שלושה ספרים מאת הגה"ק רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל, תלמיד המגיד ממזריטש:

• ספר תפארת הצבי, חיבור על מסכת ביצה, וחידושים על הלכות יורה דעה. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, תקס"ג [1803]. מהדורה ראשונה.
[2], טז; כט דף. 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, בהם מספר קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. סימני עש מעטים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות במסגרת השער ובטקסט במספר מקומות. כריכת עור חדשה.

• ספר תפארת עוזיאל, דרושי חסידות על התורה, נ"ך, ואגדות חז"ל, חלק שני מתוך ספר עץ הדעת טוב. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה.
[5], ז-ח, י-נג, [1] דף. חסר דף ט. 31 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. שיקומים בנייר דבק בשולי דף השער. כריכת עור חדשה.

• ספר עץ הדעת טוב, חידושים על מסכת שבת. לבוב (למברג), דפוס U.W. Salat, [תרמ"ו] 1886. מהדורה ראשונה.

[2], כט, לא-צג דף. 31 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בדף השער ובדפים נוספים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בנייר-דבק. סימני עש קלים. כריכה חדשה.

הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשוואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). עם פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, וחבר קרוב לתלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי פנחס הורוויץ מפרנקפורט בעל ה"הפלאה" ורבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.

ספר מעיין החכמה, על חמשה חומשי תורה, נ"ך ותהלים, פרקי אבות וליקוטי חידושי אגדות, מאת האדמו"ר רבי אשר צבי המגיד מאוסטרהא. קוריץ, דפוס אברהם מדפיס, [תקע"ז 1816].

מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר, שבועות ספורים לפני פטירתו (הספר נדפס בחנוכה תקע"ז והמחבר נפטר בט"ז שבט תקע"ז). עם הסכמות האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, הכותב עליו: "הרב... המקובל איש אלוקי... בוצינא קדישא... הרב החסיד המפורסם... כי ידוע שכל דבריו נאמרו ברוח הקודש", ומברך את המסייעים בדבר ב"ברכות טוב, וישכנו בטח ושאנן עד ביאת ינון".

רבי אשר צבי מאוסטרהא (ת"ק בערך-תקע"ז), מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש. איש קדוש, חסיד ומקובל. כיהן כמגיד באוסטרהא, ונודע כאחד מגדולי האדמו"רים בדורו. הסכמותיו מופיעות על ספרי חסידות וקבלה רבים משנות התק"מ-תק"נ [בהסכמתו על ספר "מאור עיניים", סלאוויטא תקנ"ח, נכתב עליו: "הרב החסיד, איש אלוקים קדוש"]. בשנת תקס"ד עבר לעיר קוריץ, בה כיהן כאדמו"ר וכרב.
חתימות מטושטשות ופגומות בדף השער ובדף שאחריו.

[2], קטז דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בשני הדפים הראשונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט בדף השער משני צדיו ובמקומות נוספים, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של חלק מהטקסט בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספר צמח ה' לצבי, מאמרי חסידות על התורה, מאת הרה"ק רבי צבי הירש מנדבורנה. [ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ק, תקע"ח 1818 בערך]. מהדורה ראשונה.

מחבר הספר, האדמו"ר רבי צבי הירש מנדבורנה (ת"ק-תקס"ב, אנצ' לחסידות, ג, עמ' תרד-תרז), מגדולי הדור השלישי לחסידות. תלמיד המגיד ממזריטש ותלמידו המובהק של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שאמר עליו כי הוא הגדול שבתלמידיו וכי אליהו הנביא חפץ בקרבתו. בין תלמידיו היו רבי מנחם מנדל מקוסוב, רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי אברהם דוד מבוטשאטש ועוד. כתב מספר חיבורים, והתפרסם בחיבורו העיקרי "צמח ה' לצבי". ספרו "אלפא ביתא" זכה למהדורות רבות ורבי אליעזר פאפו בעל "פלא יועץ" העתיקו וצירפו לחיבורו.
רישום בכתב-יד (עפרון) בדף מ/1: "[מ]שה הלוי סגל פריד פארטיג מיקאליש".

[3], כח; קלח דף. שיבוש בסדר דפים א-ו מהספירה הראשונה. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות גדולים. בלאי קל. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה של מילים בצילום). סימני עש עם פגיעות בטקסט. דפים אחרונים יתכן והושלמו מעותק אחר. חותמת מחוקה בשפשוף בדף השער. כריכת עור חדשה.

כולל דף [3], עם ההסכמה השלישית וההשמטות מפרשיות כי תשא ושמיני, הנמצא רק בחלק מן הטפסים.
תאריך הדפוס ע"פ א' יערי, הדפוס העברי בברדיטשוב, קרית ספר, כא, תש"ד-תש"ה, עמ' 120-121. הקישוט בשער – טס של ספר תורה – סמל הדפוס של רבי ישראל ב"ק.

ספר פרי הארץ, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק. קאפוסט, דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידי בעל התניא, [תקע"ד 1814]. מהדורה ראשונה.

בספר שלפנינו נקבצו מאמריו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק, שנאמרו על ידו לאחר עלייתו לארץ ישראל בשנת תקל"ז, כשהתגורר בטבריה. בשער הספר נדפס: "וקבצן הרב המופלג בתוי"ר [בתורה ויראה] החסיד כמו' אלעזר זוסמן זלה"ה סו"ד [סופר דמתא] דארעא קדישא תובב"א, וממנו הגיע לידינו". רבי אלעזר זוסמן היה הסופר של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק, ושל כל בני חבורת החסידים שעלו בעלייה הידועה בשנת תקל"ז.

הדעות חלוקות אודות זהותו של מחבר הספר. יש אומרים כי המאמרים נכתבו ע"י התלמידים, ורובם ע"י רבי אלעזר זוסמן, שאף הכינם וערכם לדפוס (בית רבי). מאידך, מסורת מקובלת אצל חסידי סלונים כי הספר כולו נכתב ע"י רבי מנחם מנדל בעצמו, ואילו רבי אלעזר זוסמן רק ערכו והכינו לדפוס, וכן הוסיף את תיבות הפתיחה "פתח הרב" ו"שאל השואל" (יסוד המעלה, א, עמ' נט). דעתו של החוקר הרב יהושע מונדשיין ז"ל כי רבי אלעזר זוסמן "הוא שכתב את אגרות הצדיקים והחסידים מארץ הקודש, וניכר שגם את תורתו של הרמ"מ מוויטבסק בספר הקדוש פרי הארץ, וברוב מליצותיו עשאו כספר החתום כמעט" (המאסר הראשון, ירושלים תשע"ב, עמ' 222). המאמרים שנדפסו בשני הדפים הראשונים הם מתורתו של הרה"ק רבי אברהם המלאך.
ספר "פרי הארץ" הוא מהספרים העמוקים והקשים ביותר להבנה בין ספרי החסידות. בעל ה"יסוד העבודה" מסלונים אמר על מאמריו שהלוואי שיוכל להחזיק במדרגות הגבוהות שבהם לעתיד לבוא בימות המשיח ובעולם הבא. "מסורה בידינו מפי אנשי אמת שזה הספר לא ירד אף פעם משולחנו של הרה"ק מרוז'ין רבי ישראל זי"ע, והיה אומר: כל מי שיודע להבין בספר זה, הוא היודע לחבר חכמה תתאה עם חכמה עילאה" (יסוד המעלה, שם).
חסרים תשעת הדפים האחרונים, עם ליקוט מ"אגרות הקודש" – מכתבי ההדרכה בעבודת ה' שהרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק והרה"ק רבי אברהם מקאליסק כתבו מארץ ישראל, לקהל תלמידיהם שבמדינת רייסין (רוסיה הלבנה).
רישום בדף השער (בעפרון): "זה הסיפר שייך לר' פנחס מסלוצק[?]".

[2], כז דף. חסרים [9] דפים אחרונים. 19.5 ס"מ. מצב בינוני, דפים אחרונים במצב בינוני-גרוע. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט (בדפים האחרונים סימני עש קשים). קרע בדף השער וקרעים במספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר (בדף השער עם פגיעה קלה בטקסט). חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות הדפים. כריכה ישנה, שבורה ומנותקת, ללא שדרה.

אוסף מהדורות של ספר ערבי נחל, מאת הגה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה, שנדפסו בין השנים תקצ"ה-תרס"ה:

• ספר ערבי נחל, חלק ראשון ושני. סדילקוב, דפוס דוד מדפיס, [תקצ"ה] 1835. מהדורה שנייה. שני כרכים. חסר דף השער של הכרך השני, ומספר דפים נוספים בסוף הכרך. בהוצאה זו השמטות רבות מחמת הצנזורה. לפירוט ההשמטות, ראו: ח’ ליברמן, אהל רח"ל, א, ניו יורק תש"מ, עמ’ 372-373.
• ספר ערבי נחל, חלק ראשון וחלק שני. [קרוטושין? ללא שם מדפיס, תר"י 1850, בערך]. בדף השער: "באותיות אמשטרדם, בשנת תקמ"ג לפ"ק". מקום ושנת הדפוס על-פי י"ד ולר, מהדורות לבושי שרד וערבי נחל, קובץ תורני זכור לאברהם, תשנ"א, עמ’ קד. מהדורת קרוטושין נזכרת בשער של הוצאת לבוב תרט"ו, שם כותב המדפיס שהוצאות סדילקוב וקרוטושין "נחסר בהם הרבה מאמרים".
• ספר ערבי נחל, חלק ראשון וחלק שני. [לבוב, דפוס E. Winiarz, תרט"ו 1855]. בחלק מעותקים, כמו העותק שלפנינו, נשמטו מקום ושנת הדפוס, ושם המדפיס. בדף השער המדפיס כותב כי "והספר הזה נדפס אות באות מהספר אשר נדפס פעם ראשון מכת"י הרב המחבר זי"ע בק"ק מאהלוב".
• ספר ערבי נחל, חלק שני. לבוב (למברג), דפוס אברהם יוסף מדפיס סג"ל, [תרי"ח] 1858.
• ספר ערבי נחל, חלק ראשון וחלק שני. לבוב (למברג), דפוס בעריל ליב נעכעליס, תרכ"ד 1863. חותמת בדף השער: "צבי יודא פוקס אבדק"ק ב'קערעסטעש והגלילות".
• ספר ערבי נחל, חלק ראשון וחלק שני. וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ה 1904.

המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות ומגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק צפת, שם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד", "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות.

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. חותמות ורישומי בעלות. כריכות חדשות (בחלקן כריכות עור). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.