מכתב בכתב ידו וחתימתו הגאון רבי אליעזר סילבר אב"ד סינסינטי ו"ראש נשיאות אגודת הרבנים" דארה"ב וקנדה. [סינסינטי], אייר תשכ"ד [1964].

נשלח לירושלים אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, שביקש ממנו לפעול נגד הרעיון לתת הכרה וסמכות לעריכת גיטין וקידושין לרבנים ליברלים ורפורמים העולים מארה"ב לישראל, העלולים להחריב את קדושת ישראל ולעודד התבוללות.
הרב סילבר כותב לו כי מיד לאחר שקיבל את מכתבו, נסע לניו יורק וקיים אסיפת רבנים לדון בנושא: "בקבלי שלשום מכתבו נסעתי אתמול לניו יארק וקבצתי ראשי אגוה"ר בתוכם הרה"ג ר"מ פיינשטיין ור"י קמנצקי וראשי ההנהלה והועד הפועל שמהם כן קבלו מכתבים מכ' הדר"ג, ואחר מו"מ החלט שנשלח מכתבים לכל הרבנים הגדולים גם לג' רבנות הראשית ולכל גדולי ראשי מתיבתות שבארצנו הק' להשמר מהם ולא ליתן להם פתחון פה שלמדו דיני גירושין והוראה, ונבקש מכ"א הנ"ל שטרם שיתעסקו עם הבאים מפה... ישאלו אותנו ואנחנו נודיע להם מי ומי המה כדי שלא ייכשלו, ובפרט לימנע מתת להם סמיכת חכמים ומכל כתב שיוכלו לפרסם שגם להם נתן הרשות לסדר גו"ק ולהורות. וכן החלטנו שנודיע להרב הראשי החדש כשיבוא הנה בקרוב..." [הרב אונטרמן, שנבחר בחודש ניסן תשכ"ד לרב ראשי לישראל]. בהמשך המכתב כותב הרב סילבר על פעולות שונות האמורות להעשות בארה"ב ובישראל להצלחת המאבק.
בשולי המכתב, לאחר החתימה, כותב הרב זילבר על תכניתו לבוא בקיץ זה לירושלים, להשתתף בכנסיה החמישית העולמית של "אגודת ישראל".

הגאון רבי אליעזר סילבר (תרמ"ב-תשכ"ח), מגדולי הרבנים בארה"ב ומנהיג היהדות האורתודוקסית. בן רבי בונם צמח אב"ד אָבּעֶל (Obeliai, צפון-ליטא), צאצא למשפחת רבנים שכיהנו במשך דורות רבים. נודע מצעירותו כ"עילוי" וגאון מופלג, והיה מתלמידי ה"אור שמח" והגאון מרוגאטשוב בעיר דווינסק, ובהמשך מתלמידי רבי חיים עוזר גרודז'נסקי ורבי חיים מבריסק. בשנת תרס"ז היגר לארה"ב, וכיהן שם בתור רב במספר קהילות. בשנת תרצ"א נתמנה סילבר לרבה של סינסינטי, אוהיו, בה כיהן עד יומו האחרון. בשנת תרצ"ב נבחר לנשיא אגודת הרבנים של אמריקה וקנדה, משרה אותה נשא ברמה במשך יותר משלושים וחמש שנים, ונחשב לסמכות הרבנית הגבוהה בארה"ב בכל אותן השנים. בשנת תרצ"ט הקים סניף של אגודת ישראל בארה"ב והיה נשיאה הראשון של התנועה בארה"ב. בתקופת השואה היה הרב סילבר יוזם וראש "ועד ההצלה", של רבני ארה"ב, אשר פעלו ברחבי העולם להצלת רבנים ויהודים מצפרני הטורף הנאצי. הרב סילבר היה מהעומדים בראש צעדת הרבנים בוושינגטון בשנת 1943, בו צעדו יותר מ-400 רבנים, עד מדרגות הקפיטול, בדרישה לפעולה נחרצת יותר על ידי ממשלת ארצות הברית להציל את יהודי אירופה.
בפעילות ההצלה חובקת עולם, הוא פעל רבות יחד עם הרב אברמסקי רבה של לונדון, מקבל המכתב. במשך כל השנים הם גם פעלו רבות יחד בעניני ציבור שונים, בהם בהוצאת האיסור המוחלט על רבני ארה"ב וארץ ישראל, בשנת תשט"ז, מלהשתתף בכל ארגון המשתף פעולה עם חוגי הליברלים והרפורמים ("בארד אוו ראבייס" ו"סינאגוג קאונסיל"), ובפעילות נגד ה"מכונים" להכשרת רבנים, המסמיכים לרבנות בורים ועמי-ארצות שלא הגיעו להוראה.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב בחתימת הגאון רבי יצחק הוטנר, ראש ישיבת "רבנו חיים ברלין" בארה"ב. [ברוקלין?], טבת תשל"ב [1972].

כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת ידו. נשלח לירושלים אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל ה"חזון יחזקאל", בהתנצלות על נסיעתו מירושלים מבלי לקבל את ברכת הפרידה מהרב אברמסקי "גאון ירושלים". הרב הוטנר כותב לו: "מקוה אני שהעדר ברכת הפרידה ישמש סימן לחזרה קרובה לירושלים. בכל אופן, במטותא מיניה דמר להשלים לי את ברכתו ממרחק...".
הגאון המופלא רבי יצחק הוטנר (תרס"ו-תשמ"א), מראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב.  למד בצעירותו בישיבות סלבודקה בליטא ובחברון. בעודו בחור הוציא בשנת תרצ"ב את הספר "תורת הנזיר", אשר הפתיע את עולם התורה כיצירה למדנית מקורית ועמוקה אשר יצאה מתחת יד צורב צעיר-לימים. כשבועיים לאחר נישואיו עלה ארצה והתגורר כשנה אחת בשכונת רחביה בירושלים. בשנת תרצ"ד עבר לארה"ב, בה עמד שנים רבות בראשות ישיבת "מתיבתא רבנו חיים ברלין" בניו יורק. נודע בשיעוריו העמוקים בהלכה ובמאמריו המחשבתיים ב"הלכות דעות בחובות הלבבות", שנאמרו ליחידי סגולה נבחרים, ולימים יצאו לאור בסדרת הספרים "פחד יצחק".

1 דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

לא נדפס בספר "פחד יצחק – אגרות וכתבים".

מכתב על גבי גלויית דואר (6 שורות), בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי נחום פרצוביץ, מראשי ישיבת מיר. [ירושלים, אלול תשל"ו 1976].

מכתב תנחומים וברכת שנה טובה. נשלח אל משפחת הרב אברמסקי, תנחומים על פטירת אביהם הגדול (שנפטר ביום כ"ד אלול תשל"ו): "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ותזכו לנחמת ציון, ולא תוסיפו לדאבה, וזכות אביכם הגאון הצדיק זצ"ל יגן עליכם עד ביאת שילה. בברכת כוח"ט [כתיבה וחתימה טובה] נחום פרצוביץ".

הגאון רבי נחום פרצוביץ (תרפ"ג-תשמ"ז), תלמיד רבי ברוך בער ליבוביץ בעל ה"ברכת שמואל" ורבי אלחנן וסרמן, ובהמשך תלמיד ישיבת מיר בעיירה מיר ובשנחאיי. חתן הגאון רבי חיים שמואלביץ, ראש ישיבת מיר. בשנת תשכ"ה התמנה לראש ישיבת מיר, ונודע לאחד מגדולי מרביצי התורה בדור הקודם. למרות מחלתו הקשה ופטירתו בדמי ימיו, רבי נחום נחשב לאחד מ"מוסרי התורה" לדורות. דרך לימודו, המוכרת בעיקר מספרי שיעוריו ההולכים ונדפסים במהלך השנים ע"י תלמידיו ומשפחתו, נחשבת לאבן יסוד בכל עולם התורה בדורנו.

גלויה 8.5X14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמי רטיבות וכתמי דיו של חותמות הדואר.

מכתב (6 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים קניבסקי. [בני ברק], אייר תשנ"ו [1996].

הסכמה להוצאה המחודשת של סדרת ספרי "חזון יחזקאל" על התוספתא, על ידי בני משפחתו: "הנה ידידנו הר"ר מנחם עזרא שליט"א בן הגאון המפורסם מהר"ר יחזקאל אברמסקי זצ"ל מתעסק להדפיס כעת את ספרי אביו הגאון זצ"ל וגם חלק מכת"י על סדר טהרות, ומצוה רבה לסייעו בזה... וכל העוזרים ומסייעים יתברכו בברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת, הכו"ח לכבוד המצוה הגדולה חיים קניבסקי".

הגאון רבי חיים קניבסקי (תרפ"ח-תשפ"ב), גאון דורנו "שר התורה". בנו-יחידו של הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי "הסטייפלר", וחתנו הגדול של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. בעת אירוסיו התייעץ חותנו הגרי"ש אלישיב עם דוד-החתן רבינו ה"חזון איש", אודות השידוך המוצע, ה"חזון איש" הפליג מאד בשבח החתן המיועד, ואף התבטא כי ר' חיים עתיד להיות גאון מפורסם בבקיאותו כמו הגאון הרוגוצ'ובר. חיבר עשרות ספרים בכל חלקי התורה, שהפכו ל"נכסי צאן ברזל" של בתי המדרשות עולם התורה, בהם ספריו על המסכתות קטנות, וביאוריו על תלמוד ירושלמי, בהם השתמש רבות בספרי ה"חזון יחזקאל".

1 דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

אוסף גדול של עשרים ושמונה מכתבים – ברכות ואיחולים לרגל חתונת רבי שלמה נח קרול (לימים רב המושב חמד וראש ישיבת "חמדת שמואל"; בן הגאון רבי מרדכי שמואל קרול רבו של כפר חסידים), עם הכלה מרת גיטא בת הגאון רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק. ארץ ישראל וניו יורק, תשט"ו [1954].

מרבית המכתבים בכתב יד על גבי ניירות מכתבים רשמיים; חלקם על גבי אגרות דואר אוויר או על גבי גלויות דואר; כמה מהם מודפסים במכונת כתיבה.

מכתבים מאת: • רבי פנחס עפשטיין ראב"ד "העדה החרדית" בירושלים. • רבי שמריהו גורארי' (חתן האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש). • רבי איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לתל אביב (לימים, הרב הראשי לישראל). • רבי יהודה ליב גפן (אויסאיבאל) אב"ד קרית אתא. • רבי ניסים בנימין אוחנה רבה הספרדי של חיפה. • רבי יהושע קניאל רבה האשכנזי של חיפה. • רבי רפאל קוק רבה של טבריה (אחיינו של הראי"ה קוק). • רבי יהושע משה אהרונסון מרבני פתח תקוה. • רבי יצחק יחיאל יעקובוביץ רבה של הרצליה. • רבי מרדכי פוגלמן אב"ד קרית מוצקין. • רבי כתריאל פישל טכורש מרבני תל אביב. • רבי דוד צבי זילברשטיין מרבני תל אביב. • רבי דוד ליפשיץ ראש ישיבת "רבינו יצחק אלחנן" ומראשי "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" (מלפנים אב"ד סובלק). • רבי יקותיאל יהודה ביטרספלד ראש ישיבת מתיבתא "באר שמואל" וכולל "הרבצת התורה" בברוקלין. • רבי יואל פולק רב קהילת "חוג חתם סופר" בתל אביב. • בנו וממלא מקומו רבי יעקב יהודה פולק. • רבי נתן צבי פרידמן מרבני בני ברק (בעל "אוצר הרבנים"). • רבי שמואל ברוך אליעזרוב בעל "דבר שמואל" ר"מ בישיבת פרשבורג בירושלים. • רבי משה זרצקי אב"ד כרכור. • רבי חיים חייקל גרינברג רב שכונת רסקו בתל אביב. • הרב ד"ר דוד אוקס, מנהל תיכון צייטלין ומרבני תל אביב (מלפנים אב"ד לייפציג). • ועוד.

28 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.