אוסף של 14 מכתבים, על גבי גלויות, בכתב ידו של הגאון רבי חיים קניבסקי. בני ברק, [תשנ"ו-תשנ"ז 1995-1997].

תשובות תמציתיות וענייניות, שנשלחו אל הר"י וורמסר מבני ברק, על שאלות שונות בדברי תורה ומנהגי הלכה. באחד המכתבים כותב לו ר' חיים בתוך הדברים: "באמת הקפידו אצלנו לא להשתמש בזה בשבת".

בכל הגלויות, נכתב שם השולח "חיים קניבסקי" ושם הנמען וכתובתו, בכתב ידו של ר' חיים קניבסקי.

14 גלויות. 14.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וחותמות דואר.

אוסף גדול של מכתבים שנשלחו לארגון "עזרת תורה" בארה"ב ולמנהלו הגאון רבי יוסף אליהו הנקין, מאת ראשי ישיבות, רבנים ואישי ציבור מרחבי העולם: ישראל, ארה"ב וארצות שונות, המאה ה-20.
כולל בין היתר מכתבים מאת הרבנים:

רבני ארה"ב
• רבי הילל ד"ר קליין "הרב הכולל" בניו-יורק וממייסדי הארגון (חתום על קבלה משנת תר"פ). • רבי יוסף אליהו הענקין [מגדולי רבני ארה"ב ומנהל "עזרת תורה"]. • רבי יהודה אלטוסקי מרבני לייקווד. • רבי שמעון זאב מילר אב"ד אראד, ברוקלין. • רבי דובעריש צוקרמן. • רבי יעקב דנישבסקי. • רבי יוסף אליהו רקובסקי מרבני מיאמי. • רבי משה דן שיינקאפף רב לאגודת הקהילות ספרינגפילד. • רבי משה סאלאדאווניק רב בית המדרש הגדול בבראנקס. • רבי משה חיים לווינזון רב לאגודת הקהלות בוושינגטון. • רבי אליהו סימפסון. • רבי יקותיאל זלמן גרויבארט, טורונטו קנדה. • ועוד.

רבני ארץ ישראל
• רבי משה אריה פריינד ראש ישיבת ייטב לב דסאטמר. • רבי שלום אייזען מרבני ירושלים. • רבי דוב אליעזרוב רב שכונת קטמון ירושלים. • רבי משה טיקוצינסקי משגיח ישיבת סלבודקה בבני ברק. • רבי יצחק ברנשטיין ראש ישיבת "עץ יוסף". • רבי מנחם ארנסטר ראש ישיבת ויזניץ. • רבי שלום אייזנברגר רב דקרית צאנז בירושלים. • רבי דוד טאוב אב"ד תפרח. • רבי דוד יהודה פריינד אב"ד סאסרעגען-נתניה. • רבי אליקים כהן אב"ד גבעת אולגה. • רבי יצחק יעקב ווכטפוגל ראש ישיבת מאה שערים בירושלים. • רבי שמואל קיפניס רב דביהכנ"ס חסידים בבתי אורינשטיין בירושלים. • רבי אברהם מרדכי הלוי הורוויץ מרבני ירושלים. • רבי אברהם דוד רוזנטל מרבני ירושלים. • רבי אברהם מרדכי ברייטשטיין ספרא דדינא ב"העדה החרדית", ירושלים. • רבי משה אהרן כ"ץ מירושלים חתן האדמו"ר מזוויעהל. • רבי יוסף אליהו דייטש, ראש ישיבת אנשי מעמד. • רבי יהושע העשיל ברים, ראש ישיבת באיאן, ירושלים. • רבי משה יוסף מילצקי, חבר בית הדין האזורי, ירושלים. • רבי מנחם פרוש, ירושלים. • רבי משה דוויק הכהן. • רבי שלמה נח קרול, רב מושב חמד • רבי אלעזר צדוק טורצין מכולל חזון איש בבני ברק. • רבי יעקב ניסן רוזנטל, חיפה. • רבי ניסים טולדאנו ראש ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב. • רבי שמעון ביטון, חדרה. • רבי דוב אייכנשטיין מראשי ישיבת איתרי, ירושלים. • רבי בנימין סורוצקין ראש ישיבת אמרי ברוך, טלז סטון. • רבי אליעזר בערלאנד ראש ישיבת שובו בנים. • רבי אברהם חפוטא ראש ישיבת הרמב"ם, תל אביב. • רבי שלמה אנגלנדר ראש ישיבת "בית שמעיה" בני ברק. • ועוד מכתבים רבים.

למעלה מ-120 מכתבים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.

דף גדול בכתב יד (2 עמודים כתובים), חידושי סוגיות במסכת ביצה, בכתב ידו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד".

אוטוגרף המחבר. חידושים בסוגיא ד"נדרים ונדבות קריבין ביום טוב" (במסכת ביצה, דף יט, א).

הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך – תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישווא. בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישווא למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לאב"ד סאטמר, ועמד בה בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" – דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
לאחר פטירתו של המחבר נדפסו רק חלק מחיבוריו: שו"ת "קרן לדוד" אורח חיים, ועוד חלק מחיבוריו על התורה ועל המועדים. שאר חיבוריו על התורה, שו"ת וחידושי סוגיות לא זכו לבוא לדפוס לפני מלחמת העולם השנייה. כתבי היד הוטמנו באדמה עד יעבור זעם, וחלקם שרדו ונמצאו לאחר המלחמה. השלמת הדפסתם התעכבה עד השנים תשכ"ט-תשמ"א בקירוב, אז נדפסו בארה"ב ע"י האדמו"ר בעל ה"ויחי יוסף" מפאפא.
החידושים שלפנינו הודפסו כנספח למהדורה השלישית של שו"ת קרן לדוד, שנדפסה ע"י ישיבת פאפא בשנת תשמ"א (1981), ולפנינו סיום המערכה הארוכה בסוגיא זו (ראה חומר מצורף). יתכן שהדף שלפנינו הוא מהכתבים שהוטמנו באדמה בתקופת השואה.

[1] דף (כתוב משני צידיו). 34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים ועקבות רטיבות, עם דהיית דיו במספר מקומות. קרע מנותק במרכז הדף. קרעים חסרים בשוליים, עם פגיעות בטקסט.

אוסף של 36 דפים בכתב יד, עם רשימות שמות חסידי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שנתנו דמי כוללות ו"מעמדות", כדי שיעמדו לפני האדמו"ר לזיכרון בזמן תפילותיו הקדושות, להיפקד בישועה, ברכה ורחמים בגשמיות וברוחניות. [בני ברק, אנטוורפן, מונטווידאו וניו יורק, שנות התש"י-תש"ל בקירוב].

הדפים נסדרו והוכנו מדי שנה בשנה בידי גבאי האדמו"ר מסאטמר, בבתי הכנסת ובבתי המדרש של חסידות סאטמר בארץ ובעולם, וכוללים מאות משמות חסידיו – שם פרטי, שם האם ושם המשפחה (שמות רבים חוזרים ונשנים בשנים וברשימות השונות), בהם כמה מחשובי חסידי ומקורבי האדמו"ר מסאטמר, מייסדי ומקימי מוסדות האדמו"ר מסאטמר בבני ברק.

• מרבית הדפים כוללים את "רשימות הכוללות" שנשלחו ע"י חסידי האדמו"ר מסאטמר בבני ברק – תושבי ודיירי שכון קרית יואל, מתפללי בית המדרש שכון ה', מתפללי בית המדרש זכרון מאיר ומתפללי בית המדרש "בני ברק"; חלקם לא מתוארכים ובחלקם מופיעים התאריכים: אלול תשכ"ד, טבת תשכ"ז, סיון תשכ"ט, חשון תש"ל. בראש הדפים מופיעה הכותרת: "בני-ברק תובב"א – רשימת הכוללות מאנ"ש הי"ו [...] מה שאנחנו שולחים לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מדי חודש בחדשו, להזכר ולהפקד בדבר ישועה ורחמים בתפלותיו הקדושים ולהתברך ממעון הברכות בגו"ר".

• שני דפים נוספים כוללים רשימות שמות המנדבים חסידי האדמו"ר מסאטמר באנטוורפן, מהשנים תשרי תשכ"א ותשרי תשכ"ב: "אלה יעמדו על הברכה שנדבה רוחם לשלם דמי מעמדות לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ומדי חודש בחדשו יעלה זכרונם לפני כ"ק מרן שליט"א ע"י רשימה זו".

• דף ובו רשימת שמות נותני המעמדות, חסידי האדמו"ר מסאטמר בעיר מונטווידאו (אורגוואי), בחודשים תמוז, אב ואלול [שלהי שנות התש"י בקירוב].
מצורף: דף מודפס וממולא בכתב יד, עם רשימת שמות התורמים בדינר (מגבית) שנערך בניו יורק בפרשת בהעלותך תשכ"ז, כנראה ע"י המשב"ק ר' יוסל אשכנזי, וסכומי התרומות שנאספו.

36 דפים (מרביתם מנייר דק). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מסאסוב הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים. [קראלי?, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].

מכתב בדברי תורה, כתוב על גבי גלוית דואר רשמית של חותנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בתקופת כהונתו בעיר קראלי (תרפ"ו-תרצ"ד); חתום בחתימת-יד קדשו של הרה"ק מסאסוב: "הק' חנניו"ט ליפא".
ממוען אל "כבוד ידידי כנפשי הרב מוה"ר יודא ארי'[ה]", ועוסק בציונים לספר "השיב משה" מאת זקנו בעל ה"ישמח משה", ובדברי המדרש בעניין אברהם אבינו שהיה "נרתע למול עצמו עד שאחז הקב"ה את ידו שנאמר וכרת עמו הברית..." [עיין שו"ת "השיב משה", או"ח, סימן א].
המכתב כנראה לא נשלח מעולם (בגב הגלויה לא נרשם שם הנמען, ולא מודבקים עליה חותמות ובולי דואר).

האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיווא, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד בסאטמר. בתקופת השואה נמלט דרך רומניה לארץ ישראל, הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים.

במלחמת תש"ח עזב רבי חנניה יו"ט ליפא את ירושלים והצטרף אל חותנו-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בארה"ב (שהגיע לשם כשנה וחצי לפני כן, בראשית שנת תש"ז). ביום י"ד חשון תשי"ד, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה. בשנת תשט"ו נישא רבי חנניה יו"ט ליפא בזיווג-שני לאלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.

גלוית דואר רשמית. 15X10.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמי דיו.