שני חלקי שולחן ערוך, עם המפרשים ועם פירוש אשל אברהם, שנדפסו בסלאוויטא, בדפוס רבי משה שפירא, בשנים תק"פ-תקפ"ז:

* שלחן ערוך יורה דעה, עם באר הגולה ובאר היטב, ועם פירוש אשל אברהם, מאת רבי אברהם אופנהיים. [סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא הרב מסלאוויטא, תק"פ 1820 – חסר שער ודפים נוספים].
העותק של האדמו"ר רבי אברהם פנחס ספרד, עם חותמתו בדף א: "אברהם פנחס ספרד – אוסטרה".

האדמו"ר מקיניוב – רבי אברהם פנחס ספרד (נפטר תש"י), מגדולי האדמו"רים בארה"ב. בנו שלהאדמו"ר רבי יעקב יוסף מקיניעוו (מצאצאי הרה"ק רבי ייב"י סבא – בן הרה"ק רבי אברהם, בן הרה"ק רבי יעקב יוסף השני מאוסטרהא, בן הרה"ק רבי פנחס, בן הרה"ק רבי יעקב יוסף מאוסטרהא בעל מחבר הספר "רב ייבי"), וחתן האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי מלויעב. יצא לארה"ב לבקשת חסידי טשרנוביל בארה"ב והתיישב בניו יורק, בה נודע כאחד מגדולי האדמו"רים ורבים העריצוהו (אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' קלד).

בדף צ, חותמת עתיקה: "שייך לבהכנ"ס של ר' יוסף יוזפא ז"ל".

[1], קעב; ר, רה-רכג דף. חסרים 8 דפים: [3] דפים ראשונים, דפים רא-רד, ודף אחרון. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהדפים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.
חלק אחד מתוך מהדורת שו"ע שלמה, שנדפסה בדפוס רבי משה שפירא בשנים תק"פ-תקפ"ב.

* שלחן ערוך אורח חיים, עם באר הגולה ובאר היטב, ועם פירוש אשל אברהם, מאת רבי אברהם אופנהיים. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא "הרב מסלאוויטא", [תקפ"ז 1827].

חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.

[4], קנו, קעז-רצד דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם עקבות רטיבות, וכתמי דיו כהים בדף השער ובמספר דפים נוספים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (קרע חסר גדול עם פגיעה בטקסט בדף סח, עם קטע הדף הקרוע, מנותק). פגם בדף השער, עם פגיעה בשם המדפיס המופיע בשער. רישומים וקשקושים. כריכה ישנה, צדה האחורי והשדרה מנותקים.
במסגרת מהדורה זו נדפס ככל הנראה חלק זה בלבד.

ספר בראשית, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, בעל הטורים ושפתי חכמים, ופירוש האור החיים הקדוש. זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ה 1865.
כרך מהמהדורה בפורמט רגיל (ולא בפורמט מרובע).

רמג, רמז-רמח דף. חסרים דפים רמד-רמו, דפים רמט-רנב מסופו של החומש, וכ-20 דפים נוספים בסוף, עם סדר התפילות לשבת. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו. בלאי וקמטים. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרע חסר בדף השער הראשון, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר, וקרעים בדפים נוספים, עם פגיעות מעטות בטקסט, משוקמים בנייר-דבק. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. חותמות. כריכה ישנה, בלויה.

לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה (ברשומה 000202445 נרשמה מהדורה דומה משנת תרכ"ו, אך גם שם לא נרשם חלק בראשית). גם העותק המופיע בקטלוג הספריה הלאומית חסר בסופו (סופם של דפי התפילות חסרים).

חומש במדבר, עם התרגומים, פירוש רש"י, בעל הטורים, פירוש האור החיים הקדוש, פירושי החיד"א על התורה הפטרות וחמש מגילות, וסדר התפילות לשבת. זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, [תרי"ד 1854].
בסוף הכרך נדפסו תפילות שחרית ומוסף של שבת, כמנהג ספרד.

בדף האחרון: "לוח הקביעות ומולדות על תשע ועשרים שנים" (כולל השנים תרי"ד-תרמ"ב).

[1], ג-קמה; ט, [1] דף. חסר דף השער הראשון. 25 ס"מ. מצב בינוני, חלק מהדפים באמצע הספר במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (רצועות נייר הודבקו סביב כל שולי השער, על מסגרת השער וחלקים מהטקסט). קרעים עם פגיעה בטקסט וקמטים רבים בדף האחרון. כריכה ישנה, בלויה ופגומה, עם שדרה משוקמת.

חלק זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

ספר חק לישראל, עם "יוסף לחק", מאת החיד"א. זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז 1857. סט בחמישה כרכים.
שני שערים לכל כרך. חלק מהמילים בדף השער הראשון נדפסו בדיו אדומה.

חמישה כרכים. בראשית: רמו דף. שמות: רלח דף. ויקרא: רלו דף. במדבר: רטז דף. דברים: רלו, רכט-רלא דף. 17.5-18.5 ס"מ. מצב בינוני, כרך במדבר וכרך דברים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים. פגמים והדבקות של רצועות דבק (בצבע שחור), עם פגיעות בחלק ממסגרות השערים. סימני עש במספר מקומות, עם פגיעות קלות בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים. רישומים, חתימות וחותמות בחלק מהכרכים. כריכות ישנות, פגומות, אינן אחידות (חלקן כריכות עור, עם שדרות משוקמות), מנותקות בחלקן, עם בלאי רב.

רישומים בכתב יד בדפי הבטנה הקדמיים והאחוריים של חלק מהכרכים.
במפעל הביבליוגרפיה נרשם בכרך בראשית פרט השנה של תרט"ז (על פי עותק שנמכר במכירת קדם מס' 19, פריט 52); אך גם בעותק שבספרייה הלאומית ובעותק שלפנינו, פרט השנה של חלק בראשית הוא תרי"ז, כבשאר החלקים.

על חשיבות וסגולת אמירת 'חק לישראל' בכל יום
מנהג אמירתם של פסוקי תנ"ך, משניות תלמוד וזהר, דבר יום ביומו, הוא מיסודו של האר"י הקדוש, שכך נהג בעצמו. הסדר שנדפס ב"חק לישראל" הוא ברובו על פי המתבאר בכתבי האר"י בכמה מקומות. החיד"א הוסיף על סדר זה גם הלכה יומית, מתוך משנה תורה להרמב"ם ושלחן ערוך, וכן פסקאות מספרי מוסר. הוספות החיד"א מכונות "יוסף לחק". בכתבי האר"י מבואר שמטרת הלימוד ב"חק לישראל" היא הן לשם השלמת ותיקון הנפש ומזונה על ידי לימוד חלקי התורה השונים, והן לשם תיקונים וייחודים בעולמות העליונים.
רבים מגדולי החסידות, במיוחד הצדיקים לבית טשרנוביל, הפליגו בדברים נשגבים על סגולת הלימוד ב"חק לישראל", ואמרו כי יש בו תיקון על חטאים בענייני קדושה. האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל דוב מווילעדניק כותב בספרו "שארית ישראל" (שער השובבי"ם, דרוש ראשון): "והנה הרואה יראה בספר הקדוש שנקרא חק לישראל שהוא תיקון לפגם הברית, ככה קבלתי מרבותי [האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל], שתיקון האמיתי הוא על ידי התחברות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה על ידי חק לישראל... על כן בעקבות משיחא אלו יצא לאור ספר "יוסף לחק" מהצדיק הגדול רבי חיד"א, תלמידו של ר' חיים אבן עטר בעל האור החיים, שיש בו שני אורות תרין משיחין, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, בסוד צדיק הכולל המתקן פגם של כל ישראל".
האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל, כותב: "ואחרי התפלה יאמר חק לישראל, וזה יהיה חק ולא יעבור שיאמר דבר יום ביומו... כשהאדם עושה לו חוקה זו לומר בכל יום חק לישראל... בזה גורם בחינת רחמים... שיתמלא הש"י ברחמים על כנסת ישראל" (מגן אברהם, צו/1).
צדיקי הדורות הפליגו בסגולות שבאמירת "חק לישראל". יש שכתבו כי יש באמירתו גם סגולה לפרנסה (על פי דברי הגמרא: "חק לישנא דמזוני הוא" – בשם האדמו"ר משינאווע).
הגאון רבי יעקב רוקח, בהקדמת "מעשה רוקח" לחק לישראל, כתב: "מצוה על כל איש אשר בשם ישראל יכונה לקנות לו ספר 'חוק לישראל' לקרות בו בכל יום...".

ספר החסידים, מאת רבינו יהודה החסיד, עם פירוש מאת רבי דוד אפטרוד ופירוש ברית עולם להחיד"א. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרט"ז 1856.

288 עמ'. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, וקרעים חסרים בדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות מחוקות בדיו. כריכה ישנה, בלויה.