אוסף גדול של למעלה משלושים מכתבים, בכתב ידם וחתימתם של ראשי העדה בצפת, רבני וממוני כוללות האשכנזים בעיר. צפת, שנות התר"מ-תר"נ. עברית ומעט יידיש.

המכתבים נשלחו אל ארגון הפקידים והאמרכלים (פקוא"מ) באמשטרדם, אשר היו אחראים על גיוס כספים בקרב יהודי חוץ-לארץ וחלוקתם בקרב תושבי היישוב היהודי הישן בארץ ישראל. כולל מכתבים פרטיים מאת דיינים, תלמידי חכמים ואנשי-מעשה בצפת, המתארים את מצבם הכלכלי הקשה ומבקשים סיוע ועזרה כספית; חלקם מלווים במכתבי-המלצה מאת ראשי העדה, רבני וממוני הכוללות בצפת; חלקם נושאים חותמות דיו רשמיות.

האוסף כולל בין היתר מכתבים חתומים בחתימות ממוני הציבור בעיר צפת ונכבדיה:

• רבי רפאל זילברמן אב"ד צפת (תקצ"ט-תרע"ח). חתום על 3 מכתבים באוסף.

• בנו רבי אלעזר זילברמן (בערך תרכ"ד-תר"ס).

• חתנו רבי אלעזר יעקב פודהרצור (תר"כ-תרפ"ד), מראשי היישוב בצפת (נכד רבי משה פודהוצר אב"ד רימילאוו).

• הדיין רבי מנחם מענדל מרודניק "בהרב הצ' אב"ד וויעלקאטש".

• הדיין רבי אפרים פישל במז"ל הכהן אב"ד ריסשיטץ ודומ"ץ בצפת. חתימתו וחותמתו מופיעים ברבים מן המכתבים באוסף.

• רבי שמעלקא אווערבאך "נכד הבעש"ט" (חתום עם עוד חותמים מטעם: "חבורת ש"ס ומשניות בבהמ"ד... האר"י זיע"א מעה"ק צפת").

• רבי ישראל גולדנבוים (תרכ"ז-תר"ס; בן רבי אברהם שלמה גולדנבוים בעל "אשל אברהם", "נכד המגיד ממעזריטש").

• המגיד רבי ישראל אהרן ב"ר יעקב סופר (תר"ז-תרע"ד), "ממונה ומנהל דכוללים גאליציען שהיא ביד הגאבד"ק וויזניצא, ומגיד ודרשן מעה"ק טבריא" [במכתב הגה"ק בעל "דברי יחזקאל" משינאווא, אל הגה"ק בעל "ייטב לב", כותב אודותיו: "הנה מוכ"ז הרבני המופלג בתו"י מו"ה ישראל אהרן סופר נ"י מטבריה...". ראה: "דברי יחזקאל", רמת גן תשנ"ט, עמ' רמב].

• רבי מרדכי ב"ר משה סג"ל ממונה כולל וואהלין (תקע"ב בערך-תרנ"ו).

• רבי דוד סגל, ממונה כולל קוסוב בצפת.

• רבי זיידא קלינגער, סופר ומזכיר כולל וויזניץ בצפת.

• רבי אברהם אלעזר רוקח מברדיטשוב.

• רבי מרדכי אונגער מפריסטיק.

• רבי משה ב"ר פנחס מפריסטיק.

• רבי יעקב ב"ר חיים ליפא שפירא מסקאלא.

• רבי דוד "נכד הרב מראמאן".

• רבי מרדכי כהנא מדינאוויץ (חתן רבי מענדיל אוירבאך מדינאוויץ).

• רבי מרדכי ב"ר חיים מטשרנוביץ.

• רבי נחום חייקל ברי"ל (תקצ"ג-תרמ"ח; בן רבי יהודה ליב לווינזון-אשכנזי).

• רבי אלטר ווקסלר, מממוני כולל זיטומיר בצפת.

• ועוד.

33 פריטים, מתוכם למעלה מ-30 מכתבים חתומים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

אוסף מגוון, של כתבי-יד, מכתבים ומסמכים, מארכיונו של ר' יוסף צבי גייגר וסבו רבי משה חר"ג (צייגר). חידושי תורה, הסכמים ומכתבים בענייני ציבור, פסקי דין ותשובות הלכתיות, ועוד. צפת ומקומות שונים, שנות התר"ל-תר"צ בקירוב.

בין הפריטים באוסף:
• "פתשגן הכתב" – ביאור מליצי בחרוזים על ענייני מגילת אסתר, נכתב בגב דף עם קבלות מודפסות של כולל וויזניץ. [צפת, שנות התר"ל-תר"מ בקירוב].
• כתב יד, טיוטת מכתב ארוך, בשם "ממונים ומנהלים דכל הכוללים והבד"צ פעיה"ק וכל העדה הקדושה" – אודות המסיתים ומדיחים [אנשי המיסיון], אשר באים להגיש לאנשי הגליל עזרה רפואית וסוציאלית ומסיתים לדברי עבירה. [צפת, שנות התר"ל בקירוב. כפי הנראה נכתב בכתב ידו של הממונה רבי משה חר"ג.
• מכתב ארוך, בכתב יד וחתימת רבי אברהם דוב ברז"ח [מעדת החסידים בצפת, מקורבם של רבי אברהם יעקב מסדיגורה ובנו ה"פחד יצחק" מבויאן], נגד הקמת שקאלעס [בתי-ספר], אשר יורידו את הילדים מדרכי האמונה. נשלח אל רבי טודרוס גייגר [חתן רבי משה חר"ג מצפת]. צפת, טבת [תרל"ג 1873].
• כתב יד, הסכם סידור העבודה בכולל קוסוב, בין רבי טודרוס גייגר ורבי זיידא קלינגר. צפת, שבט תרמ"א [1881].
• מכתב "יציאה" מכולל קוסוב ומעבר לכולל וויזניץ, בחתימת רבי "משולם גרינברג". צפת, טבת תרמ"ג [1882].
• "קול שַוְעת אנשים ישרים תמימי דרך..." – טיוטת מאמר פולמוסי, על העוולות הנעשות ע"י מנהלי מוסדות הציבור בצפת. נכתב בגב דפים מודפסים של קבלות "יאקס" על הכספים שנשלחו ע"י האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויזניץ. [צפת, שנות התר"מ בערך].
• "דרש ההוא גלילאה..." – טיוטת מכתב פולמוסי, על העוולות הנעשות ע"י מנהלי מוסדות הציבור בצפת, בחתימת "שמשון זעליג רוזנער" נכתב בגב דפים מודפסים של קבלות "יאקס" על הכספים שנשלחו ע"י האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויזניץ. [צפת, שנות התר"מ בערך].
• מאמר "חזיון", תיאור ספרותי של חלום לילה (כנראה נכתב בעת פולמוס, או מאמר לעתון. [צפת, תרמ"ח בערך 1888]. נכתב בגב דף עם קבלות מודפסות של כולל וויזניץ.
• טיוטות של כתבות שונות לעיתונות, שנכתבו (בעפרון) ע"י ר' יוסף צבי גייגר מצפת, בגב דפים מודפסים ישנים של קבלות מכולל וויזניץ וקוסוב. [צפת, שנות התר"נ-תר"צ בערך].
• כתב יד (3 עמ'). חידודים וחידות, בדרך שאלה ותשובה. [צפת?, שנות התר"נ-תר"פ בערך]. יידיש.
• כתב יד "פסק הלכה למעשה" – תשובה הלכתית מאת כותב לא ידוע, אודות תביעת גירושין וביטול קידושין. [שנת תר"צ בערך].

11 פריטים, הכוללים כ-15 דף. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב. בחלקם חותמות העיזבון של ר' "יוסף צבי גייגער" (בדוגמת חתימת ידו).

רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון. נודע כאבי הציור הצפתי.

אוסף מגוון של למעלה מעשרים מכתבים מאת ואל רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל, רבה הראשי של יפו ותל אביב, ובהמשך ה"ראשון לציון – רב ראשי לארץ ישראל". חלקם על ניירות מכתבים רשמיים, עם חותמות רשמיות. ברבים מן המכתבים טיוטות-תשובה ורישומים בכתב ידו של הרב עוזיאל. ארץ ישראל ואירופה, שנות התר"ע-ת"ש.
מכתבי רבנים אל הרב עוזיאל:
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי חיים דוד סוראנגה, על נייר מכתבים של "בי דינא רבא מק"ק הספרדים יכב"ץ אשר בעה"ק ירושלם". ירושלים, אדר תרע"ב [1912].
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי שמואל משה מזרחי, על נייר מכתבים של "בי דינא רבא מק"ק הספרדים יכב"ץ אשר בעה"ק ירושלם". ירושלים, תמוז תרע"ב [1912].
• מכתב בחתימתו ובחותמתו של החכם באשי רבי משה פראנקו – בעניין מינוי החברים למועצה המנהלית (מג'ליס אידראה) שעל יד מושל הנפה. ירושלים, ב' אב תרע"ה [1915].
• מכתב בחתימת-ידו של הראשון לציון רבי יעקב מאיר. ירושלים, ג' אדר תרצ"א [1931].
• מכתב "שנה טובה" בכתב ידו וחתימתו של רבי שלמה הכהן אהרונסון, רבה האשכנזי הראשון של מחוז יפו ותל-אביב. כ"ח אלול תר"צ [1930].
• מכתב רבי שמואל יצחק הילמן אב"ד לונדון, אל רבי בן-ציון עוזיאל ורבי שלמה הכהן אהרנסון, הרבנים הראשיים של תל אביב-יפו – בעניין שימוש בבתי המטבחיים במכונה להפלת הבהמה של הממציא ווינברג. לונדון, ג' חנוכה תרצ"א [1930].
• שני מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי יהודה ליב נקריץ, ממנהלי ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בביאליסטוק וחתן ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן – בעניין שליחת ספרו "משפטי עוזיאל" לאוצר הספרים הגדול של הישיבה. ביאליסטוק, ט"ז שבט תרצ"ח / י' אדר א' תרצ"ח [1938]. המכתבים כתובים על גבי גלויות-דואר רשמיות של ועד "עזרת-תורה – אוצר הספרים" של הישיבה בביאליסטוק.
• מכתב רבי יהושע מנחם אהרנברג רבה הראשי של קפריסין – בעניין עגונה השוהה במחנות העצורים בקפריסין אשר בעלה אבד במצור על סטלינגרד. קפריסין, תשו"ב [תש"ח 1948].
• מכתב רבי אברהם מרדכי הלוי הורוויץ, ר"מ ודומ"צ בעל "כבוד ירושלים" ו"אוצר לשון המדרש", אל רבי בן-ציון עוזיאל – בעניין ספרו "אוצר לשון המדרש". ו' אב תרצ"ח [1938].
• מכתב רבי יהושע זילברמן (בן הגאון רבי שאול משה זילברמן – הרב מוויערשוב) – בעניין השגת אשרת-עלייה (סרטיפיקט) לארץ ישראל. תל-אביב, כ"ו אב תש"א [1941].
• מכתב רבי זאב צבי הכהן קליין, מרבני ברלין – בעניין אספקת מאכלות כשרים לנוסעים באוניות שתחת השגחתו. ברלין, י"ח תמוז תרצ"ה [1935].
• מכתב-המלצה מאת רבי אריה ליב כהן הלפרין, ראש המנקרים בירושלים. חשון תרצ"ז [1936].
• מכתב רבי מאיר ברלין (בר-אילן), יו"ר "קרן הרמת למוד תורה (קהלת) לזכרו של הגרא"י הכהן קוק", אל רבי בן-ציון עוזיאל – ענייני כספים של מוסדות התורה וישיבות בארץ ישראל. ירושלים, כ"ג כסלו ת"ש 1939.
האוסף כולל מכתבים מאת הרב עוזיאל:
• מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כרבה הראשי של מחוז יפו ותל-אביב, אל מר אליהו קראוזה, מנהל בית הספר החקלאי "מקוה ישראל". תל אביב, כ"ב טבת תרצ"א [1931].
• מכתב בחתימתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כרבה הראשי של מחוז יפו ותל-אביב, אל חברי לשכת הרבנות של חיפה – ענייני כשרות. תל אביב, ט"ז תמוז תרצ"ג [1933].
• מכתב בחתימתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כרבה הראשי של מחוז יפו ותל-אביב, אל הסופר אלתר דרויאנוב. תל אביב, ד' תמוז תרצ"ה [1935].
• מכתב-תודה בחתימת רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל, אל רבי יצחק יעקב וכטפויגל ראב"ד דקהילת האשכנזים וראש ישיבת מאה שערים בירושלים. ירושלים, כ"ד אלול תרצ"ט [1939].
• מכתב בחתימתו ובחותמתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל – קול קורא לתמיכה בישיבת "אנשי מעמד" בירושלים. ירושלים, כ' כסלו תש"א [1940].
• מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל, אל ראש המנקרים בשכונת הבוכרים בירושלים – בענייני כשרות. ירושלים, י"ג אדר תש"א [1941]

מצורפים: • מעטפת-דואר רשמית של הרב עוזיאל, בתקופת כהונתו כרבה הראשי של מחוז יפו ותל-אביב. • תעודת חבר צבעונית של בית הכנסת "אהל-מועד" לעדת הספרדים בתל-אביב, חתומה בחותמות בית הכנסת ובחתימת-ידם של נשיא בית הכנסת רבי בן-ציון עוזיאל ושל הגזבר נסים קורקידי. בגב התעודה פירוט זכויות הנדיבים התורמים.

רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל (תרמ"א-תשי"ג), מגדולי רבני ארץ ישראל בראשית המאה העשרים. נולד בירושלים כבן למשפחה ספרדית מיוחסת של רבני ירושלים, ומצאצאי בעל ה"חקרי לב". בגיל 20 נתמנה לרב בישיבת "תפארת ירושלים", ובהמשך למנהלה. שימש כנשיא ישיבת "פורת יוסף" והקים כמה מוסדות לימוד לצעירי הקהילה הספרדית בירושלים. בשנת תרע"א נתמנה לחכם-באשי ורב ראשי לעדת הספרדים ביפו וכיהן בה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. בתרפ"א יצא לסלוניקי (יוון) לכהן בה כרב ראשי, ובשנת תרפ"ג חזר ליפו לכהן כרב ראשי ליפו ולתל-אביב, יחד עם הרב שלמה אהרונסון. בשנת תרצ"ט עלה לכהן כרב הראשי וראשון לציון בארץ ישראל. מחיבוריו "משפטי עוזיאל" "מכמני עוזיאל" "השופט והמשפט" ועוד.

22 מכתבים. גודל ומצב משתנים.

שמונה מכתבים בכתב ידם וחתימתם של רבני ומנהלי ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בזמן השואה, אל הגה"צ רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק" בירושלים. ווילנא, בירז' וארץ ישראל, ת"ש-תש"א בקירוב.

המכתבים נשלחו לאחר בריחת הישיבה מפולין שנכבשה וחולקה בידי הגרמנים והרוסים אל ווילנא ובירזש שבליטא העצמאית:
• שלושה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יפה'ן, בעניין מעבר הישיבה לווילנא והמאמצים להשגת היתרי-יציאה מאירופה. ווילנא, ת"ש [1939-1940].
• מכתב רבי אבא יפה (אחיו של רבי אברהם יפה'ן), בעניין השגת סרטיפיקטים לאחיינו רבי יהודה ליב נקריץ (חתן רבי אברהם יפה'ן) ובני משפחתו השוהים בווילנא, "שיבואו לעזרתם ולהוציאם מכל מיני פורענות המתרחשות במחנה הפליטים". קרית מוצקין, כסלו ת"ש [1939].
• שני מכתבים מאת רבי יהודה ליב נקריץ (חתן ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן), ובהם תיאור מצב בני הישיבה בווילנא ובבירזש והצורך בהשגת סרטיפיקטים לארץ ישראל. ווילנא, ת"ש / בירז' (בירזש, ליטא), חשון תש"א [1940].
• מכתב מאת רבי ניסן צעלניקער מבאברויסק (גיסו של רבי בן ציון ברוק ומראשי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק; נספה בשואה, אב תש"א) – תיאור נדודיו בחודשים הראשונים מאז פרוץ המלחמה ועד בואו לווילנא, ובקשה להשתדל להצלתו. ווילנא, [טבת] ת"ש [1939].
- מכתב קצר נוסף מאת ר' ניסן צעלניקר, נכתב בשולי אחד ממכתבי ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן שלעיל (מכתב על גבי גלויה מיום י"ז טבת ת"ש).
• מכתב חתום בידי שלושה מחשובי תלמידי ורבני ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק – רבי ניסן פאטאשינסקי (ר' ניסן רוזשאנקער, חתן הגאון רבי רפאל אלתר שמואלביץ), ממנהלי ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בביאליסטוק (נספה יחד עם בני הישיבה הנותרים בבירזש); רבי אהרן אגולניק (ר' אהרן קאמאיער), משגיח ומנהל הרוחני של ישיבת נובהרדוק באוסטרוב-מאזובייצ'ק (נספה בווילנא, תש"א); ורבי יעקב זלדין (ר' יעקב מוזירער), משגיח ומנהל רוחני של ישיבת "בית יוסף" בלוצק (נספה בווילנה, תש"ג).
הם כותבים כי נמלטו בתחילת המלחמה לווילנא העצמאית, ונאלצו להותיר את בני משפחותיהם מאחור בפולין הכבושה בידי הרוסים; הם מתארים בכאב גדול את צער הפרידה ואת חששם הגדול כי נשותיהם יישארו עגונות וילדיהם יתחנכו ללא יהדות תחת השלטון הסובייטי, ומפצירים ברב"צ ברוק להשיג סרטיפיקטים עבור בני משפחתם כדי שיוכלו לקבל אשרת יציאה מרוסיה ולהתאחד עמם בליטא. [ווילנא, ת"ש].

רקע
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סיפחה ברית המועצות את פולין המזרחית, ובכללה גם את העיר ביאליסטוק, בה שכנה ישיבת נובהרדוק המרכזית בראשותו של רבי אברהם יפה'ן (חתנו ותלמידו של ה"סבא מנובהרדוק"), חתנו ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ והמשגיח המוסרי רבי ישראל מובשוביץ. תלמידי הישיבה אשר סירבו לחיות תחת השלטון הקומוניסטי, נמלטו יחד עם הנהלת הישיבה לעיר וילנה הליטאית. בקיץ ת"ש פלשו הרוסים לליטא, ובחורי הישיבה נאלצו לנדוד הלאה לעיירה הקטנה בירז' שעל גבול לטביה, שם המשיכו ללמוד מספר חודשים נוספים, תוך כדי ניסיון למלט את עצמם ולהשיג אשרות כניסה לארצות שאינן תחת שליטת הגרמנים או הרוסים. בשנת תש"א הצליח ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן להשיג אשרת כניסה לארצות הברית ולהגיע לניו יורק עם קבוצה מצומצמת של תלמידים. לבני הישיבה הנותרים בבירז' הציעו השלטונות הרוסים אזרחות סובייטית, ולאחר שסירבו הם הוגלו כ"אויבי העם" לערבות סיביר. מרבית בני הישיבה שנותרו בבירז' ולא הוגלו לרוסיה, נרצחו בהמשך ע"י הגרמנים.

8 מכתבים (שישה מהם על גבי גלויות-דואר). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. המכתב האחרון במצב בינוני גרוע (כתוב על נייר דק, עם קרעים חסרים ופגמים עם פגיעות בטקסט).

מכתב ארוך על גבי גלויית דואר (הכתובה משני צדדיה), בכתב ידו של הגאון הצדיק רבי יצחק הוברמן (שלימים נודע כ"הצדיק מרעננה"), בתקופת כהונתו אב"ד מחנה העקורים וצלר בגרמניה. כסלו, שנת "מחיית עמלק לפ"ק" [תש"ח 1947].

נשלח ללונדון, אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שכיהן אז כראש הרבנים ואב"ד לונדון, בדרישה כי ישיבנו דבר הלכה על השאלות ששאל ממנו בדיני אישות החמורים ובהיתר עגונות של ניצולי השואה: "...ובאחרונה עלה בידי לשלוח... וקבלתי מכ'[תב] ממנו שמסר המכ' לכגת"ה וגם עתה לא השיב. הזה דרך התורה? בטח ידוע לכגת"ה מצב רבני המחנות שאפי' קש"ע אין לנו, וכל ההוראה מהזכרון, ובהלכה החמורה דנשואין אזרחיים שעוד קודם המלחמה עסקו בה בעלי תריסין איך נוכל להחליט דבר בלי ספרים, וכגת"ה שאתו המדע[?] וגם ספרים הנחוצים, הלא עליכם מוטל החוב ליקח חבל בזה ולברר ההלכה ולהשיב לשואלו דבר ה' זו הלכה ברורה, ואם לא ימצאו ד'[בריי] חן בעיני כגת"ה ג"כ החובה עליו להעמידיני על האמת, והרי לא כ' ד' [כתבתי דבריי] בהלכה מוחלטת כ"א כתלמיד השואל לפני רבותיו...". בהמשך הוא שואל שאלות בנושאים נוספים, בהם בנושא התרת אשה שהתקבלה עדות על מיתת בעלה בלא בנים, ואחי-בעלה נעלמו במחנות ההשמדה ללא כל ידיעה על גורלם, האם אפשר להתירה להנשא ללא חליצה.

המקובל החסידי הגאון רבי יצחק הכהן הוברמן (תרנ"ו-תשל"ז), "הצדיק מרעננה". תלמידם של האדמו"ר בעל ה"שם משמואל" מסוכוטשוב, רבי יעקב מרדכי זילברמן מבילגוריי, רבי מנחם שכנא רוטשבול בעל שו"ת "שם עולם", ורבי צבי הירש גליקסון מווארשא (חתן הגר"ח מבריסק). נודע בהתמדתו ובגאונותו. היה מקורב לאדמו"רי חסידות גור, וקשור לאדמו"רי חסידות חב"ד ולתורתה. לאחר השואה, כיהן מספר שנים ברבנות העיר וצלר בגרמניה, בה עסק גם בהתרת עגונות ניצולות שואה. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב ברעננה. נודע לצדיק ופועל ישועות ורבים נהרו לפתחו לקבל את ברכתו, שמו נקרא בפי כל "הצדיק מרעננה". האדמו"ר מגור בעל ה"בית ישראל" היה משכים לפתחו, והגרא"מ שך כותב עליו בהסכמה לספרו "בן לאשרי": "המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר". מחבר הספר "בן לאשרי – ברכה משולשת", ג' חלקים.

גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.