ספר כסא רחמים, פירוש על מסכת כלה, סופרים ואבות, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.

העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה; בראש דף השער שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה (מעט מטושטשת), וחותמת נוספת, "קנין כספי".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג, אוצר הרבנים 15912). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספרייה גדולה, בספריתו היו ארבעה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי" (כמו בספר שלפנינו), וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי". בנוסף, היה לו אוסף ספרים קטן של מתנות מגרים שהגיעו לחמיו האדמו"ר לבקש תיקון לנשמתם ועליהם חתם "מנחת גר".

העותק של רבי שמואל העליר רבה של צפת. בדף השער רישום בעלות בכתב ידו (מחוק בעיפרון): "הק' שמואל במו"ה ישראל העליר שו"ב פעה"ק צפת תובב"א". חותמת שלו בדף השער (מחוקה בגירוד) וחותמת נוספת בדף האחרון וחתימת ידו. בדף ב/1 רישום "קוויטל" להזכרה בכתב ידו (מחוק בעיפרון): "שמואל בן חיה פייגא, זוגתו גאלדה דבורה בת איידל, בנה עמרם נזכה לגדלו".

הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל, יחד עם הוריו רבי ישראל העליר ואמו חיה פייגא. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).

החתימות והרישומים שלפנינו הינן מתקופה מוקדמת לחייו של רבי שמואל העליר. מן הרישום הנ"ל עולים פרטים חדשים לתולדות חייו, בהם שם זוגתו הראשונה ומשפחתה: "גולדה דבורה בת איידיל". ידוע כי אשתו הראשונה נהרגה ברעש יחד עם שלושת בניה הקטנים. החוקרת רבקה אמבון (במאמרה "הרב שמואל הלר (1803-1884) ומקומו בקהילה היהודית בצפת", עבודת דוקטורט, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, 2016) כותבת: "זהותה של אשתו הראשונה אינה ידועה" (שם, עמ' 65). בהערה שם היא מביאה מסורת משפחתית המעלה אפשרות על היותה אחות של רבי ברוך יושק'ה )להערכתנו הכוונה לר' ברוך יוסף שו"ב מיאסי (1811-1864) – אבי משפחת ברב"י מצפת, ולא אחותו של ר' ברוך יוסף ברז"ל מצפת וטבריה (1815-1884), שכן אמו של השני היתה נקראת "רחל", ולא "איידיל"). אמבון גם כותבת (בעמ' 69) כי "לא ידוע מתי נישא הלר ולמי", אך מציינת כי בשטר רכישת מקום בבית הכנסת האר"י משנת תק"פ, הוא כבר מכונה: "האברך מ"ר שמואל במ"ר ישראל בהרב ר' אברהם פרץ נ"י".

על בנו עמרם כבר נכתב כי נהרג ברעש יחד עם אמו ואחיו ("הרב המנהיג והרופא", עמ' 86 ועמ' 108). באיגרת שכתב ר"ש הלר בעקבות מרד הפלחים ב-1834, הזכיר את בנו "היניק עמרם", שחלה בעקבות התנאים הקשים (אמבון, שם עמ' 69, בשם צבי קרגילה, במאמרו: "איגרת ר' שמואל ב"ר ישראל פרץ העליר בעניין ביזת צפת בשנת תקצ"ד 1834", קתדרה, 27, תשמ"ג, עמ' 115).

לפנינו כאמור חתימה מוקדמת, עוד מתקופת כהונתו של רבי שמואל בתפקיד שוחט ובודק בצפת, שקדמה לכהונתו כרב ודיין בעיר צפת (במפקד 1839 הוא מכונה בשם ר' שמואל "שו"ב דמתא", ומצויין כי "נשברה ידו ביום הרעש", אמבון, שם, עמ' 69, הערה 43). ידו השבורה לא שבה לאיתנה ולכן נבצר ממנו להמשיך בעבודת השו"ב ונתמנה לרואה ומפקח על השובי"ם (זכרון לחובבים ראשונים, חוברת יט, שנת תרפ"ט, במאמרו של ר"מ פודהצר).

בראש השער: חתימה נוספת, מחוקה: "ישראל שלמה...", וחתימה ספרדית מסולסלת (לא מפוענחת).
קכ דף. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים. צביעה בדיו לאורך מסגרת השער ובקישוט במרכז השער. כריכת עור עתיקה ומפוארת (מספריית רבי נחום דובער), משופשפת ובלויה.

ספר חשב האפד, רמזי קבלה ודרושי חסידות על התורה, וצוואת המחבר, מאת הרה"ק רבי פנחס אריה אב"ד טורקא (תלמיד החוזה מלובלין ומחותנו של רבי צבי אלימלך מדינוב), בן רבי צבי הירש מסוקולוב. למברג (לבוב), [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. עם הסכמות ה"דברי חיים" מצאנז, רבי אברהם מסטרטין, ורבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר.

בשולי השער חתימת ידו של רבי "מרדכי דובער בהרב ר"ן ז"ל". כפי הנראה, זו חתימת יד-קדשו של הרה"ק מטומאשפיל רבי מרדכי דובער טברסקי – בן-בנו של האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ובן-בתו של האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקאס.

האדמו"ר רבי מרדכי דובער טברסקי מטומאשפיל (תשרי תר"ח-ניסן תר"פ), נולד בהורונסטיפול לאביו הרה"ק רבי מנחם נחום שניאורסון מניעזין (בנו של האדמו"ר האמצעי), ולאמו הרבנית שרה פריידא בת הרה"ק מטשרקס רבי יעקב ישראל טברסקי ואשתו הרבנית דבורה לאה (בת האדמו"ר האמצעי), ונקרא שמו בישראל על שם שני זקניו הקדושים רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי דובער מליובאוויטש (ראה: היכל הבעש"ט, כו, עמ' קז-קח). כיהן כרב בווארטיזשען ולאחר מכן כרב וכאדמו"ר בטומאשפיל. בנו היה האדמו"ר רבי משה חיים יהושע מטומאשפיל, וחתנו היה האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה.

[4] מח דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. קרע חסר עם פגיעה בטקסט במרכז דף השער (משוקם בהדבקות נייר). מעט סימני עש. חותמות. כריכה חדשה.

ספר תפארת מרדכי, חלק ראשון, עם "פרשת מרדכי" ו"מאמר מרדכי" – תולדותיו, הנהגותיו ודברי תורתו של האדמו"ר רבי מרדכי לייפער מנדבורנא (רבי מרדכל'ה), מאת רבי מרדכי גינצבורג. בערגסס, דפוס שמואל קליין, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. לא נדפסו חלקים נוספים. שער מעטפת מודפס.

בעמוד שמול השער השני הקדשה ארוכה בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של האדמו"ר רבי אהרן משה לייפער, מצאצאי רבי מרדכ'לה מנדבורנה, שבעת שהותו בבודפסט, בתקופת מלחמת העולם השניhה, אדר תש"ג [1943], הקדיש את הספר לחתן הבר מצוה, הנער יעקב יהודה שטרן.

האדמו"ר רבי אהרן משה לייפר (תרס"ו-תשנ"א), בן האדמו"ר רבי שמואל שמלקה לייפער מחוסט (תרמ"ב-תרצ"ד; בן-בנו של האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנא, ודור שמיני לרבי מאיר מפרמישלאן). חתן האדמו"ר רבי ברוך פנחס רבינוביץ מסקוליא. ניצל בנס מהשואה, לאחר שאמו ומשפחתו נלקחו לקמניץ-פודולסק שם נספו. לאחר השואה היגר לארה"ב, שם הקים בברוקלין את מדרשו ונודע לאחד מחשובי האדמו"רים (י' אלפסי, תורת החסידות, א, עמ' 164 מס' 121).

[4], ג-פ, [2] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי, קרעים והדבקות נייר. שער המעטפת מודבק על נייר אחר. כריכה ישנה, בלויה ורופפת.

אוסף גדול ומגוון של למעלה מארבעים ספרים בנושאים שונים: ספרי חסידות, מוסר ודרוש, ספרי שו"ת והלכה, חידושים על הש"ס ועל התורה – עותקים מיוחסים של חכמי פולין, עם חותמות, חתימות ורישומי בעלות של רבנים ואדמו"רים, תלמידי חכמים ואנשי מעשה, מפולין וארצות שונות. חלק מהספרים הם מהדורות ראשונות ונדירות.

כלולים באוסף:
• ספר דרכי צדק, הנהגות על-פי תורת החסידות, מאת הרה"ק רבי זכריה מנדל מירוסלב, תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק. וורשא, תר"ד 1844. חתימה (מחוקה): "חיים..."; רישום בעלות וחותמת של רבי אברהם יוסף בארנשטיין מטומשוב.
• ספר מצות השם, על תרי"ג מצוות, מאת רבי ברוך היילפרין. פרנקפורט דמיין, תרי"ז [1857]. חותמת בעלות של רבי "אליעזר צבי ציגעלמאן – בעהמח"ס עזר אליעזר" [מחבר ספרים רבים: "נחלי אמונה"; "בית צדיק" ועוד].
• ספר רבינו אליהו מזרחי, גור אריה, לבוש האורה, שפתי חכמים – ארבעה פירושים על פירוש רש"י על התורה. וורשא, תרכ"ב 1861. חמשה חלקים בכרך אחד. חתימות וחתימות הגאון רבי ירוחם ליב וואלפיש מווארשא [מחבר הספרים: "מזבח אבנים", "גחלי אש" ועוד].
• ספר עטרת חכמים, שו"ת וחדושים, מאת רבי ברוך פרנקל-תאומים, אב"ד לייפניק בעל ה"ברוך טעם". יוזעפאף, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה, עם הסכמת חתנו בעל ה"דברי חיים" מצאנז. חתימה וחותמות של צאצא-המחבר רבי ישראל פרנקיל-תאומים מנובי-צאנז.
• ספר תפארת צבי, שו"ת על אבן העזר, מאת רבי צבי הירש בישקו אב"ד בראד, גלוגא ואה"ו. יוזעפאף, [תרכ"ו!] 1867. חותמות רבי "יוסף ליכטענשטיין – בן הרב מהרי"ק ז"ל – מ.-סיגעטה". האדמו"ר רבי יוסף ליכטנשטיין מסיגט (תר"ל בערך-תרצ"ט), בנו של רבי יעקב קופל ליכטנשטיין אב"ד בעטלאן (תקפ"ו-תרנ"ג; אחיו הצעיר של רבי הילל ל"ש מקולומייאה). ראה אודותיו: סיני, סט, "צרור כתובות על מצבות סיגט", עמ' רפ-רפא; כהן, חכמי טראנסילווניה, עמ' 146-147.
• ספר חינוך בית יהודה, דרושים בקבלה ובחסידות, מאת האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש מדינוב בעל "מלוא הרועים". ווארשא, תרכ"ט [1869]. מהדורה ראשונה. בדף המגן הקדמי הקדשה ארוכה אל רבי יעקב מרדכי לנדא, בכתב יד וחתימת "נחום חר[ל"פ?]".
• ספר חידושי הרי"מ על חושן משפט. חלק ראשון, מאת הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר – האדמו"ר הראשון מגור. וורשא, תר"ל 1870. מהדורה ראשונה. חותמת וחתימה של רבי שמעון ב"ר נתנאל זלמן דארן מווארשא.
• ספר חקי דעת, על יורה דעה חלק ראשון, מאת רבי שמואל חיים במהר"א. וורשא, תרל"א 1870. חותמות רבי "ליפמאן לעווין, חופ"ק גרוזד פ'[לך] קובנה".
• ספר זכרון צבי מנחם, שו"ת וחידושים מאת רבי צבי מנחם מייזילש אב"ד פארצאווי ועיר חדש. פרעמישלא, תרל"ג 1873. חתימות וחותמות של הגאון רבי חיים פנחס לוריא מרבני זדונסקא-וואלא.
• ספר טיב שמות גיטין, מאת רבי דוב בער קרסיק מו"צ בזיטומיר. ווילנא, תרל"ג 1877. חתימת רבי "זלמן בר"מ זצלה"ה אקסילראד, החונה בעיר דאלהינאוו".
• ספר קרבן שבת, דרושים ודיני שבת, מאת רבי בצלאל דרשן בסלוצק ופרמישלא. וורשא, תרל"ד[?] 1875. חותמת רבי "יונה מייזילש בהרב הגאון האב"ד קרעשוב".
• ספר שערי ירושלים, על עניני ארץ ישראל מאת רבי משה ריישר נוסבוים. למברג (לבוב), תרל"ו 1875. חתימת רבי "יעקב דוד יודקעוויטש – חפ"ק גרוצא" [הגאון רבי יעקב דוד יודקביץ (נפטר חשון תרנ"ד 1893), אב"ד גריצא (פולין). כיהן לפני כן כאב"ד סרצק וזוכוביץ. בן רבי יחיאל הלפרין [מקאליש]. השאיר אחריו כתבי יד רבים: שו"ת, חידושים על הש"ס ועל שו"ע, על התורה ועל נ"ך, ודרושים באגדה. מהם נדפס רק הספר "יד הקטנה" (וורשא, תרס"ט). בנו רבי אלכסנדר דן יודקביץ, מחבר הספר "ארח מישור", לודז', תרצ"ג].
• ספר מדרש רבה, על חומש שמות, עם פירושי מתנות כהונה ואסיפת אמרים. וורשא, תרל"ח 1877. רישום בעלות משנת תרפ"א וחותמות של רבי יהודה אריה ליב היינה מגור – נכד האדמו"ר בעל "שפת אמת".
* שו"ת פרי יצחק, מאת רבי יצחק בלזר אב"ד פטרבורג. ווילנא, תרמ"א 1881. חותמות: רבי "משה אייזיק וואשינסק – שו"ב דפעטערבורג"; רבי "אברהם דוב סג"ל גוטמאן – פעטריקאוו".
* ספר עצמות יוסף, על מסכת קידושין, מאת רבי יוסף בן עזרא. וורשא, תרמ"ג 1882.
* ספר עץ אבות, על מסכת אבות, עם חמישה פירושים מגאוני ארץ. קראקא, , תרמ"ג 1883. רישום בעלות של רבי משה עזריאל וולדמן, בחתימת בנו רבי יעקב צבי וואלדמאן [רבי משה עזריאל וולדמן דומ"צ בבורשא (נפטר תרצ"ד), בנו של רבי יעקב צבי אב"ד בורשא. תלמיד בעל ה"ייטב לב" ובעל ה"דברי חיים"].
* ספר חידושי הלכות מהר"ם ברבי, מאת רבי מאיר ברבי אב"ד פרשבורג. וורשא, תרמ"ה 1885. שני כרכים. חתימות וחותמות של רבי "שמעון מנחם מענדל וואדניק במהרי"צ מקוטנא, גאוורטשוב" [עורך הספר "בעל שם טוב על התורה"].
* ספר בירת מגדל עוז, תפילות מוסר ודינים (חלק שלישי מסידור "פלטין בית אל", מאת היעב"ץ הגאון רבי יעקב עמדין. וורשא, אחרי תרמ"ז 1877. חותמות רבי יחיאל דוד גאלדבערג משטקטשין, ורבי "אלטער עמנואל שווארצבוים".
* ספר אמת ליעקב, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי יעקב יצחק שפירא מבלענדוב ומוגלינצא. וורשא, תרמ"ח 1888. מהדורה ראשונה. חותמת המו"ל רבי יקותיאל יעקב יצחק שפירא... נכד הרצה"ק ממאגלינצע...".
* ספר מנין המצות של הרמב"ם, מאת רבי הלל ארלינסקי מ"מ דק"ק יאלווקע. ווילנא, תרנ"א 1891. חותמות: "שייך להחסידים מלובלין – בקראשניק".
* ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרנ"ה 1895. חותמות של הגאון רבי "משה נחום ירושלימסקי, אב"ד קיעלץ והגליל" [הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ (תרט"ו-תרע"ו), מגדולי המשיבים בדורו. מספריו: "מנחת משה", "לשד השמן", "ברכת משה", ועוד].
* ספר תו יהושע, הנהגות אדם והלכות דרך ארץ, מאת רבי יהושע בריסקין מו"צ באודסה. וורשא, תרנ"ה 1895. חתימות וחותמות רבי שמעון ביגלאייזן.
* ספר בנין יהושע, על סוגיות הש"ס והלכות עירובין, מאת רבי יהושע אלטר ווילדמאן. וורשא, [תרנ"ח] 1898. חותמת המחבר אב"ד "קאנסקיוואליא".
* ספר דרושי הצל"ח, מאת רבי יחזקאל לנדא בעל "הנודע ביהודה". וורשא, [תרנ"ט 1899]. חותמות שונות של רבי "מאיר שמואל שור – יאגאלינצא"; "מאיר שלום מלמד – רב ושו"ב דק"ק יאגאלינצא".
* ספר הלכה למשה, שו"ת ופלפולים מאת רבי משה הלוי מו"צ בעיר הרובשוב. וורשא, [תרנ"ט] 1899. חתימת ידו של הגאון רבי חיים משולם קויפמאן הכהן [רבי חיים משולם קויפמאן אטערמן אב"ד גוסטינין ופולטוסק (תרכ"א-תרפ"ד), מגאוני פולין ומחבר ספרים רבים, מתלמידי האדמו"ר רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה].
* ספר פרי צדיק, על התורה והמועדים, מאת הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין, חלק ראשון, על ספר בראשית, עם קונטרס קדושת שבת ושביתת שבת. לובלין, תרס"א 1901. מהדורה ראשונה. חותמות רבי "ישראל דוד ליינמאן מו"צ דק"ק סאחודניוו", וחתימה של רבי "אברהם דוב כהנא שפירא ב"ר מאיר ז"ל".
* ספר יושר דברי אמת, מאת הגה"ק רבי משולם פייבוש הלר מזברז' וקונטרס גזירת שמשון. מונקאטש, [תרס"ה 1905]. חותמת רבי "משה קויפמאנן דק"ק קאליש יע"א"
* ספר דרישות שבת, דרושים מאת רבי אברהם יהושע העשיל ראב"ד ברעזין בעל "סנהדרי קטנה". חלק ראשון – בראשית. פיעטרקוב, תרס"ה 1905. חותמת בן-המחבר המו"ל רבי "יקותיאל זלמן בערענשטיין דומ"צ פה ברעזין"
* ספר כתר תורה, חידושי גפ"ת והרמב"ם, מאת רבי מאיר בנו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב. ווארשא, תרס"ו 1906. חותמות בעלות של הרה"ק רבי חיים יהודה הלוי זילברמינץ אב"ד קאזמיר [תקצ"ה-תרע"ו; בעל מחבר "חיל וחוסן"; מגדולי תלמידי הרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצה, ראה ערכו באנציקלופדיה לחסידות: א, עמ' תקפא-תקפב].
* ספר תפארת ישראל, אמרות טהורות מהאדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב [מהשנה הראשונה לאדמו"רותו], מאת רבי ישראל רפופורט. הוסיאטין, תרס"ד 1904. מהדורה ראשונה. בדף השער חותמת המחבר, רבי "ישראל ראפאפארט – רב ומו"ץ דאדמו"ר שליט"א – טשארטקוב".
* ספר כוס הישועות, על הש"ס, מאת הגאון מהרשש"ך – רבי שמואל הכהן שאטין (זקנו של ה"חתם סופר"). פאדגורזע, קראקא, תרס"ד 1903. חתימת רבי "יהושע סאנדזער מקראקא".
* ספר מים רבים, לקוטים על פסוקי התנ"ך ואגדות חז"ל, מאת רבי נתן נטע הכהן דונר אב"ד קאלביעל. וורשא, תרס"ה [1905]. חתימת ידו וחותמתו של רבי משה יהודה קרשנבוים אב"ד אנדז'יוב ווישניאווא-גורא [עורך הקובץ התורני "דגל הרבנים"].
* ספר מים רבים, לקוטים על פסוקי התנ"ך ואגדות חז"ל, מאת רבי נתן נטע הכהן דונר אב"ד קאלביעל. וורשא, [אחרי תרס"ה 1905]. חותמת רבי "אהרן במוהרר"ח זלל"ה ראבין – רב דק"ק לאנאוויץ וואלין" [האדמו"ר רבי אהרן רובין אב"ד לנוביץ (תר"ל-תש"ב), בנו של הרה"ק רבי משה מטשדנוב, צאצא בן-אחר-בן לרבי אהרן מטיטיוב נכדו הגדול של הבעש"ט הקדוש. משנת תר"ע רב ואדמו"ר בלאנוביץ. נספה בשואה].
* ספר עטרת צבי, דרושים מאת רבי צבי הירש חריף אב"ד הלברשטאט. פיעטרקוב, תרס"ח 1808. רישום בעלות וחותמת רבי מנחם מענדיל שלעזינגער מסאסנאווצע.
• ספר בית פנחס, חידושים על מסכת יבמות ומכות, מאת רבי פנחס הלוי הורוויץ מפראג וקראקא, גיסו של הרמ"א וסבו-זקנו של בעל ה"הפלאה". פיעטרקוב, תרס"ט 1909. חותמות וחתימת המו"ל רבי "אברהם יוסף פישער" מאלכסנדר.
• ספר נחמד ונעים – יסוד האמונה, מאת הרה"ק רבי ברוך מקאסוב, מגדולי המקובלים בתקופת הבעש"ט ותלמידיו. [ברדיטשוב, תרס"ט בערך 1909]. חתימות וחותמות הגה"ק רבי פנחס יוסף הלוי קאננער אב"ד זאגארש [רבי פנחס יוסף הלוי קנר (תר"ל-תרפ"ח), חתן האדמו"ר רבי מאיר יהודה שפירא מביקוביסק-דינוב. משנת תרס"ג רב בזאגורש שליד סאנוק].
• ספר תורת היהודי, חידושי תורה מאת הרה"ק רבי יעקב יצחק "היהודי הקדוש מפשיסחא". בילגורייא, תרע"א 1911. מהדורה ראשונה. בראש השער חותמת גדולה של המו"ל והמפרש, רבי "יעקב אורנר – אבד"ק נאשעלסק והגליל".
• ספר בית ישראל, קובץ אמרות טהורות מהאדמו"ר רבי ישראל הסבא קדישא מרוזין ובניו הקדושים. פיעטרקוב, תער"ג 1912. מהדורה ראשונה. בדף המגן רישום בעלות וחותמת של רבי נח ווארשווער חופ"ק באטאשאן "בן הרב צדיק המפורסם מו"ה חיים משה זאב זצללה"ה" [מאדמו"רי וורשא, נכדו של הרה"ק מקארוב בעל ה"קב חן"].
• ספר גבעת פנחס, דרושים מאת רבי פנחס אליהו דמביצר ראב"ד קראקא. קראקא, תרפ"ה 1925. חותמת בעלות של רבי "מנחם מענדיל קירשבוים אב"ד סקאלא והגליל" [הגאון רבי מנחם מנדל קירשבוים (תרנ"ה-תש"ג), בעל "מנחם משיב" ו"ציון למנחם". רבה של העיירה סקאלה הסמוכה קראקא. בשנת תרפ"ח עבר לגרמניה ונתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, ובהמשך ברלין ומנהיים. נספה בשואה].
• ספר ויקהל משה, דרושים מאת רבי משה האלטער מטשענסטחוב ותל אביב, עם קונטרס "אור הגנוז" מתורת מורו ורבו "האדמו"ר מאסטראווצי שליט"א". פיעטרקוב, תרפ"ח 1927. חותמת רבי "שמואל חיים יעלין – בעמהח"ס מה"ש אה"וב [אהבה וברכה], ווענגראד, פלך לובלין".
• ספר ברכת טוב, על התורה, מאת רבי אריה יהודה הלוי אב"ד אזרוב וחמלניק. בילגורי, תרח"ץ 1938. חותמות רבי משה וואלף בעקערמאן; הקדשה עצמית וחתימות רבי "יוסף...", שקיבל את הספר בחודש כסלו שנת תש"י, מאת רבי משה זאב בקרמן "משב"ק אצל הרה"צ שליט"א מאזשרוב, נכד המחבר אדמו"ר מרן הגה"ק... מרנא ורבנא ר' אריה יהודה הלוי.. מאזשרוב".

41 ספרים. גודל ומצב משתנה. חתימות וחותמות ומעט הגהות. כריכות חדשות.

מסכת אבות, עם פירוש רש"י ופירוש הגר"א, אבות דרבי נתן, ומסכתות קטנות: סופרים, שמחות, כלה, דרך ארץ רבה, דרך ארץ זוטא ופרק השלום, מוגהים על פי נוסח הגאון רבינו אליהו מווילנא. שקלוב, דפוס אריה בן מנחם, אריה ליב בן שנייאור פייבוש, אברהם בן יעקב סג"ל ושבתי בן בן-ציון, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.

הספר הובא לדפוס על ידי בני הגר"א, רבי יהודה ליב ורבי אברהם, ונערך על ידי תלמיד הגר"א, המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב. בתחילת הספר כתב רבי מנחם מנדל הקדמה חשובה, בה מוסר כמה עניינים מופלאים שזכה לשמוע מפי רבו הגר"א.
בדפים ג-כד נדפסה מסכת אבות, המשנה במרכז ומסביב לה, מצד אחד פירוש רש"י, "ומצד שני פירוש הגאון זלה"ה, שמה ימצא מעיין האמיתי פלאות רבות, איך שמראה כל דברי המשניות במקראות מפורשים". בדפים כה-נ נדפסה מסכת "אבות דרבי נתן" על פי נוסחאותיו והגהותיו של הגר"א. במרכז העמוד נדפס הנוסח המוגה ע"פ הגר"א, ובצדו נדפס הנוסח הישן הלא מוגה, "בכדי שידעו למראה עין ההבדל ביניהם כרחוק מזרח ממערב, ויתרון לזה מזה כיתרון האור מן החשך". בדפים נא-פב נדפסו המסכתות הקטנות באותה מתכונת, כאשר במרכז העמודים מופיע הנוסח המוגה, ובצדו הנוסח הישן.
בראש דף השער, בדף האחרון ובכותרת דף ע: חתימות רבי "יעקב ברלין ממיר", אבי הנצי"ב מוולוז'ין (החתימות מחוקות בדיו). הגהות בכתב יד במספר מקומות בספר.

רבי יעקב ברלין (תקנ"ד-תר"ל), אביו של הנצי"ב מוולוזין וחותנו של בעל "ערוך השולחן". סוחר עשיר ותלמיד חכם מופלג, מראשי ונגידי קהילת מיר. עלה לירושלים בשנת תרי"ב, והיה בה לאחד מראשי הקהילה האשכנזית בירושלים (תולדותיו וצדקתו מסופרים בארוכה בספר "מקור ברוך" לנכדו רבי ברוך עפשטיין בעל ה"תורה תמימה").

פב דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי קל. קרעים קטנים בשולי הדפים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר ובנייר-דבק. חותמת בדף השער. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 318.