היהודית, במטרה לחזק את האידיאולוגיה הקומוניסטית. הטקסטים מלווים בתמונות שונות ובקריקטורות ואיורים סטיריים.

חמישה גיליונות: 18 עמ' כל גיליון. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים, קרעים ופגמים קלים.

שלושה ספרי ילדים ושירה, עם עטיפות, איורים ותחריטים בעיצוב שרה שור.

1. א בער איז געפלויגן [דוב עף], מייסעלך פון י. [יצחק] קיפניס. הוצאת "קולטור-ליגע", קייב, 1924. יידיש.

ארבע מעשיות מאת יצחק (איציק) קיפניס (1896-1974) – סופר ילדים, משורר יידיש ומתרגם יהודי-אוקראיני, מלווים שלושה-עשר איורים בשחור-לבן מאת שרה שור. עטיפת החוברת עוצבה גם היא בידי שור.

37, [2] עמ', 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי וקרעים קלים. רישומים. כריכה קשה עליה מודבקת העטיפה המקורית; קרעים ופגמים בעטיפה.

2. Бэн [בן], תרגום לרוסית של סיפור לנוער מאת הסופרת דורותי קנפילד פישר. מוסקבה-לנינגרד, Государственное издательство, 1928. רוסית. כריכה וארבע איורים מאת שרה שור.

23, [1] עמ'. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. רישומים וחותמות. דפים וכריכה רופפים. מדבקות נייר על הכריכה.

3. Стихи и легенды [שירים ואגדות], מאת מקסים גורקי. מוסקבה-לנינגרד, Academia, 1932. רוסית.

מבחר שירים ואגדות מאת הסופר הרוסי הנודע מקסים גורקי; מלווה באיורים שונים ובתשעה תחריטים (הדפסי מצוטינט) מאת שרה שור, בהם תחריט מקורי חתום (דיוקן של גורקי). כריכת הספר עם הטבעה מוזהבת עוצבה גם היא בידי שור.

[8], 15-173, [10] עמ' + [9] לוחות הדפס. עמודים [9-14] חסרים (הקדמה מאת לב קמנייב). 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. אחד הלוחות מנותק. חותמות. כתמים ובלאי בשולי הכריכות.

שרה שור (סארע שאָר – Сарра Марковна Шор; 1897-1981), ציירת, גרפיקאית, ומעצבת תיאטרון יהודייה-רוסית; למדה בבתי הספר לאמנות בקייב ובסנקט פטרבורג והייתה מעורבת בקבוצת "קולטור-ליגע". עסקה באיור ספרים ובעיצוב תפאורות תיאטרון, ובהמשך עבדה כמאיירת בהוצאת הספרים "אקדמיה" במוסקבה.