אוסף ספרים גדול ומגוון, הכולל ספרים אודות רבנים ותולדותיהם, הספדים על רבנים, ספרי פולמוס וספרי קהילות – הקשורים ברובם ליהדות הונגריה. [אחד מן הספרים נדפס בהונגריה בשנת תש"ב, בתקופת מלחמת העולם השנייה]:
• ספר אבני בית היוצר, חלק ראשון, ציטוט כתובות החרוטות על קברי צדיקים בפרשבורג, וחלק שני תולדות צדיקים וגאונים בקהילת פרשבורג, מאת רבי יצחק ווייס. פאקש, דפוס מאיר סג"ל ראזענבוים, תר"ס [1900].
• ספר זכרון יהודא, מאת רבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר [מהר"ם א"ש] – תולדות, צוואות והנהגות ישרות של רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר אביו של המחבר, ובנו רבי יהודה א"ש אחיו של המחבר, וכן חידושים בהלכה ואגדה מאת המחבר, אביו ואחיו הנ"ל וגיסו רבי צבי ווייס. מונקאטש, דפוס קאהן עט קליין, תר"ס 1900.
- כרוך עם שני ספרים (לפניו): פירוש מגלת אסתר, להרב רבי יוסף בן ר' יוסף נחמיאש זצ"ל, נדפס על פי כתב-יד בידי רבי משה אריה במברגר. פראנקפורט דמיין, דפוס אלימלך סלאבאטצקי, תרנ"א [1891]; קונטרס מציצה, קובץ מש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים בעניין המציצה, מאת רבי משה ליב יוסף שלזינגר. פרעשבורג, דפוס אברהם אלקלעי ובנו, [תר"ס 1900].
• קונטרס דרך נש"ר (חוברת קמא), תשובה ברורה להלכה ולמעשה אודות מין עופות החדשות שמקורם ממדינת הצרפת, מאת רבי נטע שלמה שליססעל. קליינווארדיין, ללא שם מדפיס, תרצ"ד [1934].
• קונטרס ההקדמות והמבוא, לספר פרקי רבי אליעזר הגדול, עם ביאור מאת רבי דוד לוריא מבוחאב ישן – הרד"ל, עם קונטרס בית צדיק לתולדות הרד"ל, וקונטרס מבוא לפרקי דרבי אליעזר, מאת רבי שמואל לוריא. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרמ"ד 1884.
• מפנקסי הקהל בקראקא לקורות ישראל וחכמיו, רבניו ומנהיגיו בפולניא בכלל ובקראקא בפרט, מאת פ. ה. וועטשטיין. ברעסלויא, דפוס ש. שאטטלענדער, [תרס"א 1901]. בראש השער חתימה (קצוצה) של הגאון רבי משה חיים ווייס מקליינורדיין [בעל ה"ברית משה" על הסמ"ג; נפטר תרפ"ב].
• רבי עזריה פיגו, בעל "בינה לעתים" ו"גדולי תרומה", תולדותיו, מאורעות חייו, פעולותיו הספרותיים ויחוסו לרוח זמנו ורבני דורו, מאת אבא אפפעלבוים רישא. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרס"ז [1907].
• ספר בית נאמן, שו"ת מאת האון רבי יצחק משה פערלס, עם תולדות חיי המחבר, מאת נכדו רבי אברהם צבי פערלס מפעטש. מאראמאראש-סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ז [1907]. תיקונים בכתב-יד
• ספר תולדות משפחת ראזענטהאל, מאת רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד. בודאפעשט, דפוס האחים קאטצבורג, תרפ"א [1921].
• דביר הבית, "דרשה מפוארה על דבר חנוכת בית תפלה הנבנה ביקר מקהל עדת ישורון ק"ק אובן ישן יע"א". בודאפעשט, דפוס משלם (זלמן) קאטצבורג, תרצ"א [1931]. מהדורה שנייה, עם "זכרון מהר"ם מינץ". שני עותקים, ללא פורטרט המחבר.
• ספר זכרון בנימין, הספד על רבי בנימין פוקס אב"ד אראדעא, עם קונטרס אמתחת בנימין, מאת רבי יוסף הכהן שווארטץ. אראדעא (גרוסוורדיין), דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תרצ"ו 1936]. חותמות רבי ישראל וועלץ דומ"צ בבודפסט.
• ספר שלשלת זהב, מכיל קורות חיי שלשלת רועי ישראל, רבי בנימין וואלף פוקס, בנו רבי משה צבי פוקס אב"ד גרוסוורדיין, ובנו רבי בנימין פוקס אב"ד גרוסוורדיין, מאת רבי שמואל זאב גאלדמאנן. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ב [1942].
• ספר זכרון אלעזר, דרשות ואגדות, קורות ותולדות הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "שמן רקח", יוצא לאור לכבוד שנת המאה לפטירתו, מאת נכדו רבי מנחם מענדל גליק. מישקאלץ, דפוס בנימין פריעדמאן, תרצ"ז 1937.
13 ספרים וחוברות (ושני ספרים נוספים). גודל ומצב משתנים. מעטפות מודפסות. חלקם עם כריכות ישנות ובלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בארבעה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.

סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת חלק בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת חלק במדבר וחלק דברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".

המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא.

בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.

סט בארבעה כרכים. בראשית: [1], קיז דף. שמות-ויקרא: צ; מב דף. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב, [1] דף. 23-24 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים, כרך ראשון במצב טוב-בינוני, יתר הכרכים במצב בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים במספר מקומות. עקבות רטיבות בכרך השני. בלאי בחלק מהדפים. קרעים וקרעים חסרים, כולל קרעים בדף השער של הכרך הרביעי, עם פגיעות במסגרת השער, ופגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בנייר-דבק. סימני עש במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).

ספר תולדות אדם, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת הגאון הקדוש רבי משה דוד אשכנזי. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ה 1845].

עותק מיוחס שהיה ברשותם של כמה מרבני הונגריה החשובים, עם חתימות ורישומי בעלות (בשער ובדפים נוספים) המלמדים על גלגוליו של הספר: תחילה היה ברשות רבי אלעזר פירשט אב"ד דינדיש, ממנו הגיע אל רבי אברהם אשי הירשלר מפרשבורג, וממנו אל רבי אברהם חייא הירש רב"ד סערעד (תלמיד החת"ס). לאחר מכן הגיע הספר אל רבי עקיבא פישער אב"ד טעטה (תלמיד החת"ס), דרך בנו רבי צבי הירש פישר אב"ד ויינערן (דעווא-וואניא) שהיה חתן דודו רבי אברהם חייא הנ"ל, ואל אחיו רבי עמרם פישער אב"ד יינק (חתן רבי אליעזר זוסמאן סופר).
בדפי הספר הגהות משני כותבים.

מחבר הספר, הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא-צפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש) בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמור"ים מסאטמר-סיגט ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו שלפנינו בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כותב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, וכיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.

[2], קמב דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות גדולים בחלק מהדפים. בלאי רב וקמטים. קרעים בשולי מספר דפים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 33.

אוסף מספרי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב":

• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלק א – למברג (לבוב), יעקב משולם ניק ו-U. W. Salat, תרמ"ב 1881; חלק ב – מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרמ"ג 1883. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים. החלק השני נכרך לפני החלק הראשון. חסר דף קנז בחלק השני.
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלקו השני של הספר יצא לאור ימים ספורים קודם הסתלקותו, בחודש אלול תרמ"ג, ובשעה שהובא הספר החדש אל מיטת חוליו, נשקו מכל צד, "ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו" – ראה להלן. ספר זה נערך והובא לדפוס על ידי נכדו בן-בתו, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, המספר בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (למברג, תרמ"ה): "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה..." (ראה גם בהקדמת רבי משה דוד טייטלבוים לספר "ישמח משה", מהדורת סיגט תרנ"ח).
שם המחבר אינו נזכר בשער (כמו בספרו הקודם "ייטב לב"), אלא נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"].
מאמרים ודרשות על דרך החסידות למועדי השנה: חלק א – לראש השנה, שבת תשובה, י"ג מדות ויום העשור, סוכות וחנוכה, וחלק ב – לימי שובבים, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח, שבועות, ימי בין המצרים, ט"ו באב וחודש אלול.
חתימות בדפי השער: "ישראל ראזענפעלד".

• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, מאיר יהודא קטינא, [תרע"ב] 1912. מהדורה שנייה. שני חלקים בשני כרכים. חסר הדף האחרון בכרך השני, עם לוח הטעות והתיקון.
מהדורה שנייה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב כי החליט להזכיר את שם המחבר, על אף שבמהדורה הראשונה הוא לא היה מפורש.

• ספר רב טוב לבית ישראל, ביאורים על התורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" אב"ד סיגט. לבוב (למברג), דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס (ראה לעיל).
בדף האחרון נדפסו שתי אגרות מאת המחבר: "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויין נסך".

• ספר שאלות ותשובות אבני צדק, חלק ראשון על או"ח ויו"ד, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל "ייטב לב"). לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרמ"ה 1885. מהדורה ראשונה. חסרים שני דפי המפתחות, לאחר דף השער.
חותמות: "שמואל ברוך גוטטמאנן שו"ב וש"ץ גראס-ווארדיין ומגיד דחברה שיעור".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ.

בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש.

בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

5 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות במרבית הכרכים.

מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם אהרן טייטלבוים מקולבסוב. קאלבאסוב, יום ב' שמיני [י"ב ניסן] תרס"א [1901].

מצדה השנייה של הגלויה חותמתו: "אברהם אהרן טייטלבוים אבדק"ק קאלבסוב...". נשלח אל הנגיד רבי מרדכי פרידמן מטיסא-לוק (Tiszalök). בדבריו הוא מתייחס לאבחנה וההוראות שקיבל ר' מרדכי מ"הרופא המפורסם בוויען": "בקראתי כתב ידו שב"ה בא לביתו בשלום בלי מכשול וגם כתב הלשון שאמר לו הרופא המפורסם בוויען, הרגשתי בנפשי תענוג גדול אשר אין להעלות על הכתב, ע"כ נא ונא חוס ורחם על נפשו ועל נפשות ביתו שלא לעבור על דבריו ושמור נפשך עד מאוד לקיים המ"ע ושמרתם לנפשותיכם, ואל ינהג בחג הבע"ל בחומרות שונות הן לעניין מצה שח"ו והן בשאר ענינים...". האדמו"ר מבקש למסור "לידידנו הח' אברהם בן רחל... כי החי'[ה] אותי על למאוד, והשי"ת ירחם עליו וישלח עזרתו מקודש בכל ענינים שבכל אשר יפנה יצליח...". בחתימת המכתב, האדמו"ר כותב ומברך: "...ידידו דוש"ת באהבה רבה ומצפה לשמוע ממנו תמיד ב"ט [בשורות טובות] ומעתיר בעדנ"ה [בעד נפשו הרמה] ותקבלו כולם חג הבע"ל בדיצות וכשרות ובשמחה הק' אברהם אהרן טייטלבוים...".

האדמו"ר רבי אברהם אהרן טייטלבוים (תקצ"ד-תר"ע), בן האדמו"ר בעל "ייטב לב". בילדותו עוד זכה להכיר את סבו האדמו"ר בעל "ישמח משה" מאוהעל. חתנו של האדמו"ר רבי יחיאל רובין מקולבסוב, וממלא מקומו כרב ואדמו"ר בעיר. חסידים רבים היו נוהרים לחצרו בעיר קולבסוב. היה מחונן בקול נעים ותפילותיו היו נערכות ברגש רב. צוואתו המעניינת נדפסה בספר "מספד מר" (לבוב, תרע"א).

גלויית דואר, 9X14 ס"מ. מצב טוב.