ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד, חלק ראשון, מאת המקובל הירושלמי רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, [תרמ"א 1881].

הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין (תקצ"ב-תרס"ח), מתלמידי האדמו"ר "השרף" מקוצק ומתלמידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. עלה לירושלים בשנת תרכ"ח, לאחר פטירת רבותיו האדמו"ר מקוצק, האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרי"מ" והאדמו"ר בעל "צמח צדק". מאז בואו לירושלים עסק רבות בתורת המקדש, ובספריו עורר לקיום מצוות שמירת המקדש. היה שוכר "שומרים" ששמרו לכבוד המקדש, והיה מדליק נרות רבים לכבוד ה' בכותל המערבי. כמו כן חידש את הדלקת נר-התמיד בקבר שמעון הצדיק. נודע כבעל מופת ובספריו אף מעיד בעצמו על ישועות וניסים שהתרחשו אצלו בכותל המערבי ובקבר שמעון הצדיק. בספריו "משכנות לאביר יעקב" (שנדפסו חלקים-חלקים בין השנים תר"ל-תרס"ו) בלולים יחד חידושים על מסכת תמיד, מסכת יומא ומסכת פסחים, ענייני שמירת המקדש ודרושי קבלה.

[4], ג-נט דף. 33.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בשוליים התחתונים של מספר דפים. כריכת עור חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו בראש ספר זה שני דפים נוספים, שאינם נמצאים בעותק שלפנינו, עם דף שער דומה "ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד", ובו פרט השנה של תרמ"ח. ש' הלוי רשמה דפים אלו כחיבור נפרד (ראה: ש' הלוי, מס' 626).

דרכו של רבי מעשיל גלבשטיין הייתה להדפיס את ספריו קונטרסים קונטרסים. בדרך כלל, התאריכים המצוינים בשערי הספרים הם תאריכי השלמת הספרים. לעתים שלח רבי מעשיל גלבשטיין את הקונטרסים הראשונים שהדפיס לרחבי העולם, כדוגמאות לקראת הדפסת החיבור בשלמותו. בחלק מהעותקים השתמש בקונטרסי הדוגמא וצירף אותם לקונטרסי ההמשך שהדפיס לחיבור, אך בחלקם הדפיס מחדש גם את הקונטרסים הראשונים. זו הסיבה להבדלים הטיפוגרפיים הרבים בין העותקים של ספריו השונים.
ש' הלוי, מס' 373.

קונטרס שנת השבע, עם באר שבע, הלכות שביעית ודיני שמיטת קרקעות וכספים, מאת רבי משה נחמיה כהניו. ירושלם, דפוס יואל משה שאלאמאן (סלומון), תרמ"א [1881].

בהערה בדף לא/1, כותב המחבר כי בעקבות אסון פטירת בנו בדמי ימיו, שפקד אותו בעיצומו של סידור הספר להדפסה, הוצרך להוציא את חיבורו בקיצור ובהשמטות רבות, במאה עותקים בלבד (עקב מחסור כספי).

לב דף. חסרים דפים לג-לד. 18.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף (עם שיקומים במילוי נייר בדף האחרון). כריכה חדשה.

ללא דפים לג-לד של "זכרון יוסף", בהם נדפסו דברי הספד של המחבר על בנו, רבי יוסף חיים אלי', שנפטר כבן שלושים בט"ז תמוז תרמ"א, וקינה שכתב בן זה, על פטירת הצעיר אהרן זבלון בן שמואל בער, שנפטר בכ"ה באייר תרל"ט.

ש' הלוי, מס' 382.

ספר חיים מירושלים, דרשות לזמנים שונים וליקוטים על פרשיות התורה (בראשית-פנחס), מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, דפוס אג"ן ושותפו, ע"י מנהל בית הדפוס ר' שמואל הלוי צוקערמאן, [תרמ"ב 1882].
בסופו של הספר, לאחר הליקוטים על פרשות בראשית-פנחס, מופיעים מספר דפים עם "מאמרים נפרדים", ולאחר מכן מפתחות לספר בשם "שערי ירושלם", מאת רבי צדיק טאראבולוס, בן בתו של המחבר.

[4], 212, 302-233, [14] עמ'. 23.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימן עש בדפים הראשונים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, עם שדרת עור. בלאי ופגמים בכריכה.

במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [16] עמ' בסוף הספר, אך גם אצל ש' הלוי וגם בעותק הסרוק באוצר החכמה [14] עמ' בלבד, כמו בעותק שלפנינו.
ש' הלוי, מס' 397.

ספר קול נהי מציון, חרמות ואזהרות נגד רבי עזריאל הילדסהיימר, בעריכת רבי עקיבא יוסף שלזינגר. ירושלים, [דפוס שמעלקע יוסף שמער וגיסו יצחק גאשצינני, תרל"ב 1872].
קובץ חרמות ואזהרות נגד רבי עזריאל הילדסהיימר, בעקבות קריאתו לייסד בירושלים בתי ספר ובתי יתומים בהם ילמדו מקצועות חול ("לומדי חצוניות"; דבריו נדפסו ב"קול קורא", בשבועון דער איזראעליט Der Israelit). על המודעות השונות חתומים 113 רבנים.
עורך החוברת, רבי עקיבא יוסף שלזינגר, רמז לשמו בדף ח/2: "אמר המסדר העי"ש".

[1], ח, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בשוליים הפנימיים של מספר דפים, משוקמים בנייר-דבק. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. הדבקת נייר בשוליים התחתונים של הדף האחרון (דף זה הושלם כפי הנראה מעותק אחר). רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 181.

ספר בית יוסף חדש, חידושי תורה בהלכה ובאגדה, תוכחת מוסר ועניינים ציבוריים, מאת הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי". ירושלים, [תרל"ה-תרמ"א 1875-1881].

הספר נדפס בין השנים תרל"ה-תרמ"א, בשני בתי דפוס. ההדפסה החלה בדפוסו של רבי יואל משה סלומון, אשר סירב להמשיך בהדפסה לאחר שעיין בתוכנו הפולמוסי של הספר. המשך ההדפסה נעשה בדפוס "העברי" [של רבי יצחק גאשצינני]. חלקים מהספר הופצו טרם סיום ההדפסה, ומכאן ההבדלים הרבים בין עותקי הספר.
בעותק שלפנינו שני דפי שער (שער בנוסח מקוצר ושער בנוסח ארוך; השער בנוסח המקוצר כרוך בראש הספר, והשער בנוסח הארוך כרוך לאחר דף י). שערים אלה אינם מופיעים בכל העותקים. לאחר השער המקוצר, נמצא דף עם מכתב "קול ברמה" הכולל הודעה אישית בסופו ממחבר הספר, ולאחר השער בנוסח הארוך, נמצא דף עם מאמר "קול מבשר".
בסופו של הספר נמצאים [15] דפי מפתחות והקדמות שאינם נמצאים ברוב העותקים, ובהם מכתבי הסכמות ותמיכה ברע"י שלזינגר מאת רבנים מירושלים, צפת וחברון, ומפתחות מפורטים לספר.
העותק שלפנינו כולל גם את דפים ז-ט החסרים בעותקים רבים (בדפים אלו של "פסק בית דין" נגד הרפורמים, מגנה המחבר את רבני הונגריה החרדים מ"נוסח אשכנז", הנושאים דרשות בשפה הגרמנית וההונגרית ולא בשפת היידיש). כמו כן נמצאים הדפים האחרונים, קיט-קכד: "בדק הבית" – השמטות והוספות שנדפסו בשנת תרמ"א.
כמו כן, בעותק שלפנינו, לאחר דף קכד ולפני [15] דפי המפתחות וההקדמות, נכרך דף נוסף שאינו ממוספר (מעט פגום), עם "מכתב גלוי" מאת רבי יהודה ליביש אורנשטין, אב"ד מקהלות האשכנזים (עם חותמתו), ועם "מכתב תעודה" מאת רבי אהרן משה פירירא. שני הכותבים מגינים על רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מפני ראשי כולל אונגארן שהחרימו את ספרו. מעבר לדף, תחת הכותרת "צעקה הנערה בעיר הקודש", נדפסו דברים נוספים מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר. דף זה נזכר אצל ש' הלוי על סמך אזכור שלו בספר "שומר ישראל" שיצא כנגד המחבר, אך ש' הלוי מציינת שלא מצאה דף זה בכל עותקי הספר שראתה (במפעל הביבליוגרפיה נרשם דף זה ברשומה נפרדת). בראש הדף שלפנינו, נוספו בכתב-יד המילים "על בנין הבית" (כנראה בתגובה לקונטרס "ניתוץ הבית"), שנוספו גם בדף המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

המחבר, הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש" יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים ("ניתוץ הבית" ועוד), במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו. פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים, וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בעניין הספר. רבו של המחבר, רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים", שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש, תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש": "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו, ומי יודע ויבין זאת, עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים (שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל").
מתנגדיו, שלא בחלו באמצעים, פרסמו בהמשך הפולמוס קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל" (ראו פריט 204), ובו טענות רבות נגד המחבר, ביניהן: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל לשאת אשה שניה; ב. שהוא מתיימר להיות משיח; ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון (טענה כוזבת; כאמור, הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני); ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף, ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה" למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל [הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו, שהסירו את החרם. מעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.

[2], ב-י, [2], יא-קכד, [16] דף. 28 ס"מ. חלק מהדפים נדפסו על נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. כתם דיו כהה בדף השער (עם הנוסח הארוך), עם חריכה קלה של הנייר. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, וקרע חסר גדול בשולי הדף הנדיר, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 231.