מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- (-) Remove copi filter copi
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- and (19) Apply and filter
- import (19) Apply import filter
- הגהות (14) Apply הגהות filter
- חתימות (14) Apply חתימות filter
- חסידות (14) Apply חסידות filter
- וחותמות, (14) Apply וחותמות, filter
- והקדשות (14) Apply והקדשות filter
- וחותמות (14) Apply וחותמות filter
- chassidut (14) Apply chassidut filter
- dedic (14) Apply dedic filter
- gloss (14) Apply gloss filter
- signatur (14) Apply signatur filter
- stamp (14) Apply stamp filter
- stamps, (14) Apply stamps, filter
- הגר (5) Apply הגר filter
- הגרא (5) Apply הגרא filter
- ותלמידיו (5) Apply ותלמידיו filter
- הגר"א (5) Apply הגר"א filter
- discipl (5) Apply discipl filter
- gaon (5) Apply gaon filter
- his (5) Apply his filter
- includ (5) Apply includ filter
- the (5) Apply the filter
- vilna (5) Apply vilna filter
שו"ת כתב סופר, יורה דעה, מאת הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר אב"ד ור"מ פרשבורג (בנו וממלא מקומו של ה"חתם סופר"). חלק א. פרשבורג, דפוס השותפים דוד לוי ואברהם אלקלעי, תרל"ט [1879]. מהדורה ראשונה.
• כרוך עם: שו"ת כתב סופר, יורה דעה, חלק ב. פרשבורג, דפוס השותפים דוד לוי ואברהם אלקלעי, תרמ"ד [1884]. מהדורה ראשונה.
חלק א היה בבעלות האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "הייטב לב" מסיגט – בדף המגן (מול דף השער) מופיעה חתימה: "יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט", כפי הנראה זו חתימת יד קדשו. מלבדה מופיעים חתימות ורישומים נוספים מכותבים שונים (בדפי המגן הקדמי והאחורי), המעידים שהספר היה שייך לאדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט: "זה הכתב סופר שייך לה"ה הרב הגאון הגדול שליט"א אב"ד דק"ק סיגעט, הק' מאיר שווארטץ" [כנראה המשב"ק הנודע רבי מאיר שווארץ, אשר שימש במשך שנים רבות בקודש בביתם של ה"ייטב לב" ובנו ה"קדושת יו"ט" בסיגט]; "...לה"ה המהגה"ק יקותיאל יהודה ט"ב אב"ד דק"ק סיגעט יע"א..."; "זה הכתב סופר שייך להרב הגדול שליט"א אב"ד דק"ק מארימארש סיגעט יע"א במהרה".
חתימות ורישומים נוספים בדף השער: "יחיאל שווארץ"; "אני המעיד הק' נפתלי טייטלבוים" [לא עלה בידינו לעמוד על זהותו של רבי נפתלי טייטלבוים זה – החתום גם ברישום בדף המגן האחורי, בתאריך יום ד' פ' ויגש תרמ"ב: "...אני המעיד הנקרא בפי כל נפתלי טייטלבוים שווארץ משינאוער[?]" – אך כנראה הוא קרוב-משפחה של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב"].
חלק ב של שו"ת "כתב סופר" שלפנינו היה בבעלות הגאון רבי יחזקאל שרגא ציטרון אב"ד ענטש (תרנ"ט-תש"ד, נספה בשואה), בן הגאון רבי זאב וואלף ציטרון אב"ד היידו-דאראג (תרי"ז-תרפ"ז), ונכדו של האדמו"ר רבי שמואל פרנקל מדאראג – חתימתו בראש דף השער: "הק' יחזקאל שרגא ציטרון מה' דאראג, למד פה ה"ד [היידו-דאראג] משנת התרפ"א כסליו עד שנת התרפ"ד שבט" (בשולי דף השער רישום זהה בגרמנית). חתימה נוספת: "יהונתן בנימין—". הגהה בכתב יד בשולי אחד הדפים.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
שני חלקים בכרך אחד. חלק א: [2], ב-עה, [1] דף. חלק ב: [1], עו-קלז, [1] דף. 36 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. חלק א במצב בינוני (דפים אחרונים במצב בינוני-גרוע); חלק ב במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי רב בשולי מספר דפים. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בשוליים של כמה מהדפים. רישומים רבים בדפי המגן של חלק א. כריכת עור חדשה.
ספר תועפות ראם, על פירוש רש"י ופירוש הרא"ם על התורה, מאת רבי מרדכי ברוך קאראבלייו. ליוורנו, דפוס Antonio Santini e compagni, תקכ"א-(טבת תקכ"ב) [1761]. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר הקוה"ט רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף השער חותמתו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א". עם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.
חתימות ורישומים בכתיבה מזרחית: "יצחק ן' נסים הכהן..."; "ע"ה... שמואל כהן...".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד).
בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[7], ב-קסז דף. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש. בדף השער והדף שלאחריו קרעים חסרים והדבקות נייר. חותמות. כריכה חדשה.
ללא חלק שני של ספר זה: "ספר הזכרונות וחיי יצחק", מאת רבי יצחק קאראבלייו – בן המחבר, שנדפס (עם שער נפרד) כנספח לספר שלפנינו (והיה ג"כ בספריית האדמו"ר – ראה: קטלוג "קדם", מכירה 75, פריט 56).
ספר "פירוש אברבנאל על ספר מורה נבוכים", עם הערות "מורה לצדקה". שני חלקים. [פראג, דפוס משה הלוי לנדא, תקצ"א 1831]. מהדורה ראשונה מכתב יד, בהוצאת משה לנדא (נכד ה"נודע ביהודה" ומראשי מפיצי ההשכלה בדורו), עם הערותיו.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, עם חותמות בעלות שונות של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. בדף א מופיעה החותמת מימי נעוריו: "יואל טייטלבוים בהרה"צ ז"ל – מ. סיגעט" [מתקופת מגוריו בבית משפחתו בסיגט – לאחר פטירת אביו, ולפני שעבר לגור בסאטמר בשנת תרס"ה], ובדפים אחרים מופיעות חותמותיו מתקופת כהונתו ברבנות קרולי: "אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים.
בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים".
עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
עותק חסר שערים של שני החלקים: VI עמ', ו, עא דף; נח דף (במקור: [4], VI עמ', ו, עא; [2], נח דף). 20.5 ס"מ. מצב משתנה. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. קרעים חסרים בשני הדפים הראשונים ובשני הדפים האחרונים, עם פגיעה בטקסט והדבקות. חותמות. כריכת עור חדשה.
סידור תפלה, עם כוונות המקובל רבי שלום שרעבי (רש"ש). ירושלים, דפוס שמואל צוקערמאן, תרע"ו [1916]. הסכמות מגדולי ירושלים ומהאדמו"ר בעל ה"דרכי תשובה" ממונקאטש. תשעה חלקים בכרך אחד.
העותק של הגה"ק רבי משה אריה פריינד גאב"ד "העדה החרדית", עם הקדשות אליו וחותמותיו מתקופות שונות: "משה אריה פריינד דומ"ץ דקה"י סאטמאר יע"א"; "משה אריה פריינד ראב"ד לכל מקהלות האשכנזים ור"מ דישיבת "יטב לב" דסאטמאר בעיה"ק ירושלם תובב"א". בדפי המגן הקדמי והאחורי, הקדשות מאת "נחום מרדכי בן קריינטשא" [רבי נחום מרדכי שפיצר], שהקדיש את הספר "לכ"ק אדמו"ר מרן הקדוש שליט"א ראב"ד דק"ק סאטמאר יצ"ו כעת בניו יארק".
הגאון הקדוש רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בנו-בכורו של הגה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראדנא והוניאד (נפטר ת"ש; בן האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסוד, תרט"ו-תרצ"ב). כיהן כדומ"צ בעיר סאטמר ואב"ד נאסויד. איבד בשואה את אשתו הראשונה ואת כל שמונת ילדיו, הי"ד. לאחר השואה כיהן כראב"ד בעיר סאטמר, ולאחר תקופה עבר לארה"ב, משם עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "ייטב לב – סאטמר" ומורה הוראה בעיר. בשנת תשל"ט נתמנה לראב"ד בד"צ "העדה החרדית", ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק" נתמנה רמ"א פריינד לגאב"ד "העדה החרדית" בארץ ישראל. במשך שנים רבות היה נודע לצדיק ובעל-מופת ורבים הזקוקים לישועות באו להתברך מפיו. על שמו נקראו תלמוד-תורה וישיבת רמ"א בירושלים וב"קרית רמ"א" בבית-שמש.
בספר מופיעות גם חותמות בעלים קודמות, ורישומי בעלות, בהם רישום בעלות של רבי יחיאל רוזנבערג מסיגט [ממקורבי ה"קדושת יו"ט", שהיה גדול בנגלה ובנסתר]. לאחר פטירתו עבר הסידור הקדוש ליד אחיו רבי אלטיר רוזנבערג, הכותב שקיבל את הסידור מגיסתו, ומכרהו לרבי ישראל ווייס ה"אוצר" ומוכר ספרים בסיגט.
במשך שנים רבות נשמר סידור הרש"ש בכתבי-יד ולא נדפס כלל בכוונה תחילה. התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים המכוונים בלבד. רק בשנת תרע"א הוחלט להביאו לדפוס ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים. חלקו הראשון נדפס בשנת תרע"א וחלקו השני בשנת תרע"ב. החלקים ג-ט נדפסו כנראה מאוחר יותר בשנת תרע"ו (באותה עת נדפסו בשנית שני החלקים הראשונים). ראו: הרב משה הלל, סידור כוונות הרש"ש – בין מסורת לחידוש, קובץ מכילתא, גליון א – כסליו תש"פ, עמ' 133-158. לפנינו המהדורה השלמה של שנת תרע"ו.
תשעת החלקים בכרך אחד: חלק א: [2], פו דף. חלק ב: קסא דף. חלק ג: לו דף. חלק ד: קטו דף (בהדפסה שלפנינו הושמטו מראש העמ' הראשון המלים "חלק רביעי"). חלק ה: מד דף. חלק ו: יב דף. חלק ז: צט, ס-סג דף. חלק ח: סח דף. חלק ט: כא דף. 22 ס"מ. נייר איכותי במרבית הדפים. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני שימוש רב, דפים מנותקים, מעט קרעים והדבקות נייר. כריכת בד ישנה, לא-מקורית, מעט משופשפת ובלויה.
ספר יד יוסף, דרושים על סדר התורה ולזמנים שונים, מאת רבי יוסף צרפתי. אמשטרדם, דפוס עמנואל בן יוסף עטיאש, ת"ס-תס"א [1700]. מהדורה שניה. שני שערים, דף שער ראשון מאויר בתחריט נאה.
עותק מיוחס של האדמו"ר הרה"ק ר' אהרן מטשרנוביל, ובנו הרה"ק רבי ישעיה משולם זוסיא מטשרנוביל. בדף השער השני רישום בעלות "ר' זוסיא בהרב" ובשולי דף השער הראשון, רישום דומה: "ר' זוסא". בדף השער הראשון חתימות ורישומים: "הק' ישעי' משולם זוסיא"; "הק' משולם זוסיא" ועוד רישומים (כנראה החתימות אינן בכתי"ק של הרה"ק ר' ישעי' משולם זוסיא, אלא רישומים בכתב יד של תלמידים ובני משפחתו).
כפי המסופר, הרישומים "ר' זוסיא בהרב" או "ר' זוסא" מעידים כי ספר זה הגיע מירושת ספריו הקדושים של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל ובנו האדמו"ר רבי זושא מטשרנוביל, שכן בפטירתו של רבי אהרן בשנת תרל"ב חולקו הספרים בין צאצאיו ונרשם על כל ספר לחלק מי הגיע: "ר' זוסיא בהרב", "ר' מנחם נחום בהרב", "ר' ברוך אשר בהרב", וכו'.
הגה"ק רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב), זקן אדמור"י דורו, בנו של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל ותלמיד סבו הרה"ק המגיד רבי נחום מטשרנוביל.
בנו, הרה"ק רבי ישעיה משולם זושא (זוסיא) טברסקי (תקע"ד-תרמ"א), ממלא מקום אביו באדמו"רות בעיר טשרנוביל (יחד עם אחיו הרה"ק רבי ברוך אשר). מצאצאיו שושלות חשובות של אדמו"רים וצדיקי עליון, בהם: בנו היחיד האדמו"ר מטשרנוביל רבי שלמה בן ציון טברסקי (תר"ל-ת"ש). חתנו הגדול היה האדמו"ר מבעלז רבי ישכר דוב רוקח (תרי"ד-תרפ"ז; בזיווגו הראשון לאם האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז). חתנו השני היה הרה"ק רבי זאב טברסקי מרחמסטריבקא (תר"י-תרצ"ז). חתנו השלישי היה הרה"ק רבי מנחם נחום יוסף בן ציון טברסקי מקוריסטשוב (תרי"ח-תרס"ט), וחתנו הרביעי היה הרה"ק רבי שלמה שמואל טברסקי מטשרנוביל (תרכ"ו-תרצ"ו).
בראש דף השער השני רישום בעלות משנת תפ"ו (מחוק בחלקו): "קנה קניתי לה' צבאות, אב[רהם?] ----- תפ"ו".
המחבר, רבי יוסף צרפתי (נפטר בשנת ת' 1640 בערך), מרבני טורקיה. שימש כרב באדריאנופולי ובסוף ימיו עלה לירושלים. הספר נדפס לראשונה בחייו, בשנת שע"ו-שע"ז, והיה היחיד מחיבוריו שראה את אור הדפוס. הספר זכה להתקבל בקרב הדורות הבאים ודבריו מובאים בספרים רבים של דרוש וחסידות. הגאון בעל פרי מגדים חיבב מאוד ספר זה והוא מביאו רבות בחיבוריו.
[3], ג-רפח, [12] דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי קל. סימני עש וקרעים, קרעים חסרים בדף השער הראשון ובמקומות בודדים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער המאויירת. חותמות עתיקות. כריכת עור חדשה.
ספר רב ייבי, מאמרי מוסר, חסידות וחידושי אגדה, על פרשיות התורה, ספר תהלים ואגדות הש"ס, וחידושים על כמה ממסכתות הש"ס, מאת הרה"ק רבי יעקב יוסף – מגיד מישרים ומו"צ באוסטרהא, תלמיד המגיד ממזריטש. אוסטרהא, ללא שם מדפיס, [תקס"ח 1808]. מהדורה שניה, עם הגהות ותיקונים. חלק מהמלים בדף השער נדפסו בדיו אדומה. בדף א', לאחר ההקדמה – קונטרס "מורא מקדש", בעניין קדושת בית הכנסת.
שם הספר הוא ראשי תיבות של שם מחברו – רבי י'עקב י'וסף ב'ן י'הודה – המחבר, הרה"ק רבי יעקב יוסף מאוסטראה (תצ"ח-תקנ"א, אנצ' לחסידות, ב, עמ' רסח-רע), מגדולי תנועת החסידות בדור השלישי. תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש ומקורב לתלמידי הבעש"ט האחרים. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכנה אותו: "איש אלהים קדוש יאמר לו". בספר זה מובאים דברים רבים בשם הבעש"ט ותלמידיו.
בדף המגן הקדמי חותמת בעלות של האדמו"ר רבי "שמואל גאטטעסמאן בהרה"ק זצלל"הה מלאשקאוויטץ" ורישום תאריך (של קניית או כריכת הספר) בחודש אייר תשי"ג.
האדמו"ר רבי שמואל גוטסמן מלאשקוביץ-יאריטשוב (תרס"ב-תש"ל), מצאצאי הבעש"ט, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימשלן. בן האדמו"ר רבי יוסף יוסקא גוטסמן (השני) מלאשקוביץ-זאלישטיק (בן האדמו"ר רבי אהרן אריה ליב גוטסמן מלאשקוביץ, בנו של הרה"ק רבי יוסף יוסקא גוטסמן מלאשקוביץ חתן רבי מאיר מפרמישלאן), וחתן האדמו"ר רבי חיים יוסף טייטלבוים מדינוב-וואלאווע. כיהן כאדמו"ר ביאריטשוב משנת תרצ"ג, ובשנת ת"ש הצליח להמלט לארה"ב והקים את בית מדרשו באיסט-סייד במנהטן, ולאחר מכן בבורו פארק. כשנמלט מאירופה לארה"ב הצליח להביא עמו שני חפצי-קודש מיוחסים מירושת משפחתו, המיוחסים לזקנו הבעל שם טוב – ספר תורה שנכתב ע"י רבי צבי הירש סופר (סופרו ותלמידו של הבעש"ט – הנמצא כיום במוזיאון של "ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק), וזוג תפילין שהפרשיות שבהם מיוחסות לבעש"ט הקדוש, שהעניקם לתלמידו הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (תפילין אלו נמכרו לאחרונה במכירת "קדם" 97, פריט 73).
בדפי הספר, חותמות בעלות קודמות: של האדמו"ר רבי שלום מיכלוביץ (מצאצאי רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב); חותמות בית מדרשו בבוקרשט וחותמות נוספות.
האדמו"ר רבי שלום מיכלוביץ (תר"ס-תשמ"ה), נולד בקלויזנבורג לאביו הרה"ק רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ האדמו"ר מברודי-זלוטשוב. כיהן כאדמו"ר בעיר בוקרשט עוד בחיי אביו. לאחר השואה בה נספה אביו הקדוש, הגיע לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר ראשון לציון. בהמשך השנים עבר לארה"ב והקים בה את בית מדרשו, ובניו נשארו בארץ ישראל ונודעו בקדושתם ובמעשי חסד, בהם בנו הרה"צ רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ מנתניה, שפעל במסירות נפש, וניווט את המאבק ברחבי העולם להתרחקות מצפייה בטלוויזיה, ולשמירת הצניעות וקדושת ישראל.
[1], קכט דף. 34 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל בחלקו. מצב בינוני, דפים ראשונים ומספר דפים נוספים במצב בינוני-גרוע. כתמים. עקבות רטיבות עם סימני עובש בדפים האחרונים. סימני עש רבים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמות. כריכה נאה, לא מקורית.
ספר כסא רחמים, פירוש על מסכת כלה, סופרים ואבות, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה; בראש דף השער שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה (מעט מטושטשת), וחותמת נוספת, "קנין כספי".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג, אוצר הרבנים 15912). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספרייה גדולה, בספריתו היו ארבעה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי" (כמו בספר שלפנינו), וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי". בנוסף, היה לו אוסף ספרים קטן של מתנות מגרים שהגיעו לחמיו האדמו"ר לבקש תיקון לנשמתם ועליהם חתם "מנחת גר".
העותק של רבי שמואל העליר רבה של צפת. בדף השער רישום בעלות בכתב ידו (מחוק בעיפרון): "הק' שמואל במו"ה ישראל העליר שו"ב פעה"ק צפת תובב"א". חותמת שלו בדף השער (מחוקה בגירוד) וחותמת נוספת בדף האחרון וחתימת ידו. בדף ב/1 רישום "קוויטל" להזכרה בכתב ידו (מחוק בעיפרון): "שמואל בן חיה פייגא, זוגתו גאלדה דבורה בת איידל, בנה עמרם נזכה לגדלו".
הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל, יחד עם הוריו רבי ישראל העליר ואמו חיה פייגא. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).
החתימות והרישומים שלפנינו הינן מתקופה מוקדמת לחייו של רבי שמואל העליר. מן הרישום הנ"ל עולים פרטים חדשים לתולדות חייו, בהם שם זוגתו הראשונה ומשפחתה: "גולדה דבורה בת איידיל". ידוע כי אשתו הראשונה נהרגה ברעש יחד עם שלושת בניה הקטנים. החוקרת רבקה אמבון (במאמרה "הרב שמואל הלר (1803-1884) ומקומו בקהילה היהודית בצפת", עבודת דוקטורט, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, 2016) כותבת: "זהותה של אשתו הראשונה אינה ידועה" (שם, עמ' 65). בהערה שם היא מביאה מסורת משפחתית המעלה אפשרות על היותה אחות של רבי ברוך יושק'ה )להערכתנו הכוונה לר' ברוך יוסף שו"ב מיאסי (1811-1864) – אבי משפחת ברב"י מצפת, ולא אחותו של ר' ברוך יוסף ברז"ל מצפת וטבריה (1815-1884), שכן אמו של השני היתה נקראת "רחל", ולא "איידיל"). אמבון גם כותבת (בעמ' 69) כי "לא ידוע מתי נישא הלר ולמי", אך מציינת כי בשטר רכישת מקום בבית הכנסת האר"י משנת תק"פ, הוא כבר מכונה: "האברך מ"ר שמואל במ"ר ישראל בהרב ר' אברהם פרץ נ"י".
על בנו עמרם כבר נכתב כי נהרג ברעש יחד עם אמו ואחיו ("הרב המנהיג והרופא", עמ' 86 ועמ' 108). באיגרת שכתב ר"ש הלר בעקבות מרד הפלחים ב-1834, הזכיר את בנו "היניק עמרם", שחלה בעקבות התנאים הקשים (אמבון, שם עמ' 69, בשם צבי קרגילה, במאמרו: "איגרת ר' שמואל ב"ר ישראל פרץ העליר בעניין ביזת צפת בשנת תקצ"ד 1834", קתדרה, 27, תשמ"ג, עמ' 115).
לפנינו כאמור חתימה מוקדמת, עוד מתקופת כהונתו של רבי שמואל בתפקיד שוחט ובודק בצפת, שקדמה לכהונתו כרב ודיין בעיר צפת (במפקד 1839 הוא מכונה בשם ר' שמואל "שו"ב דמתא", ומצויין כי "נשברה ידו ביום הרעש", אמבון, שם, עמ' 69, הערה 43). ידו השבורה לא שבה לאיתנה ולכן נבצר ממנו להמשיך בעבודת השו"ב ונתמנה לרואה ומפקח על השובי"ם (זכרון לחובבים ראשונים, חוברת יט, שנת תרפ"ט, במאמרו של ר"מ פודהצר).
בראש השער: חתימה נוספת, מחוקה: "ישראל שלמה...", וחתימה ספרדית מסולסלת (לא מפוענחת).
קכ דף. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים. צביעה בדיו לאורך מסגרת השער ובקישוט במרכז השער. כריכת עור עתיקה ומפוארת (מספריית רבי נחום דובער), משופשפת ובלויה.
ספר נתיב מצותיך, הקדמות וביאורים בענייני אמונה, עבודת ה' וייחודים, עם ספר אוצר החיים "חלק ראשון בראשית" – על תרי"ג מצוות בדרך פרד"ס (עם שער נפרד), מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא. למברג (לבוב), דפוס Michael F. Poremba, תרי"ח 1858. מהדורה ראשונה. שני הספרים בכרך אחד.
העותק של תלמידי ה"חתם סופר", רבי יעקב ברוך פרנקל מקאלוב ובנו רבי יעקב ענגלנדר מקאלוב. בשער הראשון רישום בעלות ארוך של רבי יעקב ענגלנדר תלמיד ה"חתם סופר": "זה הספר הקדוש מאת הרב הגאון רבשכב"ה... מקאמרנע, נשאר לי מאאמ"ו הרב המאה"ג המפורסם פאר האדם... מו"ה ראובן יעקב ברוך ב"מ [בעל מחבר] מליץ יושר זצ"ל. אני בנו ותלמידו יעקב הק' ענגלענדער פה קאללא שנת 'לראות' בנחמת ציון וירושלים לפ"ק".
הגאון רבי ראובן יעקב ברוך פרנקל מב"ח [=מבית חלפון] בעל ה"מליץ יושר" (תקנ"ב-תרכ"ד; "החתם סופר ותלמידיו" עמ' רל-רלב) תלמידם של אחיו הגדול רבי יצחק פרנקל-מב"ח אב"ד קראלי ושל רבי צבי הירש העליר. לאחר נישואיו למד אצל רבו ה"חתם סופר" בישיבת פרשבורג בשנים תקע"ג-תקע"ד. משנת תקפ"א גר בעיר קאלוב ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. התכתב בשו"ת עם רבו ה"חתם סופר" ועם גדולי דורו. בשנת תרכ"ב הדפיס בפראג קונטרס "מליץ יושר". מלבד זאת השאיר כמה כרכים בכתב יד עם חיבורים שונים: "חבל יעקב", "ברכת יעקב", "שופרייא דיעקב" ועוד (ראה אודותיו ואודות כתבי-ידו במאמר המקיף של רמא"ז קינסטליכער, "רבי ברוך פרענקעל מבית חלפון זצ"ל", צפונות, קובץ טו, עמ' פט-צד; קובץ טז, עמ' עט-פט). הכיתוב "שיל"ת" [=שיויתי ה' לנגדי תמיד] שבראש השער שלפנינו, הוא כפי הנראה בכתב יד האב, שהיה רגיל לכתוב כן (ראה, קטלוג "קדם", מכירה 67, פריט 371).
בנו, הגאון רבי יעקב פרנקל-ענגלנדר (תקע"ג-תרמ"ד; "החתם סופר ותלמידיו" עמ' רכז-רכח), נולד בפרשבורג בתקופה בה למד אביו בישיבת ה"חתם סופר". למד אצל דודו רבי יצחק פרנקל-מב"ח אב"ד קראלי ואצל רבי שמלקא קליין אב"ד סעליש בעל "צרור החיים", ובשנים תקפ"ח-תק"צ למד אצל ה"חתם סופר" בישיבת פרשבורג.
שער מיוחד לחלק אוצר החיים. כאן נדפס רק חלקו הראשון של החיבור "אוצר החיים" – קיצור תרי"ג מצוות, והפירוש על המצוות לפרשיות בראשית-וישלח. מאוחר יותר שולב החיבור במלואו בחומשי היכל הברכה, שהדפיס המחבר בשנים תרכ"ד-תרל"ד.
בראש הספר הקדמה ארוכה ומעניינת מאת המחבר, בסופה הוא מבטיח למסייעים להדפסת הספר ולחסידיו: " ...והתומכים אותנו החפצים בדבקות אהבת נפשנו, ובפרטות אנשי שלומנו שבמדינות אונגרין ועיר מונקאטש ישמרם צורם מכל מחלה ונגע ויתרומם קרנם ומזלם בברכה ועושר וכבוד ושמחה מזל בני חיי ומזוני".
בספרו "זוהר חי" (פרשת פנחס, דף רא) כותב המחבר על חיבורו זה: "...על כל אני העני חברתי חיבור על כל תרי"ג מצות בפשט, רמז, דרש, סוד. והלומד בו בעיון רב, יהיה בטוח שינוח בעולם הבא בלי גלגול, ואני ערב לו".
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת דברי הסוד שבפירושיו ואת קדושתם.
[1], ב-לב, [1], לד-מ, [1] דף; [2], ג-ה, [1], ז-כו, [1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי רב. הדבקות נייר בדף האחרון. דפים רופפים. מעט סימני עש. כריכה מקורית (מחופה בנייר צבעוני) קרועה וחסרה, עם מעט שרידים משדרת העור.
ספר חשב האפד, רמזי קבלה ודרושי חסידות על התורה, וצוואת המחבר, מאת הרה"ק רבי פנחס אריה אב"ד טורקא (תלמיד החוזה מלובלין ומחותנו של רבי צבי אלימלך מדינוב), בן רבי צבי הירש מסוקולוב. למברג (לבוב), [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. עם הסכמות ה"דברי חיים" מצאנז, רבי אברהם מסטרטין, ורבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר.
בשולי השער חתימת ידו של רבי "מרדכי דובער בהרב ר"ן ז"ל". כפי הנראה, זו חתימת יד-קדשו של הרה"ק מטומאשפיל רבי מרדכי דובער טברסקי – בן-בנו של האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ובן-בתו של האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקאס.
האדמו"ר רבי מרדכי דובער טברסקי מטומאשפיל (תשרי תר"ח-ניסן תר"פ), נולד בהורונסטיפול לאביו הרה"ק רבי מנחם נחום שניאורסון מניעזין (בנו של האדמו"ר האמצעי), ולאמו הרבנית שרה פריידא בת הרה"ק מטשרקס רבי יעקב ישראל טברסקי ואשתו הרבנית דבורה לאה (בת האדמו"ר האמצעי), ונקרא שמו בישראל על שם שני זקניו הקדושים רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי דובער מליובאוויטש (ראה: היכל הבעש"ט, כו, עמ' קז-קח). כיהן כרב בווארטיזשען ולאחר מכן כרב וכאדמו"ר בטומאשפיל. בנו היה האדמו"ר רבי משה חיים יהושע מטומאשפיל, וחתנו היה האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה.
[4] מח דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. קרע חסר עם פגיעה בטקסט במרכז דף השער (משוקם בהדבקות נייר). מעט סימני עש. חותמות. כריכה חדשה.
ספר ראשית חכמה, מספרי היסוד של תורת היראה והמוסר, מאת רבי אליהו די ווידאש מצפת (מתלמידי רבי משה קורדובירו). וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן [תרל"ה] 1875.
בדף השער הקדשה עצמית בכתב יד וחתימת רבי מנחם מנדל דייטש (בעל ה"מביא צמח"), מתלמידי ישיבת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש, שקיבל את הספר מאת בן-רבו האדמו"ר רבי משה פאנעטה, ל"דורון דרשה" לרגל חתונתו שהתקיימה בשנת תרמ"ג.
בדפי הבטנה והמגן הקדמיים, רישומים מכותבים שונים, וחותמות: "מנחם מענדל דייטש – בן כ"ה יהונתן בנימין אלטער".
נותן הספר: האדמו"ר השני מדעעש – רבי משה פנט (תר"ג-כסלו תרס"ד), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מנחם מענדל פנט אב"ד דעעש בעל ה"מעגלי צדק" (תקע"ח-תשרי תרמ"ה). תלמיד מובהק לאביו הגדול בישיבת דעעש. כאביו היה נוסע לרבותיו האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ולבנו בעל ה"דברי יחזקאל" משינווא, והיה ידיד-נעורים של בנו האדמו"ר רבי משה הלברשטאם משיניווא (תר"ג-תרע"ט). משנת תרכ"א כיהן ברבנות באורישור (ע"י דעעש), ולאחר נישואיו נתמנה לרב בנימוזשא. בשנת תרמ"ה עלה למלאות מקום אביו ברבנות העיר דעעש, בראשות הישיבה ובאדמו"רות. נודע כצדיק תמים ובעל מופת, בתקופתו התרחבה חסידות דעעש, והמונים הגיעו להסתופף בצילו. כיהן גם כ"נשיא ארץ ישראל" של כולל "אהבת ציון" לאנשי זיבנבירגן, וערך מגביות רבות לטובת עניי ארץ ישראל (ראה אודותיו: כהן, חכמי טראנסילווניה, עמ' 172-173).
החותם ומקבל הספר: הרה"צ רבי מנחם מנדל דייטש מדעעש (שנות התר"כ בערך-תש"ב), תלמיד ה"ייטב לב" ותלמידו המובהק של האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" בישיבת דעעש. לעת זקנתו הדפיס את ספרו "מביא צמח" (דעעש, תרצ"ז-תרצ"ט), ובראשו הביא "דרכי צדק" מהנהגות רבו הגדול הרה"ק רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש.
[1], ב-רלב דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. כריכה מקורית, עם שדרה ישנה ובלויה.
ספר תפארת מרדכי, חלק ראשון, עם "פרשת מרדכי" ו"מאמר מרדכי" – תולדותיו, הנהגותיו ודברי תורתו של האדמו"ר רבי מרדכי לייפער מנדבורנא (רבי מרדכל'ה), מאת רבי מרדכי גינצבורג. בערגסס, דפוס שמואל קליין, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. לא נדפסו חלקים נוספים. שער מעטפת מודפס.
בעמוד שמול השער השני הקדשה ארוכה בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של האדמו"ר רבי אהרן משה לייפער, מצאצאי רבי מרדכ'לה מנדבורנה, שבעת שהותו בבודפסט, בתקופת מלחמת העולם השניhה, אדר תש"ג [1943], הקדיש את הספר לחתן הבר מצוה, הנער יעקב יהודה שטרן.
האדמו"ר רבי אהרן משה לייפר (תרס"ו-תשנ"א), בן האדמו"ר רבי שמואל שמלקה לייפער מחוסט (תרמ"ב-תרצ"ד; בן-בנו של האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנא, ודור שמיני לרבי מאיר מפרמישלאן). חתן האדמו"ר רבי ברוך פנחס רבינוביץ מסקוליא. ניצל בנס מהשואה, לאחר שאמו ומשפחתו נלקחו לקמניץ-פודולסק שם נספו. לאחר השואה היגר לארה"ב, שם הקים בברוקלין את מדרשו ונודע לאחד מחשובי האדמו"רים (י' אלפסי, תורת החסידות, א, עמ' 164 מס' 121).
[4], ג-פ, [2] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי, קרעים והדבקות נייר. שער המעטפת מודבק על נייר אחר. כריכה ישנה, בלויה ורופפת.
ספר טללי אורות, לקט דרושים על התורה, נביאים וכתובים, ואגדות הש"ס, מאת גאונים וצדיקים שונים, בעריכת רבי משה אורי קעללער מצאנז (בעל "ילקוט האורים"). לובלין, נסדר בדפוס עוזר צוועקין, דפוס M. Sznajdermesser, תרצ"ו 1936.
בדף [2] נדפס צילום של מכתב ההסכמה של האדמו"ר מבאבוב רבי בן-ציון הלברשטאם (בעל ה"קדושת ציון"), הממוען אל המחבר, בו ייעץ לו לקרוא לספרו בשם "טללי אורות".
לפנינו העותק של האדמו"ר מוויעלפולי רבי משה (משה'לי) ליפשיץ ובנו רבי חיים אורי ליפשיץ, עם חותמותיהם.
בדף המגן מודבק מכתב בכתב ידו וחתימתו של המחבר רבי משה אורי קלר מצאנז, אל האדמו"ר רבי משה'לי מהתאריך ב' וירא חצר"ת [חשוון תרצ"ח 1937].
רבי משה ליפשיץ – האדמו"ר מוויעלפולי-ירושלים-פילדלפיה (תרנ"ח-תשל"ה; אנצי' לחסידות, ג, עמ' רפו), בנו של הרה"צ רבי דוד אריה בריזל מירושלים, חתן האדמו"ר רבי נטע דוב ליפשיץ מוויעלפולי (תק"צ-תרע"ו; נכד ה"ארי דבי עילאי" מווישניצא). בשנת תר"ס עלה עם הוריו לירושלים, ובשנת תרע"ג נסע לחו"ל אל חצר סבו הגדול בוויעלפולי. במלחמת העולם הראשונה נמלט לארה"ב, בה כיהן ברבנות וכאדמו"ר מוויעלפולי בפילדלפיה. בשנת תשי"ח חזר ועלה לארץ ישראל, ותרם את ספרייתו הגדולה לישיבות ובתי מדרשות בירושלים.
[4], פ דף. 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. רישום בכתב יד בדף השער. כריכה חדשה.