שני ספרים שנדפסו בונציה בשנות הש', הכרוכים יחד:

• ספר חרדים, על תרי"ג מצוות וענייני המצוות והתשובה, להמקובל הקדוש רבי אלעזר אזכרי מצפת. ונציה, דפוס דניאל זאניטי, שס"א [1601]. מהדורה ראשונה.
מחבר ה"חרדים" – הקדוש רבי אלעזר אזכרי (אזקרי), מגדולי הרבנים והדרשנים בעיר צפת, בתקופת הבית יוסף והאר"י ז"ל, מחבר הפיוט הנודע "ידיד נפש, אב הרחמן". תלמיד רבי יוסף סאגיס, ונסמך ממהר"י בירב. החיד"א "שם הגדולים" כותב עליו: "...וחיבר ספר קדוש הוא ספר החרדים בעניין המצוות וענפיהם ודברי כבושין, והאריך במצוות הנוהגות בארץ... ושמענו מקדושתו ופלאות שנעשו לו בקושטנדינא". מאז צאת ספר חרדים לאור נדפס בעשרות מהדורות [שבחלקן נשמטו קטעים הנמצאים במהדורה הראשונה שלפנינו], והוא מספרי המוסר היסודיים, החביב מאד אצל הצדיקים וגדולי החסידות.
בראש עמוד השער חתימה: "זה הספר שלי הוא איש צעיר יצחק אבואלעפייא נר"ו" [לא התברר מי מחכמי משפחת אבואלעפיא הוא]. רישומים נוספים בשער: "קודש לבית מדרש המג"ן" [כנראה בית מדרש "בית יעקב" בירושלים שבראשו עמד הרב המג"ן]; "ג"א [=גואל אחרון] למד'[רש] מע'[לת] הג'[ביר] השר סי' סי' שמעיה אנג'ל" [הגביר שמעיה אנג'ל, בנקאי ומחשובי קהילת דמשק].
במרכז השער רישום בעלות: "מקנת כספי לעבודת קוני גרשם קארמונה[?]". בשולי הדפים הגהות רבות בכתיבה ספרדית, חלקן ארוכות (מרביתן כנראה בכתיבת החותם הנ"ל).

כרוך עם:

• ספר לקוטי שושנים, לקט פירושים על ספר יהושע ונביאים אחרונים. ונציה, דפוס דניאל זניטי, [שס"ב 1602]. מהדורה ראשונה.

הספר הובא לדפוס בידי רבי דוד ן' הין משאלוניקי, יחד עם שני ספרים נוספים – פירוש על הגדה של פסח לרבי יוסף ג'יקטיליה, וספר גירושין לרבי משה קורדובירו. שני הספרים הנוספים נזכרו בהקדמת המביא לדפוס שבדף ב, המשמשת למעשה הקדמה לשלושת הספרים.
החיבור שלפנינו כולל פשטים על ספר יהושע, מאת רבי יעקב בירב; פשטים על ספרים ישעיה, ירמיה, יחזקאל והושע, ככל הנראה מאת רבי מאיר עראמה; פשטים על ספרים יונה, חבקוק וזכריה, מאת רבי עובדיה ספורנו, ופשטים על ספר מלאכי מאת מגיה הספר, רבי יצחק גרשון (שאף הוסיף דברים משלו בתוך הפשטים על ישעיה, בחתימת "יג"ר שהדותא"). בדף יב/2, לאחר דברי "השלמת הספר", כותב רבי דוד ן' הין, המביא לדפוס, כי הגיע לפניו "חבור קטן הכמות ורב האיכות", עם פירוש על תרי עשר מאת רבי שמואל אלמושנינו, ולכן הדפיס גם אותו (פירוש זה על ספרים הושע, עובדיה, יונה ומיכה, מופיע בדפים יג-כ).
הספר כולו (פרט לפירוש על יהושע) חזר ונדפס על ידי רבי משה פרנקפורט, בתוך מהדורת התנ"ך "קהלות משה", חלק ג, אמשטרדם תפ"ז (שם יוחסו הפשטים על ספרים ישעיה, ירמיה, יחזקאל והושע, לרבי יעקב בירב).
רישומי בעלות וחתימות בדף השער ובדף ב: "מקנת כספי לעבודת קוני הצעיר משה ארדיט בכור אפרים ארדיט נר"ו", "מקנת כספי לעבודת קוני הצעיר משה בכ"ר אפרים ארדיט נר"ו...".

שני ספרים בכרך אחד. ספר חרדים: עו דף. חסרים 6 דפים בסוף (עז-פא, [1] דף). ספר לקוטי שושנים: כ דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות (במיוחד בספר השני). בלאי. קרעים וסימני עש בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דפים וקונטרסים רופפים ומנותקים. כריכת עור עתיקה, פגומה ומנותקת, ללא שדרה.

ספר אורים ותומים, פירוש על ישעיה וירמיה, מאת רבי מאיר עראמה (בן ה"עקדת יצחק"). ונציה, דפוס דניאל זאניטי, שס"ג [1603]. מהדורה ראשונה.
רישום בעלות בדף השער: "זה הספר של הצעיר ע"ה יעקב בוזגלו נר"ו"; חתימה נוספת שלו: "Jakob Buzaglo".
המו"ל, רבי מנחם יעקב בן רבי אליעזר יהודה מצפת, מספר על עצמו בהקדמה שבדף ב/1: "...שכל ימי שמשתי תלמידי חכמי[ם]... והייתי נהנה מיגיע כפי במכירת ספרי קדש, ובסבת הרעב יצאתי ממחיצתי והייתי הולך נע ונד בארצות הנכריות... ומן השמים הזמינו לי ספר הלז וממקום אחר שלח ידיו בשלומיו איש אמוני[ם] והוא פלאי, ונתן לי הנייר ומעות, באופן שנעשו לי נסים מעשי בראשית לעשות יש מאין..." (ראו אודותיו: א' יערי, מוכר ספרים בצפת במאה השש-עשרה, מחקרי ספר, ירושלים תשי"ח, עמ’ 154-162).

עה דף. חסר דף אחרון (עם סופם של המפתחות). 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים עם פגיעות בטקסט במספר דפים, ללא חיסרון. קרע חסר קטן באחד מהדפים, עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכה חדשה.

על שינויים טיפוגרפיים בקונטרס הראשון של הספר, ראו: יצחק ריבקינד, דקדוקי-ספרים, ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, נוירק תש"י, עמ’ תכו-תכז, מס’ 33.

שולחן ערוך, חושן משפט, עם ביאור מאירת עינים (סמ"ע). פראג, דפוס משה בן יוסף בצלאל כ"ץ, שפ"ח [1628]. מהדורה שנייה של הסמ"ע.
בשולי העמודים הגהות רבות בכתיבה אשכנזית, קרוב לתקופת ההדפסה (המאה ה-17 בקירוב). הכותב מביא לרוב את דברי "מהרי"ס" [=מורנו הרב יואל סירקיס, בעל הב"ח], ולעתים מוסיף על דבריו. לדוגמה בדף צד2: "כ' בספר בית חדש שחיבר מהרי"ס ז"ל... ע"כ, נ"ל פי'[רוש] לפי'[רושו]...".
במפתח הדפים סח-סט, רישומים בכתיבה מאוחרת יותר (המאה ה-18/19 בקירוב), תחת שלוש מן ההגהות: "מהרב המגיד הקדוש ר' דוד מסטעפין", "מהרב המגיד דק"ק סטעפי[ן]", "מהרב המגיד דק"ק סט". לא ברור לנו מה משמעותם של רישומים אלה. המגיד הקדוש רבי דוד מסטעפין ("דער סטעפינער מגיד"; נפטר תקע"א) היה תלמידם של הבעש"ט ושל המגיד ממעזריטש.
רישומי בעלות: בדף ד2: ""יהודא ליב פרנקיל"[?], בראש דף קצד1: "יהודה ליב בן יקותיאל". בעמוד האחרון: "נאום אברהם בן מהור"ר מאדיל סג"ל" [יתכן והוא רבי אברהם ב"ר מאדיל סג"ל מאיטינגן, מחבר "מערכת אברהם" (פיורדא, תקכ"ט), ראו אודותיו: אסף, מקורות לתולדות החינוך בישראל, מהדורה חדשה בעריכת שמואל גליק, כרך א', ירושלים וניו יורק, תשס"ב, עמ' 404).

ג-שך; כ דף. חסרים דף השער והדף שאחריו. 32 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. רבות מן ההגהות נקצצו מעט. חותמות. כריכה חדשה.

ספר "שלחן טהור", קיצור הלכות לכל ימות השנה, על פי שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי דוד פארדו ואביו רבי יוסף פארדו. אמשטרדם, דפוס אורי לוי, תמ"ו [1686]. מהדורה ראשונה.
פורמט כיס. בדף השער: "ראה זה חדש הוא בכרך קטן למען ישאוהו בחיקם".
בהקדמתו לספר, מספר רבי דוד פארדו כי מצא את כתב-היד של החיבור אצל אביו, וראה לנכון להדפיסו (כפי הנראה לאחר שערך והגיה אותו, ולכן גם הוא מוזכר ברוב המהדורות כמחבר הספר, וכך גם נרשם על ידי מרבית הביבליוגרפים). בראש הספר נדפסו הסכמותיהם של רבי יצחק אבואב, רבי יעקב ששפורטש, רבי שלמה די אוליוירה והסכמתו של רבי משה יהודא ב"ר קלונימוס הכהן.
הקדמה מהמחבר וקיצור ההסכמות נדפסו גם בפורטוגזית (באותיות לטיניות). הקדמה נוספת מאת מגיה הספר, רבי שלמה די אוליוירה.
ספר זה זכה למהדורות חוזרות רבות, ונדפס שוב בפרנקפורט דמיין, באמשטרדם, בדיהרנפורט, בפיורדא, בווינה, בשאלוניקי ובירושלים, בוורשא ובווילנא, בערי הונגריה ובארה"ב.

[10], צו דף. 10 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ודפים נוספים (הקרעים שבשולי השער שוקמו במילוי נייר). סימן עש בדפים הראשונים. כריכת עור חדשה.

עוד על הספר, ראו: תולדות הפוסקים, מאת חיים טשרנוביץ, חלק ג, ניו-יורק תש"ח, עמ' 297-299.

ספר שו"ת התשב"ץ, שלושה חלקים, מאת רבינו שמעון בן צמח דוראן. עם ספר שו"ת חוט המשולש, מאת נכדי המחבר. אמשטרדם, דפוס נפתלי הירץ לוי, [תצ"ח-תצ"ט 1738-1739]. מהדורה ראשונה. עם שבעה שערים.
מסופר על המחבר, רבי שמעון בן צמח דוראן, כי זכה שספרו יודפס בדפוס נאה וייכרך בכריכות יפות ומהודרות – "לפי שהיה נזהר לפרוש מפה מטפחת יפה, נאה וחשובה, על הספרים שהיו פתוחים לפניו ללמוד בהם" (רבי יצחק פאלאג'י, יפה ללב, ג, יו"ד סימן רעז, ס"ק ג). אגדות נוספות מספרות שהיה הרשב"ץ מכבד מאוד את ספריו ומנקה אותם בכל יום במטלית של משי (ראו: ש"י עגנון, ספר סופר וסיפור, עמ' 152, עפ"י סיפור הרב אליעזרוב, בשם אדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש; נ' בן מנחם, גוילי ספרים, עמ' יא-יב, עפ"י סיפור הרב זוין, בשם האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש).
לעותק שלפנינו כריכת קלף מקורית ומיוחדת, עם הטבעות מוזהבות אמנותיות של דמות משה רבינו יורד מן ההר עם לוחות הברית בידו האחת ומטה משה בידו הימנית (בכריכה הקדמית) ודמות אברהם אבינו מניף את המאכלת לשחוט את יצחק בנו ומלאך מונע בעדו (בכריכה האחורית). מעניין לציין שכל העותקים עם הכריכות המקוריות, נעשו בשעתו בעבודת יד אמנותית, עם עיטורים והטבעות נאות, ואין עותק הזהה לחברו. רוב הכריכות המקוריות עשויות מקלף נאה, או בשילוב של עור וקלף (שהיה נדמה לכמה אוצרי-ספרים ככריכה מ"עור דג").

עותק מיוחס שהיה שייך לכמה מרבני גרמניה בשנות הת"ק. בדף המגן הקדמי רישומי בעלות מחוקים, בהם הרישום: "מאת ה' היתה לי גם את זאת ה' נפתלי הירש לבית קצנאילבוגען".

הגאון רבי נפתלי הירש קצנלבוגן אב"ד מדינת פאפלאץ וראש ה"קלויז" במנהיים (נפטר תק"ס), מגדולי דורו באשכנז. בנו של הגאון רבי משה קצנלבוגן אב"ד מדינת שוואבך, וחתנו של הגאון רבי יעקב הכהן פופרש בעל ה"שב יעקב". כיהן כאב"ד מארגינטהיים וגלילותיה ובשנת תקכ"ג נתמנה לרב מדינת פפלץ (פאלטינאט). היה מראשי הרבנים שתמכו ברבי ישראל ליפשיץ בפרשת "הגט מקליווא". עבר למנהיים והרביץ תורה בקלויז שם למעלה משלושים שנה, עד פטירתו בשנת תק"ס. בן-אחיו הוא הגאון רבי נפתלי הירש קצנלבוגן בעל "שער נפתלי" (אב"ד פרנקפורט דאודר ורב ראשי לגליל העליון של הריין; נפטר תקפ"ג).

בשני דפי השער הראשונים, רישומי בעלות של הדיין רבי יעקב פוזנא מפרנקפורט דמיין: "לה' הארץ ומלואה וחנני בזה הק' יעקב בלאאמ"ו מהור"ר זלמן פוזנא ז"ל". במרכז השער הראשון חתימה נוספת: "הק' נתנאל בון[?]".

הגאון רבי יעקב פוזנא (תקל"ב-תר"ט), דיין בפרנקפורט דמיין, שכיהן עוד בבית דינו של בעל ה"הפלאה" ובנו בעל "מחנה לוי". אביו רבי יקותיאל זלמן פוזנא אב"ד אופנבך, פולדא ופרידברג (ת"פ בערך-תקנ"ג; נדד בבחרותו מפוזנא לגרמניה, ללמוד אצל ה"שב יעקב" וה"פני יהושע"). בהלוויתו של רבי יעקב פוזנא, התערב ועד הקהילה בעיר פרנקפורט וסירב לתת לרבנים שלחמו ברפורמה להספידו בבית הקברות. בעקבות כך, הוקמה הקהלה החרדית העצמאית של הרש"ר הירש בעיר. בנו הוא רבי אליעזר פוזנא רב בחברת קלויס בפפד"מ (תקס"ג-תרכ"ו) ונכדו הוא רבי גרשון פוזנא שכיהן כחמישים שנה כדיין בפרנקפורט.

[12], צא; [1], סט; [1], סח, [1]; [1], לו; [2], לט-פג; [1], פה-קא, [1] דף. חסר [1] דף אחרון מהחלק השני, ללא רשימת ספרי בעל התשב"ץ. 31.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש במספר מקומות. כריכת קלף מקורית מפוארת, מעוטרת בעיטורים נאים, צבעוניים ומוזהבים, בעבודת אמן. סימני עש ופגמים בכריכה.
למהדורה זו ידועים מספר וריאנטים, הנבדלים זה מזה במספר דפי השער. ידועים עותקים עם ארבעה דפי שער בלבד, או עם שבעה ואף שמונה דפי שער (ראו מפעל הביבליוגרפיה, וראו דן וגיטה ירדני, "סדר הדפסתו לראשונה של 'ספר התשבץ' לרבי שמעון בר צמח דוראן בדפוס נפתלי הרץ לוי באמשטרדם", עלי ספר, י, תשמ"ב, עמ' 119-132).
העותק שלפנינו כולל שבעה דפי שער, שני שערים לחלק הראשון (בשניהם פרט השנה הוא תצ"ח), שער אחד לחלק השני, שער אחד לחלק השלישי, ושלושה שערים לשלושת "טורי" החלק הרביעי.