שני ספרים הכרוכים יחד – מהדורות ראשונות של ספרי גדולי החסידות, הרב ותלמידו: הרה"ק רבי שמלקא מניקלשבורג, ותלמידו הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב. שני הספרים נדפסו מכתבי יד שהיו גנוזים באוצרו של המגיד מקוז'ניץ, תלמידם המובהק של שני המחברים:

• ספר דברי שמואל, על התורה, מאת הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הורביץ אב"ד ניקלשבורג (תלמיד המגיד ממזריטש). למברג (לבוב), חסר שם מדפיס, [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. שני שערים.
הספר "דברי שמואל" נדפס מכתבי-יד שהיו גנוזים באוצרו של תלמידו "המגיד מקוז'ניץ", והוצא לאור ע"י נכדו רבי משה הכהן [אונגאר], המוזכר בדף השער השני.

• ספר קדושת לוי, על פרקי אבות, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, נדפס עפ"י כתב יד מגנזי תלמידו המגיד מקוז'ניץ. [לבוב, ללא שם מדפיס, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. בסוף הספר נדפסה "כוונת המקוה מהבעל שם טוב זצלה"ה".

[3], ה-נח דף; [1], ב-ח דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש. חותמות. רישומי בעלות בדף המגן האחורי. כריכה חדשה.
העותק שלפנינו כולל את דף השער הראשון (קדם־שער) של הספר "דברי שמואל", שנוסף רק לחלק מן הטפסים.

בעל ה"דברי שמואל" – הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הלוי הורביץ אב"ד ניקלשבורג (תפ"ו-תקל"ח), בנו של הגאון הקדוש רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, ואחיו הגדול של הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי בעל ה"הפלאה". שני האחים עסקו בצוותא שנים רבות בלימוד התורה ועבודת השם, והיו מגדולי תלמידיו של "המגיד ממזריטש". כבר מגיל צעיר נודע רבי שמעלקא בגאונותו ובקדושתו הרבה. כיהן כאב"ד ריטשוואל בפולין ואח"כ כאב"ד שיניווא. בכל מקומות רבנותו הקים ישיבה, והעמיד תלמידים חשובים, בהם שנודעו לימים מגדולי החסידות: הרה"ק רבי ישראל הופשטיין "המגיד מקוז'ניץ", הרה"ק רבי לוי יצחק אב"ד ברדיטשוב, הרה"ק רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים"; הגאון רבי מאיר קריסטינפאלר אב"ד בראד; הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב (שלמד אצלו 13 שנה) והרה"ק רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין" (שלמד אצלו כ-18 שנה). תלמידיו אלו התקרבו לחסידות בגלל השפעתו. בשנת תקל"ב עברו האחים לכהן ברבנות בארצות אחרות. רבי שמעלקא נתמנה לרבנות ניקלשבורג (מהקהילות המרכזיות של יהדות מורביה), ורבי פנחס עבר לגרמניה לכהן ברבנות פרנקפורט דמיין. בישיבה שפתח בניקלשבורג, הגיעו ללמוד אצלו ותיקי-תלמידיו מארץ פולין: רבי משה ליב מסאסוב ו"החוזה מלובלין". בין תלמידיו המובהקים בישיבת ניקלשבורג נמנו גם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב, הגאון רבי שלמה בוכנער אב"ד קשאנוב (תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק) והגאון רבי מרדכי בנעט (לימים אב"ד ניקלשבורג ומדינת מורביה).

תלמידו, בעל ה"קדושת לוי" – הגאון הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב (ת"ק-תק"ע, אנצ' לחסידות ג', עמ' יז-כג), מדמויות ההוד של תנועת החסידות, שנתפרסם בכינוי "סניגורן של ישראל". לפי האגדה החסידית, בשעת לידתו כיבד הבעש"ט את תלמידיו בשתיית "לחיים", באמרו כי באה לעולם נשמה גדולה שתפקידה יהיה ללמד זכות על עם ישראל. נולד לאביו הגאון רבי מאיר אב"ד הוסאקוב מגזע המהרש"א ונצר לשושלת עתיקה של ל"ו רבנים. בצעירותו שהה בעיר לברטוב, שם למד עם הגאון בעל ה"פרי מגדים", ובאותה עת הכיר את האדמו"ר רבי שמעלקא מניקלשבורג, שהשפיע עליו להפוך לחסיד ולנסוע אל המגיד הגדול ממזריטש. משנות צעירותו שימש ברבנות במספר קהילות (ריטשעוואהל, זעליחוב, פינסק), בכמה מהן נרדף בידי ה"מתנגדים" עקב השתייכותו לתנועת החסידות. משנת תקמ"ה החל לכהן כרבה של העיר ברדיטשוב, הקים בה מרכז חסידי חשוב והעמיד תלמידים רבים. ממנה נתפרסם כאחד ממנהיגי החסידות בדורו ובה פעל עד לפטירתו. מלבד צדקותו וגדלותו בתורה, נודע כסמל של אהבת ישראל וכמליץ יושר על הכלל, אפילו על הפושעים והרשעים שבישראל.

עשרות סיפורים ידועים על לימוד הזכות שלו בכל מצב ועל כל יהודי. אלה הפכו לנכסי צאן ברזל באגדה החסידית ובשל כך זכה לכינוי "סנגורן של ישראל". צדיקי דורו העריצוהו והרבו לדבר בשבחו. רבי שמעלקא מניקלשבורג היה קורא לו "תלמידי בנגלה ומורי ורבי בנסתר" והיה אומר שאפילו שיחות החולין שלו מלאות בסודות וייחודים.
חכמים וצדיקים העידו כי סגולת ספר "קדושת לוי" גדולה מאד ויש בכוחה להשפיע על הקורא בו התלהבות ודבקות באהבת ויראת ה', ועוד אמרו כי עצם החזקת הספר בבית גורמת להמתקת הדינים ומסוגלת לשמירה מן המזיקים. כך כתב האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל – "הרב מאפטא" [בהסכמתו למהדורת ברדיטשוב תקע"ה]: "ובוודאי זכות הגאון בעל המחבר זלה"ה וקדושת ספריו הנ"ל יהיה למגן ומחסה בכל מקום אשר ימצאו...". דברים דומים כותב גם רבי אהרן מז'יטומיר בהסכמתו למהדורה הנ"ל, ורבני מונקאטש [בהסכמה למהדורת מונקאטש תרצ"ט] כותבים: "ידוע ומקובל מצדיקי דור ודור אשר ספר הקדוש קדושת לוי מסוגל בכל בית להמתקת הדינים...".

ארבעה ספרים מספרי הגה"ק רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל, תלמיד המגיד ממזריטש:

• ספר תפארת הצבי, חיבור על מסכת ביצה, וחידושים על הלכות יורה דעה. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, תקס"ג [1803]. מהדורה ראשונה. בבטנת הכריכה הקדמית תו-ספר מעניין של יעקב צבי יוסקוביץ, מניצולי גטו לודז' (וחותמות נוספות הקשורות למשפחתו, בדף השער). קרעים חסרים רבים בדפים הראשונים ובדפים נוספים, משוקמים בהדבקות רבות של נייר-דבק.

• ספר עץ הדעת טוב, חידושים על מסכת שבת. לבוב (למברג), דפוס U.W. Salat, [תרמ"ו] 1886. מהדורה ראשונה. חתימות, חותמות ורישומי בעלות: "ברוך שיינפעלד"; "ברוך שעהנפעלד הלוי"; מהעיר "Chęcin" (שצ'צ'ין, פולין).

• ספר תפארת עוזיאל – עץ הדעת טוב, דרושי חסידות על התורה, נ"ך, ואגדות חז"ל, חלק שני מתוך ספר עץ הדעת טוב. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה. חסרים [3] דפים עם ההסכמות וההקדמה הארוכה. רישומי בעלות בעמוד האחרון: "ר' מרדכי הלוי ב"ר חיים"; "ר' מרדכי הלוי בר"ח רויכמאן".

• ספר תפארת עוזיאל, חלק ראשון על חמישה חומשי תורה וחמש מגילות, וחלק שני על מועדים ונביאים וכתובים, מאת רבי עוזיאל מייזליש. בילגורייא, [תר"ע] 1909. שני כרכים. העותקים של האדמו"ר מסקרנביץ עם חתימות-יד קדשו בשולי שני דפי השער: "יוסף צבי בהרב הק' שליט"א מסקערנוויטץ" – הרה"ק רבי יוסף צבי קאליש (תרמ"ז-תשי"ז), משושלת וורקא, חתנו של האדמו"ר רבי יעקב יצחק מביאלא. כיהן כאב"ד בעיר קארטשוב, ומשם נקרא לכהן כרבה הראשון של בני ברק ע"י חסידי סקרנביץ ובראשם רבי יצחק גרשטנקורן, מייסד העיר.

המחבר, הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשוואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). עם פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, וחבר קרוב לתלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי פנחס הורוויץ מפרנקפורט בעל ה"הפלאה" ורבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.

4 ספרים ב-5 כרכים. גודל ומצב משתנים. כתמים. סימני עש וקרעים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר מנחם ציון, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל מרימנוב, שנלקטו ונכתבו על ידי תלמידו המובהק האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט בעל ה"מראה יחזקאל". לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat ויעקב משולם ניק, תרל"ח 1878. עם הסכמות האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" אב"ד סיגט והאדמו"ר רבי מנחם מענדל פאנעט אב"ד דעעש.

ספר סגולה – בשער הספר מובאת ברכת האדמו"ר מדעעש (בן המחבר בעל ה"מראה יחזקאל"): "ויה"ר שיתעורר זכות אאמו"ר שישפיע לנו ולכל מי שיקנה הספר הזה שפע ברכה והצלחה וכל טוב, אמן". ברכה זו מובאת בנוסח שונה בהסכמתו שמעבר לשער: "כי נודע לכל בעת שכאדמו"ר הנ"ל אמר תורה על פ' המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל ויה"ר שיתעורר הזכות של אדמו"ר להשפיע לנו ולכל ישראל השפעות טובות בני חיי ומזוני".
האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט כותב בהסכמתו: "וזכות אדמו"ר יגן עלינו ועל כל מי שיקנה הספר הזה הקדוש שיפתח לו מן השמים שפע ברכה והצלחה בני חיי ומזוני".
מובא בשם הרה"ק רבי יצחק הורוויץ מסטיטשין, כי "רוב הספר מנחם ציון מהרה"ק מרימנוב זצ"ל נסוב על פרשת המן, משום שהרב הקדוש מרימנוב הרבה להתפלל על הפרנסה בעד כלל ישראל" (החכמה מאין, בני-ברק תשנ"ו, עמ' פז). עד היום פוקדים אנשים מרחבי העולם את קברו של הרבי מרימנוב, בתפילות על הפרנסה.
חותמות: "עקד ישיבת חכמי לובלין"; חותמות "אגודת ישראל בראווא רוסקא" (שכנראה תרמה את הספר לישיבה); חותמות "משרד הדתות" על חלוקת הספר משרידי הספרים ששרדו את השואה בפולין, וחותמות ספריה בישראל.

[42] דף. 23 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים, הדבקות נייר-דבק בדף השער ודפים אחרונים. סימני עש זעירים בדפים האחרונים. כריכת עור חדשה.

במפעל הביבליוגרפיה נכתב כי הספר כולל שני דפי שער. בעותק שלפנינו דף שער אחד בלבד (כך גם בעותק המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית).

כרך הכולל שני ספרי חסידות מתלמידי "החוזה מלובלין", שנדפסו בלבוב (למברג) בשנות התר"כ:

• ספר חומת אריאל, דרושים על התורה וליקוטים על הנ"ך, מאת הרה"ק רבי אריה ליב אב"ד לאנצוט, מגדולי תלמידי "החוזה מלובלין". למברג (לבוב), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ז] 1867. מהדורה ראשונה.
בראש הספר "גרגרים נעימים" בשם הרה"ק מאפטא ומעזיבוז, ובסוף הספר ליקוטים בשם רבי מנחם מנדל אב"ד ליסקא, הרה"ק רבי שמעון מירוסלב והרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ.
המחבר, הרב הקדוש רבי אריה ליב אב"ד לאנצהוט (תקי"ז-תקפ"ו, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' שכח), מגדולי דורו ומראשוני תלמידיו של ה"חוזה" מלובלין. כבר כנער התגלה כבעל ידע מקיף בש"ס ופוסקים ובספרי קבלה. בשנת תקל"ז, בהיותו בן עשרים בלבד, התמנה לרבה של לאנצהוט, תפקיד אותו מילא שנים רבות, עד לשנת תקע"ט. לאחר מכן התמנה לרבה של קישינוב. חיבר מספר ספרים, ביניהם: "גבורת אריה", "ארבעה חרשים", "חומת אריאל", ו"דברי אסתר".

• ספר אור לשמים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, חידושים על סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת האדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג אב"ד סטאבניץ ואפטא, תלמיד החוזה מלובלין. לבוב (למברג), ללא שם מדפיס, תר"כ בערך 1860]. מהדורה שניה.
בסוף ההקדמה נדפסה "תפלה מהרב הק' בעהמ"ח זי"ע" – תפלתו המפורסמת של המחבר: "רבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר...", שתלמידו ה"תפארת שלמה" מראדומסק אמר עליה "שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה" (במהדורות המאוחרות של הספר, החל ממהדורת תרע"ד ואילך, נדפס לפני התפלה: "אשר הרב הק' מראדאמסק בעהמ"ח ס' תפארת שלמה זצוקלה"ה הי' רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר, ואמר שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום").
בשולי השער של הספר הראשון חתימת בעלות: "לייבוש רייכמאן".

שני ספרים בכרך אחד. [2], עד דף; [1], סז דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה חדשה.

ספר ליקוטי מהרי"ל, דרושים על התורה בדרך החסידות, עם חידושים על מסכתות כתובות וקידושין, מאת רבי יהודה לייב מזאקילקוב, תלמידו של רבי אלימלך מליז'ענסק. לבוב (למברג), דפוס זלמן ליב פלעקיר, [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. עם הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ה"דברי חיים".
שלושה עותקים, עם שינויים ביניהם. בשניים מהם לא נדפס בשער שם המדפיס ומקום ההדפסה (באחד מהם, נקרע ונמחק שמו של האדמו"ר מצאנז רבי חיים הלברשטאם מן ההסכמה - דף השער שוקם מחדש במילוי נייר ושחזור הטקסט – יתכן שהמשחית עשה זאת בעקבות מחלוקת צאנז-סדיגורא הידועה).

מצורף עותק נוסף, ממהדורת לובלין, דפוס אברהם פעדער, תר"ס 1899.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. חותמות ורישומים. כריכות חדשות.