מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- (-) Remove חב filter חב
- חבד (19) Apply חבד filter
- חסידות (19) Apply חסידות filter
- חב"ד (19) Apply חב"ד filter
- chabad (19) Apply chabad filter
- מהרבי (17) Apply מהרבי filter
- מליובאוויטש (17) Apply מליובאוויטש filter
- מכתבים (17) Apply מכתבים filter
- וקונטרסי (17) Apply וקונטרסי filter
- חלוקות (17) Apply חלוקות filter
- "חלוקות" (17) Apply "חלוקות" filter
- and (17) Apply and filter
- chalukkot (17) Apply chalukkot filter
- from (17) Apply from filter
- letter (17) Apply letter filter
- lubavitch (17) Apply lubavitch filter
- pamphlet (17) Apply pamphlet filter
- rebb (17) Apply rebb filter
- the (17) Apply the filter
- ספרי (2) Apply ספרי filter
- book (2) Apply book filter
- chassid (2) Apply chassid filter
אחת עשרה מהדורות מוקדמות של ספר "ליקוטי אמרים – תניא", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. יאס, ווארשא, ווילנא, מונקאטש ומינכן, תר"ג-תש"ז [1843-1947].
• ספר ליקוטי אמרים תניא. יאס, דפוס נטע וואסר מאן וגיסו ישראל בן יעקב סג"ל, תר"ג 1843. במהדורה שלפנינו נדפסה הסכמתו הנלהבת של רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, מחבר שו"ת "ברכת יוסף": "מי אנכי שפל ברך לאחוז בסנסני קודש של איש אלקי... לבוא בהסכמה על הספר הקדוש הלזה הנק' ספר של בינונים, עם אגרת התשובה ואגרת הקודש לפני ולפנים, יקרים מפז ומפנינים, לגלות מצפונים איך העבודה צורך גבוה בעולמות העליונים, מתוכו ילמד מה חובתו כל ימי משך דירתו בפרוזדר[!] הלז לישרו מדרך המעוקל ונילז, לבוא לטרקלין בגיל ועלז [...]". ראה כאן בהרחבה על נסיבות חיבור הסכמה זו.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. "ווין" [וורשא, אחרי תרט"ז 1856]. בדף השער מופיע מקום הדפוס – "ווין" [וינה]. החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן כותב בספרו "אוהל רח"ל" (עמ' 412, הערה 8): "מכמה טעמים נהגו מדפיסי ווארשא להעלים לפעמים את שם ווארשא בשער ולהדפיס שם עיר בחוץ לארץ, כגון: קניגסבורג, טשרנוביץ, פרסבורג, ווין, לבוב ועוד... אבל הרגיל בדפוסי ווארשא יכירם בטביעת עין" [קישוטי הדפוס במהדורת התניא שלפנינו דומים לאלו שנדפסו בספר "עבודת הלוי" מהדורת וורשא תרכ"ו, בדפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט. ראה: מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 86, הערה 1]. חותמות המוסד "שערי תורה ובית התבשיל ביפו".
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"מ 1879. חתימת וחותמות רבי "אברהם אבא פרענקיל" משדליץ (תרל"א-תשכ"א), תלמיד חכם מחשובי חסידי סקרנוביץ-ווארקא ותלמיד האדמו"ר בעל ה"אבני נזר" מסוכוטשוב.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"ס 1900. מהדורת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. על מהדורה זו ראה כאן בהרחבה. העותק שלפנינו הוענק לנשיאה השלישי של מדינת ישראל זלמן שזר – רישום בדף שער מיום כ"ג אייר תשכ"ז: "תשורה לכבוד נשיא מדינת יש[ראל], אשר זיילינגאלד, רב דק"ק עדת [ישראל] סט. פאול מינ[סוטה]". חותמות וחתימות המו"ל הירושלמי רבי מנחם שמואל סלוטקי (תרמ"ג-תשי"ט; נכד רבי יהודה ליב סלונים בן הרבנית מנוחה רחל סלונים).
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרס"ט] 1909. דף השער השני חסר. בדף ב, "מודעה רבה" מטעם דפוס "האלמנה והאחים ראם", על מכירת זכות ההדפסה של ספר התניא "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים" (ווילנא, כ"ה תמוז תרס"ט). שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא הבאות.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרע"ב] 1912.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרפ"ג] 1922.
•ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס "ראם", תר"צ [1930]. יצא לאור ע"י חברת "תומכי-תמימים דלובאוויטש". כריכה כחולה מקורית (עם הטבעות מוזהבות). בעמוד האחרון חותמת בית מסחר הספרים "שניאור" זלמן שמאטקין בווארשא. בשולי דף ב חותמת "הרב יהודה ליב זילבערבערג – רב בבה"כ אוהב שלום בפלעטבוש".
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס "ראם", הוצאת בית מסחר הספרים "שניאור", זלמן שמאטקין בווארשא, תרצ"ז [1937].
• ספר ליקוטי אמרים תניא. מונקאטש, דפוס Grafia של רבי אליעזר יחיאל קאליש, [תש"ג 1943]. שער ראשי מאויר (בגוון צהוב), ושער מפורט: "...נתעורר הרבני... מו"ה צבי אלימלך קאליש מפה"ק מונקאטש להו"ל מחדש, עם כל ההשלמות וביופי הדפיס...". בסוף הספר מופיע קונטרס מיוחד (עם שער נפרד) – "קונטרס תולדות התניא" – יב פרקים הכוללים צז סעיפים, ובהם: "ליקוטי סיפורים מתולדות וחיי אדם הגדול בענקים... מרן שניאור זלמן... הנקרא הרב מלאדי... לקטתי מספרים ומסופרים, וספחתים... לתועלת התלמידים והלומדים, החסידים והישרים, המתמידים בדברי רבינו... המלקט ומסדר: צבי אלימלך קאליש".
מהדורה זו נדפסה בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. מלבד ההסכמות שנדפסו במהדורת זאלקווי תקנ"ט (שלא הופיעו במרבית ההוצאות האחרות), נוספה במהדורת ספר התניא שלפנינו הסכמה חדשה, מאת חברי בית-הדין של מונקאטש. בהסכמתם כותבים הדיינים רבי מאיר זאב הכהן זאלצער, רבי מנחם ווייס, רבי חיים סופר ורבי נטע שליסעל: "...ולאשר שבשנים האחרונות, נתעלם ספה"ק משוק הספרות, ובפרט במדינות המסובכת במלחמות, הנה הוא ממש יקר המציאות, ע"כ טוב עשה... צבי אלימלך קאליש... על אשר זכה וזיכה את הרבים... וזכותו הגדול של רבינו קדוש אלקים יגן עלינו ועכ"י בכל מקומות מושבותיהם, שיתמלא לטובה כל משאלות לבביהם... ואליכם אחב"י נקרא מהרו להביא ברכה אל בתיכם כי קדושת ספה"ק הוא סגולה בכל בית ישראל וכח הפועל של הרה"ק המחבר הוא בנפעל חיבורו הק' והנורא להתברך בזכותו בבחומ"ר [בבני, חיי ומזוני רוויחי], ולהנצל מפגעי הזמן ומדינים הקשים מתוך רחמים וחסדים...".
• ספר ליקוטי אמרים תניא. [מינכן], הוצאת קה"ת, תש"ז [1947]. הספר נדפס במינכן לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש); מעבר לשער נדפסה הקדמה שלו. חותמות רבי "שמואל גארר". כריכה מקורית.
11 כרכים. גודל ומצב משתנים. חתימות וחותמות. כריכות מקוריות וחדשות.
שלושה חלקים של שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא, חלק אורח חיים, שנדפסו בזיטומיר בשנים תרט"ז/תרי"ט/תרכ"ב:
• שלחן ערוך, אורח חיים חלק ראשון (הליכות היום, תפילה וסעודה). זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ט 1859. [7], ה-קכד, קכט-קסט דף. דפים קמא-קמו נכרכו פעמיים.
• שלחן ערוך, אורח חיים חלק שני (הלכות שבת). זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ב 1861. [4], ב-רלט דף.
• שלחן ערוך, אורח חיים חלק שלישי (הלכות פסח ויו"ט). זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרט"ז 1855. [3], קכח; צז דף. חסרים דפים קי-קיא. הגהות בכתב יד. רישום בבטנת הכריכה: "קבלתי מר' אברהם יצחק שליט"א...".
3 כרכים. 21 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים; מצב כללי בינוני-טוב עד בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי עובש וכתמים קשים עם פגיעות בטקסט. פגמים ובלאי. קרעים קלים. מעט נקבי עש בכרך הראשון. דפים מנותקים. הגהות, רישומים וחתימות. כריכות ישנות, מנותקות חלקית; פגמים, עובש ובלאי רב בכריכות של חלקים ב-ג.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק, כ"ד סיון תרצ"ט [1939].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו – "יוסף יצחק".
נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, ששלח את ספרו "חזון יחזקאל" לספרייה שהקים אדמו"ר הריי"ץ לאחר צאתו מרוסיה הסובייטית: "...ימים אלו הביא לי... את תשורת כבודו הספר חזון יחזקאל על מס' חולין, ותודה רבה עבור זה.. וחסר בבית עקד הספרים אשר חנני השי"ת שאר ספריו, אם יואיל לכבדני בהם אתן לכבודו את תודתי".
המקבל, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, בעל "חזון יחזקאל" (תרמ"ו-תשל"ו), גאב"ד לונדון וממנהיגי היהדות התורנית בארץ ישראל, נשיא ועד הישיבות ומראשי החינוך העצמאי, חבר "מועצת גדולי התורה" ומראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק. בשנת תרע"א כיהן במשך תקופה קצרה כראש ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, ובהמשך מונה בסיוע האדמו"ר הרש"ב לאב"ד סמאליאן. לאחר המהפכה הקומוניסטית כיהן ברבנות העיר סלוצק משנת תרפ"ג, עסק יחד עם האדמו"ר הריי"ץ בענייני הכלל, והיה חבר ועדת הרבנים להחזקת תלמודי תורה, מקוואות ורבנים ברוסיה. בתקופה זו כונה בשמות המחתרתיים "ימין ה' רוממה" [תחילת הפסוק הנאמר בסוף תפילת שמונה עשרה לשם יחזקאל], ו"תוספתא" על שם ספרו "חזון יחזקאל" על "התוספתא". בשנת תר"צ ישב בבית הסוהר הסובייטי על פעילותו במסירות נפש להחזקת היהדות, שם אף פגש את ר' רפאל כהן.
לאחר צאתו מרוסיה, הגיע לאנגליה בשנת תרצ"ב ומשנת תרצ"ה התמנה לראש אבות בתי הדין בלונדון (עד פרישתו לגמלאות בשנת תשי"א ועלייתו לארץ ישראל). באותה תקופה המשיך לעמוד בקשרים הדוקים עם האדמו"ר הריי"ץ (ופעל יחד עם הריי"צ ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, במפעל העולמי של משלוחי חבילות מזון לחגים, ליהודים ברוסיה הסובייטית). בהמשך עמד בקשר גם עם חתנו הרבי מליובאוויטש בענייני הכלל. לאחר עלייתו לארץ ישראל הגיע יחד עם רעו הגרש"י זווין למסור שיעור בישיבת חב"ד "תומכי תמימים" בעיר לוד (ראה: מלך ביפיו, ירושלים תשס"ד, עמ' 670; עפ"י עתון המודיע, ירושלים, ט"ז אלול תשי"א).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.
מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ערב ראש השנה תש"ו [1945].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח לירושלים אל שאר-בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים. הרבי מברכו: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ב"ב [בני ביתו] יחיו... בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות ולגאולה שלמה".
המקבל, הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד בירושלים, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (נייר דק). 13X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק (קרועים). סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "ה' לחודש השלישי" [ה' סיון] תשכ"ג [1963].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה) לרגל חג השבועות. הרבי כותב: "...ולקראת חג השבועות, זמן מתן תורתנו... הנני בזה להביע ברכתי בלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]... לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "בכבוד ו[בברכת החג]".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (נייר דק). 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "ימי חנוכה" תשכ"ו [1965].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הרה"ח ר' שלום משה נמירובסקי בירושלים, לרגל חג החנוכה. הרבי כותב: "מאשר הנני קבלת מכתבו... ויהי רצון שיבשר טוב בתוכנו, והרי הימים, ימים זכאין, ימי חנוכה, זמן נסים וישועות בגשמיות וברוחניות, ימים טובים בהלל והודאה".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "[בברכה] לרפואה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשל"ב [1972].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספות ותיקונים בכתב ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), שנשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל ה"חזון יחזקאל". הרבי מברכו לרגל חג הפסח: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...". בשולי המכתב, הרבי מוסר להרב אברמסקי את תודתו בעד הברכה ששלח לרגל יום הולדתו ביום י"א ניסן: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות. וכבר מלתי' אמורה בתוה"ק: ואברכה (ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של ה' שתוספתו מרובה על העיקר".
בראש המכתב, לצד תארי הכבוד, הוסיף הרבי בכתב יד קדשו את המילים: "רב פעלים", ובסוף המכתב: "בהוקרה ו[בברכת החג]".
המקבל, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל "חזון יחזקאל" (תרמ"ו-תשל"ו), גאב"ד לונדון וממנהיגי היהדות התורנית בארץ ישראל, נשיא ועד הישיבות ומראשי החינוך העצמאי, חבר "מועצת גדולי התורה" ומראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק. בשנת תרע"א כיהן במשך תקופה קצרה כראש ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, ובהמשך מונה בסיוע האדמו"ר הרש"ב לאב"ד סמאליאן. לאחר המהפכה הקומוניסטית כיהן ברבנות העיר סלוצק משנת תרפ"ג, עסק יחד עם האדמו"ר הריי"ץ בענייני הכלל, והיה חבר ועדת הרבנים להחזקת תלמודי תורה, מקוואות ורבנים ברוסיה. בתקופה זו כונה בשמות המחתרתיים "ימין ה' רוממה" [תחילת הפסוק הנאמר בסוף תפילת שמונה עשרה לשם יחזקאל], ו"תוספתא" על שם ספרו "חזון יחזקאל" על "התוספתא". בשנת תר"צ ישב בבית הסוהר הסובייטי על פעילותו במסירות נפש להחזקת היהדות, שם אף פגש את ר' רפאל כהן.
לאחר צאתו מרוסיה, הגיע לאנגליה בשנת תרצ"ב ומשנת תרצ"ה התמנה לראש אבות בתי הדין בלונדון (עד פרישתו לגמלאות בשנת תשי"א ועלייתו לארץ ישראל). באותה תקופה המשיך לעמוד בקשרים הדוקים עם האדמו"ר הריי"ץ (ופעל יחד עם הריי"צ ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, במפעל העולמי של משלוחי חבילות מזון לחגים, ליהודים ברוסיה הסובייטית). בהמשך עמד בקשר גם עם חתנו הרבי מליובאוויטש בענייני הכלל. לאחר עלייתו לארץ ישראל הגיע יחד עם רעו הגרש"י זווין למסור שיעור בישיבת חב"ד "תומכי תמימים" בעיר לוד (ראה: מלך ביפיו, ירושלים תשס"ד, עמ' 670; עפ"י עתון המודיע, ירושלים, ט"ז אלול תשי"א).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב ברכות מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"ט תמוז תשל"ח [1978].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל הנגיד ר' דוד צימנד בבריסל, בעניין הצעתו לבנות אולם ספורט בסמינר "בית רבקה" בכפר חב"ד.
במכתבו מביע הרבי את סיפוקו הרב מהתרומה, ומדגיש את חשיבות הענין עבור חינוך הבנות, ומברכו בברכות רבות ומיוחדות: "בנועם קבלתי הבשורה הטובה על ידי ידידנו... הרב שמואל הלוי שי' חפר, מנהל סמינר 'בית רבקה' בכפר חב"ד, על דבר נדבת לב מר... תרומה חשובה לשם הקמת מבנה אולם בשביל המוסד האמור... אין צורך בביאור על דבר גודל העניין של כל פעולה טובה בשטח החינוך המתאים של בנות ישראל, שכל אחת מהן במשך הזמן תהי' עקרת-בית בישראל, אשר תנהג אותו ברוח החינוך שמקבלת. ויהי רצון אשר חפץ ה' בידו יצליח לקיים הבטחתו במילואה ובשלמותה בזמן הטוב ובאופן הכי טוב... וכל הצדדים המשתתפים במפעל רב ערך זה יראו בקרוב את האולם עומד על תלו ככל הדרוש וממלא תפקידו בביסוס חינוכן הטוב של התלמידות לגאון ולתפארת... שילך מר מחיל אל חיל בכל ענייני תורה ומצותי' ובמיוחד בכל הנוגע לחינוך הכשר ויבשר טוב בכל האמור".
המכתב נדפס באגה"ק של הרבי מליובאוויטש (כרך לג, אגרת יב'תקסה). וראה עוד בענין זה, במכתבו של הרה"ח ר' אפרים וולף אל הרבי, מיום ח' תמוז תשל"ח, שבו מספר כי הלך יחד עם הרה"ח ר' עזריאל חייקין לפגוש את הגביר בבריסל המעונין לתרום אולם ספורט לסמינר "בית רבקה" בכפר חב"ד, ומבקש את הסכמת הרבי לדבר (ספר "ימי תמימים", ז, עמ' 253).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. נתון במסגרת עץ נאה (יחד עם כרטיס מודפס עם תמונות אדמו"רי חב"ד-ליובאוויטש); המכתב לא נבדק מחוץ למסגרת.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, כ"ף כסלו תשמ"א [1980].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילים ותיקונים בכתב ידו.
נשלח אל שאר בשרו ("מחותני") הרה"ח ר' חיים שלום הלוי סגל בירושלים: "...בתחלת תקופת ויעקב הלך לדרכו גו' דשנת הקהל. הפ"נ [פדיון נפש] שבמכ'[תבו] יקראו בעת רצון על הציון הק'[דוש]". בסוף המכתב הוסיף הרבי ברכה לרגל יום הולדתו: "בברכה – בקשר ליום ההולדת – לשנת הצלחה בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
המקבל, הגאון החסיד רבי חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג), דור שישי לבעל התניא. מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד "בית יהודה" בשכונת מזכרת משה בירושלים, ור"מ בישיבת הבחורים שע"י ישיבת "עץ-חיים". עסק עשרות שנים בפירוש רש"י על התורה והוציא לאור את חיבוריו "תוספת רש"י" על התנ"ך, "מונחי רש"י" ו"יתרון האור". בשמיני עצרת תשל"א, בעת ביקורו בחצר הרבי, מונה ל"בעל הבית על ארץ הקודש", כחלק מ"האו"ם החסידי".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, כ"ה תמוז תשמ"ד [1984]. עם מעטפת הדואר הרשמית בה נשלח המכתב, מטבעות דמי-חנוכה ופריטים נוספים.
המכתב מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת-יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל ר' שאול אהלי ריקהויז בתל-אביב: "...מאשר הנני קבלת מכ[תבו]... ובעת רצון יקרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]...". הרבי מוסיף ומדריכו בעניני הנהגה ועבודת השם: "...הנהגה בחיי היום יומים שתהא מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים וקיום מצותי'... הדרך לקבלת הברכה בהמצטרך לאדם... והרי בעניני תורה ומצות ככל שיהי' המצב גם טוב בזה, תמיד יש מקום להוסיף כיון שקשורים בהקב"ה שהוא אין סופי".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מעטפת הדואר: 9.5X16.5 ס"מ. מצב טוב.
אל המכתב מצורפים: • שני מארזים של מטבעות דמי-חנוכה מהרבי שחולקו בארץ ישראל על ידי צעירי חב"ד בשנת תשמ"ה. המטבעות בסך 100 שקלים ארוזים בעטיפת הניילון המקורית עם דף צבעוני מודפס של תמונת הרבי. • מכתב אל הרבי מליובאוויטש מאת ר' שאול אהלי ריקהויז, עם בקשת ברכה לבריאות (ד' אייר תשמ"ד). • מכתב-תודה על תרומה וקבלה רשמית שקיבל ר' שאול אהלי ריקהויז מאת השליח הראשי לתל אביב רבי יוסף גרליצקי (ט' ניסן תשמ"ד).
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, א' דראש חודש חשון תש"ג [1942].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בידי המזכיר ר' חיים ליברמן – "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א".
נשלח אל הרב החסיד רבי ניסן מינדל (תרע"ב-תשנ"ט), מזכירם של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ובהמשך של חתנו הרבי מליובאוויטש. בחורף ת"ש נמנה על הבודדים שהתלוו אל האדמו"ר הריי"ץ בהפלגה באוניה מאירופה הכבושה בידי הגרמנים לארה"ב. כיהן למעלה מיובל שנים כמזכיר הראשי של "המרכז לעניני חינוך" וכחבר בהנהלת "אגודת חסידי חב"ד" ו"מחנה ישראל". עסק גם במערכת הוצאת הספרים קה"ת. ערך וכתב את מכתביו של הרבי מליובאוויטש בשפה האנגלית. חיבר וערך עשרות מספרי חב"ד באנגלית וביידיש.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול תשכ"ג [1963]. "ימי הסליחות... שנת המאה וחמישים להסתלקות הילולא של רבינו הזקן".
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילה בכתב ידו.
נשלח אל מזכירו הרב ניסן מינדל: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קודשו: "[בברכת] הצלחה".
הרב החסיד רבי ניסן מינדל (תרע"ב-תשנ"ט), מזכירם של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ובהמשך של חתנו הרבי מליובאוויטש. בחורף ת"ש נמנה על הבודדים שהתלוו אל אדמו"ר הריי"ץ בהפלגה באוניה מאירופה הכבושה בידי הגרמנים לארה"ב. כיהן למעלה מיובל שנים כמזכיר הראשי של "המרכז לעניני חינוך" וכחבר בהנהלת "אגודת חסידי חב"ד" ו"מחנה ישראל". עסק גם במערכת הוצאת הספרים קה"ת. ערך וכתב את מכתביו של הרבי מליובאוויטש בשפה האנגלית. חיבר וערך עשרות מספרי חב"ד באנגלית וביידיש.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.