מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- book (199) Apply book filter
- print (117) Apply print filter
- letter (96) Apply letter filter
- מכתבים (92) Apply מכתבים filter
- earli (83) Apply earli filter
- חסידות (80) Apply חסידות filter
- ספרים (76) Apply ספרים filter
- יד (73) Apply יד filter
- manuscript (73) Apply manuscript filter
- דפוסי (71) Apply דפוסי filter
- ירושלים (61) Apply ירושלים filter
- בודדים (61) Apply בודדים filter
- הראשונים (61) Apply הראשונים filter
- ודפים (61) Apply ודפים filter
- ונדירים (61) Apply ונדירים filter
- broadsid (61) Apply broadsid filter
- hebrew (61) Apply hebrew filter
- jerusalem (61) Apply jerusalem filter
- rabbi (57) Apply rabbi filter
- ספרי (55) Apply ספרי filter
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- כתבייד (43) Apply כתבייד filter
- th (43) Apply th filter
- document (40) Apply document filter
- כתבי-יד, (39) Apply כתבי-יד, filter
- manuscripts, (39) Apply manuscripts, filter
- וקבלה (38) Apply וקבלה filter
- chassid (38) Apply chassid filter
- kabbalist (38) Apply kabbalist filter
- רבני (34) Apply רבני filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וכתבי-יד (30) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבייד (30) Apply וכתבייד filter
- פולין (28) Apply פולין filter
- poland (28) Apply poland filter
- חתימות (26) Apply חתימות filter
- עותקים (26) Apply עותקים filter
- מיוחסים (26) Apply מיוחסים filter
- יהדות (26) Apply יהדות filter
- gloss (26) Apply gloss filter
- import (26) Apply import filter
- jewri (26) Apply jewri filter
- ownership (26) Apply ownership filter
- signatur (26) Apply signatur filter
- stamp (26) Apply stamp filter
- דפוס (24) Apply דפוס filter
- ודברי (24) Apply ודברי filter
- chabad (24) Apply chabad filter
- item (24) Apply item filter
- rebb (24) Apply rebb filter
שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. סדילקוב, וורשא, טשרנוביץ, יוזעפאף, שטעטטין, בראדי ווילנא, תקפ"ו-תש"ט [1826-1949].
94 כרכים מתוך 20 מהדורות שונות של שולחן ערוך הרב:
• סדילקוב, דפוס פנחס אליעזר ב"ר מרדכי בילטש, תקפ"ו 1826. מהדורה שנייה של שו"ע הרב. כרך אחד: אורח חיים חלק שני – הלכות שבת. חתימות: "יוסף לוי וויין-שטאק". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ב, עמ' 40-55.
• ווארשא, דפוס דוד בן אריה ליב שקלאווער (חתן המדפיס רבי יוסף מייא), תקצ"ח-ת"ר 1838-1840. שלושה כרכים: כרך א (אורח חיים – הלכות יום טוב, ראש השנה, יום הכפורים, סוכה, לולב). כרך ב (יורה דעה ושו"ת). כרך ג (לקוטים מחושן משפט). חתימות בעלות בכרך א: "משלם הלוי הארעוויץ – פיעטערקוב, יום ד', ז' לחודש תשרי שנת תרנ"ו לפ"ק". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ד, עמ' 68-79.
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, [תר"ט] 1849. שלושה כרכים: כרך א – אורח חיים חלק ג (הלכות שבת ויום טוב. דף שער חסר). כרך ב – אורח חיים חלק רביעי (הלכות פסח). חותמת: "זאב ידידיה [גוטליב]". כרך ג (יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט חלק שישי, ושו"ת). חתימות: "שלום ליהמן"; חותמת רבי מרדכי דוד קלפהולץ מצאנז (Markus Dawid Klapholz, מחסידי צאנז. נפטר בשנת תרפ"ב). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.
• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' וואקס, תרי"א 1850-1851. שלושה כרכים: כרך א – אורח חיים חלק א [מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "לא ראינו אלא דף שער בלבד" (חלק זה אינו מופיע גם בגנזי הספרייה הלאומית)]. כרך ב – הלכות ערובין ויום טוב [בדף [2] "הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר"; בסוף הכרך מופיעים יד דף של "קונטרס אחרון", שלא נרשמו כלל אצל מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה (דפים אלו אינם נמצאים גם בעותקי הספרייה הלאומית)]. כרך ג – יורה דעה ושו"ת (בראשו דף השער של חלק ג). חותמות: "אברהם יצחק ב"ר משה---". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ז, עמ' 90-91.
• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תרט"ו 1855. סט שלם בחמשה כרכים. בכרך א חתימה: "שמעון פאל"; חותמות: "יהודא ב"ר משה המכונה לייביל אש". בכרך ד חותמות: "יעקב ב"ר עקיבא [דידובסקי] – ירושלים"; "עקיבא ב"ר אשר [דידובסקי] –ירושלים". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ט, עמ' 94-95.
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, תר"כ 1859-1860. סט שלם בחמשה כרכים. באחד הכרכים חתימה: "ליפא חזן". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יג, עמ' 102-103.
• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. סט שלם בשישה כרכים. בכרך א חתימות וחותמות: "חיים טורדוס הערשעל – ירושלים"; "חיים טודרוס ב"ר יעקב ז"ל". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.
• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשבעה כרכים. בכרכים א-ב חתימות: "ישראל דוב במו"ה שמואל נתן הכהן ברילאנד מגאווראווע" מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.
• [ווארשא], תרכ"ז [1867]. המילה "בשטעטטין" הובלטה בדפי השער. סט שלם בששה כרכים. בכרך א חתימה: "ישראל משהק' וויינגרטן". בכרך ד חתימות: "חיים ליב ליבאוויץ"; "יוסף יעקב קאלמער". בכרך ה חותמת (באותיות לועזיות) של וואלף סגל מבוטושאן. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יח, עמ' 112-113.
• ווארשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרל"ב-תרל"ג 1872. פורמט כיס. שלושה כרכים: כרך א (אורח חיים חלק ראשון – תרל"ב). כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת – תרל"ג). כרך ג (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח – תרל"ג). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כ, עמ' 118-119.
• ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ד 1874. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כא, עמ' 120-121.
• בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. סט שלם בארבעה כרכים. חותמת בכרך א: "שרגא פייביל ליבערמאן הכהן, ראש ישיבה מליצקא". חותמת בכרך ג: "הילל יהוד' בהגה"צ מהרש"ז זצ"ל וויינבערגער קראסנא" [רבי הלל יהודה בן הגאון רבי שמואל זלמן וויינברגר אב"ד מארגארעטען. דפים חסרים בסוף הכרך]. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב (עמ' 122-123).
• יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. חתימות בכרך א: "ישראל יעקב ליפשיץ". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.
• ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. חותמות של רבי "שמואל נתן בוקאנץ אב"ד דהעלזינגפראס" [הלסינקי, פינלנד] בכרכים ב ו-ד. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125.
• ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך ב חותמת (באותיות קריליות) של א.ב. גוטמאן; וחתימה: "יוסף דוד סג"ל". בכרך ד חותמת: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל" [הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה]. בכרך ה חותמות (באותיות לועזיות) של ט. ח. קאהן מזדונסקה-וולה ושל בית המדרש "תורה עץ חיים" בווינה. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל (עמ' 127-130).
• ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא (עמ' 130-132).
• ווילנא, דפוס והוצאת צבי הירש בן יהודה ליב מ"ץ, תרפ"ה 1924. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לג (עמ' 133).
• ווארשא-ווילנא, הוצאת ביהמ"ס של י.מ. אלטער / דפוס והוצ"ס "מ"ץ", תרפ"ט [1929]. סט שלם בשישה כרכים. חותמות: "ש. א. ספיר". [מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "ראינו רק חלקים ג-ו"; "חלק א-ב לא ראינו"]. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לד (עמ' 133).
• ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. סט שלם בשלושה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לו (עמ' 134-135).
• הוצאת קה"ת, ברוקלין [נדפס במינכן], תש"ח-[תש"ט 1948-1949]. סט שלם בשישה כרכים. נדפס עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים בגרמניה לאחר השואה, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הראשון של כל חלק דברי המו"ל – "מנחם שניאורסאהן, י"ט כסלו ה'תש"ח". לוח ה"פאקסימיליא" בסוף חלק ו' פגום וחתוך לכמה חלקים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לח, עמ' 137-138.
סה"כ 94 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. ייתכן שחלקים אחדים חסרים מספר דפים; האוסף לא נבדק בידינו לעומק והוא נמכר כמות שהוא.
שנים-עשר ספרי חסידות חב"ד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ומאת חתנו האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. [רוסיה, תקצ"א-תרע"ב 1831-1912]. חלקם מהדורות ראשונות או יחידות.
• ספר "קונטרס ההתפעלות", ביאור סוגי "התפעלות" בעבודת השם על פי דרך החסידות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקצ"א?]. הקונטרס נכתב בשנת תקע"ד, כמענה לדרכו המנוגדת של הרה"ק ר' אהרן מסטראשעלע. כרוך עם: "קונטרס קטן מעניני הבחירה", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקצ"א?]. בכותרות הדפים נקרא "שער הבחירה". פרטי הדפוס של שני הקונטרסים נרשמו ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191. וראה גם: ספר "שערי תשובה" (ברוקלין, תשמ"ה), רשימת הדפוסים, "קונטרס קטן מעניני בחירה – שער הבחירה", אות ב', עמ' 456 [שם מציין כי יתכן ש"קונטרס קטן מעניני בחירה" נדפס בזאלקווא בשנת תקפ"ו – כלומר, שהקונטרס נדפס עוד בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי].
• ספר "נר מצוה ותורה אור", חלק שני "הנקרא שער היחוד", ובו ביאור על השתלשלות העולמות והספירות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [טשרנוביץ, דפוס יוהאן אקהרט ובנו, תרי"ח 1858].
• ספר "עטרת ראש", דרושי חסידות לימים נוראים – ראש השנה, יום הכפורים ושבת שובה, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [יוהניסבורג (פרוסיה), א. גאנשאראווסקי, תר"כ 1860 בערך].
• ספר מאמרים יקרים, כולל שני דרושים ארוכים בחסידות: א. "ענין גביע הכסף", הנחלק לי"ב פרקים, ו"בו מבואר כל כוס של ברכה, ברכת המזון, וכוס של קידוש, וכוס שלעתיד לבא"; ב. "ענין ברכת חתנים", הנחלק לכ"ד פרקים, "יבואר בו ענין האמונה, וענין חתן וכלה... ועוד עניינים נפלאים", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [קניגסברג, תרכ"ד 1864]. מהדורה יחידה.
• ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזוהר ע"פ תורת החסידות, שנאמרו בלילות שבת מפי אדמו"ר הזקן מליאדי, ונכתבו ע"י בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש – "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם דף שער נפרד).
• ספר "תורת חיים", חלקים א-ב, על ספר בראשית – ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן מליאדי, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה של חלק ב' (על פרשיות תולדות-ויחי. חציו הראשון של "תורת חיים", על פרשיות בראשית-חיי שרה, נדפס לראשונה בקאפוסט תקפ"ו).
• ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" – פירוש והרחבה על סידור אדמו"ר הזקן מליאדי, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. החיבור נקרא "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה ב"סידור הרב" (סידור עם דא"ח; קאפוסט, תקע"ו), שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב החיבור הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק ממנו הוא פירוש חדש על חלקים שאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו האדמו"ר האמצעי (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו).
• ספר עיון תפלה, "והוא חיבור יקר הערך... על עבודה שבלב זו תפלה", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש; ובסופו אגרת המחבר משנת תקפ"ג, "בעניני התפלה מה שכתב לאנ"ש". ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרל"ב 1871. יידיש.
• ספר עיון תפלה, "יכלכל בתוכו ג' ספרים: א) עיון תפלה... ב) בד קודש... ג) ענין ההשתטחות על קברי צדיקים..."; בסופו "מכתב מבת אדומו"ר הרב מלאדי [הרבנית פריידא בת האדמו"ר הזקן] דברים נפלאים בעניין הקץ", ו"דבר נפלא מהגאה"ק היהודי מפרשיסחא". פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, תרס"ד 1904. בראש הספר הקדמה מאת המו"ל רבי מנחם מענדל ב"ר אברהם אבא מזדונסקאוואלע
• ספר דרך מצותך, שני חלקים: חלק א – "הוא ספר טעמי המצוות"; וחלק ב – "הוא ספר פירוש המלות בתפלה", מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. פאלטאווא (פולטובה), דפוס הרב אליהו עקיבא ראבינאוויץ, [תרע"א-תרע"ב 1911-1912]. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה של חלק א ומהדורה יחידה של חלק ב.
ספר דרך מצותך, מספרי היסוד של תורת חסידות חב"ד – חיבורו הראשון של האדמו"ר ה"צמח צדק" בתורת החסידות שבא בדפוס. נדפס מתוך גוף כתב יד קדשו של "הצמח צדק". חלק ב של ספר "דרך מצותיך", נדפס כהמשך לספר "דרך מצותיך" חלק א על טעמי המצוות, וספירת הדפים שלו ממשיכה היכן שנפסקת הספירה בחלק א. עם זאת, הרבי מליובאוויטש (בהקדמתו למהדורת תשי"ג של ספר "דרך מצותיך") מעיר כי למעשה לא מדובר בחלק שני של החיבור אלא בחיבור נפרד, שאינו עוסק בביאור טעמי המצוות אלא בביאור מלות התפלה על-פי החסידות. הרבי מסביר שהמו"ל בחר להציג את הספר שלפנינו כחלק ב של ספר "דרך מצותיך" על מנת שלא יצטרך לקבל מהצנזורה רישיון חדש להדפסה.
שני הדפים האחרונים (בהם המשך "לוח המפתחות" ו"לוח התיקון") אינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה או בקטלוג הספרייה הלאומית.
• ספר "דרך אמונה, הנקרא ספר החקירה", עוסק בעניני פילוסופיה ואמונה, על פי דרך הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. פולטובה, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה. בדפי הספר חותמות רבות של בית הכנסת של חסידי סטראשעלע בעיר וויטבסק: "ל"א דמנין סטאראסעליער דאיזהאריע".
12 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השו"ע, חידושים על הש"ס ופסקי דינים, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות.
כל תשעת חלקים (בשמונה כרכים):
1. שו"ת צמח צדק על שו"ע אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884.
2-4. שו"ת צמח צדק על שו"ע יורה דעה, שלושה חלקים: חלק א – הלכות שחיטה-רבית; חלק ב – הלכות נדה-מקוואות, וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב; חלק ג – הלכות נדרים-אבלות. ווילנא, דפוס ר' ש"י פין ור' א"צ ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער / דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד [1874]. בשער הראשי נדפסו שם המחבר ומקום הדפוס בדיו זהובה.
5. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר, כרך ראשון – שני חלקים: חלק א – הלכות אישות ועגונות; חלק ב – הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. שני חלקים בשני כרכים.
6. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר, כרך שני – שני חלקים: חלק א – הלכות גיטין ושמות גיטין; חלק ב – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. שני חלקים בשני כרכים.
7. ספר צמח צדק, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878. חתימת בעלות: "מרדכי קאהן".
8-9. ספר צמח צדק, פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השלחן ערוך ונושאי כליהם – חלקים א-ב (בכרך אחד). ווילנא, דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער / האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. עותק עם המשפט "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים" (קיימים עותקים בהם נדפס נוסח אחר בדברי ה"צמח צדק": "ואינה תשובה". ראה כאן בהרחבה ליחסו של ה"צמח צדק" אל הגר"א ותורתו).
שמונה כרכים. • אורח חיים: [3], ב-עו דף. • יורה דעה (ג חלקים בכרך אחד): חלק א: [3], ב-פו דף; חלק ב: [2], ב-קכא דף; חלק ג: [1], נב; [1], ב-יג דף. • אבן העזר א/1: [1], קמז דף. חסר דף שער ראשי. • אבן העזר א/2: [1], פב, [1] דף. • אבן העזר ב/1: [3], ב-ק דף. • אבן העזר ב/2: [2], ג-קלה דף. • חידושים על משנה וגמרא: [3], ב-קצב דף. • פסקי דינים: רפו; [3], ב-נ; ע דף. 4 דפים ראשונים של חלק א חסרים (בהם שני דפי השער). 22-36 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים לחלקם. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים בכמה מקומות. קמטים וקרעים קלים. סימני עש בכרך הראשון והשני. קרע חסר בדף האחרון של הכרך השלישי. דף השער של חלק ג מיורה דעה מנותק (הושלם כנראה מעותק אחר). חותמות. כריכות חדשות.
הדפסת הספר "צמח צדק"
האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים. במשך ימי חייו לא מסר ה"צמח צדק" את תשובותיו בהלכה, את חידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות לדפוס. תורתו נותרה במשך השנים בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ' ור' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס ופסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו"ע, שנותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו, ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי חסידיו, או שנאספו ולוקטו אחת לאחת מידי מקבלי התשובות עצמן. לאחר שמונה-עשרה שנים מאז הסתלקותו הסתיימה מלאכת האיסוף, סידור, העתקת, עריכת והדפסת תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק". שלום דובער לוין, "צמח צדק – מפתחות" (ברוקלין, תשנ"ט), מבוא לסדרת "צמח צדק", עמ' 5-13.
ספר ישועות יעקב, ביאור על שו"ע אבן העזר, חלק ראשון, מאת רבי יעקב משולם אורנשטיין אב"ד לבוב. למברג (לבוב), דפוס צבי הירש שפערלינג ובעריש לוריא, [תרכ"ב] 1862. מהדורה שנייה.
העותק של הגה"ק רבי שלמה שפירא אב"ד סטריזוב ומונקאטש בעל "שם שלמה", ובנו הגה"ק רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש בעל ה"דרכי תשובה".
בדף השער ובדפים נוספים – חותמותיו של רבי "צבי הירש שפירא". בדף המגן הקדמי ובבטנת הכריכה: רישומי בעלות שונים, שהספר שייך ל"הרב הקדוש שליט"א אב"ד סטריזוב"; "זה הספר שייך ...ר' שלמה שפירא אב"ד ק"ק סטריזוב"; רישומי בעלות [כפי הנראה, בכתב ידו של רבי צבי הירש שפירא, בצעירותו]: "זה ספר הלז שייך [ל]צבי... סטריזוב"; "זה הספר הלז שייך לצ"ה"; "שייך לצבי הירש בק"ק סטריזוב".
רישומים נוספים, רשימת דברי תורה וחתימות שונות, בהם: "הק' משה זיידענפעלד"; "שייך להב' אברהם עוזר קאהן"; "יחזקאל [שרגא שווארץ?]".
בדף השער חותמת: "הק' פנחס רובינשטיין מק"ק ב' יארמאט יע"א" [הבחור פנחס רובינשטיין מבאלאש-יארמוט, תלמיד הישיבה הרמה בגאלאנטא בשנת תרפ"ח בקירוב – שמו מופיע ברשימות פרנומרנטן לספרים שנדפסו בשנים תרפ"ח-תרצ"א, בהם הספר "בית שלמה" לתולדות ה"שם שלמה" וה"דרכי תשובה"].
האדמו"ר הראשון ממונקאטש – רבי שלמה שפירא אב"ד סטריזוב ומונקאטש (תקצ"ב-תרנ"ג), בנו של האדמו"ר רבי אלעזר שפירא מלנצהוט ובן-בנו של האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל "בני יששכר". חתן רבי שמואל שמעלקא מסאסוב. בשנת תרי"ח, כשאביו רבי אלעזר עבר לכהן ברבנות לנצהוט, התמנה על מקומו כאב"ד סטריזוב שבגליציה. בשנת תר"מ עלה לכהן פאר בעיר הגדולה מונקאטש. נסע אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן, רבי צבי הירש מרימנוב, "הדברי חיים" מצאנז, ה"שר שלום" מבעלז, ועוד. נכדו, האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש בעל "מנחת אלעזר", מתאר את גודל קדושתו ואת השפעת נגינתו שהייתה מחוללת פלאות בלבבות השומעים: "כיבד ה' בגרונו עד שכל חולה נפש השומע מיד נתרפא, וראו כי כאשר ינגן המנגן נעים זמירות ישראל, ותהי עליו יד ד' בכח וגבורה, בשפה נעימה וברורה". הותיר אחריו ברכה מספר חיבורים בהלכה ובאגדה בשם "שם שלמה", אך בצוואתו הורה "שלא להדפיס שום חיבור מחיבורי, כי בעו"ה לא זכיתי לגמור שום חיבור שיהיה ראוי לדפוס, ועוד יש לי טעם אמת". עם זאת, דבריו נעתקו במקומות רבים בספרי בנו ונכדו. בצוואתו הרשה לכתוב על מצבתו רק שבח אחד: "עשה טובות בעניני הדת, להעיר בכלל ולאנשים בפרט".
בנו, האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה" (תר"ה-תרע"ד, אנצ' לחסידות ג', תריח-תרכ). מגדולי דורו בתורה וחסידות, גאון, פוסק הלכות ומקובל. ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר הספרים: "דרכי תשובה", "באר לחי רואי", "צבי תפארת" ועוד.
[1], פב, פה-קד, [1] דף. 39.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים רבים ועקבות רטיבות ועובש. בלאי רב וקמטים בשולי הדפים. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות ורישומים רבים בכתב-יד. כריכה עתיקה, בלויה ופגומה, מנותקת משני צדיה, ללא שדרה.
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה; בראש דף השער שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה (מעט מטושטשת), וחותמת נוספת, "קנין כספי".
בדף המגן תו-ספר מודפס (באותיות מוזהבות על רקע אדום): "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא". לצדו פיסת נייר עם כיתוב מודפס בגרמנית, המעיד שהספר נתרם בידי רבי שלמה הכהן (Salo Cohn), רוכש חלק מאוצר הספרים של האדמו"ר מסדיגורה, לזכר אמו גיטל Charlotte)) כהן.
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג, אוצר הרבנים 15912). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספרייה גדולה, בספריתו היו ארבעה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי" (כמו בספר שלפנינו), וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי". בנוסף, היה לו אוסף ספרים קטן של מתנות מגרים שהגיעו לחמיו האדמו"ר לבקש תיקון לנשמתם ועליהם חתם "מנחת גר".
[7], קד; [1], לא עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. שיקומים במילוי נייר בשוליים הפנימיים של שני הדפים הראשונים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר שו"ת רבי יצחק הלוי, אחיו ורבו של הט"ז, חלק ראשון. נייאי וויט (נויוויד, Neuwied, גרמניה), דפוס יאהאן באלטצער הויבט, תצ"ו [1736].
העותק של המקובל הקדוש רבי יצחק אייזיק וייס מסוואליווע, דודו ורבו המובהק של בן-אחיו רבי יוסף מאיר ווייס האדמו"ר הראשון מספינקא בעל ה"אמרי יוסף". בראש השער חתימת יד קדשו: "יצחק אייזק ווייס", וכן חותמות בעלות שלו מתקופת כהונתו כאב"ד סוואליווע וכאב"ד מונקאטש: "יצחק אייזק ווייס – Izsak Weisz – Rabbiner Szolyva", "יצחק אייזיק ווייס ראב"ד ק"ק מונקאטש".
בדף טז/2 מופיעות שתי הגהות, כפי הנראה בכתב-ידו של רבי יצחק אייזיק וייס.
בשער מופיעות גם חותמות חתנו, האדמו"ר רבי אלימלך לוי ב"ר משולם פייש מטהאש, סביו של האדמו"ר מטאהש שליט"א בקנדה.
הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק וייס (תקפ"ד-תרנ"ד) אבדק"ק סוואליאווע (סְבַליאַבָה Svaliava) ואח"כ ראב"ד בקהילת מונקאטש, בעל "בית יצחק". רבו המובהק של בן-אחיו רבי יוסף מאיר וייס האדמו"ר הראשון מספינקא בעל "אמרי יוסף". נולד בעיר מונקאטש לאביו רבי אברהם וייס [שנחשב כבן אצל רבי יצחק אייזיק מקאלוב]. רבי יצחק אייזיק היה מאבות תנועת החסידות בטרנסילבניה באמצע המאה ה-19, והיה מתלמידיהם של גדולי האדמו"רים: רבי צבי אלימלך מדינוב בעל ה"בני יששכר", רבי יהודה צבי מראזדיל בעל "דעת קדושים" [את הספר ערך רי"א וייס], רבי שלום מבעלז, ורבי יצחק אייזיק מזידיטשוב [שאמר עליו שהוא מה"שישים גבורים סביב לו", וסמך עליו שיערוך את כתביו בחסידות ובתורת הנסתר]. כמו כן, קיבל מגדולי צדיקי החסידות, אליהם זכה לנסוע: בעל ה"דברי חיים" מצאנז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי חיים מקוסוב, רבי צבי הירש מרימנוב ורבי מאיר מפרימישלאן. חתנו הוא האדמו"ר רבי אלימלך לאווי בן האדמו"ר הראשון מטאש רבי משולם פייש לאווי. הגאון מהרש"ג – רבי שמעון גרינפלד אבדק"ק סמיהאלי, כותב על רבי יצחק אייזיק: "וידעתי שהיה מקובל גדול כמעט יחיד במדינה בחכמה זו" (שו"ת מהרש"ג, חלק א, או"ח סי' ל). מאוצר כתביו הרבים יצאו לאור רק הספרים: "תולדות יצחק" עה"ת, "דברי יצחק", ו"בית יצחק" על מסכת מגילה.
[1], לג דף. 31.5 ס"מ. התכהות נייר בחלק מהדפים. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים, בהם קרע זעיר באחד מהדפים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה ופגומה.
ספר חידושי שם משמואל, על התורה, מאת רבי שמואל סאליר ראב"ד לבוב. למברג (לבוב), דפוס Ch. Rohatyn, תרס"ב 1902. הוצאת רבי יהושע צבי ווילף עורך "מחזיקי הדת".
עותק מיוחס מבית הצדיק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, עם חתימות בנו וחתנו. בדף השער, רישום בעלות בחתימת "הק' ישראל אברהם אלטיר לאנדא ברש"ל שליט"א" [חתנו של רבי ישעיה מקרסטיר], ובדפי המגן הקדמיים – רישומי בעלות וחתימות של "הק' אברהם שטיינער" [בנו של רבי ישעיה מקרסטיר]. בדף המגן האחורי רישום בעלות (בכתיב משובש, שאולי נכתב על ידי ילד): "הספר הזע[!] שייך להה"צ הקדוש המפרוס' [המפורסם] כמ"ו ר' יעשי [ישעי'] שליט"א". חתימות ורישומים נוספים (בדיו סגולה) של "שלמה זלמן קליין" – שקיבל את הספר במתנה מאת רבי ישראל אברהם אלטר לנדא הנ"ל.
הרב הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (ר' ישעיה'לה קרעסטירר; תרי"ב-תרפ"ה), צדיק עממי מפורסם. תלמידו וממשיך דרכו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלוש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. לאחר פטירת רבו הרב מליסקא התיישב רבי ישעיה בעיר קרסטיר (Bodrogkeresztúr שבהונגריה), שם התפרסם לבעל מופת ופועל ישועות, ומכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. היה גם נותן קמיעות לשמירה ולישועה (עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו"). גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, בהם האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו.
בנו יחידו, האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרסטיר (תרמ"ג-תרפ"ז), חתנו של רבי מיכאל מזשירק. מילא את מקום אביו באדמו"רות לאחר שאביו הקדוש הכתירו טרם מותו, וציווהו שכל הפתקאות (קוויטלעך) שיובאו לפניו, יונחו על קברו של האב. רבי אברהם היסס לרשת את מקומו של אביו, אך זה הבטיחו שכל הברכות שיברך אף הן יתגשמו ויהיו. רבי אברהם כיהן על כס האדמו"רות פחות משנתיים ימים עד לפטירתו; תחתיו הוכתר חתנו, האדמו"ר רבי מאיר יוסף רובין מקרסטיר.
חתנו הצעיר של רבי ישעיה מקרסטיר, הגאון רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אב"ד עדעלין (תרמ"ו בערך-תש"ב). בנו של רבי שלום לנדא דומ"צ וואלווא (תר"כ בערך-תרפ"ד). בשנת תרס"ד בערך נשא את בתו של הרה"ק רבי ישעיה, וישב שנים רבות בבית חמיו בקרעסטיר על התורה ועל העבודה. על פי הוראת האדמו"ר רבי שלום מסטרופקוב, קיבל על עצמו את הרבנות העיר עדעלין (Edeleny, הונגריה), בה כיהן כעשרים שנה, והקים בה ישיבה חשובה, ממנה יצאו מאות תלמידי-חכמים מופלגים ורבנים שעמדו בקשרי שו"ת עם רבם (שפיצר, קהילות הונגריה, עמ' 9). ספר השו"ת שלו "בית ישראל" (בואנוס איירס, תשי"ד), נדפס ע"י חתנו האדמו"ר רבי שלום קרויז אב"ד אודווארי ורב "קהל בית ישעיה".
[1], קטז דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. כריכה מקורית, בלויה וקרועה.
אוסף מגוון של שערי ספרים וחלקי ספרים, עותקים מיוחסים – עם חותמות, חתימות ורישומי בעלות של רבנים ואדמו"רים מפורסמים.
בין הפריטים:
• דף שער ודף הסכמות של הספר חידושי מהר"ם ברבי חלק שני (פראג, תקנ"ג). חתימות ורישומי בעלות של הגאון רבי שלמה הכהן מאלמאשד [חותנו של בעל "צרור החיים" רבי שמואל שמלקא קליין אב"ד סעליש; תקס"ה-תרל"ה], חתימות ורישומים נוספים.
• שלושה דפים מספר מדרש משלי רבתא [מדפוסי רוסיה-פולין במחצית הראשונה של המאה ה-19]. חותמות האדמו"ר רבי "אלימלך שפירא חוב"ק גראדזיסק" – הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין. בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלניצא" ונכדם של המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. בעל "אמרי אלימלך" ו"דברי אלימלך". אביו של האדמו"ר מפיאסצ'נה רבי קלונימוס קלמן שפירא בעל "חובת התלמידים".
• דף שער של מסכת שקלים (ממהדורת הש"ס, ברלין תרכ"ה). חתימות רבי "שמואל העליר" רבה של צפת– נולד תקמ"ו ונתגדל בבית "החוזה מלובלין". בעצתו עלה לארץ ישראל וכיהן כרבה של צפת במשך כשישים שנה (תולדותיו וקורותיו בספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).
• דף שער של ספר עטרת פז, מאת רבי פנחס זעליג אב"ד לאסק (פרנקפורט דאודר, תקכ"ח 1768). חותמת בעלות של רבי "משהרש פוקס אב"ד דק"ק גר' ווארדיין והגליל" – רבי משה הרש [צבי] פוקס (תר"ג-תרע"א), מגדולי הרבנים בהונגריה וטרנסילבניה, שימש כשלושים שנה כאב"ד גרוסווארדיין, והיה ראש הלשכה האורתודוכסית בטרנסילבניה. מחבר שו"ת וחידושי "יד רמ"ה".
• דף ההקדמה לספר אהבת ציון, על מסכת כתובות (קראקא, תרנ"ב). חותמות בעלות: "הק' אליעזר דוד גרינוואלד" – בעל ה"קרן לדוד" אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך-תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם".
• דף א' מספר חידושי מהרא"ך (וורשא, תרנ"ח), חותמת מוקדמת של האדמו"ר רבי "דוד בהרה"ק שליט"א מסאכטשאוו – בארנשטיין – חופ"ק ווישאגראד" – האדמו"ר השלישי מסוכוטשוב בעל "חסדי דוד" (תרל"ו-כסלו תש"ג), בנו של ה"שם משמואל" ונכדו הגדול של ה"אבני נזר". בגיל עשרים נתמנה לרבה של ווישאגראד, שם ניהל ישיבה גדולה לבחורים. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לכהן ברבנות טומשוב וזגירז'. עם פטירת אביו בשנת תרפ"ו הוכתר לאדמו"ר מסוכוטשוב והיה מחשובי האדמו"רים בפולין.
• דף שער של ספר מצוות גדול – ברית משה, חלק ראשון (מונקאטש, תרס"ה 1905). בראש השער חותמת מוקדמת של האדמו"ר מקלויזנבורג, מימי בחרותו בעיר רודניק: "יקותיאל [י]ה[ודא] האלבערשטאם בן הרב הקדוש מרודניק ז"ל – Salomon Leb Halberstam, Rudnik", וחותמות נוספות של רבי "מרדכי יהודה שלמה זלמן וויזניצער אב"ד דקה"י אראד יצ"ו".
• דף שער שלחן ערוך חשן משפט (וינה, 1802). חתימת ידו של "הק' יחיאל טויב" – האדמו"ר מראזלע-קאליב רבי יהודה יחיאל טויב (תרמ"ז-תרצ"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' רג-רד), בנו בכורו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי פנחס חיים טויב אב"ד ראזדאל.
• דף שער של משניות סדר נשים (למברג, תרל"ד). חותמות בעלות של רבי "אריה ליבש הלוי איש הורוויץ אב"ד דק"ק סטריא והגליל" – בעל ה"הרי בשמים" (תר"ו-תרס"ט), מגדולי גאוני גליציה. אב"ד זאלוזיץ, סטרי וסטניסלב.
• דף ההקדמה לספר דבר משה (תאומים; לבוב, תרכ"ד) – חתימת הגאון רבי "אפרים צבי אינהארן" – רבי אפרים צבי איינהורן אב"ד אמסטוב (תרט"ו-תר"ס), מגאוני פולין הנודעים, תלמיד ה"אבני נזר". ראש ישיבה שהעמיד תלמידים מפורסמים. ליקוטים מתורתו נדפסו בספר "שארית אפרים דב" (בני ברק, תש"נ).
• דף שער של שו"ת חכם צבי (למברג, 1858). רישום בעלות משנת תר"ן בחתימת וחותמת רבי לייב פרידמן ראש הבי"ד בפרשבורג (תרכ"ג-תרע"ט), בעל "שו"ת הריב"ד".
• דף שער ודף ההקדמה לספר תורת חיים (סופר), פאקש, 1897. חותמת רבי ישעיה קאליש דומ"צ פרשבורג – רבי ישעיה קאליש (תרמ"ג-תשרי תש"ה; נספה בשואה), חתן רבי יהודה ליב פרידמן ראב"ד פרשבורג (בעל שו"ת הריב"ד). משנת תרע"ג דיין בפרשבורג ומרביץ תורה ב"חברת ש"ס" ובישיבת פרשבורג. לאחר פטירת רבי דוד ווסלי בשנת תש"ב, נתמנה רבי ישעיה לתפקיד ראש-המורים בפרשבורג.
• דף שער של ספר מפתח האגדות (ווילנא, תרפ"ו) חותמת רבי אברהם שמואל בנימין סופר מפרשבורג (בעל ה"חשב סופר").
• דף שער של ספר אורי וישעי. (לבוב, תרמ"ו). חותמת רבי פנחס זעליג הכהן שווארץ, בן בעל ה"בית נפתלי" אב"ד מאד.
• דף שער של ספר בכורי יעקב (ירושלים, תרס"ו), לרבי יעקב חי זריהן רב הקהילה הספרדית בטבריה. עם רישומי בעלות של רבי משה קליערס רב הקהילה האשכנזית בטבריה, ובנו רבי אברהם מרדכי קליערס.
• דף שער של ספר זהר הרקיע (ווילנא, תרל"ט). חותמת רבי "יוסף ווייס מטרעבאשאן" ורישום חתום כי קיבל את הספר מדודו "הה"צ ר' יוסף מאיר זצ"ל מאינטערוישא" [=וישאו-תחתית Vişeu de Jos, עיירה סמוכה לאויבר-וישווא (Vişeu de Sus) במחוז מרמרוש].
• דף שער ודפים מן ההקדמה לספר קול אריה (שאמלוי, תרס"ד). חותמות רבי "ישראל מנחם ברוין אב"ד דק"ק ברעזאוויטץ וליפיאן"; בראש השער הקדשה משנת תרע"ג בחתימת "הק' יוסף כ"ץ" שנתן את הספר ל"דורון דרשה" להחתן חיים צבי גיניבערג[?].
• שני שערים לחומש ויקרא עם מ"ב פירושים (פיעטרקוב, תרנ"ז), ודף אחרון מסדר התפילות שבסוף החומש. חותמות (מתקופות שונות) של האדמו"ר מסקרנביץ רבי יוסף צבי קאליש.
• שני דפי שער לחומשים "בית יהודה" – במדבר, דברים (פיעטרקוב, תר"פ). חותמות האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ישכר ענגלארד אב"ד סוסנוביץ.
• שני דפי שער לחומשים מקראות גדולות – בראשית, ויקרא (ווארשא, 1860). חותמות האדמו"ר מסטרופקוב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם אב"ד רמלה.
• ועוד.
למעלה מ-30 פריטים, מהם למעלה מ-24 שערים. גודל ומצב משתנה. נתונים בקלסר גדול.
אוסף גדול של עשרים ושניים ספרים שונים, ספרי חסידות וקבלה, הלכה ודרוש. עותקים מיוחסים של אדמו"רים ושל בני משפחתם:
• ספר שער השמים, על חכמת הקבלה, מאת רבי אברהם הירירה. וורשא, [תרכ"ה] 1864.
חתימה (מעט מחוקה) וחותמת של הרה"ק רבי צבי מאיר הכהן ראבינאויטץ אב"ד ק"ק ראדאמסק – הגה"ק רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (ת"ר-תרס"ב), בנו השני של בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק וממלא מקומו ברבנות העיר ראדומסק.
• ספר רשפי אש השלם, מאת הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז. פיעטרקוב, [תרס"ז] 1907. מהדורה ראשונה.
חותמת רבי אלעזר ליפשיץ מאלכסנדר [חתן האדמו"ר הזקן מאלכסנדר רבי יחיאל דנציגר].
• ספר נר ישראל, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, פירוש "נפלא בחידושי תורה ורזין עלאין" על ספר "ליקוטי רב האי גאון – סודות עמוקות ונוראים על שם מ"ב". [לבוב?], חסר שם מדפיס, [אחרי תרי"ג 1853]. מהדורה שנייה של הפירוש "נר ישראל".
רישומי בעלות של רבי "אלטר מנחם קלונימוס וויינשטאק" מפולין וירושלים. מתלמידי "היהודי הטוב" מניישטאט, אליו נסע יחד עם אביו הרה"ק רבי ברוך בנימין זאב [הדיין החסידי הראשון בירושלים]. בנו הוא רבי מרדכי דוד ווינשטוק, חתן האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב ואביו של הגאון המקובל רבי משה יאיר ויינשטוק.
• ספר באר משה, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר מקוז'ניץ רבי משה אליקים בריעה הופשטיין. יוזפוף, תרמ"ג 1883. מהדורה שנייה.
חותמות האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין. האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ישכר אנגלרד אב"ד סוסנוביץ (תר"ע-תשס"ו), בנו של רבי ישעיהו אנגלרד אב"ד סוסנוביץ, וחתנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין. עמד בראש רשת הישיבות של ראדזין בפולין וסייע לגיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר בהנהגת החסידות. כל משפחתו ומשפחת חותנו נספו בשואה והוא ניצל בנס. לאחר השואה היגר לארה"ב, ובשנת תשי"ד הוכתר לאדמו"ר מראדזין ועלה לארץ הקודש.
• ספר לקוטי מהר"א, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלעזר מקוז'ניץ, בן האדמו"ר רבי משה אליקום בריעה מקוז'ניץ. [וורשא], דפוס Iu. Lebenson, תרנ"ד [1893]. מהדורה שנייה.
חותמות האדמו"ר מחרסון רבי "יעקב ישראל ראבינאוויטש". רבי יעקב ישראל רבינוביץ' (תר"מ-תש"ב), בעל ה"שארית יעקב", בן האדמו"ר רבי פנחס מקנטיקוזבה, וחתן רבי שלמה זלמינא מראשקוב. אדמו"ר בחרסון ובאודסה. בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל וכיהן כאדמו"ר בתל-אביב.
• ספר פרקי הנאזר, על הלכות שחיטות ובדיקות בדרך פרד"ס, מאת רבי אליעזר שו"ב מז'יטומיר. לובלין, תרמ"ו 1886. מהדורה ראשונה.
חותמות האדמו"ר מקוידינוב-קנטיקוזבה רבי "מנחם נחום ראבינאוויטש", בן האדמו"ר רבי פנחס מקנטיקוזבה.
• ספר זבחי רצון, דיני שחיטות ובדיקת הריאה, מאת רבי שרגא פייבש פרענקל. קראקא, תרמ"ב 1882.
חותמות האדמו"ר מהורודנקה-ויזניץ רבי "יחיאל מיכל בהרב הצ' מו"ה ברוך זצ"ל" – האדמו"ר רבי יחיאל מיכל הגר מהורודנקה (נספה בשואה תש"ב), בן הה"צ רבי ברוך הגר מוויזניץ, וחתן אחיו רבי חיים הגר האדמו"ר מאנטיניא.
• ספר פתחא זוטא, על הלכות חלה, מאת רבי פנחס הלוי הורוויץ. גרוסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תרפ"ח [1928].
חותמות בעלות (מטושטשות) של האדמו"ר "אליעזר האגער – בהה"צ שליט"א – אבדק"ק וויזניצא" – האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה"דמשק אליעזר" (תרנ"א-תש"ו). בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ.
• ספר ערכי הכנויים, לפי סדר האותיות, מאת רבי יחיאל היילפרין. דיהרנפורט, דפוס יוסף מייא, [תקס"ו 1806]. מהדורה ראשונה.
רישום בכתב-יד בדף השער: "בעזה"י, אפרים אשר הלוי רוטנברג" [רבי אפרים אשר הלוי רוטנברג האדמו"ר מקוסון, רבה של קהילת "נר ישראל" בלוס אנג'לס, קליפורניה].
• ספר מבוא שערים, קבלת האר"י, מאת רבי חיים ויטאל. קראקא, [תרמ"ג 1883].
רישום בכתב-יד בדף השער: "בעזה"י, אפרים אשר הלוי רוטנברג" [רבי אפרים אשר הלוי רוטנברג האדמו"ר מקוסון, רבה של קהילת "נר ישראל" בלוס אנג'לס, קליפורניה].
• ספר נועם אלימלך, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליזנסק. לבוב (למברג), תרל"ו 1875.
חותמת רבי "בנימין לייפער אונגוואר יע"א".
• ספר נועם אלימלך, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליזנסק. טארנא, תרס"ד 1904. מהדורה עם הכוכביות.
חתימות רבי יוסף שמשון ווייס מעיר בילקא, וחותמת רבי "יוסף... הלוי הורוויץ אב"ד ור"מ בק"ק....".
• ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, תרנ"ה 1895.
חותמת רבי "שלום גאטמאן... הרב ביאסי" וחותמות נוספות שלו. רבי שלום גוטמן (תרכ"ז-תרפ"ט), מגזע רבי לוי יצחק מברדיטשוב. גדול בתורה ובחסידות, רבה של יאסי ברומניה למעלה משלושים שנה.
• ספר תוצאות חיים, הגהות ותיקונים ומראה מקומות לספר הקדוש דברי חיים, מאת רבי עקיבא הכהן ליבער. פאדגורזע אצל קראקא, תרנ"ט [1899]. רשימת פרענומעראנטען ארוכה בסוף הספר.
חתימות "חנינא שיף" (משב"ק האדמו"רים בגור).
• ספר מדרש רבה על איכה רבתי, עם שלושה פירושים. וורשא, [תרל"ד] 1893.
חותמת "ליביש בהרב יחיאל מאיר ליפשיץ זצ"ל גאסטנין" (בנו של "היהודי הטוב מגוסטינין", האדמו"ר רבי יחיאל מאיר ליפשיץ מגוסטינין). חתימות: "דוד ליפשיץ".
• ספר לקוטי הלכות, על הלכות דם, ביצים, מליחה ועוד, מאת רבי יום טוב בראנשפיגעל. פיעטרקוב, [תרס"ד] 1904.
חותמת האדמו"ר רבי "ישראל משה בהרב ח"ק מ"ו יחיאל מאיר זצללה"ה מגאסטאנין ליפשיטץ חופ"ק בלוינא". האדמו"ר רבי ישראל משה ליפשיץ (תקצ"ב בערך-תרע"ח, אנצי' לחסידות, ב', עמ' תר), בנו של האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין. הכיר בילדותו את רבי מנחם מנדל מקוצק, והיה נוסע עם אביו לחידושי הרי"מ מגור, ולרבי אברהם מטשכנוב. בשנת תרמ"ח, לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר והתיישב בעיר פרושקוב, בה ניהל את עדת חסידיו כשלושים שנה.
• ספר סייעתא דשמיא, על התורה, מאת רבי שמעיה מטאמשוב. וורשא, [תר"ע 1910].
חתימה וחותמות של האדמו"ר מסקרנביץ רבי יוסף צבי קאליש (תרמ"ז-תשי"ז), משושלת וורקא, חתנו של האדמו"ר רבי יעקב יצחק מביאלא. כיהן כאב"ד בעיר קארטשוב, ומשם נקרא לכהן כרבה הראשון של בני ברק ע"י חסידי סקרנביץ ובראשם רבי יצחק גרשטנקורן, מייסד העיר.
• ספר אוצר הכבוד, ביאורי אגדות חז"ל על פי הסוד, מאת רבינו טודרוס הלוי (אבולעפיה, אבי הרמ"ה). סאטמר, תרפ"ו [1926].
חותמות האדמו"ר רבי "משה מאיר לייפער" מירושלים.
• ספר שו"ת ברכת יעקב, בארבעת חלקי שו"ע, מאת רבי יעקב יוקל הירש. לבוב (למברג), תרל"ט 1879.
בדף השער חותמת האדמו"ר יוסף פאנעט מדעעש. האדמו"ר רבי יוסף פאנעט (תרנ"ה-תשכ"ב), בנו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש בעל "כנסת יחזקאל". משנת תרפ"ט אב"ד וראש ישיבה באילונדא (טרנסילבניה). לאחר הכיבוש הגרמני נמלט מגטו דעעש לרומניה יחד עם תשעה מילדיו וכך שרדו. לאחר המלחמה חזר לדעעש לקומם את ההריסות, ולאחר מכן היגר לארצות הברית. התיישב בברוקלין, ניו-יורק, והקים מחדש את שושלת חסידות דעעש. כאבותיו, שימש כנשיא כולל אהבת ציון לעדת זיבנבירגן שבא"י.
• ספר חבל נביאים, פירושים לזמירות שבת שנכתבו על פי האר"י. וורשא, [תרמ"ג] 1882.
חותמת רבי "אברהם אבא... באהמאץ, לאדז" וחתימת-ידו: "אברהם אבא פ"ק גור". רבי אברהם אבא בומאץ' מלודז', חתנו הגדול של האדמו"ר מפילץ – רבי פנחס מנחם יוסטמן בעל ה"שפתי צדיק".
• ספר בעל שם טוב על התורה, חלק שני, שמות-דברים, חמש מגילות ומועדים. לודז', [תרצ"ח 1938]. מהדורה ראשונה.
רישום בדף השער: "חנני הש"י אברהם אבא באהמאץ, לאדז'".
• ספר פסקי תשובה, אוצר גדול מאסף פסקי שו"ת וספרים שונים, חלק ראשון, מאת רבי אברהם פיעטרקובסקי. פיעטרקוב, דפוס דוד קאפעלמאן, תרצ"ג [1933].
חותמות רבי "יהודא ארי' ליב העינא מגור" [בעל ה"ליקוטי יהודה", נכד האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת"]. בדף השער חותמת רבי יהושע פרידנזון מלאדז, ורישום בעלות של בנו ר' אליעזר גרשון פרידנזון.
22 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף של שמונה ספרים שונים, ספרי חסידות והלכה. עותקים מיוחסים של אדמו"רי בית ספינקא, רופשיץ וזידיטשוב, ושל בני משפחתם:
• ספר לקוטי מהרי"א על ילקוט שמעוני, חידושים בדרך החסידות, חלק ראשון על נביאים, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. לבוב, דפוס יעקב משולם ניק, תר"נ 1889. מהדורה ראשונה.
חותמות האדמו"ר רבי אשר ישעיה רובין, וחותמות האדמו"ר מספינקא-בני ברק רבי "נחמן כהנא – חופה"ק אדיוליא-קארילסבורג".
• ספר שתי הלחם, שאלות ותשובות מאת רבי משה חאגיז. פרמישלה, הוצאת Josef Ausschnit, דפוס זופניק קנאללער עט וואלף, תרנ"ח 1897.
- כרוך עם: ספר תוצאות חיים, הגהות ותיקונים ומראה מקומות לספר הקדוש דברי חיים, מאת רבי עקיבא הכהן ליבער. פאדגורזע אצל קראקא, תרנ"ט [1899].
בדפי השער של שני הספרים: חתימות, רישומי בעלות והקדשות עצמיות של רבי יונתן בנימין פולק מספינקא [חתן ה"אמרי יוסף"] ורבי משה פולק מספינקא [נכד ה"אמרי יוסף" מספינקא].
• ספר שערי טוהר, על הלכות נידה, עם שערי דעת, מאת רבי אברהם אינהורן. מ.-סיגעט, תרס"א [1901].
חתימה ורישום בעלות: "הק' משה פאללאק" [נכד האדמו"ר ה"אמרי יוסף" מספינקא]; רישום נוסף: "הספר הזה נתן לי זקיני הה"צ שליט"א מסאפינקא".
• ספר קיצור ראשית חכמה לרבי אליהו די וידאש. [יארוסלב, תרס"ט 1909. חסר דף השער].
חותמת רבי "אברהם אביש הורוויץ בהה"צ ממעליץ" ורישומים בכתב-ידו. הרה"צ מספינקא רבי אברהם אביש (אביש'ל) הורוויץ אב"ד קראהלי (תרנ"ז-נספה בשואה תש"ד), בנו של האדמו"ר רבי נפתלי הורוויץ ממעליץ (תר"ה-תשרי תרע"ו) וחתנו של האדמו"ר מספינקא רבי יצחק אייזיק ווייס (תרל"ה-תש"ד, אנצי' לחסידות עמ' שעט-שפ), בעל ה"חקל יצחק". בזמן מלחמת העולם הראשונה מילא את מקום חמיו כאב"ד ספינקא.
• ספר דברי משה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת הגה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (תלמיד הבעש"ט). זולקווא, [תרכ"ה] 1865.
רישומים בדף המגן וחתימה של רבי "אפרים אליעזר בהרב שלום הכהן" – האדמו"ר מסאמבור רבי אפרים אליעזר הכהן יאלעס מפילדלפיה (תרנ"א- תשמ"ט 1890-1988).
• ספר טבח והכן, דיני שחיטות ובדיקות, מאת רבי יוסף חיים קרא. ווילנא, תרנ"ד 1894.
חותמות רבי "אברהם אייזען דמו"ץ פה פאדהייץ"; וחותמות האדמו"ר רבי "יהושיע העשיל אייכענשטיין אבדק"ק חאדארוב" [האדמו"ר רבי יהושע העשיל אייכנשטיין מחודורוב, היגר לארה"ב בשנת תרפ"ד והיה האדמו"ר הראשון בשיקאגו. נפטר בשנת ת"ש].
• ספר מגד שמים, על פרי מגדים הלכות יו"ד, מאת רבי משה מרדכי שטעגר. קראקא, תרנ"ה [1895].
חותמות רבי "יצחק אייזיק רבין מבני הגאה"ק א"א מו"ה מהרי"א זצ"ל מזידיטשוב", וחותמת האדמו"ר מזידיטשוב-צפת "הרב שלום אייכנשטיין" (תר"ס בערך-תשמ"ט), בעל "רב שלום", בנו וממלא-מקומו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מפרוכניק (בן האדמו"ר רבי אלכסנדר יו"ט ליפא מזידיטשוב). כיהן כאדמו"ר ברומניה, לאחר השואה כיהן כאדמו"ר בצפת ואח"כ עבר לארה"ב.
• ספר בית פנחס, קובץ חידושים בנושאים שונים ודברי מוסר, מאת רבי פנחס מקוריץ, רבי חיים מקראסנא, רבי שמואל מקאמינקא, ועוד, מאת רבי פנחס רבינוביץ. בילגורייא, תרפ"ו [1926].
חותמת רבי "אהרן במוה"רם זלל"ה ראבין רב דק"ק לאנאוויץ וואלין".
9 ספרים ב-8 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שני ספרים הכרוכים יחד: שו"ת הב"ח, לרבי יואל סירקיש מקראקא בעל "בית חדש". פרנקפורט דמיין, דפוס יאהן וואושט, [תנ"ז 1697]. מהדורה ראשונה; שו"ת עבודת הגרשוני, מאת רבי גרשון אשכנזי אב"ד ניקלשבורג והמדינה. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאן וואושט, [תנ"ט 1699]. מהדורה ראשונה.
העותק של רבי אברהם דנציג בעל ה"חיי אדם". בשולי השער הראשון (של שו"ת הב"ח), מופיע רישום בעלות בכתב ידו וחתימתו של ה"חיי אדם": "שייך לאדמ"ו המאור הגדול החריף והבקי מה"ר משה [מייזלש?], יו'[ם] ב' יו"ד אייר תקךהל [תקכ"ה לפ"ק] בברלין – הק' אבר"ם הואברהם מדנציג" (רישום דומה מימי צעירותו בעיר ברלין, מופיע בשער ספר אחר שהופיע בעבר במכירת "קדם", קטלוג 51, פריט 121. שם מופיע הכיתוב: "שייך לאדמ"ו המאה"ג הגאון מה"ו משה מייזל שי', יום ב' ג' ניסן תקכ"ה ברלין, הק' אבר"ם הואברהם מדנציג").
רישומים וחתימות נוספות בשער שו"ת הב"ח, בהן חתימת רבי "משה חיים ווייס" מקליינווארדיין [בעל ה"ברית משה" על הסמ"ג; נפטר תרפ"ב]; בשולי הספר מעט רישומים וסימונים בכתב ידו של רבי משה חיים ווייס.
בדף קה/2 בשו"ת הב"ח: הגהה למדנית ארוכה, חתומה על ידי הכותב "הק' משה מייזלש אב"ד ווייסליץ".
כמעט ואין בידינו פרטים על הגאון רבי משה מייזליש אב"ד וייסליץ (כיום: וישלצה, Wiślica, בדרום-מערב פולין). ידוע כי חיבר ספר "פרי עץ הדעת" על שולחן ערוך יורה דעה, שנותר בכתב-יד. הגה"ק רבי צבי הירש ממונקאטש בספרו "דרכי תשובה" הלכות שחיטה וטריפות, הביא דברים רבים מכתב-יד זה, אך כנראה שהוא אבד בצוק העתים (ראה: אגרות שפירין השלם, ניו יורק תשע"ט, עמ' קכ).
הגאון רבי אברהם מדאנציג בעל ה"חיי אדם" (תק"ח-תקפ"א), מגדולי דורו, תלמיד-חבר ומחותנו של הגר"א מווילנא, ומחברם של ספרי יסוד בהלכה, "חיי אדם", "נשמת אדם", "חכמת אדם" ועוד. נולד בעיר דנציג לאביו רבי יחיאל מיכל (וזה פשר חתימתו הידועה "אברהם בר"מ מדנציג", או בנוסח שלפנינו "אבר"ם [=אברהם בן רבי מיכל] הוא אברהם מדנציג"]. בצעירותו נסע ללמוד בפראג והיה שם תלמידם של ה"נודע ביהודה" וגאוני פראג. מהעותק שלפנינו מתברר כי בשנת תקכ"ה הוא שהה בעיר ברלין, ושם פגש את הגאון רבי משה מייזליש אב"ד וייסליץ. מהתארים שבו מכנהו ה"חיי אדם" ניתן לשער שאף למד תורה מפיו.
לאחר נישואיו התיישב בווילנא, שם הסתופף בצל חכמי העיר ובצלו של הגר"א מווילנא, ונשא ונתן עמו בדברי תורה. בהמשך הפך למחותנו, כאשר בנו נשא את נכדת הגר"א. בספרו "חיי אדם" הביא רבות מדברי הגר"א, אך במספר מקומות חלק עליו. הדבר הביא עליו תרעומת, ועל כן נמנע להביא מדברי הגר"א ב"חכמת אדם" בכדי לא לחלוק על דבריו בפומבי.
עסק במסחר, אולם עשה תורתו קבע ועיקר. היה ממנהיגי קהילת ווילנא, וכפי שמעיד על עצמו לא זזה הוראה מתוך ביתו ולא נעשה דבר בווילנא בלי הסכמתו. רק לעת זקנותו, בשל קשיי פרנסה, הסכים לקבל על עצמו באופן רשמי את עול ההוראה בווילנא. עמד בקשרים אמיצים עם גדולי דורו. הגאון רבי חיים מוולוז'ין, הגאון רבי יעקב מליסא בעל חוות דעת והגאון רבי מאיר פוזנר בעל "בית מאיר".
ספריו ה"חיי אדם" וה"חכמת אדם" נתקבלו בכל תפוצות ישראל כספרי יסוד בפסיקת ההלכה, עוד בימי-חייו, בדור דעה של גאונים וחכמים, דורו של הגר"א מווילנא, וכפי שהוא כותב בעצמו בהקדמה למהדורה השנייה של ספרו חיי אדם. על ההצלחה תעיד העובדה שבקהילות בכל רחבי ליטא ורוסיה הוקמו "חברות חיי אדם", ללימוד הספר בצוותא. חברות אלו החלו כבר בחיי המחבר, וכפי שמעיד עליו ידידו רבי חיים מוולוז'ין: "גברא דמריה סייעיה... שנתקבל ספרו חיי אדם... ונתפשט בכל גבול ישראל".
ספריו הפכו לספרי הפסיקה העיקריים בליטא, עד זמנו של ה"משנה ברורה" המביאו בכל מקום וסומך על דבריו כבעלי משקל גדול בפסיקה. גם מחוץ לגבולות ליטא הפכו ספריו לספרי יסוד. כך לדוגמה, מובא בשם ה"חתם סופר" שאמר כי מורי הוראה יכולים לסמוך על הוראתו כשאין להם פנאי לעיין בעצמם במקורות ההלכה. ואכן, רבים מגדולי הפוסקים בדורו ובדורות שאחריו הרבו להביא את דבריו ולדון בהם, ולהתחשב בדעתו בפסיקת ההלכה. ה"חיי אדם" כתב גם פיוטים ותפילות, ביניהם נתקבלה בקהילות ישראל ה"תפילה זכה" שנאמרת בפתחו של יום הכיפורים. שנות חייו היו שבעים ושלוש כמספר שם ספרו "חיי אדם".
[6], קו, [2] דף; [4], צד, [4] דף (מספור דפים משובש). 31 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים ועובש. בלאי וקרעים. דפים מנותקים ורופפים. סימני עש. כריכה ישנה, בלוייה מאד וללא שדרה.
העותק של רבי משה האמיל סג"ל אב"ד בייארסדורף ומדינת ביירויט, בנה של גליקל מהמלין. בשער מופיע רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו: "גם בזה חנני אלהי' ובאתי על החתום ביום ו' עש"ק כ"ב אלול תק"ב ל'[פ"ק] פה פ"ד [=פיירשדורף] נאו'[ם] משה סג"ל האמיל חונה פה ק"ק פייארשדארף והמדינה ברייט יע"א תק"ב ל'".
רבי משה האמיל סג"ל נשא בשנת ת"ס אשה בקהילת בייארסדורף (Baiersdorf) והחל לכהן כרב במקום. מאוחר יותר נתמנה לרב המדינה במדינת ביירויט (Bayreuth), בה נכללה בייארסדורף. רבי משה האמיל היה בנה של מרת גליקל האמיל, הידועה גם כ"גליקל מהמלין". גליקל נתפרסמה בזכות יומן הזכרונות שלה, שהחל מן המאה ה-19 נדפס במהדורות רבות ובתרגומים לשפות שונות, והפך אותה לדמות היסטורית ידועה ואת יומנה לאחת מן התעודות ההיסטוריות החשובות שנותרו מזמנה. יומנה של גליקל נשמר בזכות העתקות שעשה בנה רבי משה, ועל פיהן יצא לאור. רבי משה מוזכר מספר פעמים בזיכרונותיה של אימו. בין היתר היא מספרת, כי שלחה אותו ללמוד בקלויז בפרנקפורט, וכן מתארת את האופן שבו השתדך עם בתו של רבי שמשון מבייארסדורף ואת חתונתו.
קסג דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בהם כתמי שעוה). סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. רישומים בודדים בכתב-יד. הספר נחצה לשניים בשדרתו. כריכה ישנה, עם פגמים.