מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- (-) Remove ומכתבים filter ומכתבים
- דפוסי (75) Apply דפוסי filter
- כרוזים (75) Apply כרוזים filter
- ירושלים (75) Apply ירושלים filter
- חתומים (75) Apply חתומים filter
- וקונטרסים, (75) Apply וקונטרסים, filter
- וקונטרסים (75) Apply וקונטרסים filter
- הראשונים (75) Apply הראשונים filter
- ספרים (75) Apply ספרים filter
- and (75) Apply and filter
- book (75) Apply book filter
- booklet (75) Apply booklet filter
- booklets, (75) Apply booklets, filter
- earli (75) Apply earli filter
- in (75) Apply in filter
- jerusalem (75) Apply jerusalem filter
- letter (75) Apply letter filter
- print (75) Apply print filter
- proclam (75) Apply proclam filter
- sign (75) Apply sign filter
ספר "פרי עץ הדר", תקנות החברה, "תלמוד תורה וישיבת עץ הדר", שנוסדה בשנת תרמ"ג, בעיר צפת. [ירושלים], דפוס י"ד פרומקין, [תרמ"ז 1887].
בראש הספר נדפס "תעודות" – מכתב תמיכה בפעילות החברה ומוסדותיה, עליו חתומים בדפוס רבי שמואל העליר, רבי רפאל בר"מ [זילברמן] דומ"ץ, ומספר רבנים נוספים. בהמשך מופיע מכתב מאת רבי משה נחמיה כהניו ומכתב מאת רבי עזריאל הילדסהיימר, שניהם משנת תרמ"ו. בעמודים 7-14 נדפס מאמר "אור תורה" מאת רבי נחום אתרוג, ר"מ ומנהל התלמוד תורה והישיבה בצפת, בעמודים 15-19 נדפסו י"ז תקנות החברה, ובסופה של החוברת נדפס חשבון כללי של הוצאות והכנסות המוסדות הנ"ל מחודש ניסן תרמ"ג ועד לחודש אב תרמ"ז, ורשימת שמות התורמים להם.
24 עמ'. 28.5 ס"מ (חיתוך הדפים אינו אחיד). נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 600.
קונטרס תקנות והנהגת "חברת דגל תורה" פעה"ק ירושלים, עם חתימות-ידם של ראשי ה"חברה". ירושלים, דפוס יואל משה סאלאמאן, [תרנ"א, 1891?].
בדף השער: "בו יבואר היטיב מטרת החברה ופעולותיה מיום הוסדה עד היום ותקנות ישיבותיה ובתי הת"ת [תלמודי תורה] הנוסד מפרי הכנסותיה ותקותיה לעתיד...".
בעמודים הראשונים מופיעה סקירה היסטורית על הגורמים להקמת החברה, ובסופה חתימות ידם של ראשי החברה: מענדל וואלפערט, חיים ישעי' הירשזאהן, מיכל אברהם הירשזאהן ויהושע מאיר רייכמאן. כמו כן מופיעה חותמת החברה, עם התאריך: "ר"ח אדר שני בא, סימן אהיה כטל לישראל [תרנ"א]".
בעמ' 7: "תכלית החברה להקים דגל התורה באה"ק", ובהמשך נדפסו תקנות קצרות של דרכי ניהול החברה, הכנסותיה, סדרי בתי תלמודי התורה, וסדרי ישיבת אברכים ותקנות לטובת בני הישיבה.
8 עמ'. יתכן שנדפסו במקור עמודים נוספים שאינם לפנינו. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים ופגמים בדף השער. הדבקת רצועת נייר כהה בשוליים הפנימיים של השער. כריכה חדשה.
לא ידוע ביבליוגרפית.
ש' הלוי רשמה במספר 284 קונטרס בעל שם דומה שנדפס בשנת תרל"ו, אך תוכן הקונטרס שלפנינו שונה.
קונטרס תקנת השבים, דברי חיזוק וזירוז לחוטאים לחזור בתשובה, מאת רבי חיים יצחק אהרן רפאפורט, המגיד מווילקומיר. [ירושלים, הוצאת חברה קדושה שובבים ת"ת, תר"נ בקירוב (1890)].
מהדורה זו נדפסה כנראה ללא שער, ולא נשלמה בדפוס.
בדף הראשון נדפס מכתב אל המחבר, מאת גבאי ומנהלי החברה הקדושה שובבים ת"ת, רבי משה סלאטקי ורבי אהרן ברוקענשטיין, בבקשת אישור להדפיס בשנית את הקונטרס, שנדפס לראשונה כשנה קודם לכן (ראה ש' הלוי, מס' 687).
"המגיד מווילקומיר", רבי חיים יצחק אהרן רפפורט (תקס"ט-תרס"ד), כיהן עשרות שנים כ"מגיד מישרים" באיישישוק (תקצ"ח-תר"ג) ובווילקומיר (תר"ג-תרמ"ד). בשנת ע"ה לימי חייו עלה לירושלים והאריך בה ימים עד קרוב לגיל תשעים וחמש. בעל "עיני יצחק" על ה"עין יעקב". חיבר גם עשרות קונטרסים וכרוזים בעניינים שונים שנדפסו בירושלים. על דמותו הנערצת ודעותיו המקוריות נכתבו מאמרים רבים.
[5] דף. 21 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר (שיקומים רבים סביב השוליים בחלק מהדפים). כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 741.
"קול קורא – מי ירפא לך", כרוז מודפס ומכתב חתום, קריאה מטעם רבני וחכמי ירושלים "ראשי קהלות הספרדים והאשכנזים", לבוא לעזרה במשלוחי מזון מחו"ל, בעקבות המצב הקשה בעיר, לאחר שלוש שנים של רעב כבד שהיו אז בירושלים. ירושלים, ללא שם מדפיס, [תרל"ט 1879].
בראש הדף המודפס, נוספה פניה בכתב יד, "אל כבוד הרב המפורסים מו"ה דוב בער בהרה"צ יצחק משה זללהה"א זיע"א" [כנראה רבי דוב בער רבינוביץ אב"ד יאסי (תקצ"ד-תרמ"ד), בנו של הרה"צ רבי יצחק משה מיאסי, מתלמידי האדמו"ר הזקן מליאדי בעל התניא, שנפטר בשנת תרכ"א. ראה: אנצי' לחסידות, ב, עמ' תלב-תלג]. באמצע הדף מופיע מכתב אישי בכתב יד, בחתימות ידם של שישה אנשים: רבי "שלום שמואל שו"ב בעה"ק ירושלים תובב"א" [חתום בין ממוני ירושלים, על מכתבים משנת תרמ"א, בענין שאלת החינוך בעיר. ראה "מרא דארעא דישראל", א, עמ' רע]; רבי "ברוך[?] הלוי[?] בא"א מו"ה אריה ליב... זלה"ה"; רבי "אייזיק בן יצחק משה" [יתכן שהוא אחיו של מקבל המכתב]; רבי "צבי שו"ב וש"ץ דפאדלי'[?]", רבי "משה רוקח" [כנראה, רבי משה רוקח מיאסי, בנו של רבי יצחק יוסף רוקח מחסידי רבי ישראל מרוז'ין. ראה: תולדות מעשה רוקח, עמ' ס], ורבי "גרשון סופר" (כנראה, רבי גרשון סופר (רוקח) מחסידי חב"ד שעלה לירושלים מביחאוו ישן בשנת תרכ"ה, והקים חבורה ללימוד התורה בבית הכנסת של ה"אור החיים" הקדוש. ראה: עלי זכרון, 10, עמ' מח). בתחתית הדף נוספה חתימה באנגלית של "זלמן שכטר" מירושלים.
בכרוז נכתב בין היתר: "ועתה אחים אהובים ויקרים! בקשתינו היא חטים וקמח ואל כסף, פול ואורז, בר ומזון, ואל מעות, כי מעות לא יושיעונו, או רחוקה הנאתם, כי בשנה זו כמעט לחם אין בכל ארצנו, ורק מרחק יבא לחמנו, ועל כן בקשתינו היא, כי המתנדבים הגדולים ישלחו לנו קמח... ולא תכרת הארץ ברעב ח"ו".
על הכרוז חתומים בדפוס "ראשי קהלות הספרדים והאשכנזים": הראשון-לציון רבי אברהם אשכנזי, רבי רפאל מאיר פאניז'ל, ועמם ראשי "ועד כוללות הספרדים"; רבי שמואל סלאנט ועמו רבני וראשי העדה האשכנזית.
בחלקו התחתון של הכרוז, נדפסה המלצה מאת קונסול אנגליה טמפל מור, באנגלית.
[1] דף. 36.5X25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בסימני הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.
לא נרשם אצל ש' הלוי.
נדיר. במכירות "אסופה" (כסלו תשס"ה, מס' 465; חשון תשס"ו, מס’ 504), הופיעו שני וריאנטים שונים של כרוז זה. באחד מהם מופיעה גם המלצה בדפוס, מאת קונסול גרמניה פון מינכהאוזן, בגרמנית, ובאחד מהם לא מופיעות כלל ההמלצות של הקונסולים. העותק שלפנינו הוא וריאנט לא-מוכר, בו מופיעה רק ההמלצה של הקונסול האנגלי.
כרוז מודפס, "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט", מכתב קריאה לעזרה מבני חוץ לארץ, בעקבות הרעב והמצב הקשה בירושלים, עם חותמת כולל ז'יטומיר-וואהלין, ועם שבע חתימות בכתב יד של ראשי הכולל. ירושלים, ללא שם מדפיס, "שנת כהניך ילבשו צדק לפ"ק" [תרמ"ז, 1887].
בתחתית הדף, לפני החתימות, מופיע תאריך בכתב יד: "ט"ו לחודש מרחשוון שנת תרח"ם ציון" [תרמ"ח, נובמבר 1887]. חתומים בחתימות-ידם, ראשי וממוני הכולל בירושלים: רבי "אברהם יצחק מלאדמיר", רבי "יחיאל מיכל הכהן מברעזנא", רבי "אהרן צינבארג" [ממונה כולל זיטאמיר], רבי "יעקב גדלי' מקאסנטין ישן" [סטרוקונסטנטינוב, אוקראינה], רבי "משה נחמן כהנא", רבי "ישראל מאיר פערילמוטר" ורבי "אשר מלאדמער".
קול קורא ופנייה אל בני חו"ל: "אחינו יושבי קרית חוצות, ארץ מולדתינו, בכל המקומות אשר הרב הקדוש וכו' נשיא בישראל ר' מאיר חיים שליט"א מק"ק סטעפאן". בכרוז מסופר על קשיי העוני והמצב הכלכלי והתברואתי הקשה השורר בירושלים, המחסור הקשה באוכל, העדר יכולת לשלם תשלומיהם לבעלי החצרות הגויים, הורים שאינם יכולים לשכור מלמדים לבעליהם, ועוד.
36X23 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, בהם קרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט. נקבי תיוק בשולי הדף.
דף מודפס, "ירושלם תתן קולה" – קריאה לגבאי צדקה באנגליה ובאמריקה, לעזרה עבור המגבית המאוחדת של שלשת המוסדות: תלמוד תורה וישיבת עץ חיים ובית החולים "ביקור חולים", מטעם רבי שמואל סלאנט ורבני ירושלים. ירושלים, כסלו תר"ן [1889].
בתחתית הדף חתום בדפוס רבי שמואל סלאנט. חתומים גם רבי אברהם אבא יעקב סענדראוויץ "שהי' אב"ד בק' פריראסלע", ורבי משה אליעזר דן בהרלב"ג, לצד רבנים וממונים נוספים. הכרוז חתום בחותמת מקורית של תלמוד תורה וישיבת עץ חיים.
[1] דף. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, משוקמים בנייר-דבק. קרע חסר קטן בשולי הדף. כרוך בכריכה חדשה.
נדיר. אינו מופיע אצל ש' הלוי.
מקור: לשעבר, מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישומים בכתב ידו.
פריט 178 קונטרס "לוחות העדות" – פולמוס החרם על יחיאל מיכל פינס – ירושלים, תרמ"ב – חוברת נדירה במיוחד
קונטרס "לוחות העדות", כולל מכתבי רבנים שתמכו ברבי יחיאל מיכל פינס. [ירושלים, ללא שם מדפיס, תרמ"ב 1882].
נדפס ללא שער.
הקונטרס כולל מכתבי רבנים שתמכו ברבי יחיאל מיכל פינס, בעקבות החרם שהוטל עליו על ידי הגאון מבריסק רבי יהושע ליב – המהרי"ל דיסקין וקנאי ירושלים. רוב רבני ירושלים וליטא התנגדו להטלת החרם, ובהם גם רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים. בסופה של הפרשה עמד רבי שמואל סלאנט בראש בית דין שהתיר את החרם שהוטל על פינס.
בקונטרס שלפנינו מופיעים שמונה מכתבי רבנים, מתוך חמישה עשר מכתבים המופיעים במקור (סופו של הקונטרס חסר). בין כותבי המכתבים: מורו ורבו הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד רוז'ינוי, רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, וגיסו הגאון רבי דוד פרידמן אב"ד קרלין.
12 עמ' (מתוך 20 במקור). חסרים 8 עמ' אחרונים, עם מכתבים ט-טו. 19 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים, בעיקר בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 400.
כרוז מודפס, "דברי הרב הקדוש... על ענין השקאלעס", כרוז מטעם חכמי הספרדים בירושלים, עם קריאה להצטרף לאיסור ה"חרם" של רבני האשכנזים בירושלים, על בית הספר החדש "למל", שהקים ד"ר לודוויג פרנקל בירושלים. [ירושלים, ללא שם מדפיס, תרמ"ב, 1882].
בית הספר למל הוקם בירושלים על ידי משפחת למל האמידה מאוסטריה, ובראשו עמד המורה והעיתונאי לודוויג אוגוסט פרנקל. בית הספר שימש כמעין בית מחסה לילדים יתומים ועניים, וכלל בתוכנית הלימודים שלו לימודים כלליים ושפות זרות, תוך שילוב שירה וריקודים, משחקים רבים והפעלות לילדים. הקמת בית הספר נתקלה בהתנגדות רבה מקרב אנשי היישוב הישן בעיר, בעיקר מצד חכמי האשכנזים בירושלים, שחששו מלימודי ההשכלה הכללית והשפות הזרות בבית הספר, ומשיטת ההוראה החדשה. גדולי הרבנים בירושלים ובראשם המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט הכריזו "חרם" על בית הספר, כהמשך לחרם של רבני ירושלים משנת תרכ"ו.
בכרוז שלפנינו מצטרפים גם חכמי הספרדים לרבנים האשכנזים שהחרימו את בית הספר. בראש הכרוז דברים חריפים מאת המקובל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – הרב היר"א, המצטרף לדעת הרבנים האשכנזים כנגד בית הספר, וכנגד מנהלו, ד"ר פרנקל. בהמשך נדפס מכתב תמיכה מאת רבי אליהו סלימאן מאני, רבה של חברון, אליו מצטרפים חכמים נוספים, בהם רבי נסים ישראל ששון, רבי רפאל אלעזר הלוי ן' טובו, רבי ששון בכר משה פרסייאדו, ועוד.
"שקאלעס", היה כינוי רווח באותה התקופה לבתי הספר החדשים, בהם הוכנסו לתוכנית הלימודים לימודי חול והשכלה כללית, היסטוריה, מדעים ולימוד שפות זרות.
34X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. סימן קיפול וקמטים. קרעים קטנים. רישומים בכתב יד.
לא נרשם אצל ש' הלוי ובמפעל הביבליוגרפיה. בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע צילום בלבד.
קונטרס מודפס, "קול ירושלם", קובץ מכתבי רבנים, של האיסור וה"חרם" נגד הקמת בתי הספר החדשים הכוללים לימודי חול והשכלה. ירושלים, [דפוס יואל משה סלומון], תרמ"ז [1887].
הקונטרס פותח בדברים קשים כנגד ה"שקאלעס" – לימודי החול ושפות זרות בבתי הספר החדשים, עליהם חותמים בדפוס רבנים רבים מגאוני ירושלים.
בהמשך נדפס העתק של מכתב הרבנים משנת תרט"ז, כנגד בית הספר "למל", מבתי הספר הראשונים בירושלים בהם שולבו לימודים כלליים, עליו חתומים בדפוס רבי שמואל סלאנט ורבי יוסף זונדל מסלאנט, ורבנים רבים נוספים; מכתב משנת תרכ"ב עליו חתומים רבי משה יהודא ליב זילברברג מקוטנא (בעל ה"זית רענן"), ורבי נחום בהרמ"א (רבי נחום משאדיק), ומכתב נוסף מאת רבי מאיר אויערבאך אב"ד קאליש וירושלים בעל ה"אמרי בינה".
הקונטרס נדפס כנראה ע"י רבי יעקב יהודה ליב לעווי ראב"ד בית הדין בירושלים – אחיו-הצעיר של רבי נחום משאדיק. שמו וכתובתו מופיעים בסיומו של הקונטרס.
"שקאלעס", היה כינוי רווח באותה התקופה לבתי הספר החדשים, בהם הוכנסו לתוכנית הלימודים לימודי חול והשכלה כללית, היסטוריה, מדעים ולימוד שפות זרות.
דף כפול ([4] עמ' מודפסים). 34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי. סימני קיפול וקמטים. קרעים רבים וקרעים חסרים (כולל במרכז הדף), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בנייר-דבק. ללא כריכה.
ש' הלוי, מס' 601.
כרוז מודפס, "תוכחת מגולה נגד נעתרות נשיקות שונא", מכתבי רבני ירושלים בעניין פולמוס ה"חרם" נגד ה"שקאלס" [בתי הספר בירושלים] בהם הוכנסה לתכנית הלימודים, לימודי חול והשכלה חילונית. [ירושלים, ללא שם מדפיס, תרמ"ז 1887].
כרוז מחאה על כבודו של הגה"צ רבי ליב חפץ (מחשובי תלמידי החכמים בעיר). הכרוז כולל דברים חריפים כנגד ד"ר זאב וילהלם הרצברג, ר' חיים הירשנזון, ואישים נוספים (בהם רבי עזריאל הילדסהיימר מברלין, שהיה מתומכיהם של הירשנזון ושל ד"ר הרצברג). ראשית הפרשה החלה בהחרמתו של ר' חיים הירשנזון בידי קנאי העיר, בעקבות קריאתו לתמיכה במפעליו של ד"ר הרצברג מברלין להקמת בית יתומים ובית ספר, תוך הכנסת לימודי חול לתכניות הלימודים. רבי ליב חפץ מקנאי ירושלים, ורעו רבי שלמה זלמן פרוש, נשלחו ע"י רבם המהרי"ל דיסקין להכריז בחוצות העיר את נוסח ה"חרם" על בתי הספר. לאחר שהעז רבי ליב להכריז ברבים את ה"חרם", הם הוכו במכות אכזריות ע"י הבריונים עושי דברם של יוזמי בית היתומים, ורבי ליב אף נאסר ע"י השלטונות בעקבות כך (ראה אודות כך: עמוד אש, ירושלים תשי"ד, עמ' קכו).
בכרוז נדפסו דברים חריפים נגד רבי עזריאל הילדסהיימר, בעקבות תמיכתו בהירשנזון ובהרצברג, ודברים חריפים נגד אנשים נוספים שתמכו ברעיון. בין החתומים בדפוס גם "המגיד מווילקומיר" – רבי חיים יצחק אהרן רפופורט הישיש, המקובל החסידי רבי חיים יצחק בעהם מקראלי (מנאמניו של האדמו"ר משיניווא) ורבי זבולון חרל"פ ראש בית הדין של המהרי"ל דיסקין.
בתחתית הכרוז נוספה הודעת תמיכה קצרה ברבי ליב חפץ: "כי... הוא איש תם וישר, חף הוא מפשע וכל עולה לא נמצא בו", חתומה בדפוס בידי רבי שמואל סלאנט וחברי בית דינו.
[1] דף, 38X25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קמטים וסימני קיפול. קרעים רבים סביב שולי הדף, בהם גם קרעים חסרים, וכן קרעים קטנים בסימני הקיפול במרכז הדף, עם פגיעה קלה בטקסט. סימונים בעיפרון בגוף הטקסט.
לא נרשם אצל ש' הלוי.
מקור: לשעבר, מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישומים בכתב ידו בגב הכרוז.
כרוז מודפס, "קול מהיכל", קול קורא מטעם רבני ירושלים לקראת שנת שמיטה, "שנת בונה ירושלם", לעזרה לאיכרי ה"מושבות" שומרי השמיטה. עם חותמותיהם המקוריות של המהרי"ל דיסקין, רבי שמואל סלאנט ובד"ץ קהילת האשכנזים בירושלים. [ירושלים, תרמ"ט 1888].
קול קורא אל יהודי התפוצות לבוא לעזרת אנשי המושבות בארץ ישראל לקראת שנת השמיטה תרמ"ט ולתרום כסף למחייתם. חתום בדפוס על-ידי שלושים מחכמי ורבני העיר ירושלים.
תחת קול הקורא נדפסה "הודעה גלויה" מאת הרב שמואל סלאנט והרב יהושע לייב דיסקין – פסק דין הפוסל "היתר מכירה" ואוסר על עבודה חקלאית, הן של יהודים והן של נוכרים, במהלך שנת השמיטה. פסק הדין חתום בחותמות-דיו של הרב יהושע לייב דיסקין, הרב שמואל סלאנט ובית-דין צדק של קהילת האשכנזים בירושלים.
לקראת שנת השמיטה תרמ"ט (1889) פנו פקידי המושבות בארץ ישראל, אל רבני ליטא ורוסיה (הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל מוהליבר מביאליסטוק ורבי מרדכי אליאשברג), בבקשה להתיר להם עיבוד אדמה באמצעות מכירה לנוכרי, בטענה כי ההימנעות מעבודה בשמיטה, תשאיר את חקלאי המושבות ללא מקור פרנסה. סביב נושא עיבוד האדמה בשנת השמיטה התנהלה מחלוקת ("פולמוס השמיטה") בה לקחו חלק גדולי הרבנים של התקופה. רבני ירושלים האשכנזים, ובראשם הרב דיסקין והרב סלנט סירבו להצטרף להיתר המכירה וקבעו כי אין להתחמק משמירת השמיטה.
[1] דף. 40X25 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. סימני קיפול. קרעים בסימן הקיפול ובמרכז הדף, ללא חסרון. קרע חסר בשולי הדף, ללא פגיעה בטקסט.
לא נרשם אצל ש' הלוי.
קונטרס "קדושת ארץ ישראל בזמן הזה, נגד מאמר הרמ"ה על ענין השביעית בזמן הזה", מאת רבי חיים אליעזר הויזדורף. ירושלים, דפוס מ. ליליענטהאל, [תרמ"ט 1889].
קונטרס היוצא נגד "היתר מכירה" בשנת השמיטה. המחבר מתייחס למאמרו של רבי מאיר הלוי לוין, "מאמר על השביעית בזמן הזה" (ברדיטשוב, תרמ"ט), בו התיר לעבוד את הקרקע בארץ ישראל בזמן השמיטה, על ידי מכירת הקרקע לגוי.
[1], יד עמ'. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובמקומות נוספים רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (שיקומים סביב שוליהם של כל הדפים). כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 647.