אוסף גדול של למעלה משישים מכתבים – מכתבים שנשלחו אל רבי צבי הירש פרבר מרבני אנגליה ובני משפחה, ומכתבים ששלח רבי צבי הירש פרבר אל מוסדות התורה בירושלים. שנות התר"ס-התש"י בקירוב.

האוסף כולל מכתבים מרבני אנגליה, בעניינים ציבוריים ופרטיים, והתכתבויות בדברי תורה ועבודת הרבנות. בין כותבי המכתבים מרבני אנגליה, ניתן למנות את הרבנים:
רבי מאיר צבי יונג, לונדון (7 מכתבים); רבי אביגדור שאנפלד, אב"ד "עדת ישראל" לונדון; רבי שמואל יצחק הילמן, גלאזגו ולונדון (10 מכתבים; שנות התר"ע בקירוב. באחד המכתבים הוא דן על דרכי הפעולה בענין "משפט בייליס"); רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, דבלין (3 מכתבים); רבי בנימין בינש אטלס, גלאזגו (2 מכתבים); רבי איסר יהודה אונטרמן, ליברפול; רבי יהודה ליב אסטרינסקי, לידז (4 מכתבים); רבי מנחם דוב דאגוצקי, מנצ'סטר; רבי פנחס הלוי וייצמאן, מנצ'סטר; רבי שמריהו יצחק בלאך, לונדון (2 מכתבים); רבי זאב וויינבערג, אוקספורד; רבי יעקב שכטר, בלפסט; רבי יעקב טסלר, לידז; רבי בצלאל במהרי"ח דייכעס, אדינבורג; רבי פנחס יעקב גערבער, לונדון; ועוד.
כמו כן כולל האוסף: מכתב מאת רבי אברהם מ"ש פראנקל, ראש הלשכה האורתודוקסית בבודפסט, שבט תרפ"ד; מכתב מאת רבי יצחק יהודה ב"ר שרגא עזריה ספיר (מרבני ליטא ופתח תקווה), תל אביב, שנות התר"צ בקירוב; שני מכתבים מאת גיסו רבי יוסף שרשבסקי מירושלים; 17 מכתבים שכתב רבי צבי הירש פרבר אל מוסדות התורה בירושלים, לונדון, שנות התר"צ-התש"י בקירוב.

הגאון המפורסם רבי צבי הירש פרבר (תרל"ט-תשכ"ז, 1879-1966), מגדולי הרבנים באנגליה. נולד בסלבודקה, למד אצל הגאון רבי יצחק אלחנן, ואצל רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשנת תר"ע בא לאנגליה ובמשך למעלה מחמישים שנים היה לאחד מעמודי התווך של היהדות החרדית בלונדון ובאנגליה. בתחילה כיהן כר"מ בישיבת מנצ'סטר, ולאחר כמה שנים עבר לכהן ברבנות במערב לונדון. ייסד את "ועד הרבנים החרדים" בלונדון. נודע בבקיאותו בש"ס ופוסקים והיה דרשן נפלא. מספריו: "כרם הצבי" "חקרי הלכות" "שיח צבי" ועוד.

62 מכתבים. גודל ומצב משתנים. חלקם על גלויות דואר ועל ניירות מכתבים רשמיים.

אוסף של למעלה מארבעים תעודות, אישורים ומכתבי רבנים מרחבי-תבל העוסקים בעניני קידושין וגיטין ובנושאים שונים. אירופה, אמריקה וארץ ישראל, שנות התר"ע-תש"י בקירוב.

מרבית המכתבים נשלחו אל הרבנות הראשית ליפו ותל-אביב. חלקם על ניירות מכתבים רשמיים. על גבי רבים מן המכתבים מופיעות חותמות משרדיות של הרבנות בארץ ישראל, ורישומים שונים של הרבנים בארץ ישראל מקבלי המכתבים, בעיקר בכתב ידו של הרב בן ציון חי עוזיאל, שכיהן אז כרב ראשי ביפו ותל אביב.

בין המכתבים מרבני חו"ל:
• מכתב רבי משה שמעון זיוויץ רב קהילת "בני ישראל" בפיטסבורג, אל רבי שלמה הכהן אהרונסון רבה הראשון של תל אביב. [פיטסבורג, ארה"ב], תרצ"א [1930].
• מכתב רבי דוד פאיאנס ראב"ד ביאליסטוק, אל רבי שלמה הכהן אהרונסון. ביאליסטוק, טבת תרצ"ב [1931].
• מכתב רבי יחיאל הלוי קסטנברג אב"ד ראדום, אל רבי שלמה הכהן אהרונסון. ראדום, טבת תרצ"ו [1935]. בצדו השני של הדף טיוטת מכתב-תשובה בכתב ידו של הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל.
• מכתב רבי משה קאהלענבערג אב"ד מץ. מץ, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי משה חיים מירוויש אב"ד קייפטאון. קייפטאון, דרום אפריקה, חשון תרצ"ו [1935].
• מכתב רבי פנחס אסעלקא אב"ד לובמלא. לובמלא (לובמול), תרצ"א [1931].
• מכתב רבי יעקב זילבערשטיין אב"ד רובע פראגא שבווארשא וחבר ועד הרבנים לעדת ווארשא. פראגא, תרצ"ג [1933].
• תעודת נישואין (בכתב יד) מאת רבי צבי הירש מנדלסון אב"ד ווישניץ ובהמשך מו"ץ ברובע פראגא שבוורשא. פראגא, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי שמואל יצחק הלוי סג"ל, על נייר מכתבים רשמי של אביו רבי משה מנחם יוסף הלוי סג"ל ראב"ד לודז (נכד הגאון רבי אליהו חיים מייזל). לודז, כסלו תרצ"ב [1931].
• מכתב רבי ישראל שלמה רוזנסון מו"ץ בקובנה. קובנה, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יוסף יהודה נעבענצאהל אב"ד בראדשין. בראדשין, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי יהודה הכהן רובין מו"ץ בפריז (מתלמידי ה"קדושת יו"ט" מסיגט, בן רבי ישעיה הכהן רובין אב"ד מיהאליפאלווא). פריז, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יעקב פריימאן אב"ד ברלין, אל רבי יוסף צבי הלוי "רב הכולל למחוז יפו ותל אביב". ברלין, תרצ"ב [1932].
• מכתב רבי אברהם יצחק פייבלזון אב"ד מציענסק וממייסדי וממנהלי ועד הרבנים בניו יורק. ניו יורק, כסלו ת"ש [1939].
• מכתב רבי אלימלך קאוואליענקא (קובלנקו), רב ביה"כ ספרד אנשי אוסטרפולי בברוקלין. ברוקלין, תרצ"ב [1932].
• תעודת רווקות (בכתב יד) מאת רבי שמשון סג"ל ביליצר שו"ב ומו"ץ בעיר ריטשע. ריטשע, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי שמעון יעקב הלוי גליקסברג אב"ד אודסה. אודסה, תשרי תרצ"ה [1934].
• מכתב רבי שמואל יום טוב הלוי ברוט אב"ד אנטוורפן. [אנטוורפן, תרצ"ח 1937].
• מכתב רבי יעקב מאיר סגלוביץ אב"ד בריסל, אל רבי משה אביגדור עמיאל אב"ד תל אביב. בריסל, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי צבי (הרמן) פרידנטל אב"ד מילאנו. מילאנו, תשי"א [1951].
• ועוד.
בין המכתבים מרבני ארץ ישראל:
• מכתב ארוך (על נייר מכתבים רשמי של "מושב זקנים וזקנות המאוחד" בירושלים); אל משרד הרבנות בעיר יפו, בענין גט שהיו מעורבים בו בד"צ הפרושים בירושלים, בד"צ דקהל החסידים, רבי אברהם צבי שור, רבי דוד ליפמן שאווקס, ורבנים נוספים. המכתב אינו חתום (וכנראה שסופו חסר). ירושלים, אב תרע"ד [1914].
• מכתב "רשות נשואין" מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, חתום בחתימת-ידם ובחותמתם של הראשון לציון רבי יעקב מאיר ושל מזכיר הרבנות רבי יוסף חי פאניז'יל. ירושלים, תרפ"ג [1923].
• תעודת רווקות (בכתב יד, בעברית ובצרפתית) בחתימתם של רבי ברוך מרקוס רבה הראשי הראשון של חיפה, רבי אליהו ריינה רבה הראשי הספרדי של חיפה ורבי יהושע קניאל דיין בחיפה (ולימים רבה הראשי). חיפה, תרפ"ו [1926].
• פסק דין, בחתימת הרבנים הראשיים לתל אביב ויפו, רבי משה אביגדור עמיאל ורבי בן ציון חי עוזיאל. תל אביב, סיון חצר"ת [1938].
• מכתב רבי אברהם ורנר אב"ד נתניה (תר"נ-תשל"ח), אל רבי שלמה זלקינד לנדרס אב"ד רמת גן. [נתניה], תש"ב [1942].
• מכתב רבי אהרן וינשטיין ראש ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק (תרנ"ג-תשכ"א). תל אביב, חשון תש"ג [1942].
• ועוד.

41 מכתבים ואישורים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב.

מכתב הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל. ירושלים, אדר ב' תרצ"ב [1932].

מודפס במכונת כתיבה, ובסופו חתימת ידו של הראי"ה קוק וכמה שורות נוספות בכתב ידו. נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שבאותה השנה נתמנה לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון. המכתב קורא לבוא לעזרת "הישיבה המרכזית העולמית", ובסופו לאחר החתימה, הוסיף הרב קוק: "נ. ב. ברכת שלומי ממעמקי לבב לכ"ג לכבוד הרבנות בעדת קודש זו החקוקה על לוח לבבי לכבוד וחבה מאז דעתי אותה. ידי"ע הנ"ל".
בשנת תרצ"ב הצליח הרב אברמסקי להמלט מהמאסר ברוסיה (לאחר רדיפות רבות של השלטון הבולשביקי ושנתיים של מאסרים והגלייה לסיביר בעקבות כהונתו ברבנות סלוצק) ולהגיע לאנגליה, בה התמנה לרבנות קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, בה כיהן בעבר הראי"ה קוק, בתקופת שהותו בלונדון בשלהי מלחמת העולם הראשונה.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי משה מרדכי עפשטיין, ראש ישיבת חברון כנסת ישראל. ירושלים, שבט תרצ"ג [1933].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שכיהן באותה העת כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, בבקשה לעזרה לשד"ר הישיבה רבי יצחק גרינבלט, שנסע ללונדון עבור הישיבה.
רבי משה מרדכי מתאר במכתבו את המצב הלימודי הגבוה בישיבת חברון: "הנה בטח ידוע להדר"ג רום ערך ישיבתנו הק', כי תל תלפיות היא, אלי'[ה] ינהרו מאפסי ארץ בחורים גדולים ומצוינים, כי בע"ה בה הולכים וגדלים להיות הדור. בה כעת לערך שתי מאות בחורי חמד, הרבה מהם כבר רכשו ידיעה גדולה ורחבה בש"ס ופוסקים. בה הרבה עלוים מצוינים, שוקדים על התורה בשקידה רבה, ומסורים בלב ונפש לתורתנו הק', להעמיק בה, להקשות ולפרק ולחדש ביושר ההגיון, ובע"ה יהיו למאורות גדולים על שמי התורה...".

הגאון רבי משה מרדכי עפשטיין (תרכ"ו-כסלו תרצ"ד), מגדולי ראשי הישיבות וגדולי התורה המפורסמים בדורו. למד בבחרותו בישיבת וולוז'ין. לאחר נישואיו כיהן כראש ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה מיום היווסדה, ומשנת תר"ע גם כיהן כאב"ד העיר סלבודקה. לאחר מלחמת העולם הראשונה ייסד בליטא רשת תלמודי תורה וישיבות קטנות, עסק בצרכי ציבור והיה ממנהיגי היהדות החרדית בתקופתו. השתתף במסע המפורסם של גדולי הרבנים שנסעו לארה"ב בחורף שנת תרפ"ד, יחד עם ה"דבר אברהם" אב"ד קובנא, רבי מאיר דן פלוצקי אב"ד דווהארט והראי"ה קוק. בשנת תרפ"ה שלח קבוצה מתלמידיו לעלות לארץ ישראל לייסד את סניף הישיבה בחברון. לאחר המאורעות בחודש אב תרפ"ט, עברה הישיבה לירושלים. רבי משה מרדכי עמד בראשות שתי הישיבות בליטא ובארץ ישראל, והנהיגם ברמה. מתורתו נדפסו סדרת הספרים "לבוש מרדכי". מחתניו: הגאון רבי משה פינקל, הגאון רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת "כנסת ישראל – חברון", הגאון רבי יוסף זוסמנוביץ אב"ד סלבודקה ווילקומיר, הגאון רבי אהרן כהן והגאון רבי משה חברוני ראשי ישיבת "כנסת ישראל – חברון".

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

המכתב שלפנינו ותצלומו נדפסו בספר "מלך ביפיו", עמ' 265.

דף (2 עמ' כתובים) בכתב ידו של מרן הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" – חידושים בהלכות שחיטה וכסוי הדם ביום טוב. [ארץ ישראל, שנות התר"צ-ת"ש בקירוב].

הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל "חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". לאחר מלחמת העולם הראשונה בה גלה לרוסיה הלבנה, חזר בשנת תר"פ לליטא והתגורר כמה שנים בווילנא. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.

[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר קטן בראש הדף, עם פגיעה במספור הדף בכותרת.