מכירה פומבית 97 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove ישראל filter ישראל
- and (15) Apply and filter
- palestin (15) Apply palestin filter
- העותמאנית (8) Apply העותמאנית filter
- ציונות, (8) Apply ציונות, filter
- ציונות (8) Apply ציונות filter
- מדינת (8) Apply מדינת filter
- מאנית (8) Apply מאנית filter
- הרצל (8) Apply הרצל filter
- הרצל, (8) Apply הרצל, filter
- העות (8) Apply העות filter
- ארץ (8) Apply ארץ filter
- העות'מאנית (8) Apply העות'מאנית filter
- herzl (8) Apply herzl filter
- herzl, (8) Apply herzl, filter
- israel (8) Apply israel filter
- of (8) Apply of filter
- ottoman (8) Apply ottoman filter
- zionism (8) Apply zionism filter
- הבריטי, (7) Apply הבריטי, filter
- הבריטי (7) Apply הבריטי filter
- העצמאות (7) Apply העצמאות filter
- והקמת (7) Apply והקמת filter
- הכרזת (7) Apply הכרזת filter
- המנדט (7) Apply המנדט filter
- declar (7) Apply declar filter
- establish (7) Apply establish filter
- independ (7) Apply independ filter
- independence, (7) Apply independence, filter
- mandatori (7) Apply mandatori filter
- palestine, (7) Apply palestine, filter
- the (7) Apply the filter
- כתבי (4) Apply כתבי filter
- קהילות (4) Apply קהילות filter
- כתבי-יד (4) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (4) Apply כתבייד filter
- יד (4) Apply יד filter
- communiti (4) Apply communiti filter
- jewish (4) Apply jewish filter
- manuscript (4) Apply manuscript filter
- אוסף (1) Apply אוסף filter
- ומעות (1) Apply ומעות filter
- שטרות (1) Apply שטרות filter
- של (1) Apply של filter
- banknot (1) Apply banknot filter
- collect (1) Apply collect filter
- state (1) Apply state filter
פריט 136 המשלחת הערבית-פלשתינית ללונדון – אוסף מסמכים, 1921-1922 – ניסיון להביא לביטול "הצהרת בלפור"
אוסף מסמכים המתעדים את פעילותה של המשלחת הערבית-פלשתינית ללונדון בשנים 1921-1922, מעיזבונו של נשיא המשלחת, איברהים שמאס (אלשמאס). לונדון (קצתם ממקומות נוספים), 1921-1922 בקירוב. ערבית ואנגלית.
בשנת 1919, לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל, חברו יחד מספר קבוצות של מוסלמים ונוצרים תושבי הארץ, וכוננו את הקונגרס הערבי-פלשתיני (The Palestine Arab Congress). עיקר פעילות הקונגרס התמקדה בהתנגדות לתנועה הציונית, ובניסיון למנוע את מימוש הצהרת בלפור והכנסתה אל כתב המנדט הבריטי. באוסף שלפנינו מסמכים המתעדים את פעילות משלחת הקונגרס ללונדון ערב פרסום כתב המנדט. בהם:
· העתקי חוזרים (שכפול של כתב-יד), על נייר מכתבים רשמי של המשלחת. חלקם חתומים בידי ראש המשלחת, מוסא כאט'ם אלחוסיני. אחד החוזרים כתוב בחלקו בכתב-יד (כפי הנראה בידי אלחוסיני) ואינו חתום. לונדון, אפריל-יולי 1922. ערבית.
החוזרים מתעדים פגישות עם פוליטיקאים בריטים, ובהם הנציב העליון הרברט סמואל, ונציגו של וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות, לענייני פלשתינה; מתארים את מאמצי המשלחת לביטול הצהרת בלפור, תיקון כתב המנדט הבריטי על ארץ ישראל ותיקון הסכם סוור, ועוד. באחד החוזרים מתוארת פגישה בהשתתפות חיים ויצמן, ובאותו חוזר מובא גם ציטוט של צ'רצ'יל לגבי היותה של "הצהרת בלפור ירושה מהמלחמה".
אחד החוזרים אינו שלם; חלק מהחוזרים מופיעים בכמה עותקים.
· העתקי מכתבים מודפסים מאת ראש המשלחת. אינם חתומים. מאי-יולי 1922. אנגלית.
ביניהם: העתק מכתב בנושא המצב בסוריה, מאי 1922 (שני עותקים, אחד ממוען אל שגריר ארה"ב בבריטניה והשני אל ראש ממשלת בריטניה); העתק מכתב אל וינסטון צ'רצ'יל בנושא החכרת אדמות בחיפה ליק"א, יוני 1922; העתק מכתב בדבר סירובם של תושבי ארץ ישראל המיוצגים בידי המשלחת לקבל את הצהרת בלפור, יולי 1922 (שני עותקים, אחד ממוען לנשיא מועצת חבר הלאומים והשני לוינסטון צ'רצ'יל); העתק מכתב מחאה על קבלת כתב המנדט (שני עותקים, אחד ממוען לנשיא מועצת חבר הלאומים והשני לשר החוץ הבריטי).
· העתק מכתב מודפס בשם וינסטון צ'רצ'יל, בתגובה למכתב מטעם המשלחת, אפריל 1922. שני עותקים.
· Remarks on the Interim Report of the High Commissioner on the Civil Administration of Palestine from July 1st to June 30th 1921. מסמך ארוך (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה) ובו הערותיה של המשלחת על דו"ח הביניים של הנציב העליון על המנהל האזרחי בארץ ישראל בחודשים שבין ה-1 ביולי 1920 וה-30 ליוני 1921.
· חוברת בדפוס: Palestine - Correspondence with the Palestine Arab Delegation and the Zionist Organization. לונדון, His Majesty's Stationary Office, 1922. אנגלית.
· מסמכים נוספים, חלקם עם חתימות יד וחותמת רשמית של המשלחת, בהם מכתבים אל איברהים שמאס, מסמך מודפס העוסק במדיניות הבריטית בארץ ישראל ובמשמעותה של הצהרת בלפור במסגרת המנדט, ועוד.
מצורפים: · Great Britain and the Arab World, מאת Albert Habib Hourani. לונדון, הוצאת John Murray, [1945]. חוברת ובה סקירה אודות העולם הערבי ומדיניות השלטון הבריטי בארצות ערב. · The Arab Higher Committee, Its Origins, Personnel And Purposes. ניו יורק, הוצאת The Nation Associates, 1947. מסמך שהוגש לאו"ם, העוסק בעיקר בקשרים של המופתי חאג' אמין אל חוסייני עם השלטון הנאצי.
עשרות מסמכים (כ-75 דפים וחוברת בדפוס). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים.
יומן אוניית המעפילים "עצמאות". 1947-1948. אנגלית ואיטלקית.
יומן אונייה (Deck Log Book) – מסמך רשמי הממולא בידי רב החובל מדי יום – הנחשב לתיעוד הרשמי של ההפלגה (היומן מנוהל על פי תקנות "ארגון הימאות הבין-לאומי" והנו בעל חשיבות משפטית והיסטורית; משעה שנרשם – חל איסור לשנותו והוא נשמר לצמיתות).
לפנינו יומנה של האונייה "עצמאות", הגדולה שבאוניות המעפילים, שנשאה על סיפונה כ-7,500 עולים. היומן כתוב בכתב-ידו של רב החובל יצחק אייק אהרונוביץ' (לפנים מפקד ה"אקסודוס"), והוא מתפרס על פני תקופה ארוכה במיוחד, מחודש ספטמבר 1947 עד מאי 1948, המקיפה את ימי ההפלגה, חודשי המעצר בקפריסין, ולבסוף ההפלגה ארצה תחת דגל מדינת ישראל.
בכל דף רישום מפורט של מיקום האונייה, נתוני ההפלגה והתקריות המיוחדות שאירעו באותו יום: המשא ומתן עם הרשויות האנגליות בלב ים; הורדת הנוסעים אל מחנות המעצר בקפריסין; מינוי המשמר הצבאי והשבתת האונייה; הסרת צו המעצר מעל האונייה ביום הכרזת העצמאות; החלפת "נמל הבית" של האונייה מפנמה לחיפה; החלפת דגל האונייה לדגל מדינת ישראל; ועוד.
שולי הדפים מוחתמים בחותמת קונסוליית פנמה בניו-יורק – דגל המדינה הפיקטיבי תחתיו הפליגה האונייה, ותחילתו של היומן ממולא בכתב-יד שונה, באיטלקית (כנראה, כתב-ידו של איש צוות שהשיט את האונייה בתחילת המסע, מארה"ב לאירופה).
"עצמאות" ו"קיבוץ גלויות" היו כלי השיט הגדולים ביותר שהשתתפו במבצעי ההעפלה לארץ ישראל. האוניות נרכשו בידי "המוסד לעלייה ב'" בשנת 1947 בארה"ב (שמותיהן המקוריים היו "פאן קרסנט" ו"פאן יורק"), ובזכות גודלן החריג ומערכות האוורור שלהן יכלו לשאת כ-7,500 מעפילים כל אחת. במשותף, נשאו השתיים כחמישית מכלל המעפילים לארץ ישראל.
בשנת 1947 הפליגו שתי האוניות לנמל ונציה תחת הדגל של פנמה, ומשם נדדו אל קונסטנצה (רומניה) ושופצו בחשאי כדי להפוך מאוניות סחר לאוניות מעפילים. במשך מספר חודשים סירבה הנהגת היישוב לאשר את הפלגתן (בעיקר בשל החשש לפגיעה בסיכויי ישראל לקראת הצבעת האו"ם בכ"ט בנובמבר), ולבסוף, בחודש דצמבר 1947, יצאו השתיים "על דעת עצמן" לכיוון ארץ ישראל. כשהיו בלב ים, בחר להן דוד בן גוריון את שמותיהן העבריים, "עצמאות" ו"קיבוץ גלויות".
מסען של האוניות נתגלה בידי הבריטים בשלב מוקדם, ומשחתות נשלחו כדי למנוע את הגעתן ארצה. מחשש לחיי הנוסעים, נצטוו מפקדי האוניות לציית לפקודות האנגלים, והן שטו ללא התנגדות אל מחנות המעצר בקפריסין והושבתו מפעילות. בהתאם לסיכומים, נותרו מפקדי האוניות על הסיפון במשך כל חודשי המעצר, מלווים בצוות קטן, ושמרו על תחזוקתן וכשירותן להפליג (מפקדה של "עצמאות" יצחק אהרונוביץ' הקפיד למלא את יומן האונייה גם בתקופה זו).
עם הכרזת המדינה, ביום ה' באייר תש"ח, נערך טקס חגיגי על סיפונן של "עצמאות" ו"קיבוץ גלויות", ומעט אחר כך – הוסר מהן הדגל של פנמה והונף דגל ישראל – והן יצאו לנמל חיפה. בחודשים שלאחר קום המדינה הובילו "עצמאות" ו"קיבוץ גלויות" רבבות של עולים מקפריסין, איטליה, מרסיי וצפון אפריקה.
מצורף: פתק בכתב-יד ובו מעין מקרא לעמודי היומן שבהם נרשמו אירועים בעלי חשיבות (כנראה, בכתב-ידו של רב החובל יצחק אהרונוביץ').
[62] דף, 34.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים, כתמים וקרעים בשוליים של העטיפה. לאורך השדרה מודבקת רצועת בד, עם קרעים ופגמים. חותמות דיו על כל אחד מהעמודים.
כ-45 פקודות ומסמכים של יחידת "הרגימנט האירי המלכותי", שפעלה בשלהי תקופת המנדט במחנה הצבאי "Ras El Ein" (ראש העין). מרץ-מאי 1948 (כמה פריטים מוקדמים יותר). אנגלית.
אוסף המתעד את פינוי הכוחות הבריטיים מארץ ישראל, אשר החל בראשית שנת 1948 ונחתם ביום 14 במאי – יום סיום המנדט והקמת המדינה – עם עזיבת הנציב העליון אלן קנינגהם והורדת הדגל הבריטי מנמל חיפה. באוסף, מגוון מסמכים ופקודות של יחידת "הרגימנט האירי המלכותי" (Royal Irish Fusiliers), חלקם בדפוס וחלקם בכתב יד, שפעלה במחנה הצבאי בראש העין בתקופה זו (חלק מן המסמכים חתומים בחתימות ידם של קציני המחנה):
· Evacuation of Palestine – פקודת פינוי ארץ ישראל, כתובה בכתב-יד, ובה לוח זמנים מפורט ליום הפינוי, שעה אחר שעה: תחנות המעבר, מהירות הנסיעה, הקמת מחסומי דרך, מילות קוד לשלבי הפינוי, ועוד.
· דף הוראות לחיילים העוזבים את ארץ ישראל (Draft Conducting) – חוזר מודפס, ובו הוראות להתנהגות החיילים בזמן היציאה מהארץ: נשיאת נשק אישי בכל עת, איסור לעזוב את הקרונות, איסור להירדם על יד החלונות, הוראה למנות קצין אחראי לכל קרון מקרונות הרכבת, והוראות נוספות (עותק זה נמסר לאחד מקציני המחנה, עם שמו בכתב-יד בשוליים).
· כ-20 הודעות טלגרף שנשלחו ממחנה ראש העין ואליו סמוך לפינוי: דיווח על גניבת רובים על פסי הרכבת של צומת לוד (אפריל 1948); הודעה על ניסיונות של "כנופיית שטרן" (לח"י) לפשוט על מצבורי נשק (מאי 1945); הודעה על העברת מפת המוקשים שהטמין הצבא האנגלי לידיו של הלגיון הערבי (מאי 1948, מצורף התרשים); הודעה על השתלטות חמושים יהודים על בית ספר ביפו (מאי 1948); ועוד.
· אוסף פקודות-יום, כתובות בכתב-יד, המפרטות את משימות החיילים בימים שלפני הפינוי – בהן פקודה מפורטת לקראת יום הלוויית מנהיג הכוחות הפלשתינים עבד אל קאדר אל חוסייני, 9 באפריל 1948, שנהרג יום קודם לכן בקרבות הקסטל.
· חמישה חוזרים וחוברות עבור חיילים ועובדי-ציבור המסיימים את תפקידם (עם סיום המנדט), ובהם טבלאות לחישוב מענקים, פירוט זכויות המשוחררים, טפסי בקשה להמשיך לשרת בארץ אחרת, ועוד.
· פריטים נוספים.
כ-45 מסמכים. גודל ומצב משתנים.
מצורף: "Faugh-a-Ballagh" בטאון הרגימנט האירי המלכותי, גיליון יולי 1948 (עם מידע מפורט על הפעילות של הגדוד בארץ ישראל; מלווה תמונות רבות).
שלושה פריטי נייר מקוריים מטקס הכרזת העצמאות. ד'-ה' באייר תש"ח / 13-14 במאי 1948.
שלושה פריטי נייר שנמסרו לעיתונאי משה (רון) דנציגרקרון (1904-1985) – המזכ"ל הראשון של אגודת העיתונאים וממשתתפי טקס הכרזת העצמאות:
1. "מושב הכרזת העצמאות" – כרטיס כניסה רשמי, מודפס וממולא בכתב-יד. בצדו הפנימי משודכת פתקית עם מקום הישיבה: "שורה III, כיסא 6, אמצע".
[4] עמ' (כרטיס מקופל לשניים), 14 ס"מ בקירוב. פגמים קלים. פיסות קטנות חסרות בשתי הפינות התחתונות.
2. "מושב הכרזת העצמאות" – הזמנה רשמית. נשלחה יום אחד לפני ההכרזה, 13 במאי 1948, עם הנחיות קצרות: "א. נ., הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה למושב הכרזת העצמאות שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח... בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון... אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה... תלבושת: בגדי חג כהים".
מצורפת המעטפה המקורית שבה נמסרה ההזמנה.
[4] עמ' (דף מקופל לשניים, מודפס בחזית בלבד). 21.5 ס"מ. קו קיפול. פגמים קלים.
3. "הכרזת מועצת העם, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948" ("עותק כחול" של הכרזת העצמאות) – חוברת משוכפלת סטנסיל עם נוסח ההכרזה, שנדפסה בבוקר ה' באייר תש"ח וחולקה למשתתפים בטקס.
3 דף + [1] עטיפה על נייר כחול. 26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק בשוליים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים התחתונים, משוקמים שיקום מקצועי. הדפים והעטיפה אינם כרוכים.
"העותקים הכחולים" של הכרזת העצמאות
הנוסח הסופי של הכרזת העצמאות, המוכר לרבים בדמות מגילת הקלף החתומה, נקבע ונשלם סמוך לחצות של יום 13 במאי 1948.
הזמן הקצר שבין השלמת הנוסח ובין מועד ההכרזה עצמה – שעות בודדות – לא הספיק כדי להכין את מגילת הקלף, ובעת ההכרזה הניחו המשתתפים את חתימתם על מגילה ריקה (הכיתוב הושלם רק מאוחר יותר, מעל לחתימות).
למשתתפי הטקס חולקו חוברות מודפסות שהוכנו באותו הבוקר, בנות שלושה עמודים עטופים בנייר כחול, המכונים לעיתים "העותקים הכחולים" של מגילת העצמאות – הופעתה הראשונה של ההכרזה בדפוס (למעט הדפסת המקור, שהוקלדה במכונת כתיבה רגילה לילה אחד לפני כן).
החוברות שוכפלו בסטנסיל בידי מזכירתו האישית של זאב שרף, דורית רוזן, על דפי שכפול שרכשה בחנות כלי הכתיבה "לאוטמן" בתל-אביב. כ-100 עותקים של החוברות הוכנו בבוקר הקמת המדינה (ויש הסוברים, עשרות בלבד) – הדפסותיה הראשונות של ההכרזה – שמאחת מהן, הקריא דוד בן גוריון את הכרזת העצמאות.
ראו: יורם שחר, "כבוד, חירות ועמל־ישרים, סיפור חיבורה של הכרזת העצמאות", מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב המכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דיויד ברג, אוניברסיטת תל-אביב, 2021, עמ' 170-175.
גלויה עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של דוד בן-גוריון. תל-אביב, ו' באייר תש"ח (15 במאי, 1948).
גלויה אישית, כתובה בכתב-ידו של דוד בן גוריון, לידיד נעוריו שלמה לביא; נכתבה לילה אחד לאחר הקמת המדינה:
"כשעלינו ארצה, אתה כלבקוביץ ואני כגרין ודגל העבודה בידינו, מצאנו קדחת הביצות ושחיתות במשטר העותומני. עתה, למרות שרעם התותחים לא נדם ובנינו לוחמים בחזיתות – הלב שמח למראה ההתקדמות הגדולה".
חתומה במעין 'הכרזה אישית' על הקמת המדינה: "עם-ישראל הגיע לשיא פסגת הוויתו – נולדה מדינת ישראל, ד. בן-גוריון".
שלמה לביא (לבקוביץ, 1882-1963), אבי רעיון הקיבוץ, חברו הקרוב של דוד בן גוריון; כונה בפי בן גוריון "האיש המופלא ביותר בעליה השניה". לביא נולד בעיר פלונסק, עיר הולדתו של בן גוריון, והיה חבר באגודת הנוער הציונית "עזרא" (שנוסדה בידי בן גוריון ושלמה צמח). בשנת 1905 עלה ארצה, עבד כפועל בחוות סג'רה, בבית החרושת לשמן של חברת "עתיד" ובחוות כנרת, והיה ממקימי ארגון "השומר". כחבר קבוצת כנרת הגה את רעיון "הקבוצה הגדולה" (היא הקיבוץ), ובשנת 1921 היה ממקימי הקיבוץ עין חרוד. לאחר הקמת מדינת ישראל כיהן כחבר הכנסת הראשונה והשנייה.
9X14 ס"מ. חותמת דואר ובול "דואר עברי". מצב טוב. כתמים, בעיקר בפינה הימנית התחתונה. נקב תיוק בשוליים הימניים (עם פגיעה קלה בטקסט).
"הכרזה אל כל תושבי מדינת ישראל", כרזה מטעם הממשלה הזמנית. תל-אביב, דפוס קואופרטיבי "הפועל הצעיר", ה' באייר תש"ח 14.5.1948.
הכרזה הראשונה מטעם הממשלה הזמנית. מודפסת בצבעי הלאום של מדינת ישראל, כחול על גבי לבן, ונושאת הודעה מהממשלה החדשה לאזרחיה: "בתקופת מבחן עליון, בימי התקפת-זדון של אויבים, נוטלת הממשלה הזמנית את השלטון בישראל לידיה. מדינתנו מגלמת בתוכה את מיטב החזון של דורות. על הגשמת חזון זה אנו מצווים להגן בכל הכוח".
92X60 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. פגמים קלים בשוליים. נקבים זעירים בפינות. חותמות דיו ומספר רישומים בגב. מוצמדת לפספרטו באמצעות רצועות של נייר דבק בגב. נתונה במסגרת.
29 גיליונות עיתון שנדפסו ביום הכרזת המדינה ובשני הימים שאחריו. תל-אביב, ירושלים ומקומות נוספים, 14-16 במאי 1948 (עיתון אחד מיום 13 במאי). עברית ושפות נוספות.
אוסף יוצא דופן בהיקפו של עיתונים שנדפסו ביום השישי שבו הוכרזה מדינת ישראל, במוצאי השבת וביום ראשון שלמחרת – ובהם פרסום דבר הקמת המדינה, ופרסום האירועים שקרו בעקבותיה: פלישת צבאות ערב, קרבות מלחמת העצמאות, ביטול חוקי הספר הלבן, הכרת אומות העולם במדינה שזה עתה קמה, ועוד. באוסף כלולים גיליונות ממרבית היומונים העבריים שראו אור בארץ ישראל באותה תקופה, הוצאות מיוחדות לרגל הכרזת העצמאות, גיליונות עיתונים מירושלים הנצורה ועיתונים שנדפסו עבור שארית הפליטה באירופה:
אחד עשר עיתונים מיום הכרזת העצמאות – יום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948:
· "יום המדינה – עתון משותף של עתוני הארץ", גיליון בודד בהוצאה חד פעמית. כותרתו: "העם מכריז על מדינת ישראל".
· "הַצֹפֶה" (תל-אביב). כותרתו: "הלילה תקום המדינה העברית".
· "על המשמר" (תל-אביב). כותרתו: "היום הכרזת המדינה והקמת הממשלה".
· "דבר" (תל-אביב). כותרתו: "היום תוכרז מדינת ישראל בישיבה חגיגית של מועצת העם".
· "מִבְרָק – עתון הערב" (תל-אביב). כותרתו: "תם המנדט הבריטי – תוקם מדינה עברית".
· "הַבֹּקֶר" (תל-אביב). כותרתו: "מדינת-ישראל תקום היום".
· "ידיעות אחרונות" (תל-אביב). כותרתו: "ב-4 אחה"צ תוקם מדינת ישראל".
· "היום" (ירושלים). "ההכרזה על הקמת המדינה לא תידחה – 'אין אדם מתאבד למען ידידות'".
· "ידיעות ירושלים – יוצא לאור ע"י עתונאים בשביל קוראי דבר, הארץ, הבקר, המשקיף, הצפה" (ירושלים). כותרתו: "המדינה היהודית תוכרז היום בצהרים".
· "המגן" (עיתון בהוצאת "ההגנה", ירושלים). כותרתו: "מערכתנו הצבאית" / "מהחלטה – להגשמה".
· "לקוטי דברים לפועלי ירושלים" (עיתון בהוצאת מועצת פועלי ירושלים, ירושלים). כותרתו: "בני-חורין הננו".
חמישה עיתונים ממוצאי השבת שלאחר הכרזת העצמאות – ו' באייר (15 במאי 1948):
· "מִבְרָק – עתון הערב" (תל-אביב). כותרתו: "קמה מדינת ישראל".
· "ידיעות מעריב – מוסף מצוייר ל-15 במאי" [תל-אביב]. כותרתו: "פני המנדט מתחילתו ועד סיומו".
· "עתון העתונאים – הוצאה למוצאי-שבת של התאגדות העתונאים בחיפה" (חיפה). כותרתו: "היום הראשון של מדינת ישראל – מדינת ישראל הוכרה ע"י ארה"ב".
· "באפרייונג" – עתון בהוצאת פועלי-ציון צ.ס. בפולין (לודז'). כותרתו: "דער חלום פון דורות". יידיש.
· Wyzwolenie – עיתון בהוצאת הועד המרכזי של פועלי-ציון צ.ס. בפולין (לודז'). כותרתו: "Witamy Pierwszy Zydowski w Niepodleglej Palestynie ". פולנית.
שנים-עשר עיתונים מיום ראשון שלאחר הכרזת העצמאות – ז' באייר (16 במאי 1948):
· "הארץ" (תל-אביב). כותרתו: "מתגשם חזון הדורות: קמה מדינת ישראל".
· "הַבֹּקֶר" (תל-אביב). כותרתו: "מדינת ישראל קמה לתחיה".
· הַצֹפֶה (תל-אביב). כותרתו: "מדינת ישראל קמה – תחי!".
· "על המשמר" (תל-אביב). כותרתו: "ה' באייר תש"ח – יום העצמאות – מדינת ישראל מתגוננת בעוז בפני תוקפיה".
· "ידיעות ירושלים" [ירושלים]. כותרתו: "מדינת-ישראל קמה לתחיה".
· "דבר" (תל-אביב). כותרתו: "הוקמה מדינת ישראל".
· "דבר – עיתון הקמת המדינה: גיליון מזכרת" (תל-אביב). כותרתו: "הוקמה מדינת ישראל".
· "המשקיף" (תל-אביב). כותרתו: "הוקמה מדינת ישראל".
· "יום יום" – עיתון ערב מבית "הארץ" (תל-אביב). כותרתו: "לאטרון ודיר איוב בידי כוחותינו".
· "ידיעות חדשות – הוצאה מיוחדת ליום הכרזת העצמאות" (תל-אביב). כותרתו: "תחי מדינת ישראל! חוקי הספר הלבן בוטלו! החלה העליה החופשית!". עברית וגרמנית.
· "ידיעות היום – Yedioth Hayom" (תל-אביב). כותרתו: "Errichtung des Judenstaates". גרמנית.
· "New York Post" (ניו-יורק). כותרתו: "Tel Aviv Bombed". אנגלית.
גיליון מהיום שקדם להכרזת העצמאות – ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948; תל-אביב):
· "אשמֹרת" (תל-אביב). כותרתו: "יוכרז על הקמת המדינה ב-15 למאי 1948!".
מצורפים ארבעה עיתונים נוספים: · "עתון רשמי" של מדינת ישראל, גיליון מס' 1, "הכרזה על הקמת מדינת ישראל", ה' אייר תש"ח, 14.5.1948. · "עתון רשמי" של מדינת ישראל, גיליון מס' 1 – עותק מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל בסטנסיל [ה' אייר תש"ח?]. · "הַבֹּקֶר – הוצאה לילדים", גליון 20 במאי 1948. כותרתו: "המדינה היהודית קמה". · "קול ילדי עלית הנער" בהוצאת ילדי עליית הנוער בצרפת. גיליון מחודש אייר תש"ח. כותרתו: "תחי מדינת ישראל!".
[29] גיליונות עיתון. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף הכולל 49 שטרות ומעות שהונפקו בידי בנק אנגלו-פלשתינה, בנק לאומי לישראל, בנק ישראל, וממשלת ישראל. 1948-1985.
באוסף תשע סדרות: סדרת מעות הנייר (1948-1952); סדרת אנגלו-פלשתינה (1948); סדרת בנק לאומי לישראל (1952); סדרות א-ד של בנק ישראל (1955-1975); סדרת השקל (1980); וסדרת השקל החדש (1985). הסדרות כולן שלמות למעט שטר אחד – שטר 50 הלירות מסדרת בנק אנגלו-פלשתינה.
האוסף שלפנינו הוצג במוזיאון "הרצלילינבלום" לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית במשך כ-13 שנה, עד לסגירתו בשנת 2019 (מצורף אישור).
להלן רשימה מפורטת של השטרות ומצבם:
· מעות נייר, 1948-1952: 50 מיל "שטיח" (Pick #6), 100 מיל "שטיח" (Pick #7), 50 פרוטה (Pick #10c), 100 פרוטה (Pick #12c), 250 פרוטה (Pick #13c). מצב:+VF-EF.
· סדרת בנק אנגלו-פלשתינה, 1948: 500 מיל (Pick #14), 1 לירה (Pick #15), 5 לירות (Pick #16), ו-10 לירות (Pick #17). מצב: +VF-VF.
· סדרת בנק לאומי לישראל, 1952: 500 פרוטה (Pick #19), 1 לירה ישראלית (Pick #20), 5 לירות ישראליות (Pick #21), 10 לירות ישראליות (Pick #22), 50 לירות ישראליות (Pick #23). מצב: +VF-EF.
· בנק ישראל – סדרה א' (סדרת הנופים), 1955: 500 פרוטה (Pick #24), 1 לירה ישראלית (Pick #25), 5 לירות ישראליות (Pick #26), 10 לירות ישראליות (Pick #27), 50 לירות ישראליות (Pick #28a). מצב: +AU-VF.
· בנק ישראל – סדרה ב' (סדרת הדמויות), 1958: 1/2 לירה ישראלית (Pick #29), 1 לירה ישראלית (Pick #30c), 5 לירות ישראליות (Pick #31), 10 לירות ישראליות (Pick #32d), 50 לירות ישראליות (Pick #33d). מצב: AU-UNC.
· בנק ישראל – סדרה ג' (סדרת האישים), 1968: 5 לירות ישראליות (Pick #34b), 10 לירות ישראליות (Pick #35c), 50 לירות ישראליות (Pick #36b), 100 לירות ישראליות (Pick #37c). מצב: UNC.
· בנק ישראל – סדרה ד' (סדרת שערי ירושלים), 1973-1975: 5 לירות ישראליות (Pick #38), 10 לירות ישראליות (Pick #39), 50 לירות ישראליות (Pick #40), 100 לירות ישראליות (Pick #41), 500 לירות ישראליות (Pick #42). מצב: UNC.
· בנק ישראל – סדרת השקל, 1980: 1 שקל (Pick #43), 5 שקלים (Pick #44), 10 שקלים (Pick #45), 50 שקלים (Pick #46), 100 שקלים (Pick #47), 500 שקלים (Pick #48), 1000 שקלים (Pick #49), 5000 שקלים (Pick #50), 10000 שקלים (Pick #51). מצב: UNC.
· בנק ישראל – סדרת השקל החדש (סדרה א'), 1985: 1 שקל חדש (Pick #51A), 5 שקלים חדשים (Pick #52a), 10 שקלים חדשים (Pick #53c), 20 שקלים חדשים (Pick #54c), 50 שקלים חדשים (Pick #55c), 100 שקלים חדשים (Pick #56c), 200 שקלים חדשים (Pick #57a). מצב: AU-UNC.
מצורפים: · 2 אסימוני קרטון בערך 5 פרוטה, "טוב לנסיעה בשירותי חברות דן". תל-אביב, [שנות ה-50]. · אישור מודפס מטעם בנק דיסקונט המעיד על כך שאוסף השטרות והמעות הוצג במוזיאון הרצלילינבלום (מתוארך בכתב יד ל-4.1.2023).