מקבץ חוברות, דו"חות פעילות ופרוטוקולים של "חברת עזרת נדחים" – "לתפארת משה ויהודית מונטיפיורי". ירושלים, תרמ"ד-תרנ"א [1884-1891]. שש חוברות (מתוך עשרות חוברות שנדפסו בשבע שנים אלו).
* שנה ראשונה, תרמ"ד, ספר שני ושלישי. 18; 17 עמ'.
* שנה שלישית, תרמ"ו, ספר שני. 20 עמ'.
* שנה חמישית, תרמ"ח, ספר שני. 48 עמ'.
* שנה ששית, תר"נ, ספר שני. 28, XX עמ' (יתכן והסוף חסר).
* שנה שביעית, תרנ"א. 40, XVI עמ'. חסרים XXIV עמ' אחרונים.
חברת "עזרת נדחים" הוקמה ביוזמתו של ר' ישראל דב פרומקין ביום מלאות מאה שנה למשה מונטיפיורי. מטרת החברה לעזור לעניי ירושלים בלימוד מלאכה ובמציאת עבודה ופרנסה כדי שלא יפנו לעזרת המיסיון הנוצרי.

6 חוברות. 17.5-19 ס"מ. נייר יבש ושביר בחלקו (במיוחד בחוברת של השנה השביעית). מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים. דפים מנותקים בחוברת של השנה השביעית. חותמות ורישומים. שתי חוברות עם מעטפות נייר מקוריות.
חוברות אלו נדירות במיוחד, ולא ידוע כמה חוברות נדפסו. לפי הרישומים במפעל הביבליוגרפיה נראה כי במשך שבע השנים נדפסו בין 20 ל-32 חוברות בערך, ראה שם.
ש' הלוי, מס' 453 (ש' הלוי לא פירטה את הביבליוגרפיה של החובות, ולא רשמה את הכרך האחרון של שנה ז').

קונטרס תקנות והנהגת "חברת דגל תורה" פעה"ק ירושלים, עם חתימות-ידם של ראשי ה"חברה". ירושלים, דפוס יואל משה סאלאמאן, [תרנ"א, 1891?].

בדף השער: "בו יבואר היטיב מטרת החברה ופעולותיה מיום הוסדה עד היום ותקנות ישיבותיה ובתי הת"ת [תלמודי תורה] הנוסד מפרי הכנסותיה ותקותיה לעתיד...".
בעמודים הראשונים מופיעה סקירה היסטורית על הגורמים להקמת החברה, ובסופה חתימות ידם של ראשי החברה: מענדל וואלפערט, חיים ישעי' הירשזאהן, מיכל אברהם הירשזאהן ויהושע מאיר רייכמאן. כמו כן מופיעה חותמת החברה, עם התאריך: "ר"ח אדר שני בא, סימן אהיה כטל לישראל [תרנ"א]".
בעמ' 7: "תכלית החברה להקים דגל התורה באה"ק", ובהמשך נדפסו תקנות קצרות של דרכי ניהול החברה, הכנסותיה, סדרי בתי תלמודי התורה, וסדרי ישיבת אברכים ותקנות לטובת בני הישיבה.

8 עמ'. יתכן שנדפסו במקור עמודים נוספים שאינם לפנינו. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים ופגמים בדף השער. הדבקת רצועת נייר כהה בשוליים הפנימיים של השער. כריכה חדשה.
לא ידוע ביבליוגרפית.
ש' הלוי רשמה במספר 284 קונטרס בעל שם דומה שנדפס בשנת תרל"ו, אך תוכן הקונטרס שלפנינו שונה.

"קול קורא – מי ירפא לך", כרוז מודפס ומכתב חתום, קריאה מטעם רבני וחכמי ירושלים "ראשי קהלות הספרדים והאשכנזים", לבוא לעזרה במשלוחי מזון מחו"ל, בעקבות המצב הקשה בעיר, לאחר שלוש שנים של רעב כבד שהיו אז בירושלים. ירושלים, ללא שם מדפיס, [תרל"ט 1879].

בראש הדף המודפס, נוספה פניה בכתב יד, "אל כבוד הרב המפורסים מו"ה דוב בער בהרה"צ יצחק משה זללהה"א זיע"א" [כנראה רבי דוב בער רבינוביץ אב"ד יאסי (תקצ"ד-תרמ"ד), בנו של הרה"צ רבי יצחק משה מיאסי, מתלמידי האדמו"ר הזקן מליאדי בעל התניא, שנפטר בשנת תרכ"א. ראה: אנצי' לחסידות, ב, עמ' תלב-תלג]. באמצע הדף מופיע מכתב אישי בכתב יד, בחתימות ידם של שישה אנשים: רבי "שלום שמואל שו"ב בעה"ק ירושלים תובב"א" [חתום בין ממוני ירושלים, על מכתבים משנת תרמ"א, בענין שאלת החינוך בעיר. ראה "מרא דארעא דישראל", א, עמ' רע]; רבי "ברוך[?] הלוי[?] בא"א מו"ה אריה ליב... זלה"ה"; רבי "אייזיק בן יצחק משה" [יתכן שהוא אחיו של מקבל המכתב]; רבי "צבי שו"ב וש"ץ דפאדלי'[?]", רבי "משה רוקח" [כנראה, רבי משה רוקח מיאסי, בנו של רבי יצחק יוסף רוקח מחסידי רבי ישראל מרוז'ין. ראה: תולדות מעשה רוקח, עמ' ס], ורבי "גרשון סופר" (כנראה, רבי גרשון סופר (רוקח) מחסידי חב"ד שעלה לירושלים מביחאוו ישן בשנת תרכ"ה, והקים חבורה ללימוד התורה בבית הכנסת של ה"אור החיים" הקדוש. ראה: עלי זכרון, 10, עמ' מח). בתחתית הדף נוספה חתימה באנגלית של "זלמן שכטר" מירושלים.

בכרוז נכתב בין היתר: "ועתה אחים אהובים ויקרים! בקשתינו היא חטים וקמח ואל כסף, פול ואורז, בר ומזון, ואל מעות, כי מעות לא יושיעונו, או רחוקה הנאתם, כי בשנה זו כמעט לחם אין בכל ארצנו, ורק מרחק יבא לחמנו, ועל כן בקשתינו היא, כי המתנדבים הגדולים ישלחו לנו קמח... ולא תכרת הארץ ברעב ח"ו".
על הכרוז חתומים בדפוס "ראשי קהלות הספרדים והאשכנזים": הראשון-לציון רבי אברהם אשכנזי, רבי רפאל מאיר פאניז'ל, ועמם ראשי "ועד כוללות הספרדים"; רבי שמואל סלאנט ועמו רבני וראשי העדה האשכנזית.
בחלקו התחתון של הכרוז, נדפסה המלצה מאת קונסול אנגליה טמפל מור, באנגלית.

[1] דף. 36.5X25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בסימני הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.

לא נרשם אצל ש' הלוי.

נדיר. במכירות "אסופה" (כסלו תשס"ה, מס' 465; חשון תשס"ו, מס’ 504), הופיעו שני וריאנטים שונים של כרוז זה. באחד מהם מופיעה גם המלצה בדפוס, מאת קונסול גרמניה פון מינכהאוזן, בגרמנית, ובאחד מהם לא מופיעות כלל ההמלצות של הקונסולים. העותק שלפנינו הוא וריאנט לא-מוכר, בו מופיעה רק ההמלצה של הקונסול האנגלי.

דף מודפס, "ירושלם תתן קולה" – קריאה לגבאי צדקה באנגליה ובאמריקה, לעזרה עבור המגבית המאוחדת של שלשת המוסדות: תלמוד תורה וישיבת עץ חיים ובית החולים "ביקור חולים", מטעם רבי שמואל סלאנט ורבני ירושלים. ירושלים, כסלו תר"ן [1889].

בתחתית הדף חתום בדפוס רבי שמואל סלאנט. חתומים גם רבי אברהם אבא יעקב סענדראוויץ "שהי' אב"ד בק' פריראסלע", ורבי משה אליעזר דן בהרלב"ג, לצד רבנים וממונים נוספים. הכרוז חתום בחותמת מקורית של תלמוד תורה וישיבת עץ חיים.

[1] דף. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, משוקמים בנייר-דבק. קרע חסר קטן בשולי הדף. כרוך בכריכה חדשה.
נדיר. אינו מופיע אצל ש' הלוי.
מקור: לשעבר, מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישומים בכתב ידו.

כרוז מודפס, "דברי הרב הקדוש... על ענין השקאלעס", כרוז מטעם חכמי הספרדים בירושלים, עם קריאה להצטרף לאיסור ה"חרם" של רבני האשכנזים בירושלים, על בית הספר החדש "למל", שהקים ד"ר לודוויג פרנקל בירושלים. [ירושלים, ללא שם מדפיס, תרמ"ב, 1882].

בית הספר למל הוקם בירושלים על ידי משפחת למל האמידה מאוסטריה, ובראשו עמד המורה והעיתונאי לודוויג אוגוסט פרנקל. בית הספר שימש כמעין בית מחסה לילדים יתומים ועניים, וכלל בתוכנית הלימודים שלו לימודים כלליים ושפות זרות, תוך שילוב שירה וריקודים, משחקים רבים והפעלות לילדים. הקמת בית הספר נתקלה בהתנגדות רבה מקרב אנשי היישוב הישן בעיר, בעיקר מצד חכמי האשכנזים בירושלים, שחששו מלימודי ההשכלה הכללית והשפות הזרות בבית הספר, ומשיטת ההוראה החדשה. גדולי הרבנים בירושלים ובראשם המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט הכריזו "חרם" על בית הספר, כהמשך לחרם של רבני ירושלים משנת תרכ"ו.

בכרוז שלפנינו מצטרפים גם חכמי הספרדים לרבנים האשכנזים שהחרימו את בית הספר. בראש הכרוז דברים חריפים מאת המקובל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – הרב היר"א, המצטרף לדעת הרבנים האשכנזים כנגד בית הספר, וכנגד מנהלו, ד"ר פרנקל. בהמשך נדפס מכתב תמיכה מאת רבי אליהו סלימאן מאני, רבה של חברון, אליו מצטרפים חכמים נוספים, בהם רבי נסים ישראל ששון, רבי רפאל אלעזר הלוי ן' טובו, רבי ששון בכר משה פרסייאדו, ועוד.
"שקאלעס", היה כינוי רווח באותה התקופה לבתי הספר החדשים, בהם הוכנסו לתוכנית הלימודים לימודי חול והשכלה כללית, היסטוריה, מדעים ולימוד שפות זרות.

34X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. סימן קיפול וקמטים. קרעים קטנים. רישומים בכתב יד.
לא נרשם אצל ש' הלוי ובמפעל הביבליוגרפיה. בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע צילום בלבד.