אוסף גדול של ספרי הלכה, שו"ת וחידושים מספריית ישיבת "חכמי לובלין". בכל הספרים מופיעות חותמות הספרייה, ולעתים מופיעים רישומים שונים של הספרייה, חתימות וחותמות בעלים קודמים ותורמים לספריית הישיבה.

• ספר שמחת יום טוב, על מסכת ביצה, מאת המהרא"ל צינץ. וורשא, דפוס אביגדור בן יואל Lebenssohn, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה. חותמת של רבי "אברהם יצחק הלוי בלייווייס מו"צ בריסק-דליטא", וחתימות רבי "צבי הירש הלוי בלייווייס".
• ספר חידושי אריה דבי עילאי, על חמישה מסכתות (קידושין, יומא, מנחות, קנים ונדה), מאת הגה"ק רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד וישניצא והגליל (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל). פרעמישלא (פשמישל), דפוס חיים אהרן זאפניק וחיים קנאללער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. הסכמות חשובי אדמו"רי ורבני הדור – ה"דברי יחזקאל" משינאווא, ה"ייטב לב" מסיגט, רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, ועוד. חותמת בדף השער: "שמואל דוד ב"ר יוסף זאלבערג, ווארשא" (שמו מופיע ברשימת שמות המנויים שבסוף הספר).
• ספר חידושי הרמב"ן על מסכת גיטין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1879. חותמת "אברהם הענוך ברילל, פיעטרקוב", ורישום בעלות שלו: "קטן וצעיר... אברהם העניך בריל מפ"ק טשענסטחוב יע"א...". חתימה נוספת: "משה פראמער סאסנאוויץ" (אולי הוא בנו של רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, ראש ישיבה ביח"ל; בנו משה היה מבחורי הישיבה ונספה בשואה).
• ספר שם משמעון, חידושים על הש"ס, מאת רבי שמעון שטרן אב"ד דאמבראווא. לבוב (למברג), דפוס אורי זאב סאלאט, תר"ל 1870.
• ספר איגרא רמה, חלק ראשון, חידושם על הש"ס ושו"ת מאת רבי משולם איגרא. לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat ויעקב משולם ניק, תרל"ג 1873. חתימות, בהן חתימת רבי "שלמה ליב שטערען מדאברין", ורישום בעלות וחתימה (בדף א) של "שלמה בלאמ"ו כמ"ר צבי יהודא הכהן זילבערשטיין".
• ספר פתגמין קדישין, ליקוטים מגדולי החסידות. וורשא, [דפוסA. Gins , תרמ"ו] 1886.
• ספר בית דוד, הנקרא בשם חידושי הרד"ח על מסכת גיטין, מאת רבי דוד יצחק ברומברג מפיעטרקוב, חתן האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש מקראקא, בעל מאור ושמש. פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, תרס"ו 1906.
• ספר שאלות ותשובות בכורי שלמה, מאת רבי שלמה אברהם רזעכטע מאזארקאוו. חלק ראשון. פיעטרקוב, [תרנ"ד] 1894. חותמת "יהודא יוסף דאנציגער, בענדין".
• ספר שו"ת בכורי שלמה, חלק שני, מאת רבי שלמה אברהם רזעכטע מאזארקאוו. וורשא, דפוס "Nowozetgraf", תרצ"א 1931.
• ספר עמק יהושע אחרון, לקט חבורים וחידושים ממחברים שונים, בעריכת רבי יהושע אלטר ווילדמאן. וורשא, [תרע"ג 1912].
• ספר שו"ת שי למורא, מאת רבי משה יואל הגרמן, אב"ד טשיזאווע וזארנאווצע. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרע"ב 1911. רישום בעלות: "שייך לי לשמי צבי מאיר ליבערמאן".
• ספר עמק אברהם, על הלכות שחיטה וכיסוי הדם, מאת רבי אברהם ירחמיאל ברומברג. בילגורייא, דפוס נתן נטע קראנענבערג, [תרע"ב] 1913. בדף השער חתימת וחותמת המחבר ([תרל"ז-נספה בשואה; אב"ד פרלוב ולענטשנא, חתן רבי אלימלך רובינשטיין אב"ד ראחוב]).
• ספר פתח האהל, ביאורים על מסכת אהלות והלכות טומאת הכהנים, מאת רבי חיים משולם קויפמאן הכהן, אב"ד גאסטינין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ושותפו, תרס"ב 1901.
• ספר קול הרמ"ז, פירוש על רש"י ותוספות ורא"ש שבמסכת נדרים, מאת רבי מרדכי זאב ברמן אב"ד דראהאביטש. סאניק, דפוס מנחם מענדיל מושעל, [תרע"ב] 1912. רישום בעלות של "נתן דוד אפענשטיין", וחותמת עם מילוי בכתב-יד, שתרם את הספר לישיבת חכמי לובלין.
• ספר ישועת דוד, על חושן משפט, חלק ראשון, מאת רבי דוד פוברסקי (לימים ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק). בילגורייא, דפוס נטע קראנענבערגSikora i Mylner), ווארשא), תרצ"ג 1933. מהדורה ראשונה.
• ספר שפתי שושנים, חידושים על שו"ע או"ח וליקוטי חידושים על הרמב"ם, מאת רבי יעקב מאיר יאבלונקה. בילגורייא, דפוס נטע קראנענבערג, תרצ"ו 1935.

16 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו ידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

חדושי הרב המאירי, על מסכת ביצה. ברלין, דפוס עדוארד שטיינטהאל, תרי"ט [1859]. מהדורה ראשונה.
בדף השער חותמות של הגאון רבי איצל'ה בלאזער: "יצחק בלאזער מלפנים רב בע"מ פעטערבורג"; "יצחק בלאזער מלפנים רב בעי"מ פעטערבורג פעיה"ק ירושלם תובב"א".

הגאון רבי יצחק בְּלַאזֶר – הנודע בשם ר' אִיצַלֶ'ה פֶּטֶרְבּוּרְגֶר (תקצ"ז-תרס"ז), תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. גאון מופלג מגדולי גאוני דורו. איש מוסר, אשר נודע בקדושתו. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב"ד בשנים תרכ"ב-תרל"ח. בשנת תרל"ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנא, ומשנת תר"מ עמד בראש הכולל בקובנא. לאחר תקופה התפטר אף ממשרה זו והמשיך את עבודתו בקודש כאיש פרטי. בכל תקופות אלו היה מוסר שיחות מוסר בחוג רעיו אנשי המוסר ובישיבת "כנסת ישראל" שבסלבודקה הסמוכה לקובנא. בשנת תרס"ב התכונן לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, ולשם כך מכר את ביתו ורכושו שבעיר קובנא, אך בסופו של דבר הגיע לארץ רק בשנת תרס"ד. בבואו ליפו נערכה לכבודו קבלת פנים בה הגיעו לכבודו רבים מגדולי ירושלים. לאחר בואו לירושלים התגורר ב"חצר שטרויס", יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים. מחבר ספר שו"ת "פרי יצחק", שני חלקים.

[2], עט דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר הון עשיר, פירושים וחידושים על ששה סדרי משנה, מאת המקובל רבי עמנואל חי ריקי. אמשטרדם, דפוס שלמה כ"ץ פרופס, [תצ"א 1731]. מהדורה ראשונה.

המחבר המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל "משנת חסידים", מספר בהקדמתו הראשונה שאת הספר כתב במשך שנתיים בצפת. "ויהי אחרי הדברים האלה, ירד ירדתי באניה אל הים... ועבר בים צרה עלי, כי העיר ה' רוח עועים, והביאני בדרך לא סלולה... וביד אדונים קשים סוגרתי, הלא זה הוא עם נבל בני ברבריאה, ויגזלו כל אשר לי... וזה חלקי מכל עמלי, זה ספר אשר הצלתיו מפי הארי, מבין שאר הספרים שגזלו ולקחו ממני, כמעט דרך נס...". בדברי הסיום של הספר הוא כותב: "אודה ה' מאד... שהחיינו וקיימנו והגענו למקו' הזה... צפ"ת תוב"ב עם אשתי ובני להתיצב פה על התורה ועל העבודה בארץ הקדושה הזאת המחכימת פתי באוירה הזך והנקי...".

ספר זה כולל בסופו שני דפים ובהם שני שירים שחיבר רבי עמנואל חי ריקי, "מה טוב הוא ומה נעים כי ישבו אחים יחדיו" ו"עד יום חולין מעיד בנו", עם תווי הנגינה של שני השירים. לפי מסורת חסידי חב"ד, האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש הלחין את הניגון החב"די הידוע בשם "לכתחילה אריבער" כאשר קרא בתוים אלה שלפנינו, וניגון זה מתכתב עם השיר המקורי של רבי עמנואל חי ריקי. בנוסף, מייחסת המסורת החב"דית את הניגון הזה למורשתו של האר"י, בהסתמך על כך שרבי עמנואל חי ריקי היה מגדולי המקובלים ומעתיקי תורת הקבלה של האר"י (על כך ראה בהרחבה מאמרו של פרופסור אדוין סרוסי, 'לכתחילה אריבער': גלגולו של ניגון איטלקי אל מסורת חב"ד ואל הפייטנות המזרחית, בתוך: בלוג עונג שבת מאת פרופסור דוד אסף, 14 ספטמבר 2018).

[2], קסח, [2] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. בלאי קל. קרעים ופגמים קטנים בשולי חלק מהדפים. כריכת עור עתיקה, עם פגמים ובלאי וקרע חסר בראש השדרה.