ספר תועפות ראם, על פירוש רש"י ופירוש הרא"ם על התורה, מאת רבי מרדכי ברוך קאראבלייו. ליוורנו, דפוס Antonio Santini e compagni, תקכ"א-(טבת תקכ"ב) [1761]. מהדורה ראשונה.

העותק של האדמו"ר הקוה"ט רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף השער חותמתו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א". עם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.
חתימות ורישומים בכתיבה מזרחית: "יצחק ן' נסים הכהן..."; "ע"ה... שמואל כהן...".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד).

בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

[7], ב-קסז דף. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש. בדף השער והדף שלאחריו קרעים חסרים והדבקות נייר. חותמות. כריכה חדשה.
ללא חלק שני של ספר זה: "ספר הזכרונות וחיי יצחק", מאת רבי יצחק קאראבלייו – בן המחבר, שנדפס (עם שער נפרד) כנספח לספר שלפנינו (והיה ג"כ בספריית האדמו"ר – ראה: קטלוג "קדם", מכירה 75, פריט 56).

סידור תפלה, עם כוונות המקובל רבי שלום שרעבי (רש"ש). ירושלים, דפוס שמואל צוקערמאן, תרע"ו [1916]. הסכמות מגדולי ירושלים ומהאדמו"ר בעל ה"דרכי תשובה" ממונקאטש. תשעה חלקים בכרך אחד.

העותק של הגה"ק רבי משה אריה פריינד גאב"ד "העדה החרדית", עם הקדשות אליו וחותמותיו מתקופות שונות: "משה אריה פריינד דומ"ץ דקה"י סאטמאר יע"א"; "משה אריה פריינד ראב"ד לכל מקהלות האשכנזים ור"מ דישיבת "יטב לב" דסאטמאר בעיה"ק ירושלם תובב"א". בדפי המגן הקדמי והאחורי, הקדשות מאת "נחום מרדכי בן קריינטשא" [רבי נחום מרדכי שפיצר], שהקדיש את הספר "לכ"ק אדמו"ר מרן הקדוש שליט"א ראב"ד דק"ק סאטמאר יצ"ו כעת בניו יארק".

הגאון הקדוש רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בנו-בכורו של הגה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראדנא והוניאד (נפטר ת"ש; בן האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסוד, תרט"ו-תרצ"ב). כיהן כדומ"צ בעיר סאטמר ואב"ד נאסויד. איבד בשואה את אשתו הראשונה ואת כל שמונת ילדיו, הי"ד. לאחר השואה כיהן כראב"ד בעיר סאטמר, ולאחר תקופה עבר לארה"ב, משם עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "ייטב לב – סאטמר" ומורה הוראה בעיר. בשנת תשל"ט נתמנה לראב"ד בד"צ "העדה החרדית", ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק" נתמנה רמ"א פריינד לגאב"ד "העדה החרדית" בארץ ישראל. במשך שנים רבות היה נודע לצדיק ובעל-מופת ורבים הזקוקים לישועות באו להתברך מפיו. על שמו נקראו תלמוד-תורה וישיבת רמ"א בירושלים וב"קרית רמ"א" בבית-שמש.
בספר מופיעות גם חותמות בעלים קודמות, ורישומי בעלות, בהם רישום בעלות של רבי יחיאל רוזנבערג מסיגט [ממקורבי ה"קדושת יו"ט", שהיה גדול בנגלה ובנסתר]. לאחר פטירתו עבר הסידור הקדוש ליד אחיו רבי אלטיר רוזנבערג, הכותב שקיבל את הסידור מגיסתו, ומכרהו לרבי ישראל ווייס ה"אוצר" ומוכר ספרים בסיגט.
במשך שנים רבות נשמר סידור הרש"ש בכתבי-יד ולא נדפס כלל בכוונה תחילה. התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים המכוונים בלבד. רק בשנת תרע"א הוחלט להביאו לדפוס ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים. חלקו הראשון נדפס בשנת תרע"א וחלקו השני בשנת תרע"ב. החלקים ג-ט נדפסו כנראה מאוחר יותר בשנת תרע"ו (באותה עת נדפסו בשנית שני החלקים הראשונים). ראו: הרב משה הלל, סידור כוונות הרש"ש – בין מסורת לחידוש, קובץ מכילתא, גליון א – כסליו תש"פ, עמ' 133-158. לפנינו המהדורה השלמה של שנת תרע"ו.

תשעת החלקים בכרך אחד: חלק א: [2], פו דף. חלק ב: קסא דף. חלק ג: לו דף. חלק ד: קטו דף (בהדפסה שלפנינו הושמטו מראש העמ' הראשון המלים "חלק רביעי"). חלק ה: מד דף. חלק ו: יב דף. חלק ז: צט, ס-סג דף. חלק ח: סח דף. חלק ט: כא דף. 22 ס"מ. נייר איכותי במרבית הדפים. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני שימוש רב, דפים מנותקים, מעט קרעים והדבקות נייר. כריכת בד ישנה, לא-מקורית, מעט משופשפת ובלויה.

ספר רב ייבי, מאמרי מוסר, חסידות וחידושי אגדה, על פרשיות התורה, ספר תהלים ואגדות הש"ס, וחידושים על כמה ממסכתות הש"ס, מאת הרה"ק רבי יעקב יוסף – מגיד מישרים ומו"צ באוסטרהא, תלמיד המגיד ממזריטש. אוסטרהא, ללא שם מדפיס, [תקס"ח 1808]. מהדורה שניה, עם הגהות ותיקונים. חלק מהמלים בדף השער נדפסו בדיו אדומה. בדף א', לאחר ההקדמה – קונטרס "מורא מקדש", בעניין קדושת בית הכנסת.

שם הספר הוא ראשי תיבות של שם מחברו – רבי י'עקב י'וסף ב'ן י'הודה – המחבר, הרה"ק רבי יעקב יוסף מאוסטראה (תצ"ח-תקנ"א, אנצ' לחסידות, ב, עמ' רסח-רע), מגדולי תנועת החסידות בדור השלישי. תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש ומקורב לתלמידי הבעש"ט האחרים. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכנה אותו: "איש אלהים קדוש יאמר לו". בספר זה מובאים דברים רבים בשם הבעש"ט ותלמידיו.
בדף המגן הקדמי חותמת בעלות של האדמו"ר רבי "שמואל גאטטעסמאן בהרה"ק זצלל"הה מלאשקאוויטץ" ורישום תאריך (של קניית או כריכת הספר) בחודש אייר תשי"ג.

האדמו"ר רבי שמואל גוטסמן מלאשקוביץ-יאריטשוב (תרס"ב-תש"ל), מצאצאי הבעש"ט, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימשלן. בן האדמו"ר רבי יוסף יוסקא גוטסמן (השני) מלאשקוביץ-זאלישטיק (בן האדמו"ר רבי אהרן אריה ליב גוטסמן מלאשקוביץ, בנו של הרה"ק רבי יוסף יוסקא גוטסמן מלאשקוביץ חתן רבי מאיר מפרמישלאן), וחתן האדמו"ר רבי חיים יוסף טייטלבוים מדינוב-וואלאווע. כיהן כאדמו"ר ביאריטשוב משנת תרצ"ג, ובשנת ת"ש הצליח להמלט לארה"ב והקים את בית מדרשו באיסט-סייד במנהטן, ולאחר מכן בבורו פארק. כשנמלט מאירופה לארה"ב הצליח להביא עמו שני חפצי-קודש מיוחסים מירושת משפחתו, המיוחסים לזקנו הבעל שם טוב – ספר תורה שנכתב ע"י רבי צבי הירש סופר (סופרו ותלמידו של הבעש"ט – הנמצא כיום במוזיאון של "ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק), וזוג תפילין שהפרשיות שבהם מיוחסות לבעש"ט הקדוש, שהעניקם לתלמידו הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (תפילין אלו נמכרו לאחרונה במכירת "קדם" 97, פריט 73).
בדפי הספר, חותמות בעלות קודמות: של האדמו"ר רבי שלום מיכלוביץ (מצאצאי רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב); חותמות בית מדרשו בבוקרשט וחותמות נוספות.

האדמו"ר רבי שלום מיכלוביץ (תר"ס-תשמ"ה), נולד בקלויזנבורג לאביו הרה"ק רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ האדמו"ר מברודי-זלוטשוב. כיהן כאדמו"ר בעיר בוקרשט עוד בחיי אביו. לאחר השואה בה נספה אביו הקדוש, הגיע לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר ראשון לציון. בהמשך השנים עבר לארה"ב והקים בה את בית מדרשו, ובניו נשארו בארץ ישראל ונודעו בקדושתם ובמעשי חסד, בהם בנו הרה"צ רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ מנתניה, שפעל במסירות נפש, וניווט את המאבק ברחבי העולם להתרחקות מצפייה בטלוויזיה, ולשמירת הצניעות וקדושת ישראל.

[1], קכט דף. 34 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל בחלקו. מצב בינוני, דפים ראשונים ומספר דפים נוספים במצב בינוני-גרוע. כתמים. עקבות רטיבות עם סימני עובש בדפים האחרונים. סימני עש רבים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמות. כריכה נאה, לא מקורית.

ספר נתיב מצותיך, הקדמות וביאורים בענייני אמונה, עבודת ה' וייחודים, עם ספר אוצר החיים "חלק ראשון בראשית" – על תרי"ג מצוות בדרך פרד"ס (עם שער נפרד), מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא. למברג (לבוב), דפוס Michael F. Poremba, תרי"ח 1858. מהדורה ראשונה. שני הספרים בכרך אחד.

העותק של תלמידי ה"חתם סופר", רבי יעקב ברוך פרנקל מקאלוב ובנו רבי יעקב ענגלנדר מקאלוב. בשער הראשון רישום בעלות ארוך של רבי יעקב ענגלנדר תלמיד ה"חתם סופר": "זה הספר הקדוש מאת הרב הגאון רבשכב"ה... מקאמרנע, נשאר לי מאאמ"ו הרב המאה"ג המפורסם פאר האדם... מו"ה ראובן יעקב ברוך ב"מ [בעל מחבר] מליץ יושר זצ"ל. אני בנו ותלמידו יעקב הק' ענגלענדער פה קאללא שנת 'לראות' בנחמת ציון וירושלים לפ"ק".
הגאון רבי ראובן יעקב ברוך פרנקל מב"ח [=מבית חלפון] בעל ה"מליץ יושר" (תקנ"ב-תרכ"ד; "החתם סופר ותלמידיו" עמ' רל-רלב) תלמידם של אחיו הגדול רבי יצחק פרנקל-מב"ח אב"ד קראלי ושל רבי צבי הירש העליר. לאחר נישואיו למד אצל רבו ה"חתם סופר" בישיבת פרשבורג בשנים תקע"ג-תקע"ד. משנת תקפ"א גר בעיר קאלוב ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. התכתב בשו"ת עם רבו ה"חתם סופר" ועם גדולי דורו. בשנת תרכ"ב הדפיס בפראג קונטרס "מליץ יושר". מלבד זאת השאיר כמה כרכים בכתב יד עם חיבורים שונים: "חבל יעקב", "ברכת יעקב", "שופרייא דיעקב" ועוד (ראה אודותיו ואודות כתבי-ידו במאמר המקיף של רמא"ז קינסטליכער, "רבי ברוך פרענקעל מבית חלפון זצ"ל", צפונות, קובץ טו, עמ' פט-צד; קובץ טז, עמ' עט-פט). הכיתוב "שיל"ת" [=שיויתי ה' לנגדי תמיד] שבראש השער שלפנינו, הוא כפי הנראה בכתב יד האב, שהיה רגיל לכתוב כן (ראה, קטלוג "קדם", מכירה 67, פריט 371).

בנו, הגאון רבי יעקב פרנקל-ענגלנדר (תקע"ג-תרמ"ד; "החתם סופר ותלמידיו" עמ' רכז-רכח), נולד בפרשבורג בתקופה בה למד אביו בישיבת ה"חתם סופר". למד אצל דודו רבי יצחק פרנקל-מב"ח אב"ד קראלי ואצל רבי שמלקא קליין אב"ד סעליש בעל "צרור החיים", ובשנים תקפ"ח-תק"צ למד אצל ה"חתם סופר" בישיבת פרשבורג.
שער מיוחד לחלק אוצר החיים. כאן נדפס רק חלקו הראשון של החיבור "אוצר החיים" – קיצור תרי"ג מצוות, והפירוש על המצוות לפרשיות בראשית-וישלח. מאוחר יותר שולב החיבור במלואו בחומשי היכל הברכה, שהדפיס המחבר בשנים תרכ"ד-תרל"ד.
בראש הספר הקדמה ארוכה ומעניינת מאת המחבר, בסופה הוא מבטיח למסייעים להדפסת הספר ולחסידיו: " ...והתומכים אותנו החפצים בדבקות אהבת נפשנו, ובפרטות אנשי שלומנו שבמדינות אונגרין ועיר מונקאטש ישמרם צורם מכל מחלה ונגע ויתרומם קרנם ומזלם בברכה ועושר וכבוד ושמחה מזל בני חיי ומזוני".
בספרו "זוהר חי" (פרשת פנחס, דף רא) כותב המחבר על חיבורו זה: "...על כל אני העני חברתי חיבור על כל תרי"ג מצות בפשט, רמז, דרש, סוד. והלומד בו בעיון רב, יהיה בטוח שינוח בעולם הבא בלי גלגול, ואני ערב לו".

המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת דברי הסוד שבפירושיו ואת קדושתם.

[1], ב-לב, [1], לד-מ, [1] דף; [2], ג-ה, [1], ז-כו, [1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי רב. הדבקות נייר בדף האחרון. דפים רופפים. מעט סימני עש. כריכה מקורית (מחופה בנייר צבעוני) קרועה וחסרה, עם מעט שרידים משדרת העור.

ספר ראשית חכמה, מספרי היסוד של תורת היראה והמוסר, מאת רבי אליהו די ווידאש מצפת (מתלמידי רבי משה קורדובירו). וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן [תרל"ה] 1875.
בדף השער הקדשה עצמית בכתב יד וחתימת רבי מנחם מנדל דייטש (בעל ה"מביא צמח"), מתלמידי ישיבת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש, שקיבל את הספר מאת בן-רבו האדמו"ר רבי משה פאנעטה, ל"דורון דרשה" לרגל חתונתו שהתקיימה בשנת תרמ"ג.
בדפי הבטנה והמגן הקדמיים, רישומים מכותבים שונים, וחותמות: "מנחם מענדל דייטש – בן כ"ה יהונתן בנימין אלטער".

נותן הספר: האדמו"ר השני מדעעש – רבי משה פנט (תר"ג-כסלו תרס"ד), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מנחם מענדל פנט אב"ד דעעש בעל ה"מעגלי צדק" (תקע"ח-תשרי תרמ"ה). תלמיד מובהק לאביו הגדול בישיבת דעעש. כאביו היה נוסע לרבותיו האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ולבנו בעל ה"דברי יחזקאל" משינווא, והיה ידיד-נעורים של בנו האדמו"ר רבי משה הלברשטאם משיניווא (תר"ג-תרע"ט). משנת תרכ"א כיהן ברבנות באורישור (ע"י דעעש), ולאחר נישואיו נתמנה לרב בנימוזשא. בשנת תרמ"ה עלה למלאות מקום אביו ברבנות העיר דעעש, בראשות הישיבה ובאדמו"רות. נודע כצדיק תמים ובעל מופת, בתקופתו התרחבה חסידות דעעש, והמונים הגיעו להסתופף בצילו. כיהן גם כ"נשיא ארץ ישראל" של כולל "אהבת ציון" לאנשי זיבנבירגן, וערך מגביות רבות לטובת עניי ארץ ישראל (ראה אודותיו: כהן, חכמי טראנסילווניה, עמ' 172-173).

החותם ומקבל הספר: הרה"צ רבי מנחם מנדל דייטש מדעעש (שנות התר"כ בערך-תש"ב), תלמיד ה"ייטב לב" ותלמידו המובהק של האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" בישיבת דעעש. לעת זקנתו הדפיס את ספרו "מביא צמח" (דעעש, תרצ"ז-תרצ"ט), ובראשו הביא "דרכי צדק" מהנהגות רבו הגדול הרה"ק רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש.

[1], ב-רלב דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. כריכה מקורית, עם שדרה ישנה ובלויה.