מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- (-) Remove ומכתבים filter ומכתבים
- דפוסי (75) Apply דפוסי filter
- כרוזים (75) Apply כרוזים filter
- ירושלים (75) Apply ירושלים filter
- חתומים (75) Apply חתומים filter
- וקונטרסים, (75) Apply וקונטרסים, filter
- וקונטרסים (75) Apply וקונטרסים filter
- הראשונים (75) Apply הראשונים filter
- ספרים (75) Apply ספרים filter
- and (75) Apply and filter
- book (75) Apply book filter
- booklet (75) Apply booklet filter
- booklets, (75) Apply booklets, filter
- earli (75) Apply earli filter
- in (75) Apply in filter
- jerusalem (75) Apply jerusalem filter
- letter (75) Apply letter filter
- print (75) Apply print filter
- proclam (75) Apply proclam filter
- sign (75) Apply sign filter
קונטרס עמוד היראה, משנת תרמ"ה לפ"ק, "קול מציון, שטיממע פאן ציון", מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר. ירושלים, [דפוס משה יואל סלומון], תרמ"ה [1885].
נדפס ללא שער. בראש הדף הראשון: "בעז"ה ע"י מחזיקי הדת".
הקונטרס עוסק במעמדם ובתפקידם של אומות העולם.
חוברת זו היא ככל הנראה הוצאה מחודשת והמשך לחוברות "עמוד היראה ועמוד התורה", שהדפיס המחבר בשנת תרל"ט.
בשולי העמוד האחרון נדפס: "אדרעס עקיבא יוסף שלעזינגער יערוזאלעם, מכ"ע אשר ישלחו לנו ואשר יחזיקו אותנו לא נהי' כפוי טובה, ונא לשמור הדפים בספר".
ח עמ'. 19 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 521.
ספר אבל משה, הספד על השר משה מונטיפיורי, מאת רבי שלמה אהרן ווערטהיימער. ירושלים, דפוס A. M. Luncz, תרמ"ה [1885].
בחלק מהדף האחרון נדפסו חידושי תורה, "שלא להוציא נייר חלק". בשולי הדף האחרון מופיעה "מודעה ובקשה" מאת המחבר, בה הוא מודיע כי יש בידו ספר "החינוך" עם הגהות היעב"ץ וכן ספר שני לוחות הברית, עם הגהות המיוחסות לרבי שבתי שעפטיל בן-השל"ה, והוא מבקש מהציבור שמי שנמצאים בידו כתבי הגאונים הללו יודיע לו על כך.
ח דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר יבש. כתמים. קרעים, בהם קרע חסר בשולי דף השער, וקרע חסר קטן בשולי הדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 483.
ספר הנהגת הבריאות, "והוא אגרת הרפואה מהרמב"ם למלך ישמעאל". ירושלים, דפוס אברהם משה לונץ, [תרמ"ה 1885].
אגרת הרפואה ששלח הרמב"ם לאחד המלכים המוסלמיים, והועתקה על ידי רבי שמואל אבן תבון, בשנת ה'ד (1244).
בראש הספר נדפס מבוא מאת המו"ל רבי יעקב הלוי ספיר (בעל "אבן ספיר", מגלה "הגניזה הקהירית"), הכותב כי החיבור שלפנינו נתפרסם כבר ב"כרם חמד", חלק ג', תקצ"ח, על פי כתב יד חסר ומשובש מאוד, ובעקבות קובץ כתבי-יד עתיקים שרכש בירושלים, בהם נמצא גם כתב יד שלם ומדוייק של החיבור שלפנינו, ראה לנכון להוציאו לאור.
55 עמ'. 13 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי חלק מהדפים, משוקמים במילוי נייר. מרבית הקונטרסים אינם חתוכים. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 494.
ספר כנסת מרדכי, דינים מלוקטים על פי סדר הש"ס, מאת רבי מרדכי לוריא. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, תרמ"ו [1886]. מהדורה ראשונה.
בדף האחרון נדפסה תשובה מאת רבי משולם יששכר הלוי איש הורוויץ אב"ד סטניסלב.
בדף השער – חותמות "דוד בראד", וכן רישום הקדשה אליו.
פ דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים בדף השער. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. בדף האחרון קרע חסר, ללא פגיעה בטקסט. שני דפים מנותקים. רישומים בכתב יד. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 552.
ספר ויעתר יצחק, "כולל תפלות ובקשות לכל נגע ומחלה, ולעתות בצרה להקדים תפלה", חלק ראשון, מאת רבי יצחק באדהב. ירושלים, דפוס שמואל צוקערמאן ושותפו, [תרמ"ז-תרמ"ח בערך 1887-1888 בערך].
מעבר לשער נדפסה הקדמת המחבר.
לב דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. חותמות ורישומים בכתב יד. כריכה חדשה, עם שדרת קלף.
ש' הלוי, מס' 578 רושמת את שנת הדפוס [תרמ"ז?], ומציינת שפרידברג רשם תרמ"ח. במפעל הביבליוגרפיה מתארכים את הדפסת הספר לשנת תר"ן בערך.
כרך הכולל שני ספרי חידושי הראשונים על הש"ס, שנדפסו בירושלים בשנות התר"מ:
• פירוש הרמב"ם על מסכת ראש השנה. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרמ"ז 1887]. בהוצאת רבי דוב בער ראבין. בתחילת הספר ובסופו, נדפסו הנהגות וסיפורים מאביו "הרב הצדיק המפורסם" רבי מנחם מנדל רובין אב"ד דוברובנא, שנפטר בכ"ב אייר תרל"ה.
• חדושי הר"ן על מסכת עבודה זרה, עם הערות "דבק שלמה" מאת רבי שלמה אהרן וורטהיימר. ירושלים, דפוס אברהם משה לונץ, [תרמ"ח 1888]. מהדורה ראשונה, מכתב יד.
העותק של רבי עזריאל הילדסהיימר רבה של ברלין. שני הספרים כרוכים יחד בכריכה ישנה, ובראש השער של הספר הראשון חתימת ידו: "ב"ה, הק' עזריאל הילדסהיימער". במרכז דף השער הקדשה אליו בכתב יד וחתימת המו"ל רבי דוב בער ראבין. בבטנת הכריכה רישומים ותו-ספר מאוייר של נכדו רבי "עזריאל הילדסהיימר" (תרס"א-תשנ"ח).
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה.
בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
שני ספרים בכרך אחד: [2], יח דף; [2], ג-כו דף. 20 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי, קמטים וקרעים. הדבקות נייר בדף השער הראשון ובדפים נוספים. הדפים הראשונים מנותקים. כריכה ישנה ובלויה.
ש' הלוי, מס' 599; מס' 618.
ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד, חלק ראשון, מאת המקובל הירושלמי, רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, תרמ"ח [1888].
קונטרס דוגמה לחיבור השלם, שהדפיס רבי מעשיל במשך השנים. בסוף דף ב נדפסה הערה בשולי הדף: "נמשך באריכות וכשיהיה על הוצאות הדפוס בס"ד יוגמר בכי טוב".
הספר משכנות לאביר יעקב נדפס קונטרסים קונטרסים, בין השנים תרמ"א-תרנ"ד ותר"ס. דרכו של רבי מעשיל גלבשטיין היתה להדפיס את ספריו קונטרסים קונטרסים. בדרך כלל, התאריכים המצוינים בשערי הספרים הם תאריכי השלמת הספרים. לעתים שלח רבי מעשיל גלבשטיין את הקונטרסים הראשונים שהדפיס לרחבי העולם, כדוגמאות לקראת הדפסת החיבור בשלמותו. בחלק מהעותקים השתמש בקונטרסי הדוגמא וצירף אותם לקונטרסי ההמשך שהדפיס לחיבור, אך בחלקם הדפיס מחדש גם את הקונטרסים הראשונים. זו הסיבה להבדלים הטיפוגרפיים הרבים בין העותקים של ספריו השונים.
המחבר, הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין (תקצ"ב-תרס"ח), מתלמידי האדמו"ר "השרף" מקוצק ומתלמידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. עלה לירושלים בשנת תרכ"ח, לאחר פטירת רבותיו האדמו"ר מקוצק, האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרי"מ" והאדמו"ר בעל "צמח צדק". מאז בואו לירושלים עסק רבות בתורת המקדש, ובספריו עורר לקיום מצוות שמירת המקדש. היה שוכר "שומרים" ששמרו לכבוד המקדש, והיה מדליק נרות רבים לכבוד ה' בכותל המערבי. כמו כן חידש את הדלקת נר-התמיד בקבר שמעון הצדיק. נודע כבעל מופת ובספריו אף מעיד בעצמו על ישועות וניסים שהתרחשו אצלו בכותל המערבי ובקבר שמעון הצדיק. בספריו "משכנות לאביר יעקב" (שנדפסו חלקים-חלקים בין השנים תר"ל-תרס"ו) בלולים יחד חידושים על מסכת תמיד, מסכת יומא ומסכת פסחים, ענייני שמירת המקדש ודרושי קבלה.
ב דף. 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקת נייר, עם פגיעות קלות במסגרת השער. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 626 (ש' הלוי רושמת את שני הדפים האלו כספר נפרד; במפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000117411, נרשמו דפים אלו כחלק מחיבור גדול יותר הכולל את שאר חלקיו של ספר משכנות לאביר יעקב; ראו גם ש' הלוי, מס' 373).
ספר בגדי ישע, דברי מוסר וחסידות. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, תרמ"ח [1888]. מהדורה ראשונה.
נדפס בעילום שם המחבר. בשער הספר נכתב כי "אספו וקבצו... טיהר גברא, אשר כל מעשיו הי'[ו] לש"ש [לשם שמים], ולזה העלים שמו מחיבורו...". ספר זה נדפס במהדורה חדשה (ע"י מכון כנסת מרדכי, ירושלים, כסלו תשע"ט), עם הוספות רבות בכתב יד המחבר, רבי חיים צדוק וולף – הרופא מצפת, שעלה מהעיר יאסי בשנת תר"י בערך, יחד עם בתו וחתנו רבי מרדכי, שהיה אח"כ השו"ב של קהלת חברון.
בדף [2] מופיע מפתח לשמועות מגדולי החסידות שהובאו בספר, בהם הבעש"ט, אדמו"רי רוז'ין וטשורטקוב, טשרנוביל וסאוורן, אפטא וקרלין ועוד. חלק מהדברים הנ"ל הם תורה שבעל פה לדברי תורתם אלו של גדולי החסידות, שנדפסו לראשונה בספר הזה.
[2], נ דף. 19.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים וקרעים בשולי מספר דפים. נקבים וקרעים חסרים קטנים במספר דפים, כתוצאה מהכריכה. סימני עש מעטים. רישומים בדף השער (בהם פענוח שונה לזהותו העלומה של המחבר). כריכת עור חדשה.
מצורף דף נפרד, עם מכתב מודפס מאת שלמה פערלמאן, השולח את הספר לנמען לא ידוע (הדף משוקם על נייר חדש, עם קרעים קלים עם פגיעות בטקסט בסימני הקיפול). התאריך בראש הדף הוא: "בחודש אייר שנת תרח"ם לפ"ק פעה"ק ירושלם תובב"א". עפ"י הדף שלפנינו נראה כי שלמה ב"ר אלימלך פרלמן הוא המו"ל. אולם בעמ' [4] של הספר, מופיעה הקדמה תחת הכותרת "מודעה רבה לאורייתא", ממנה נראה כי המו"ל הוא רבי משה מרדכי חייקין (חתן רבי עקיבא יוסף שלזינגר), שרמז את שמו בסוף ה"מודעה-רבה", בפסוק "בהרים משה את ידו". לפנינו מתברר שבהוצאה לאור היה מעורב גם רבי שלמה פרלמן, בנו של רבי אלימלך פרלמן מראשי היישוב החסידי בירושלים.
ש' הלוי, מס' 612.
ישנם טפסים עם שינוי טיפוגרפי בדף השער – במקום המלים "הוא באר שבע" וכל יתר הפסקה האמצעית שבאמצע הדף, נדפס שם איור של מערת המכפלה.
ספר בגדי השרד, הגדה של פסח עם פירוש על דרך פרד"ס, מאת רבי יעקב אבוחצירא. ירושלים, דפוס משה ליליענטהאל ואלחנן טענענבוים, [תרמ"ח 1888]. מהדורה ראשונה.
בשער ובהקדשה שמעבר לשער מוזכר המו"ל רבי אברהם אבוחצירא, בן המחבר.
[9], ט-עב, [1] דף. דפים ט-י מופיעים פעמיים. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי מספר דפים עם פגיעות קלות בטקסט. במספר מקומות חותמות מחוקות בשרבוטים. כריכת עור חדשה.
אוצר ההגדות 1745; ש' הלוי, מס' 613.
ספר אהבת הקדמונים – סידור תפלות מכל השנה, כמנהג "ק"ק התושבים" בפאס (מרוקו). ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרמ"ט [1889]. מהדורה ראשונה ונדירה. שני שערים, השער הראשון צבעוני. איורי מקומות קדושים מעבר לדף השער השני ובדף האחרון.
תפילות לימות החול, לשבתות ולמועדים, כפי מנהגם המקורי של יהודי פאס ("התושבים"), טרם בואם של מגורשי ספרד (רבותינו "המגורשים", ששינו את רוב מנהגי מרוקו למנהגי רבני ספרד וקהילותיה).
בהקדמת "המגיה והמשתדל" רבי רפאל אהרן בן שמעון, מתואר סיפורה של קהילת "התושבים" בפאס: כאשר הגיעו מגורשי ספרד אל מרוקו, הם המשיכו להתפלל בנוסח תפילתם המקורי, אשר אומץ במהרה על ידי מרבית הקהילות היהודיות שבמרוקו. בית הכנסת של "התושבים" בפאס הוא היחיד בו נשמר נוסח התפילה הישן והמקורי של יהודי מרוקו. במהדורה שלפנינו נדפס נוסח זה לראשונה, על פי כתב יד יחידי שנשמר בקפידה על ידי חזן בית הכנסת שבפאס.
בדפים עט-פג נדפס פסק דין (משנת תע"ה), העוסק בבעלות ובחלוקת ההכנסות מבית הכנסת הנ"ל.
בדף השער השני רישום בעפרון: "מכלוף גיגי...".
[9]; [1], ב-פד דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים עם פגיעות בטקסט (ללא חסרון). דפים מנותקים. כריכת עור מקורית ומעוטרת. פגמים בכריכה.
ש' הלוי, מס' 636 (נרשם על פי עותק השמור במכון בן-צבי).
קונטרס שערי חסד, תקנות חברת גמילות חסדים "שערי חסד", מיום היוסדה בשנת תר"ל, ועד לשנת תר"מ. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, תר"מ [1880].
עם מעטפת נייר מקורית, צבעונית, ובצדה הקדמי שער מעטפת מודפס.
בסוף הקונטרס עמ' 22 עם "מכתב תעודה", ובו מקום למילוי פרטי התרומה והתורם שתרם לחברה, חתום בחותמת החברה (הדף שלפנינו נותר ריק).
בין המעטפת הקדמית לדף השער, נכרך במקופל דף מודפס נוסף, שכותרתו "קול קורא לעזרה!", ובו בקשה מהציבור לתרום לטובת החברה, עליה חתומים בדפוס רבי יוסף חיים זוננפלד ורבנים נוספים. בסוף הדף מופיע בדפוס התאריך אייר תרנ"א, וכן מופיעה חותמת מקורית של חברת "גמ"ח שערי חסד הכללי".
[1] דף מעטפת, [1] דף מקופל, [2], 5-15, 17-22 עמ', [1] דף מעטפת אחורית. 17.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים במעטפת משני צדיה, ובדפים הראשונים, עם פגיעה קלה בטקסט (המעטפת האחורית שוקמה במילוי נייר). כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 355 (ש' הלוי רשמה עותק ובו 21 עמ' בלבד, ומעירה כי בעותק השמור ב- Jew's college, מספר העמודים הוא 22, כמו בעותק שלפנינו).
מקבץ חוברות, דו"חות פעילות ופרוטוקולים של "חברת עזרת נדחים" – "לתפארת משה ויהודית מונטיפיורי". ירושלים, תרמ"ד-תרנ"א [1884-1891]. שש חוברות (מתוך עשרות חוברות שנדפסו בשבע שנים אלו).
* שנה ראשונה, תרמ"ד, ספר שני ושלישי. 18; 17 עמ'.
* שנה שלישית, תרמ"ו, ספר שני. 20 עמ'.
* שנה חמישית, תרמ"ח, ספר שני. 48 עמ'.
* שנה ששית, תר"נ, ספר שני. 28, XX עמ' (יתכן והסוף חסר).
* שנה שביעית, תרנ"א. 40, XVI עמ'. חסרים XXIV עמ' אחרונים.
חברת "עזרת נדחים" הוקמה ביוזמתו של ר' ישראל דב פרומקין ביום מלאות מאה שנה למשה מונטיפיורי. מטרת החברה לעזור לעניי ירושלים בלימוד מלאכה ובמציאת עבודה ופרנסה כדי שלא יפנו לעזרת המיסיון הנוצרי.
6 חוברות. 17.5-19 ס"מ. נייר יבש ושביר בחלקו (במיוחד בחוברת של השנה השביעית). מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים. דפים מנותקים בחוברת של השנה השביעית. חותמות ורישומים. שתי חוברות עם מעטפות נייר מקוריות.
חוברות אלו נדירות במיוחד, ולא ידוע כמה חוברות נדפסו. לפי הרישומים במפעל הביבליוגרפיה נראה כי במשך שבע השנים נדפסו בין 20 ל-32 חוברות בערך, ראה שם.
ש' הלוי, מס' 453 (ש' הלוי לא פירטה את הביבליוגרפיה של החובות, ולא רשמה את הכרך האחרון של שנה ז').