מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- book (199) Apply book filter
- print (117) Apply print filter
- letter (96) Apply letter filter
- מכתבים (92) Apply מכתבים filter
- earli (83) Apply earli filter
- חסידות (80) Apply חסידות filter
- ספרים (76) Apply ספרים filter
- יד (73) Apply יד filter
- manuscript (73) Apply manuscript filter
- דפוסי (71) Apply דפוסי filter
- ירושלים (61) Apply ירושלים filter
- בודדים (61) Apply בודדים filter
- הראשונים (61) Apply הראשונים filter
- ודפים (61) Apply ודפים filter
- ונדירים (61) Apply ונדירים filter
- broadsid (61) Apply broadsid filter
- hebrew (61) Apply hebrew filter
- jerusalem (61) Apply jerusalem filter
- rabbi (57) Apply rabbi filter
- ספרי (55) Apply ספרי filter
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- כתבייד (43) Apply כתבייד filter
- th (43) Apply th filter
- document (40) Apply document filter
- כתבי-יד, (39) Apply כתבי-יד, filter
- manuscripts, (39) Apply manuscripts, filter
- וקבלה (38) Apply וקבלה filter
- chassid (38) Apply chassid filter
- kabbalist (38) Apply kabbalist filter
- רבני (34) Apply רבני filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וכתבי-יד (30) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבייד (30) Apply וכתבייד filter
- פולין (28) Apply פולין filter
- poland (28) Apply poland filter
- חתימות (26) Apply חתימות filter
- עותקים (26) Apply עותקים filter
- מיוחסים (26) Apply מיוחסים filter
- יהדות (26) Apply יהדות filter
- gloss (26) Apply gloss filter
- import (26) Apply import filter
- jewri (26) Apply jewri filter
- ownership (26) Apply ownership filter
- signatur (26) Apply signatur filter
- stamp (26) Apply stamp filter
- דפוס (24) Apply דפוס filter
- ודברי (24) Apply ודברי filter
- chabad (24) Apply chabad filter
- item (24) Apply item filter
- rebb (24) Apply rebb filter
ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד, חלק ראשון, מאת המקובל הירושלמי רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, [תרמ"א 1881].
הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין (תקצ"ב-תרס"ח), מתלמידי האדמו"ר "השרף" מקוצק ומתלמידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. עלה לירושלים בשנת תרכ"ח, לאחר פטירת רבותיו האדמו"ר מקוצק, האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרי"מ" והאדמו"ר בעל "צמח צדק". מאז בואו לירושלים עסק רבות בתורת המקדש, ובספריו עורר לקיום מצוות שמירת המקדש. היה שוכר "שומרים" ששמרו לכבוד המקדש, והיה מדליק נרות רבים לכבוד ה' בכותל המערבי. כמו כן חידש את הדלקת נר-התמיד בקבר שמעון הצדיק. נודע כבעל מופת ובספריו אף מעיד בעצמו על ישועות וניסים שהתרחשו אצלו בכותל המערבי ובקבר שמעון הצדיק. בספריו "משכנות לאביר יעקב" (שנדפסו חלקים-חלקים בין השנים תר"ל-תרס"ו) בלולים יחד חידושים על מסכת תמיד, מסכת יומא ומסכת פסחים, ענייני שמירת המקדש ודרושי קבלה.
[4], ג-נט דף. 33.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בשוליים התחתונים של מספר דפים. כריכת עור חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו בראש ספר זה שני דפים נוספים, שאינם נמצאים בעותק שלפנינו, עם דף שער דומה "ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד", ובו פרט השנה של תרמ"ח. ש' הלוי רשמה דפים אלו כחיבור נפרד (ראה: ש' הלוי, מס' 626).
דרכו של רבי מעשיל גלבשטיין הייתה להדפיס את ספריו קונטרסים קונטרסים. בדרך כלל, התאריכים המצוינים בשערי הספרים הם תאריכי השלמת הספרים. לעתים שלח רבי מעשיל גלבשטיין את הקונטרסים הראשונים שהדפיס לרחבי העולם, כדוגמאות לקראת הדפסת החיבור בשלמותו. בחלק מהעותקים השתמש בקונטרסי הדוגמא וצירף אותם לקונטרסי ההמשך שהדפיס לחיבור, אך בחלקם הדפיס מחדש גם את הקונטרסים הראשונים. זו הסיבה להבדלים הטיפוגרפיים הרבים בין העותקים של ספריו השונים.
ש' הלוי, מס' 373.
ספר שארית יעקב, "שיטה" על מסכתות ברכות, שבת, כתובות ובבא מציעא, ליקוטים על הרמב"ם והשו"ע ועוד, מאת רבי יעקב ביבאס. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפו אג"ן, [תרמ"א 1881].
פרט השנה בשער הוא תר"מ, אך על פי ש' הלוי שנת הדפוס האמיתית היא תרמ"א.
עם הסכמות רבי רפאל מאיר פאניז’יל, ורבי יעקב שאול אלישר.
[4], צב דף. 17.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. מעט כתמים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 381.
קונטרס שנת השבע, עם באר שבע, הלכות שביעית ודיני שמיטת קרקעות וכספים, מאת רבי משה נחמיה כהניו. ירושלם, דפוס יואל משה שאלאמאן (סלומון), תרמ"א [1881].
בהערה בדף לא/1, כותב המחבר כי בעקבות אסון פטירת בנו בדמי ימיו, שפקד אותו בעיצומו של סידור הספר להדפסה, הוצרך להוציא את חיבורו בקיצור ובהשמטות רבות, במאה עותקים בלבד (עקב מחסור כספי).
לב דף. חסרים דפים לג-לד. 18.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף (עם שיקומים במילוי נייר בדף האחרון). כריכה חדשה.
ללא דפים לג-לד של "זכרון יוסף", בהם נדפסו דברי הספד של המחבר על בנו, רבי יוסף חיים אלי', שנפטר כבן שלושים בט"ז תמוז תרמ"א, וקינה שכתב בן זה, על פטירת הצעיר אהרן זבלון בן שמואל בער, שנפטר בכ"ה באייר תרל"ט.
ש' הלוי, מס' 382.
"תפלה לפני כותל מערבי", קובץ תפילות, דברי מוסר, וחיבורים נוספים. [ירושלים, ללא שם מדפיס, תרנ"א 1891?]. לאדינו ומעט עברית.
קובץ תפילות, מעשיות ודברי מוסר, המופיעות ברובן בלאדינו. בראש הספר מופיעה תפילה לאמרה לפני הכותל המערבי (בלאדינו). בעמ' מא-נז מופיעים "מעשה די בני משה", ו-"מעשה מהרב זרע יצחק"; ובעמ' נז-סט מופיעים דברי מוסר מאת רבי אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה. שני החלקים הללו נדפסו גם הם בלאדינו.
עמ' יב-מ, החסרים בעותק שלפנינו (לבד מע' יב), כוללים את החלק העברי של החיבור, ובו בקשות, סגולות ותפילות שונות. גם א' יערי (ספרי לאדינו, עמ’ 27, מס’ 191), רשם עותק שבו חסר החלק העברי, כבעותק שלפנינו.
יב, מא-עב עמ'. חסרים עמ' יג-מ (החלק העברי). 16 ס"מ בקירוב. נייר מעט יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים. כריכת עור חדשה.
בסוף הספר נדפס תאריך: "היום יום ה, י' תמוז ש[נת] תזל כטל אמרתי [תרמ"א]". על פי ש' הלוי (מס' 385) ויערי (ספרי לאדינו, מס' 191) שנת הדפוס היא תרמ"א, אך נראה שבפרט השנה יש להדגיש גם את האות י' במילה אמרתי, והתאריך הוא תרנ"א (בהמשך נאמר שרבי אהרן אליהו כבר נפטר. הוא נפטר אחרי תרמ"ג, ומכאן שהתאריך תרמ"א אינו אפשרי; י תמוז חל ביום ה' בשנים תרמ"א, תרמ"ד ותרנ"א).
ש' הלוי, מס' 385.
ספר חיים מירושלים, דרשות לזמנים שונים וליקוטים על פרשיות התורה (בראשית-פנחס), מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, דפוס אג"ן ושותפו, ע"י מנהל בית הדפוס ר' שמואל הלוי צוקערמאן, [תרמ"ב 1882].
בסופו של הספר, לאחר הליקוטים על פרשות בראשית-פנחס, מופיעים מספר דפים עם "מאמרים נפרדים", ולאחר מכן מפתחות לספר בשם "שערי ירושלם", מאת רבי צדיק טאראבולוס, בן בתו של המחבר.
[4], 212, 302-233, [14] עמ'. 23.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימן עש בדפים הראשונים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, עם שדרת עור. בלאי ופגמים בכריכה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [16] עמ' בסוף הספר, אך גם אצל ש' הלוי וגם בעותק הסרוק באוצר החכמה [14] עמ' בלבד, כמו בעותק שלפנינו.
ש' הלוי, מס' 397.
דף מודפס, "העתק מכתבו של הרב השד"ר דכולל רייסין להרבנים ה' ממוני הכולל הי"ו, מיום י"ט אדר תרמ"ב". [ירושלים, ללא שם מדפיס, תרמ"ב 1882?].
העתק מכתבו של הרב השד"ר רבי יעקב ברלין, בו יוצא כנגד "דברי הריבות אשר בשערי ירושלם", בדבר הפולמוס עם רבי יחיאל מיכל פינס, במסגרתו נכתבו כנגדו דברים חריפים.
בראש הדף רישום בכתב-יד: "בייאלאגע [=מצורף] לאג'[רת?] שק"ל[?] כ"ח אייר תרמ"ב".
[1] דף. 19.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדף. כריכת עור חדשה.
אינו מופיע אצל ש' הלוי ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה (בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע צילום העותק שלפנינו).
לשעבר מאוסף ד"ר ישראל מהלמן.
ספר קול נהי מציון, חרמות ואזהרות נגד רבי עזריאל הילדסהיימר, בעריכת רבי עקיבא יוסף שלזינגר. ירושלים, [דפוס שמעלקע יוסף שמער וגיסו יצחק גאשצינני, תרל"ב 1872].
קובץ חרמות ואזהרות נגד רבי עזריאל הילדסהיימר, בעקבות קריאתו לייסד בירושלים בתי ספר ובתי יתומים בהם ילמדו מקצועות חול ("לומדי חצוניות"; דבריו נדפסו ב"קול קורא", בשבועון דער איזראעליט Der Israelit). על המודעות השונות חתומים 113 רבנים.
עורך החוברת, רבי עקיבא יוסף שלזינגר, רמז לשמו בדף ח/2: "אמר המסדר העי"ש".
[1], ח, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בשוליים הפנימיים של מספר דפים, משוקמים בנייר-דבק. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. הדבקת נייר בשוליים התחתונים של הדף האחרון (דף זה הושלם כפי הנראה מעותק אחר). רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 181.
דף מודפס, "עת צרה היא ליושבי ירושלם", כרוז נגד שיטת הלימוד החדשה של רבי עזריאל הילדסהיימר והמוסדות שהקים, וכנגד פריצות הגדר במוסדות החינוך בעיר. ירושלים, [תרל"ג 1873].
כרוז מיום ח"י טבת תרל"ג, המקונן על קשיים רוחניים במוסדות החינוך בירושלים, ובמיוחד יוצא נגד המוסדות שהקים רבי עזריאל הילדסהיימר ושיטת הלימוד הנוהגת בהם. הכרוז מיועד לרבני אירופה, בציפייה שיפעלו כנגד רבי עזריאל הילדסהיימר ויעצרו את השפעתו על מוסדות החינוך בירושלים.
כרוז זה נדפס בשנית בספר מעשה אבות, מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר (נדפס בעילום שמו), ירושלים תרס"א.
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדף, וקרע חסר בחלקו העליון של הדף, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקם בנייר דבק. כריכה חדשה.
לא נרשם אצל ש' הלוי ובמפעל הביבליוגרפיה. בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע צילום העותק שלפנינו.
לשעבר מאוסף ד"ר ישראל מהלמן, עם רישומים בכתב-ידו (בעפרון).
ספר בית יוסף חדש, חידושי תורה בהלכה ובאגדה, תוכחת מוסר ועניינים ציבוריים, מאת הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי". ירושלים, [תרל"ה-תרמ"א 1875-1881].
הספר נדפס בין השנים תרל"ה-תרמ"א, בשני בתי דפוס. ההדפסה החלה בדפוסו של רבי יואל משה סלומון, אשר סירב להמשיך בהדפסה לאחר שעיין בתוכנו הפולמוסי של הספר. המשך ההדפסה נעשה בדפוס "העברי" [של רבי יצחק גאשצינני]. חלקים מהספר הופצו טרם סיום ההדפסה, ומכאן ההבדלים הרבים בין עותקי הספר.
בעותק שלפנינו שני דפי שער (שער בנוסח מקוצר ושער בנוסח ארוך; השער בנוסח המקוצר כרוך בראש הספר, והשער בנוסח הארוך כרוך לאחר דף י). שערים אלה אינם מופיעים בכל העותקים. לאחר השער המקוצר, נמצא דף עם מכתב "קול ברמה" הכולל הודעה אישית בסופו ממחבר הספר, ולאחר השער בנוסח הארוך, נמצא דף עם מאמר "קול מבשר".
בסופו של הספר נמצאים [15] דפי מפתחות והקדמות שאינם נמצאים ברוב העותקים, ובהם מכתבי הסכמות ותמיכה ברע"י שלזינגר מאת רבנים מירושלים, צפת וחברון, ומפתחות מפורטים לספר.
העותק שלפנינו כולל גם את דפים ז-ט החסרים בעותקים רבים (בדפים אלו של "פסק בית דין" נגד הרפורמים, מגנה המחבר את רבני הונגריה החרדים מ"נוסח אשכנז", הנושאים דרשות בשפה הגרמנית וההונגרית ולא בשפת היידיש). כמו כן נמצאים הדפים האחרונים, קיט-קכד: "בדק הבית" – השמטות והוספות שנדפסו בשנת תרמ"א.
כמו כן, בעותק שלפנינו, לאחר דף קכד ולפני [15] דפי המפתחות וההקדמות, נכרך דף נוסף שאינו ממוספר (מעט פגום), עם "מכתב גלוי" מאת רבי יהודה ליביש אורנשטין, אב"ד מקהלות האשכנזים (עם חותמתו), ועם "מכתב תעודה" מאת רבי אהרן משה פירירא. שני הכותבים מגינים על רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מפני ראשי כולל אונגארן שהחרימו את ספרו. מעבר לדף, תחת הכותרת "צעקה הנערה בעיר הקודש", נדפסו דברים נוספים מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר. דף זה נזכר אצל ש' הלוי על סמך אזכור שלו בספר "שומר ישראל" שיצא כנגד המחבר, אך ש' הלוי מציינת שלא מצאה דף זה בכל עותקי הספר שראתה (במפעל הביבליוגרפיה נרשם דף זה ברשומה נפרדת). בראש הדף שלפנינו, נוספו בכתב-יד המילים "על בנין הבית" (כנראה בתגובה לקונטרס "ניתוץ הבית"), שנוספו גם בדף המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
המחבר, הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש" יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים ("ניתוץ הבית" ועוד), במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו. פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים, וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בעניין הספר. רבו של המחבר, רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים", שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש, תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש": "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו, ומי יודע ויבין זאת, עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים (שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל").
מתנגדיו, שלא בחלו באמצעים, פרסמו בהמשך הפולמוס קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל" (ראו פריט 204), ובו טענות רבות נגד המחבר, ביניהן: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל לשאת אשה שניה; ב. שהוא מתיימר להיות משיח; ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון (טענה כוזבת; כאמור, הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני); ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף, ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה" למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל [הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו, שהסירו את החרם. מעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.
[2], ב-י, [2], יא-קכד, [16] דף. 28 ס"מ. חלק מהדפים נדפסו על נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. כתם דיו כהה בדף השער (עם הנוסח הארוך), עם חריכה קלה של הנייר. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, וקרע חסר גדול בשולי הדף הנדיר, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 231.
קונטרס "ניתוץ הבית" – חיבור פולמוסי נגד ספר "בית יוסף חדש" של רבי עקיבא יוסף שלזינגר. ירושלים, [דפוס יואל משה סלומון], תרל"ה [1875].
חיבור פולמוסי מאת חכמי כולל אונגארן (כולל שומרי החומות), נגד רבי עקיבא יוסף שלזינגר וספרו "בית יוסף חדש".
החוברת כוללת פניה של ראשי כולל אונגארן, עסטרייך, מעהרן, בעהמן ומנהליו, אל רבני ירושלים, רבי אברהם אשכנזי ורבי מאיר אויערבאך, בבקשה להסיר את ההסכמות שנתנו ושנדפסו בספרו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר. על הפניה חתומים חמישה עשר מראשי הכולל ומנהליו. לאחר מכן נדפסה החלטת הרבנים, יחד עם רבי אברהם שאג (צוובנר), המחייבים את המחבר למסור לידיהם את כל הטפסים של ספרו, "עד אשר תצא כאור משפט על כל הנעשה מאתו". בהמשך נדפסה החלטת מנהלי הכולל להטיל חרם על הספר, "שאסור לקרות בו ולהחזיקו בבית ... כי הוא טעון גניזה ושריפה", עם הסכמת בית הדין דכוללות אשכנזים. לאחר מכן מופיעה הודעה מטעם רבי אברהם אשכנזי ורבי מאיר אויערבאך, על ביטול הסכמתם לספרו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ולהודעה זו מצטרף גם רבי אברהם שאג.
רישום בעלות בדף השער: "חנני ה' גם בזה הק' אברהם יצחק קליין".
[1], 8 עמ' (כולל שער מעטפת). 19.5 ס"מ. מצב כללי טוב, שער מעטפת במצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי, פגמים וקרעים קטנים בשער המעטפת. כריכה חדשה.
(ש' הלוי רשמה בטעות ספר זה פעמיים: פעם אחת עם המעטפת, כפי שהוא לפנינו, במספר 232; ופעם נוספת ללא המעטפת, כשהיא מעתיקה חלקים גדולים מן הקונטרס בשל נדירותו, במספר 233; וראו פריט הבא).
ש' הלוי, מס' 232, 233.
פריט 203 שומר ישראל / ניתוץ הבית – שני חיבורים פולמוסיים נגד רבי עקיבא יוסף שלזינגר – ירושלים, תרל"ה
כרך הכולל שני חיבורים פולמוסיים כנגד רבי עקיבא יוסף שלזינגר וספרו "בית יוסף חדש":
1. קונטרס שומר ישראל, "לשמור את אחינו בני ישראל מלהלכד בפח העי"ש", חיבור פולמוסי כנגד רבי עקיבא יוסף שלזינגר וספרו "בית יוסף חדש". ירושלים, [דפוס יואל משה סלומון, תרל"ה 1875].
חיבור פולמוסי מטעם מתנגדיו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, בו העלו טענות רבות נגד המחבר וספרו. ביניהן: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל לשאת אשה שניה; ב. שהוא מתיימר להיות משיח; ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון (טענה כוזבת; כאמור, הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני); ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
בחוברת אף הובאו ציטוטים ארוכים מספר "בית יוסף חדש", כדי להביא "ראיה" לחומרת דבריו של המחבר, על פי מתנגדיו.
הספר כולל מכתבים שונים מרבני ירושלים האשכנזים והספרדים, התומכים בטענות נגד רבי עקיבא יוסף שלזינגר.
ש' הלוי, מס' 234.
2. [קונטרס "ניתוץ הבית", ירושלים, דפוס י"ד פרומקין, תרל"ה 1875].
"על דבר החיבור החדש אשר זה מקרוב בא... בשם 'בית יוסף חדש'" – חיבור פולמוסי מאת חכמי כולל אונגארן (כולל שומרי החומות), נגד רבי עקיבא יוסף שלזינגר וספרו "בית יוסף חדש".
עותק ללא מעטפת. למעשה, מדובר בקונטרס "ניתוץ הבית" (ש' הלוי 232; ראו פריט קודם). ש' הלוי ראתה עותק ללא מעטפת, כזה שלפנינו, וסברה שמדובר בחיבור אחר, ועל כן הקדישה לו רשומה נפרדת (233), כשהיא מעתיקה חלקים גדולים מן הקונטרס (בכותבה כי חוברת זו "יקרת מציאות ביותר"). טעות זו ברישום הנפרד חוזרת גם ברישומים שבמפעל הביבליוגרפיה ובקטלוג הספרייה הלאומית.
ש' הלוי, מס' 232, 233.
שני הקונטרסים בכרך אחד. 8 עמ'; כד דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.
"עמוד היראה ועמוד התורה", ירחון פולמוסי מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר – אדר תרל"ט. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, תרל"ט [1879].
ירחון שהופיע מתשרי עד אדר תרל"ט, וכלל מאמרים, דינים וקטעי חדשות מישובי הארץ.
לפנינו חוברת מס' 7, החוברת האחרונה, והיחידה שנדפסה עם דף שער. יתכן שהקונטרס "עמוד היראה" שנדפס חודש לאחר מכן (ירושלים, ניסן תרל"ט, ראו פריט הבא) נועד להוות המשך לסדרת החוברות, אך אחריו לא נדפס המשך נוסף לסדרה.
דוד תדהר, באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א, עמ’ 75, כותב על רבי עקיבא יוסף שלזינגר ש"על המדפיסים נאסר לעבוד בשבילו", ובעקבות זאת "קנה לו מכונת דפוס, הדפיס בה כמה מחוברותיו ואת הירחון 'עמוד התורה ועמוד היראה', שהופיע מתשרי עד אדר תרל"ט לשם תעמולה בעד ישוב חקלאי בארץ".
ח עמ'. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים בכל הדפים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר. שני דפים מנותקים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 329.