ספר התקנות והסכמות, תקנות ציבוריות ומנהגים הלכתיים שתקנו חכמי ירושלים במשך הדורות, מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ב [1842].
שני שערים. השער הראשון מאויר בפיתוחי עץ (בו נעשה שימוש קודם לכן בספר עבודת הקודש – ראו פריטים 59 ו-60 בקטלוג זה). השער השני מופיע בדף [5], לאחר הקדמת הרב גאגין.
הספר העברי השני שנדפס בירושלים. נדפס בדפוס שהוקם ע"י המדפיס מברדיטשוב וצפת, רבי ישראל ב"ק, תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוזין.

בשער נכתב: "ספר התקנות והסכמות ומנהגים הנוהגי'[ם] פה ירושלם ת"ו...". הספר כולל שני חלקים: בחלק הראשון, הקדמות הרב גאגין ותשובה ארוכה (משנת תקפ"ד) של רבי שלמה משה סוזין, על כח בית דין לתקן תקנות בעיר; החלק השני כולל ליקוט תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע. בסוף הספר מופיעים דפי הסכמות הרבנים וממוני הקהל משנת תר"א ומשנת תר"ב, המעניקים בלעדיוּת על זכויות הדפסה בארץ ישראל לבית הדפוס של רבי ישראל ב"ק. בהסכמות אלה מספרים הרבנים על הדפוס החדש שהוקם בירושלים, לאחר שבית הדפוס שהקים המדפיס רבי ישראל בצפת נהרס ונבזז ע"י שודדים [ישנם טפסים שלא נדפס בהם הדף האחרון עם ההסכמה משנת תר"ב. ראה על כך במפעל הביבליוגרפיה רשומה 123175, ובספרה של ש' הלוי "הספרים העבריים שנדפסו בירושלים", מס' 3].

הביבליוגרף א' טויבר כותב במאמרו "לדברי ימי הדפוס בארץ ישראל" (מחקרים ביבליוגרפים, עמ' 10-11; קובץ ירושלים – לחקירת ארץ ישראל, ירושלים תרפ"ח, עמ' קעט-קצב) כי המטרה העיקרית של הדפסת הספר היתה, כפי הנראה, חיזוק כמה תקנות שהתעורר עליהן פולמוס באותה תקופה ("תקנת העזבונות", "תקנת החזקות" ועוד). לצורך הדפסת ספר זה, עודדו הרב גאגין וממוני הקהלה הספרדית בירושלים את הקמת בית הדפוס החדש של רבי ישראל ב"ק, וספר זה היה אמור להיות הספר הראשון שיודפס בו.

הרב גאגין שסבל מרדיפות מתנגדיו, יזם את הדפסת הספר כדי לענות למבקריו בתשובות שבראש הספר. כדי שלא יוכר שהספר נתחבר למגמה מסוימת, הושיב הרב גאגין שניים מחכמי ירושלים, רבי יעקב קאפילוטו ורבי אברהם אשכנזי, ללקט ממקורות שונים את תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע, ולצרף אליהם את התשובות כנגד המערערים על ענייני התקנות שעליהם יצא הקצף באותו פולמוס.
כפי הנראה, נדפס הספר בשלבים, לפי התקדמות עבודת העורכים הנ"ל. לדבריו של טויבר, חלקו הראשון של "ספר התקנות" שלפנינו נדפס כנראה כבר בשנת תר"א (לפני הדפסת הספר "עבודת הקודש" – הידוע כיום כספר העברי הראשון שנדפס בירושלים), וסיום ההדפסה נעשה רק לאחר שהרבנים קאפילוטו ואשכנזי גמרו ללקט ולערוך את חלקו השני של הספר.
הגהה בכתב-יד באחד מהדפים האחרונים. חתימה מעבר לדף האחרון (מחוקה מעט): "ע"ה יצחק דהאן בן אברהם נר"ו".

[16], יג-עב, [4] דף. שיבוש בסדר דפים טו-טז. ספירת דפים משובשת. 15 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.

הספר העברי השני שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 3 (למעשה זהו הספר העברי השני שנדפס בירושלים, כי רשומה מספר 2 בספרהּ של ש' הלוי, היא רשומה על כרוז ולא כותר ספר, ראו פריט קודם).

כולל דף ההסכמה משנת תר"ב, שאינו מופיע בכל העותקים.‎

הגדה של פסח, עם קבלת שבת, ערבית וסדר ספירת העומר. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ב 1842].
ההגדה הראשונה שנדפסה בירושלים, ואחד הכותרים העבריים הראשונים שנדפסו בירושלים, בדפוס שהקים רבי ישראל ב"ק. בראש ההגדה הקדמה מאת המדפיס, הכותב על הקמת הדפוס החדש בעיר הקודש: "...וזכינו לשכון כבוד בארצינו, וד' האיר את רוחי בחכמה ובתבונה לעשות מלאכת הדפוס כאשר עיניכם רואות ולזכות אחב"י ללמוד וללמד מתוך ספרי קודש אשר המה נדפסים בקודש פעה"ק ירושלם תובב"א...".

המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות – האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו. בשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר, הוא היה גם המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז (1837). בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים שהדפיס ספרים עבריים, ובית הדפוס היחיד בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו, ראו: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.

[30] דף. 15 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים, וסימני עובש. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. קרע עם פגם הדפסה ופגיעה בטקסט. שיקומים בהדבקה ומילוי נייר ברוב הדפים. רישומים רבים בעמוד השער. כריכת עור חדשה.

הספר העברי הרביעי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 5; יערי 618; אוצר ההגדות 849.

לוח "מזרח", עם סדר הדלקת נר חנוכה, מגילת אנטיוכוס, ואיורי המקומות הקדושים. ירושלים, הוצאת עיתון "הלבנון" – "דפוס המוציאים לאור מכתב העתי הלבנון", תרכ"ג [1863].
לוח מודפס בפורמט גדול. במרכז הלוח איור מנורת המקדש ו"פך השמן", ומשני צדיה עמודים מעוטרים ובראשם שתילי זיתים. לצד המנורה מופיע הכיתוב "נס חנוכה". בחלקו העליון של הלוח, תחת המילה "מזרח", מופיעות הברכות להדלקת נר חנוכה, ומשני צדי הלוח מופיעה מגילת אנטיוכוס (על פי "נוסח הקדמון הנמצא בכ"י ישן בתוך ספרי ברייטוש..."). בנוסף מופיעים ארבעה איורים של מקום המקדש, מערת המכפלה, קבר רחל, וקבר הנביא זכריה בן יהוידע. בתחתית הלוח מופיעים מקום ושנת הדפוס ושם המדפיסים, וכן שמו של המביא לדפוס, רבי "שמחה בר"א מכולל חב"ד איש ירושלים".

45X57.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (מצדו השני של הדף כתמים רבים, חלקם כהים). סימני קיפול. קרעים בשולי הדף, וקרעים חסרים זעירים בסימני הקיפול, עם פגיעות קלות באיורים ובסימני הקיפול.

לוח נדיר במיוחד, שלא נרשם בספרה של ש' הלוי. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום מאוסף פרטי (העותק שלפנינו), ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
צילום של הלוח, מאוסף מוזיאון ישראל, מופיע בספר: אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979, תמונה מס' 155.

ספר בת עין על התורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוב מאַבְריטש. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ז 1847]. מהדורה ראשונה.
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י תלמידיו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידו לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, כפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת זיטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בהן הוא כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל כותב בהסכמתו למהדורת תרכ"ט: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".

המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש, ועל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרב ומנהיג של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור.

לאחר זמן, סיפר הרב מאַבְריטש כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר שהאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ – "חבי רגע עד יעבור זעם". לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.
חותמות של "חבורה משניות חדשה דפה הואש" (הושי Huși, רומניה).

[2], קכה, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים, וכתמי דיו בשולי דף השער. בלאי קל. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש עם פגיעות בטקסט (בדף האחרון סימני עש רבים, משוקמים בחלקם במילוי נייר). כריכה חדשה.

העותק שלפנינו כולל גם את הדף האחרון, עם רשימת המנויים מערי ארץ ישראל, שאינו מופיע בחלק מהעותקים. דף זה מהווה תיעוד היסטורי ייחודי של אנשי היישוב החסידי בירושלים, צפת, טבריה וחברון באמצע המאה ה-19. בין "תושבי עה"ק צפת" מופיעה רשימת "ב"ב [בני ביתו] של הרב הגאון... המחבר...". בין "תושבי עה"ק ירושלם... מכולל חסידים", מופיע בין היתר גם "הרב ר' ישראל מדפיס הי"ו" [רבי ישראל ב"ק, מדפיס הספר שלפנינו], ועוד.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בזיטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בזיטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בזיטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות (ראו: נ' בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ' 401-402; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 49-53).

ש' הלוי, מס' 38.

חמשה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס ותרגום יונתן בן עוזיאל, פירוש רש"י ובעל הטורים, פירושי ה"אור החיים" הקדוש ו"נחל קדומים" להחיד"א. זיטומיר, דפוס האחים רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרי"ד 1854.
סט שלם מקורי של חמשת החלקים, עם כל השערים וההוספות, בפורמט גדול (27 ס"מ), ועם כריכות העור המקוריות.
לכל אחד מחמשת הכרכים מצורפים בסופו סידור תפילות לשחרית של שבת – נוסח ספרד (חסידי), יוצרות, ולוח המולדות ל-29 שנים (תרי"ד-תרמ"ב).
בכרכים ויקרא ובמדבר, רישומי בעלות וחותמות של ר' משה [פייגין?] ב"ר שבתי יצחק מטרנווקע.

5 כרכים. 27 ס"מ בקירוב. כרך בראשית: [2], א-ו, ט-י, ז-סב, סא-סב, סה-קעא דף; י דף. כרך שמות: [2], א-מח, מה-מו, נא-קנח, קסא-קסב, קסא-קסד, קסז-קעח דף; טז דף; יד, [1] דף. כרך ויקרא: [2], ג-פב, פה-קלה דף; טו דף. כרך במדבר: [2], ג-קמד דף (חסר דף קמה, עם סיום ההפטרה לשבת ראש-חודש); ט, [1] דף. כרך דברים: [2], ג-קמח דף; ט, [1] דף. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (חלב-נרות ונקודות שחורות במספר דפים). בלאי ודפים מנותקים. קרעים, בהם מספר קרעים חסרים. סימני עש רבים (בעיקר בשוליים), עם מעט פגיעות בטקסט. בשני השערים של חומש שמות: קרעים והדבקות-נייר. רישומים וחותמות עתיקות. כריכות עור מקוריות מעוטרות, עם קרעים רבים, פגמים ובלאי.