מכירה פומבית 97 חלק א' אוסף סולומון דוד שלוס (1815–1911)
- החול (14) Apply החול filter
- והשבת (14) Apply והשבת filter
- ימי (14) Apply ימי filter
- sabbath (14) Apply sabbath filter
- weekday (14) Apply weekday filter
- דוד (8) Apply דוד filter
- שנרכשו (8) Apply שנרכשו filter
- שלוס (8) Apply שלוס filter
- פריטים (8) Apply פריטים filter
- סולומון (8) Apply סולומון filter
- יורשי (8) Apply יורשי filter
- בידי (8) Apply בידי filter
- david (8) Apply david filter
- heir (8) Apply heir filter
- item (8) Apply item filter
- purchas (8) Apply purchas filter
- schloss (8) Apply schloss filter
- solomon (8) Apply solomon filter
- חנוכה (5) Apply חנוכה filter
- hanukkah (5) Apply hanukkah filter
- בית (4) Apply בית filter
- הכנסת (4) Apply הכנסת filter
- פורים (4) Apply פורים filter
- purim (4) Apply purim filter
- synagogu (4) Apply synagogu filter
- פסח (1) Apply פסח filter
- passov (1) Apply passov filter
כסף גזור (אינו חתום); פיליגרן; הזהבה.
עשוי מלאכת-פיליגרן איכותית ומעוצב כמגדל-פעמונים המעוטר פרחים (רוזטות) ודגמים צמחיים סימטריים. מכל הבשמים מוקף מעקה ובארבע פינותיו ממוקמים ארבעה עמודים סליליים שבקצותיהם תרנים עם דגלים (מוזהבים) ופרחים; במרכזו פעמון. מעליו חלל נוסף, מוקף חלונות כפולים ומקושתים מכל צדדיו (ייתכן שבמקור נמצא הפעמון בחלל זה). בראש התורן עיטורי פיליגרן כדוריים ודגל (מוזהב). ניצב על בסיס מרובע עם ארבע רגליים כדוריות.
גובה: 30 ס"מ, רוחב הבסיס: 6 ס"מ. עיטורי פרחים חסרים ושברים חסרים בפיליגרן. דגל חסר. תיקוני הלחמה ישנים.
להשוואה, ראו: חיה בנז'מין ומרילין גולד קוליק, מגדלי בשמים, מסורת צורת המגדל בקופסאות לבשמי הבדלה, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1982, פריטים 27, 45, 46; אוסף מוזיאון ישראל, פריטים B50.02.0915, B50.02.1147.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. אבא וסוזי אבן, שי לחתונת-הכסף שלהם (1970) מאת הנ"ל.
5. יורשיו של פיטר קסל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף (אינו חתום); פיליגרן, גרנולציה.
"הדס" עשוי מלאכת פיליגרן איכותית בדגמים צמחיים סימטריים, מעוצב כמגדל בעל מספר קומות, עם צריח גבוה שבראשו מתנוסס דגל. בבסיס הצריח ארבעה צמדים של חלונות מקושתים ומעליהם ארבעה עיטורי פרחים. סביב קומת-הפעמון ארבעה תרנים קצרים עם בסיסים כדוריים. מכל לבשמים בעל דלת מקושתת נעה על ציר, עם מנגנון נעילה (ללא מפתח). סביב הקומה התחתונה מרפסת עם עיטורי פרחים בארבע פינותיה.
גובה: 35.5 ס"מ. הדגל והעיטור הכדורי שבראש אינם מקוריים. המפתח חסר.
תערוכות:
1. כנראה לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1127.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1042.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף יצוק; פיליגרן.
חתום: · חותמת איכות "84" בדגל ובשתיים מהרגליים; · חותמת עם ראשי התיבות OM (בוחן הכסף); · השנה 1889.
"הדס" מעוצב כמגדל גבוה, עם צריח חרוטי שבראשו עיטור עיט במעופו, דגל וגולה. שלושה עיטים מעטרים את בסיס החרוט. מכל משושה לבשמים, מעליו שישה עיטים ניצבים על כדוריות ובתחתיתו שישה פעמונים. ניצב על בסיס רחב וגבוה, דמוי כתר, עם שלוש רגלי-חיה. ארבעה עיטים על החישוק התחתון.
גובה: 35 ס"מ. מצב כללי טוב.
תערוכות:
1. לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, London, 1906, פריט 1102 או 1109. מתועד בתצלום במאמר הסוקר את התערוכה הנ"ל: "The Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Part 2 – Ecclesiastical Art", The Jewish Chronicle, November 16, 1906, pp. 17-20 (illustrated on p. 20).
2. גלאזגו, McLellan Galleries, Festival of Jewish Arts Exhibition, 1951, פריט 248.
3. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1040.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף יצוק, רקוע, מקודח, חקוק ומולחם.
חתום: · חותמת העיר פרנקפורט על המיין (נשר) מאמצע המאה ה-18; · חותמת הצורף, ראשי התיבות RH במסגרת מלבנית – Rötger (Rüdiger) Herfurth, חי בשנים 1722-1776; צורף מוסמך משנת 1748.
מחזיק איכותי לנר הבדלה (ללא מכל לבשמים), מורכב משני חלקים (שניהם חתומים): החלק התחתון כולל בסיס עגול עם רגל קצרה, עליו ניצבת דמות אדם, והחלק העליון – המחובר בבורג לראש הדמות – כולל בסיס מרובע בעל גדר משוננת ומעוטרת, אליו מולחמים מוטות כסף עגולים וגבוהים. מוטות הכסף מושחלים בארבעה נקבים ייעודיים דרך בסיס נוסף, הניתן להגבהה ולהנמכה (זהה בעיצובו לבסיס התחתון) שבמרכזו בית-נר גלילי. בקצה כל אחד מן המוטות הדקים מולחם עיטור מיניאטורי בצורת פני-אדם.
הדמות המיניאטורית – שבעה סנטימטרים גובהה – מעוצבת לעילא, ומציגה גבר מזוקן, עטוי אדרת ותחתיה מעיל עליון ארוך רכוס חלקית בכפתורים, סביב צווארו צווארון רחב ומהודר ולראשו כובע עגול, אוחז בימינו כלי לבשמים, המעוצב כמגדל מרובע, ובשמאלו גביע להבדלה.
כלי איכותי ונדיר, מעשה ידי צורף ידוע – אחד מתוך קבוצה קטנה של כלים דומים להבדלה מהמאה ה-18, בעלי רגל בצורת דמות אדם – וכנראה היפה מבין אלו הנמצאים בידיים פרטיות. ידועים כתשעה כלים דומים להבדלה, בדרגות איכות שונות, רובם נמצאים באוספים מוזיאליים.
גלגוליו של הפריט
בשנת 1887 היה הפריט שלפנינו בבעלותו של סולומון דוד שלוס, אשר השאילו לתצוגה ב-Anglo-Jewish Historical Exhibition שנערכה ברויאל אלברט הול באותה שנה, ותמונתו נדפסה במהדורת הדה-לוקס של הקטלוג (ראו עמ' 8); בשל איכותו האמנותית הניכרת ובשל חשיבותו, תמונתו הופיעה לאורך השנים בכמה פרסומים חשובים בתחום היודאיקה (ראו להלן). בשלב כלשהו הופרד הפריט משאר אוסף שלוס.
בשנת 1985 אותר הפריט בידי מייקל קין (Keen Michael) במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, ונרשם לראשונה באוסף המוזיאון כ-NN (not numbered, דהיינו, פריט ללא מספר סידורי). לא ידוע כיצד מצא הפריט את דרכו לאוספי המוזיאון, ואין עדויות נוספות לקורותיו ב-98 השנים שחלפו מאז הוצג בתערוכה ברויאל אלברט הול ועד שנמצא מחדש במוזיאון ויקטוריה ואלברט; בידי המוזיאון לא נמצאו הוכחות לכך שהפריט נרכש בידיו או נתרם לו. ייתכן שהופקד בו בידי סולומון דוד שלוס הקשיש לתיקון, ונשכח שם. בשנת 2009 הושב הפריט לרשות יורשיו של שלוס.
גובה: 30 ס"מ. קוטר הבסיס: 10 ס"מ. מצב טוב.
להשוואה, ראו: המוזיאון היהודי, ניו יורק, JM 36-52 (אף הוא מעשה ידי הרפורט); מוזיאון ישראל, ירושלים, B86.0084 (a-b), 124/396 ו-124/535; המוזיאון היהודי, אמשטרדם, MB00155; מוזיאון סקירבול, לוס אנג'לס, 28.5 (אינו שלם).
למידע נוסף, ראו: Michele Klein, "The Havdalah Candle-holder", Ars Judaica, 2012, pp. 31-54, מצולם בעמ' 31.
ספרות:
1. Catalogue of the Anglo-Jewish Historical Exhibition, Publications of the Exhibition Committee IV, Royal Albert Hall, London, 1st ed., 1887; Deluxe ed., 1888, no. 1677, p. 105, depicted in the photographic plate facing p. 101.
2. Adolph Kohut, Geschichte der Deutschen Juden, Berlin, ca. 1900. Page 341 features a detail of the 1888 photograph depicting, among other pieces, the present Herfurth candleholder.
3. Rudolf Hallo, Notizblatt der Gesellschaft zur Erforschung Jüdischer Kunstdenkmaeler, 1929, item no. 24, mentioned on p. 168 .
4. Michael E. Keen, Jewish Ritual Art in the V&A Museum, London, HMSO, 1991, item no. 55, with image, descriptive text, and a note: "This would appear to be the candlestick illustrated in the deluxe (1888) edition of the Anglo-Jewish Historical Exhibition catalogue; at that time it belonged to Solomon Schloss.
5. Louise Hofman, "Silver for Holy Days", Apollo Magazine, vol. 163, March, 2006, pp. 72-79, item no. 529.
6. Michele Klein, "Art of Havdalah", Jewish Renaissance, vol. 6, no. 1, Oct. 2006, p. 12.
7. Michele Klein, "The Havdalah Candle-holder", Ars Judaica, vol. 8, 2012, pp. 31-54.
8. Fritz Backhaus, Raphael Gross, Sabine Kossling, and Mirjam Wenzel (eds.), "The Judengasse in Frankfurt", Munich, 2016, p. 90.
9. Michele Klein, "Wild Oats", Shemot, Journal of the Jewish Genealogical Society of Great Britain, vol. 28, no. 2, Aug. 2020, Cover and p. 2.
10. Michele Klein, "Preserving Jewish heritage: Solomon Schloss's collection of Jewish ritual art", Journal of the History of Collections, vol. 34, no. 3, 2022, pp. 441-54.
תערוכה:
1. לונדון, London, Anglo-Jewish Historical Exhibition, Royal Albert Hall, 1887, item no. 1677..
2. לונדון, Sacred Silver Gallery, Victoria & Albert Museum, 2005 until February 11, 2009
3. פרנקפורט, The Jewish Museum Frankfurt / Judengasse Museum.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. יורשיו של הנ"ל.
כסף רקוע, מקודח ומולחם.
חתום: · חותמת מהעיר רואן? (האות G עם כתר, תחתיה כוכב); · טווס?; · האות M בכתב (אולי חותמות כוזבות מהנאו, גרמניה, שלהי המאה ה-19); · חותמת איכות צרפתית זעירה (סרטן), בשימוש החל משנת 1838.
כלי בעל עיצוב ייחודי, המשלב מכל לבשמים ופמוט לנר הבדלה. חלקו התחתון של הכלי משמש כמכל לבשמים. הוא מעוצב כקופסה מלבנית אשר חלקה הפנימי מחולק על ידי מחיצות לחמישה תאים, עם מכסה בעל ידית קטנה הנפתח בהזזה הצדה. חלקו המרכזי של המכסה קמור ומולחם אליו בית-נר גלילי ונמוך, אליו מולחם עיטור בצורת כיפה בעלת שוליים מסוגננים. ארבעה מוטות כסף עגולים וגבוהים מולחמים אל הבסיס הכיפתי ובקצותיהם מולחמים שני עיטורים המעוצבים ככפות ידיים הפרוסות כלפי מעלה (כל כף יד מולחמת לשני מוטות). עיטור נוסף דמוי כיפה המושחל בארבעת המוטות משמש כפמוט לנר וניתן להגבהה ולהנמכה; מחלקו הקעור של עיטור זה משתלשל פעמון גדול. כפות הידיים שבקצה המוטות משמשות לתמיכת נר ההבדלה. הכלי ניצב על ארבע רגליים בצורת האות ר'.
ידועים כלים דומים להבדלה – בעלי מכסה הנפתח בהזזה – מאזור אלזס-לורן, אך הכלי שלפנינו מתייחד בעיטורי כפות הידיים שבראשו. ייתכן כי חלקו התחתון מוקדם יותר, וכי החלק העליון עם המוטות ועיטורי כפות הידיים נוסף במהלך המאה ה-19.
לכלים אחרים להבדלה עם מכסה הנפתח בהזזה, ראו: Musée d'Art et d'Histoire du Judaïsme (mahJ, פריז), פריטים, D.98.04.096.CL, D.98.04.091.CL (שניהם מאוסף שטראוס-רוטשילד, מוזיאון קלוני); אוסף שטיגליץ, פריט 74. לכלים אחרים להבדלה בעלי צורה ייחודית מאזור אלזס-לורן, ראו: Musée Alsacien, פריטים D.66.002.0.53, D.66.002.0.339, D.66.002.0.133, D.66.002.0.305. כלים דומים מהעיר מץ נדונים במאמרה של מישל קליין, “The Havdalah Candle-holder", Ars Judaica, 2012, pp. 31-54.
גובה: 23.5 ס"מ, רוחב: 9.5 ס"מ, עומק: 6.5 ס"מ. מצב טוב. שבר קל באחת הרגליים, תוקן בהלחמה.
תערוכות:
1. גלאזגו, Festival of Jewish Arts Exhibition, McLellan Galleries, 1951, פריט 249.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1037.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף גזור, יצוק, מולחם וחקוק.
חתום: · חותמת חלקית (בצורת כתר?); · חותמת יצרן מטושטשת עם ראשי תיבות – "FD/--" (?). כנראה חותמות כוזבות, אולי חיקוי של חותמות מן המאה ה-18.
ארבעה מוטות כסף עגולים וגבוהים מולחמים לבסיס מרובע, בראשם טבעת לתמיכה בנר הניתנת להגבהה ולהנמכה. בקצות המוטות אומים דמויי פרחים המשמשים כמעצור לטבעת. מכל הבשמים ממוקם בבסיס המוטות, מעוצב כמגירה נמוכה בעלת ארבעה תאים ומעוטר בדגמים צמחיים וגיאומטריים. בראש המכל מולחמים עיטור משונן וארבע דמויות – כפופות לאחור – האוחזות כלים שונים: שופר, נר הבדלה גדול וקלוע, כלי לבשמים (קופסה מרובעת בעלת ארבעה תאים) וגביע קידוש. ניצב על בסיס עגול, דמוי כיפה, עם רגל קצרה. ייתכן שמכל הבשמים מוקדם יותר, וכי הבסיס והדמויות נוספו לו בשלב מאוחר יותר.
גובה: 21 ס"מ, קוטר הבסיס: 9 ס"מ בקירוב. מצב טוב. שברים ופגמים במכל הבשמים. הברגות רופפות. הדמויות כפופות ומעוקמות בחלקן.
לפריטים דומים, אשר בהשראתם עוצב, כפי הנראה, הפריט שלפנינו, ראו: Stephen S. Kayser, Jewish Ceremonial Art, Philadelphia, 1959, פריט 96; מוזיאון ישיבה יוניברסיטי, פריט 1986.167; סות'ביס, ניו יורק, 28 במאי 1986, פריט 289.
תערוכות:
1. אולי לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1125.
2. גלאזגו, Festival of Jewish Arts Exhibition, McLellan Galleries, 1951, פריט 250.
3. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1036.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף מולחם, רקוע, מוטבע ומוחתם.
חתומה באגן הנטף: · חותמת איכות מאמשטרדם; · חותמת העיר אמשטרדם; · האות A (שנת 1760); · חותמת היצרן KUEN (פעל בשנים 1755-1783). · חותמת על השמש: חותמת-מס? (מאוחרת).
מנורת חנוכה גדולה ומפוארת. דופן הגב מעוצבת כקרטוש גדול בסגנון ברוקי, עם עיטור גדול דמוי צדפה בראשו ומחזירור קמור וחלק במרכזו. מעוטרת בדגמים צמחיים סימטריים, בצמד כדים ובצמד של פני מלאכים. אגן נטף מלבני – עמוק ורחב ומעוטר בדגמים צמחיים תואמים – בולט כלפי החזית ומולחם אל תחתית הדופן האחורית. שורת בזיכים עם פיות צבוטים קבועה בתחתית הדופן האחורית, באמצעות פינים וברגים עם אומים. השמש, בעל ידית מסולסלת, קבוע בקצה מוט המתחבר לצדה האחורי של המנורה (נשלף). נקב בתחתית עיטור הצדפה העליון (כנראה, לתליה, אך ייתכן כי שימש בעבר למיקום השמש).
דגם מוקדם ונדיר ממנו ידועות אך דוגמאות בודדות השמורות באוספים מוזיאליים, רובן היו בשימוש בקרב משפחות הולנדיות ממוצא ספרדי-פורטוגזי.
ידועות שתי מנורות דומות מאמשטרדם, מעשה ידי הצורף Harmanus Nieuwenhuys: אחת משנת 1751, מאוסף המלכה וילהלמינה (נרכשה על ידה בשנת 1907), הנמצאת בהשאלה במוזיאון היהודי באמשטרדם (MB02280); השנייה, משנת 1747, מאוסף משפחת מאדורו, נמכרה בבית המכירות הנוטריוני (Venduehuis der Notarissen) בהאג בשנת 2016 (דומה מאוד בעיצובה למנורה שלפנינו). מנורה שלישית, מעשה ידי הצורף Reynier de Haan, האג, 1752, נמצאת באוסף המוזיאון היהודי בניו יורק (F 3693). נוסף על אלו ידועות שתי מנורות אשר נוצרו במאה ה-17 (המוזיאון היהודי באמשטרדם, MB00081 והרייקסמוזיאום, אמשטרדם, BK-1970-116) ושלוש מנורות נוספות מראשית המאה ה-18, בהן הבזיכים ערוכים בצורת חצי-מעגל.
ראוי להזכיר בהקשר זה גם את מנורת החנוכה הלונדונית המכונה Lindo Lamp – אשר נוצרה בידי הצורף John Ruslen בלונדון בשנת 1709 עבור אליאס לינדו (המוזיאון היהודי, לונדון, JM 230) – אף היא דומה בעיצובה למנורות הנזכרות לעיל.
ייתכן כי המנורה שלפנינו הגיעה לאוספו של שלוס דווקא מצד משפחתה של רעייתו, ז'נט (לבית רפאל, 1829-1858), אשר סבה ושניים מדודיה היו בנקאים ממוצא ספרדי שפעלו באמשטרדם.
גובה: 40.5 ס"מ, רוחב: 25 ס"מ, עומק: 9 ס"מ. פגמים באחד מעיטורי הכדים. שרידי נקב מרובע בצדה השמאלי של הדופן האחורית, משוקם (שיקום ישן).
ספרות: Niklaus Flüeler, Museen in der Schweiz, Zürich, 1988, מצולמת בעמ' 24.; Michele Klein, "Preserving Jewish heritage: Solomon Schloss's collection of Jewish ritual art", Journal of the History of Collections, vol. 34, no. 3, 2022, pp. 441-454.
תערוכות:
1. לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 238.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1019.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף רקוע, מוחתם וחקוק.
חתומה: · חותמת היצרן, ראשי התיבות IEB – Braungart Johann Ernst (פעל בברסלאו בשנים 1754-1793); · חותמת העיר ברלסאו; · האות G – 1761-1776; · FW באותיות כתב – חותמת מס פרוסית, בשימוש החל מ-1809; · חותמת מס הולנדית מאוחרת, בשימוש בשנים 1893-1905.
במרכז הדופן האחורית מנורה גדולה בעלת שמונה קנים (מנורת חנוכה), מוקפת מעין קרטוש גדול המורכב מעיטורי רוקיות ודגמים צמחיים. מימין מופיעה דמותה של יהודית, אוחזת בימינה חרב ארוכה ובשמאלה בראשו הערוף של הולופרנס (שר צבאו של נבוכדנצר); משמאל מופיעה נערתה של יהודית (משרתת), אוחזת בימינה לפיד בוער ובשמאלה כד שמן. בחלקה התחתון של הדופן שורת בזיכים מוארכים דמויי כפות, עם לשוניות עבור הפתילות, קבועה בברגים מעל אגן נטף מלבני עם שוליים גליים. שמש תואם (נשלף), עם ידית, קבוע בחישוק המולחם בשולי עיטור המנורה. ניצבת על ארבע רגליים המעוצבות כעלים.
גובה: 29 ס"מ, רוחב: 26 ס"מ, עומק: 8 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים באחת הרגליים, עם תיקוני הלחמה ישנים. נקב ותיקוני הלחמה ישנים בצדה השמאלי העליון של הדופן, כנראה בעקבות הזזת השמש. נזק קל בשולי הדופן, ליד השמש. שלושה ברגים מקוריים בגב הדופן האחורית. כתמים ירקרקים בבזיכים.
למנורות חנוכה דומות עם תיאור של יהודית, ראו: מוזיאון ישראל, פריט מס' B86.0029, 118/869 (אוסף שטיגליץ, מס' 135); המוזיאון היהודי, ניו יורק, JM 26-64; סות'ביס, ניו יורק, 14 בדצמבר 2011, פריט 12. ידועים כמה טסים לתורה וכן "רימון" בודד מעשה ידי בראונגרט, ראו: Grafman, Crowning Glory, מס' 267; המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 37298.
תערוכות:
1. גלאזגו, Festival of Jewish Arts Exhibition, McLellan Galleries, 1951, פריט 240.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1054.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
עץ, צבע; כסף מקודח, מוטבע וחקוק; חוטי כסף סליליים (פיליגרן); הזהבה.
חתומה בכל החלקים: · חותמות איכות "13"; · האותיות "ML", אולי בוחן-הכסף; · חותמות "ML" משולבות עם המספר 13; · חותמות היצרן – ראשי התיבות MA/T בתוך תלתן.
מנורת חנוכה בדגם ארכיטקטוני: לוח עץ מלבני צבוע שחור, בחזיתו קבוע עיטור המעוצב כקשת-ניצחון ובראשה אריה האוחז בפיו טבעת עם שתי שרשראות המתחברות ללולאות שבבסיסי עמודי הקשת. בראש לוח העץ משקוף המשמש כאגן-שמן: מעוצב כתיבה מלבנית שבמרכזה פסיס-כסף בו קבועים צינורות דקים לפתילים. גמלון מקודח בדגמים צמחיים ובמגינים קבוע באמצעות שלושה מוטות שטוחים בחריצים ייעודיים בצדו האחורי של המשקוף (נשלף). במרכז הגמלון מדליון אובאלי, בו מופיעה סצנה מיתולוגית לא-שגרתית (ראו להלן). שמש גדול – מעוצב להפליא כסירת מפרש מיניאטורית אשר חבליה עשויים חוטי-כסף סליליים – קבוע בקצה מוט המתחבר לגמלון בצדו האחורי (נשלף). ניצבת על בסיס עץ מדורג, אף הוא צבוע שחור.
במדליון שבמרכז הגמלון מוצגת סצנה מתוך המיתולוגיה היוונית, בה גנימדס, נער יפה תואר ובנו של מלך טרויה, מאכיל את העיט אשר יישאו בהמשך אל האולימפוס. סצנה מיתולוגית זו זכתה לביטויים לא מעטים באמנות אירופה, וביתר שאת במאות ה-18 וה-19, בוואריאציות שונות ובמדיומים שונים; עם זאת, נראה כי הדוגמה המופיעה על המנורה שלפנינו הושפעה דווקא מתיאור המופיע בתבליט שיש רומי מהמאה ה-1 לפנה"ס (אוסף מוזיאון ההרמיטאז' בסנקט פטרבורג, ГР-3098) וכן בספר Gli antichi sepolcri (רומא, 1697, לוח 110).
גובה: 38 ס"מ (ללא הגמלון: 26 ס"מ), רוחב: 26 ס"מ, עומק: 8.5 ס"מ. מצב טוב.
להשוואה, ראו: אוסף מוזיאון ישראל, מס' B76.0225 , 118/701 (כנראה מעשה ידי אותו אומן); נרקיס, מנורת החנוכה, עמ' 63 ופריט 151 (מנורה מאוסף פויכטונגר, גם בה מופיעה סצנה מיתולוגית); אוסף שטיגליץ, מוזיאון ישראל, מס' 139; המוזיאון היהודי, לונדון, JM 269; Braunstein, מס' 173.
מוצאה של המנורה שלפנינו אינו ודאי: נרקיס מזכיר בספרו הנ"ל מנורות דומות אשר נוצרו בברלין ובנירנברג. המנורה שבאוסף מוזיאון ישראל משויכת אף היא לברלין, ושתי מנורות דומות שנמכרו בבית המכירות סות'ביס בשנות ה-80 שויכו לפרנקפורט על המיין.
תערוכה: באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1021.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף רקוע, יצוק וחקוק; שאריות הזהבה.
חתומה: חותמות אצטרובל חלקיות, כנראה כוזבות.
הדופן האחורית מעוטרת בצמד אריות, במנורה בעלת שבעה קנים ובכתר גדול, סביבם עיטורי רוקיות ועלי אקנתוס. בחזית ממוקם מכל מלבני לשמן, עם מכסה מעוטר ושמונה בזיכים, ניצב על ארבע רגליים המעוצבות כאריות. השמש (נשלף) ממוקם בקצה מוט סלילי.
המנורה מעוצבת בסגנון שרווח בפרנקפורט במאה ה-18, ומזכירה במיוחד את מנורות החנוכה שיצר הצורף רוטגר (רודיגר) הרפורט (ראו פריט 16 בקטלוג זה). ידועות דוגמאות שנעשו גם בברלין, בהנאו, ובהמבורג (כפי שמעיר מרדכי נרקיס בספרו "מנורת החנוכה", ירושלים, 1939, עמ' 62).
גובה: 16 ס"מ, רוחב: 17 ס"מ. מצב טוב.
להשוואה, ראו: המוזיאון היהודי, ניו יורק, פריטים JM 188-68, F 5237; אוסף שטיגליץ, פריטים 136-137; סות'ביס, ניו יורק, 4 ביוני 1996, פריט 67.
תערוכות:
1. לונדון, Anglo-Jewish Historical Exhibition, Royal Albert Hall, 1887, פריט 1742 (מתוארכת למאה ה-17).
2. לונדון Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, either item nos. 232, 245, or 248.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף גזור, רקוע, חקוק ומוחתם.
חתומה: · חותמת איכות "12"; · האות "E" בכתב, אולי חותמת היצרן.
הדופן האחורית מעוטרת במעוינים; בשוליה רקועים עלים מפותלים ובמרכזה זר פרחים גדול. בחזית ממוקם מכל מלבני לשמן, עם מכסה שגזורים בו פתחים לצינורות המשמשים פיות לפתילים. שמש טרפזי עם ידית מסולסלת ממוקם מאחור (נשלף). ניצבת על ארבע רגליים כדוריות.
הדגם העיטורי המקשט את הדופן האחורית מופיע גם בטסים גרמניים לתורה ובמנורות חנוכה גרמניות מהמאה ה-18; במהלך השנים הוא הועתק גם בפולין ובאוסטרו-הונגריה (ראו: מרדכי נרקיס, מנורת החנוכה, עמ' 64; מס' 149).
גובה: 19 ס"מ, רוחב: 21 ס"מ. תיקוני הלחמה ישנים. זיז נוסף לשמש מולחם מאחור.
ספרות ותערוכות:
1. לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 232, 245 או 248. מתועדת בתצלום במאמר הסוקר את התערוכה הנ"ל: "The Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Part 2: Ecclesiastical Art", "The Jewish Chronicle", November 16, 1906, pp. 17-20. (מצולמת בעמ' 20).
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1055.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
תחריט, דיו וצבע על קלף; עץ חרוט.
מגילת אסתר "המלך" (מרבית העמודות פותחות בתיבת "המלך"), כתובה על גבי 4 יריעות קלף, 19 עמודות טקסט, 26 שורות בכל עמודה. טקסט המגילה נכתב בתוך מסגרות ארכיטקטוניות, אשר עיצובן מבוסס על מגילות אסתר מעוטרות שיצר החרט פרנצ'סקו גריזליני (Francesco Griselini, 1717-1787) בוונציה בשנות ה-40 של המאה ה-18. גלולה על ידית עץ.
כל עמודת טקסט נתונה בתוך מבנה מקושת בעל שני עמודים, שמעליו מעקה המעוטר במדליונים, בדגמים צמחיים עשירים, באגרטלי פרחים ובבתולות-ים האוחזות ביצורים ימיים. בראש כל מעקה מופיעים גם צמדי בעלי חיים, בהם ציפורים ממינים שונים, תרנגולים, אריות, וחיות נוספות. בחלקה התחתון של כל עמודה – בין בסיסי העמודים – מופיע איור המתאר אפיזודה מסיפור המגילה. העיטורים והאיורים צבועים ביד, בגוונים עשירים של סגול, כחול, ירוק, צהוב וכתום.
אל המגילה נלווה דף קלף בכתב יד עליו כתובות "ברכות המגילה"; ברכת "הרב את ריבנו" מסתיימת במלים "ארורים כל עע"ז [עובדי עבודה זרה]". הדף מעוטר בכתב יד בדגם אדריכלי; איוריו תואמים לאלו שנדפסו במגילה והם צבועים ביד בגוני סגול וכתום. משמאל לברכות מופיע איור נוסף בתוך מדליון מעוטר – כד נוטה באלכסון, ממנו נוצקים מים אל תוך אגן – הוא סמל משפחת לוי-מינצי. מקור השם "מינצי" בעיר הגרמנית מיינץ, ובני משפחה זו חיו בפאדובה החל מהמאה ה-15. במאה ה-17 עברה המשפחה לוונציה ובניה חיו בה עד שלהי המאה ה-18 (ראו: Elivo Giuditta, Araldica ebraica in Italia, [Società Italiana di Studi Araldici, Torino], 2007, עמ' 136).
גובה הידית: 25 ס"מ, גובה הקלף: 10 ס"מ בקירוב, אורך הקלף: 126 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים ובלאי בתחילת היריעה הראשונה. דהיית דיו במסגרת היריעה הראשונה (במיוחד בעמודה הראשונה). קרע חסר קטן בתחתית היריעה הראשונה, עם פגיעה קלה בפינת המסגרת. סימני קיפול.
דף הברכות: 16X10 בקירוב. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים (משוקמים). קמטים וכתמים קלים. דהיית דיו.
המגילה שבאוסף ברגינסקי תחומה במסגרת נוספת.
למגילות זהות, ראו: כריסטי'ס, אמשטרדם, 19 בדצמבר 1990, פריט 469; Hebrew Union College, Cincinnati, Klau Library, Scrolls 26 (VIII.6) (מאוסף סאלי קירשטיין); אוסף רנה ברגינסקי, S2.
תערוכות:
1. כנראה לונדון, Whitechapel Art Gallery, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, 1906, פריט 1162 (ארבע מגילות בהשאלת סולומון שלוס).
2. גלאזגו, McLellan Galleries, Festival of Jewish Arts Exhibition, 1951, פריט 256.
3. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1028 ו-JMS 1029.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148).