ספר סוד ישרים, "מאה סגולות... רפואות, פלאות, ודברי נוראות", מאת רבי יהודה אריה ממודינה. ירושלים, [דפוס יואל משה שאלאמאן, תר"מ 1880?].

עצות, סגולות ורפואות, ואף מעשי קסם שונים (כגון: "לצייר עורב על הנייר ויצעק", "להפריח ביצה באויר", "להראות נחש רץ בבית", ועוד). הספר נדפס לראשונה בוונציה שנ"ה, וכלל גם חלק נוסף עם חמישים חידות ופתרונותיהן, שאינו מופיע במהדורה שלפנינו. הספר נדפס בעילום שם המחבר, ששמו נרמז בראשי התיבות של הפסקה המופיעה בדף השער של המהדורה הראשונה (הדבר נודע מעדות רבי יהודה אריה ממודינה באוטוביוגרפיה שלו, "חיי יהודה").

24 עמ'. 12.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 349.

ספר תפלות הבוקר, תפלות המיוסדות "על תורת אדמו"ר הקדוש בעהמ"ח ספרי ליקוטי הלכות" (הרה"ק מוהרנ"ת – רבי נתן מנמירוב, תלמיד רבי נחמן מברסלב). ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, [תרמ"א 1881].

בנוסח השער נכתב: "הועתק מכ"י זעירא דמן חבריא קדישא חד מן קמאי, אשר בחרו שעיקר התכלית תורה ותפלה ושירות ותשבחות להשי"ת – כי זה כל האדם".
[2], סו עמ'. 15.5 ס"מ. נייר מעט יבש וכהה. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 386.
ספר זה הוא ספר "אשמורת הבוקר" שנרשם על-ידי ג' שלום, קונטרס "אלה שמות", ירושלם תרפ"ח, עמ' [5], מס' 4 (שם נרשם עותק בן 62 עמ', ושלום העיר כי לא ראה עותק שלם).

"מבשרת ציון" – כרוז מודפס, מכתב מטעם רבי רפאל מאיר פאניז'יל – הרב המרפ"א, לאחר הבחרו לתפקיד "ראש הרבנים וראשון לציון", על מקומו של רבי אברהם אשכנזי (שנפטר בחודש שבט תר"מ), עם חותמתו הרשמית של הרב פאניז'יל. ירושלים, ר"ח אלול תר"מ [1880].

בכרוז שלפנינו מודיע הרב פאניז'ל, על מינוי ועד גשמי וועד רוחני, להשגחה על חלוקת הכסף לכולל ירושלים ועל צרכי הדת בעיר. בכרוז מפורטים ראשי הוועד הגשמי, הנועד לפקח על חלוקת הכסף הנכנס לכולל ירושלים, ומתחלק ליתומים ולאלמנות, לחלוקה לתלמידי חכמים ולהוצאות תלמוד תורה, ועוד; וראשי הועד הרוחני, הנועד לפקח על צרכי העיר כדת וכדין, על פי חוקי התורה ומנהגי ישראל.

הגאון רבי (רפאל) מאיר פאניז'ל – המכונה הרב ה"מרפ"א" (תקס"ד–תרנ"ג), נולד בבולגריה אך מינקותו גדל והתחנך בירושלים. מצעירותו נתפרסם כאיש קדוש, חסיד ופועל ישועות. בהיותו כבן 27 התבקש ע"י רבני ירושלים לצאת בשליחותם לערי תוניס ואלג'יר. מסופר כי בעת שהותו בתוניס חלה שנת בצורת, והוא התבקש ע"י רבני המקום להתפלל על הגשמים. מיד בסיום תפילתו נתקשרו השמים בעבים וגשם ניתך ארצה. מאורע זה פרסם את שמו, והוא זומן לבית מושל העיר שצייד אותו בלבוש יקרות ובהמלצה אישית. בשנת ת"ר נסע כשד"ר לערי איטליה מטעם קהילת חברון. בהיותו ברומא טרח לפשר במחלוקת בין הקהילות בעיר ובעקבות כך זומן לפגישה עם האפיפיור וזכה לבקר בספריית הוותיקן ולראות את אוצרותיה. בשנת תרי"ד נבחר לנשיא ועד העדה בירושלים וראב"ד עדת הספרדים. בשנת תר"מ, לאחר פטירת הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי, עלה על כסאו כ"חכם באשי" רשמי – "ראש הרבנים וראשון לציון". במשרה זו כיהן עד לפטירתו. מחיבוריו נדפס ספר לב מרפ"א, לקוטים וחידושים, שו"ת ודרושים, ירושלים תרמ"ז. חיבורים נוספים משלו נותרו בכתב–יד.

38X28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול במרכז הדף, עם פגיעה קלה בטקסט.

כרוז נדיר ולא ידוע ביבליוגרפית. לא נרשם בש' הלוי ובמפעל הביבליוגרפיה, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

ספר עשיר ורש, מליצה מוסרית בצורת ויכוח על מעלת מידת החסד, מאת רבי בן-ציון אלקלעי. ירושלים, דפוס אלחנן בן אברהם יצחק [טננבוים] וגיסו המנוח אהרן עוזיאל רוקח, [תרמ"ד 1884]. מהדורה ראשונה.

חיבור מליצי על מעלותיה של מידת החסד. הספר כתוב בצורת ויכוח בין מספר אנשים, האורך שבעה ימים (הימים מכונים בספר בשם "שבעת ימי המשתה", ועל פיהם מחולק הספר לפרקים).
בראש הספר נדפסו מכתב ששלח המחבר אל חכמי טבריה על דבר הדפסת ספרו, ותשובתם אליו, התומכת בפרסום הספר. הספר נדפס בשנית בירושלים תרצ"ד, על ידי רבי אהרן מנצור אלקלעי, בן המחבר.
רישומי בעלות והקדשות: בדף השער, הקדשה עצמית על קבלת הספר מאת המחבר בחתימת "יאודה חיים הכהן ס"ט" [כנראה רבי יהודה חיים הכהן טראב מסלתון, מילידי דמשק, אב"ד קהיר, בעל "וזאת ליהודה"], עם רישום נוסף באותה כתיבה על נתינת הספר למישהו אחר. מעבר לשער הקדשה מודפסת של "מנחה" מאת המחבר, עם מילוי בכתב יד ל"מעלת הרב המובהק... כמהר"ר אפרים אלקלעי נרו יאיר"; בדף [2] רישום בעלות: "גואל אחרון הצעיר מרדכי... בוקאעי ס"ט"; חותמות רבי "רפאל דוד כאסבי, שו"ב בירות".

המחבר, הגאון רבי בן ציון אלקלעי (תרי"ח-תרע"ג), נולד במרוקו, בגיל שמונה איבד את מאור עיניו, אך למרות זאת, בזכות לימוד ושינון הפך לתלמיד חכם גאון בנגלה ובנסתר. היה חבר בית דינו של ה"שדי חמד" בחברון וחיבר יותר מתשעה ספרים. את ספריו כתבו בנו או תלמידיו מפיו, וכפי הנראה גם ההקדשה בספר שלפנינו נכתבה בשמו על פי הוראתו.

[2], כט, [1] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 466.

ספר קדושת הארץ, לקט מהתנ"ך, ש"ס ומדרשים וספר הזוהר, אודות קדושת ארץ-ישראל, מאת הרה"צ רבי משה וורטמן (בעל "רוממות נשמת ישראל"). ירושלים, דפוס יצחק בן צבי [גאשצינני], [תרמ"ה 1885].

בין דף השער לדף שאחריו נכרך דף מודפס מקופל, עם הקדשה מודפסת אל "הרבנים הגאונים", ואל "הגבירים האדירים עשירי נדיבי עם גבאי צדקה בכל אתר ואתר", חתומה בידי רבי "לוי יצחק ווארטמאן" – בנו של המחבר, המספר על מצבו הכלכלי הקשה, ומבקש סיוע ועזרה. דף זה לא נרשם אצל ש' הלוי.
המחבר, הרב הצדיק רבי משה ווארטמן מקוז'ניץ (נפטר תרל"ד), נודע בכל מדינות פולין כצדיק העוסק בתורה יומם ולילה. נהג להסתופף אצל גדולי הצדיקים, ביניהם מורו ורבו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא השרף ממוגלניצא, גיסו רבי זאב מיוזעפאף, ורבי ירחמיאל מפרשיסחא. נהג להתענות שנים רבות משבת לשבת, והיה מחלק את כל הונו ורכושו לאלמנות וליתומים. עלה לירושלים בשנת תר"כ, והמשיך בהנהגותיו הנעלות. בין ספריו הנוספים: רוממות נשמת ישראל, צדה לדרך, ספר החיים, דברי תורה, שבחי הארץ הקדושה, ועוד.

[2], א-מג, מה-נא דף. 16 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים בשולי הדפים. קונטרסים לא חתוכים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 527.