מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- book (199) Apply book filter
- print (117) Apply print filter
- letter (96) Apply letter filter
- מכתבים (92) Apply מכתבים filter
- earli (83) Apply earli filter
- חסידות (80) Apply חסידות filter
- ספרים (76) Apply ספרים filter
- יד (73) Apply יד filter
- manuscript (73) Apply manuscript filter
- דפוסי (71) Apply דפוסי filter
- ירושלים (61) Apply ירושלים filter
- בודדים (61) Apply בודדים filter
- הראשונים (61) Apply הראשונים filter
- ודפים (61) Apply ודפים filter
- ונדירים (61) Apply ונדירים filter
- broadsid (61) Apply broadsid filter
- hebrew (61) Apply hebrew filter
- jerusalem (61) Apply jerusalem filter
- rabbi (57) Apply rabbi filter
- ספרי (55) Apply ספרי filter
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- כתבייד (43) Apply כתבייד filter
- th (43) Apply th filter
- document (40) Apply document filter
- כתבי-יד, (39) Apply כתבי-יד, filter
- manuscripts, (39) Apply manuscripts, filter
- וקבלה (38) Apply וקבלה filter
- chassid (38) Apply chassid filter
- kabbalist (38) Apply kabbalist filter
- רבני (34) Apply רבני filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וכתבי-יד (30) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבייד (30) Apply וכתבייד filter
- פולין (28) Apply פולין filter
- poland (28) Apply poland filter
- חתימות (26) Apply חתימות filter
- עותקים (26) Apply עותקים filter
- מיוחסים (26) Apply מיוחסים filter
- יהדות (26) Apply יהדות filter
- gloss (26) Apply gloss filter
- import (26) Apply import filter
- jewri (26) Apply jewri filter
- ownership (26) Apply ownership filter
- signatur (26) Apply signatur filter
- stamp (26) Apply stamp filter
- דפוס (24) Apply דפוס filter
- ודברי (24) Apply ודברי filter
- chabad (24) Apply chabad filter
- item (24) Apply item filter
- rebb (24) Apply rebb filter
"מאמר ברוך שעשה נסים", בצרוף שני שטרות דולר לצדקה, שניתנו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ני-יורק, תשנ"א [1991]. "ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
המאמר "ברוך שעשה ניסים" נאמר על ידי האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, במהלך התוועדות שנערכה בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש בליל יום ג', אור לכ' כסלו תרס"ד, ונרשם על ידי בנו האדמו"ר הריי"ץ, בתוספת ביאורים.
המאמר נדפס לראשונה בחוברת שלפנינו, מתוך גוף כתב-יד קדשו של הריי"ץ, לרגל יום יו"ד שבט – יום הסתלקות-הילולא של האדמו"ר הריי"ץ ויום קבלת הנשיאות של חתנו הרבי מליובאוויטש.
המאמר חולק על ידי הרבי בצירוף שני דולר לצדקה. רישום בדף השער ובשולי שני השטרות: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 47-48) מסופר על מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו במוצאי יום חמישי, אור ליו"ד שבט תשנ"א: "...לעת ערב שב כ"ק אדמו"ר מהאוהל [ציון חמיו הריי"ץ]. הביהכנ"ס היה מלא וגדוש, והצפיפות הורגשה במיוחד סמוך ל'עמוד' של הש"ץ, שהרי כ"ק אדמו"ר עתיד לעבור לפני התיבה בתפילת ערבית. גם החלקים האחרים של ביהכנ"ס, ובכלל זה המבואות והמעברים היו מלאים בהמוני חסידים. זאת, גם מפני שהשמועה על דבר חלוקת המאמר – עשתה לה כנפיים ונודעה בכל השכונה, וגם ברחבי העיר.
תפילת מנחה התפלל כ"ק אדמו"ר במקומו הרגיל, ולערבית ניגש אל עמוד התפילה... הקהל העצום השתתק והכל השתדלו להטות אוזן לתפילה בנעימה הקדושה המיוחדת במינה. אחרי התפילה, אמר כ"ק אדמו"ר את המשניות והקדישים כנהוג, ואחר כל היתה הכרזה 'רשמית' על חלוקת המאמר. הגבאי הכריז על חלוקת המאמרים ע"י כ"ק בעוד דקות ספורות וכי החלוקה תתקיים למעלה סמוך לחדרו הק' באותו מקום בו נערכת חלוקת השטרות לצדקה מדי יום ראשון. כ"ק אדמו"ר נכנס לחדרו, וכעבור דקות ספורות החלה החלוקה.
תוכן הקונטרס: מאמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על הברכה 'ברוך שעשה ניסים' שנאמר בשנת תרס"ד, על הכריכה המרהיבה נדפס התאריך: 'יו"ד שבט ה'תשנ"א'. תוכן המאמר הוא ביאור רחב על המשמעות הפנימית של נושא הניסים והוא מבאר באריכות את ההבדל בין גילוי האלוקות בניסים שמעל לטבע וניסים המלובשים בטבע, ובתוך הדברים מבוארים עוד נושאים יסודיים בחסידות ומאמרי חז"ל שונים מוארים באור החסידות...
שעות רצופות עמד כ"ק אדמו"ר על רגליו הק' נתן לכאו"א את המאמר ובו שטרות הצדקה. למרות הקור העז ששרר בחוץ באותן שעות, זרם הקהל ללא הרף, מכל רחבי העיר, ואיש לא נרתע מלהביא גם עוללים רכים.
החלוקה התקיימה, כאמור, במקום בו ניתנים השטרות בכל יום ראשון, ובינתיים התנהלו בביהמ"ד הגדול מנהגי היום. אחד התמימים חזר לפני הציבור חלק מ'המשך באתי לגני תש"י', הציבור למד משניות, ואט אט נוצרו חבורות לומדים במאמר החדש. בחלוף הזמן, התקבצו החבורות יחד להתוועדות חסידית בראשות זקני החסידים והמשפיעים... החלוקה נמשכה כשלש וחצי שעות...".
20 עמ'. 23 ס"מ בקירוב. עטיפה ירקרקה. מצב טוב.
"קונטרס מאמרים תרפ"ב", בצירוף שני שטרות דולר לצדקה, שהתקבלו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ניו-יורק, תשנ"ב [1992]. "שנת הצדי"ק לכ"ק אדמו"ר שליט"א".
הקונטרס, שנדפס בהוראת הרבי מליובאוויטש לרגל יום הסתלקות חמיו האדמו"ר הריי"ץ ביום יו"ד שבט, כולל שלושה מאמרי חסידות שאמר הריי"ץ בראשית שנת תרפ"ב, ונמצאו בכתב יד. בפתח הקונטרס נדפסה "תמונת תואר פני הוד כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ובסופו פקסימיליות מכת"י המעתיק ו"ראשי פרקים מתולדות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע".
בליל יו"ד שבט תשנ"ב חילק הרבי את הקונטרס שלפנינו בצירוף שני דולר לצדקה. רישום בדף השער ובשולי שני השטרות: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 66-68) מתואר מעמד חלוקת הקונטרס והדולרים שלפנינו, בליל יו"ד שבט תשנ"ב: "...לפני הצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הערב קונטרס. תכונה מיוחדת ניכרה בקהל לקראת האירוע, הן בקרב האורחים הרבים שהגיעו – בהם שלוחים רבים ותלמידי התמימים שהגיעו מרחבי העולם, והן בקרב המקומיים. גם הרבה מהתמימים בישיבות הסמוכות מיהרו להגיע בעוד מועד, לאחר שנודע להם על חלוקת הקונטרס הלילה... תפילת מעריב התקיימה בזמנה. 770 היה מלא וגדוש מפה לפה... בסיום התפילה... פנה הרבי וניגש לשולחן החלוקה... טרם התחיל לחלק, פתח בשיחה קצרה... מיד לאחר מכן החל הרבי בחלוקת הקונטרס.
הקונטרס נקרא 'קונטרס מאמרים תרפ"ב' – וכולל שלושה מאמרים מראשית שנת תרפ"ב שנמצאו לאחרונה בכתב יד... הקונטרס נתון בתוך נרתיק פלסטיק יחד עם שני שטרות של דולר לצדקה, צבעו אדום והוא מכיל כ-50 עמודים... החלוקה הסתיימה בעשר-וחצי, לאחר יותר משלש שעות של חלוקה, בהם חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א כ-7000 חוברות. מאוחר יותר התקיימה התוועדות-ענק ברוב פאר לרגל יו"ד שבט... ההתוועדות התקיימה בביהכ"נ, שם הסבו כולם לצד שולחנות עמוסים בכל טוב... ההתוועדות נפתחה בלימוד קטע מהקונטרס שזה-עתה זכינו לקבל מידו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א".
59, [1] עמ'. עטיפה אדומה. 23 ס"מ בקירוב. הקונטרס והדולרים במצב טוב.
ספר התפוח אשר לאריסטו, וספר משל הקדמוני לרבי יצחק אבן-סהולה. פרנקפורט דאודר, דפוס יוחנן קריסטוף בעקמן, [תנ"ג 1693].
שער נפרד לספר משל הקדמוני. איורים רבים בחיתוכי עץ, הממחישים את המשלים והמעשיות בחיבור זה.
[6], ל, לב-נח, נו-קטז, קיח-קכא דף. דף כד מופיע פעמיים. ספירת דפים משובשת. 15 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
ספר מלאכת מחשבת, על חמשה חומשי תורה, בדרך המחקר והפילוסופיה, מאת רבי משה חפץ. ונציה, [ת"ע 1710]. דפוס בראגדין. מהדורה ראשונה.
עותק שלם עם שוליים נאים, כולל קדם-שער מאויר בפיתוח נחושת מפורט, דף עם פורטרט המחבר ודף עם תרשימים גיאומטריים. תרשים נוסף בדף נז. תחת פורטרט המחבר נכתבה מליצה הרומזת לגילו בשנת ההדפסה: "משה חפץ פה בתמונה, בשנת ע"ת בן מא"ה שנה", כשהכוונה לערך הגימטרי של המילה "מאה" = 46 (היו שטעו והבינו את המילה כפשוטה, וחשבו כי היה בן מאה שנה; וראה להלן).
רבי משה חפץ (תכ"ד-תע"ב), מרבני איטליה, חוקר ופילוסוף. נולד בטריאסט וגדל בונציה, שם הרביץ תורה ברבים. "מחוכם בחכמות לימודיות טבעיות ואלקיות כאשר יעידון יגידון ספריו מלאכת מחשבת... וספר חנוכת הבית." (ספר תולדות גדולי ישראל לרמ"ש גירונדי, טריאסטי תרי"ג עמ' 239). את ספרו חיבר כדי למצוא נוחם לנפשו בפטירת בנו האהוב רבי גרשום בעל ספר "יד חרוזים" בדמי ימיו. גם רבי משה לא האריך ימים ונפטר בהיותו בן מ"ח שנים בל' חשון תע"ב (שם). שד"ל מביא מסורת מפי חכמי איטליה כי רבי משה נפטר צעיר בעקבות הכיתוב ששם תחת דיוקנו בספרו, וכך מתאר זאת שד"ל: "החכם ר' מרדכי יצחק קולוניאה... אני שמעתי מפיו ששמע מרבותיו ששמעו מרבותיהם, כי חכמי דורו של משה חפץ כששמעו מה שהכין לכתוב תחת צורת פניו, אמרו לו: אל תעשה את הדבר הזה, כי הדברים האלה אין ראוי לצחק בהם; והוא לא שמע אליהם, ולא עברה שנה עד שנאסף אל עמיו..." (אגרות שד"ל, חלק ז', עמ' 1013).
בשער הספר חתימת "יעקב די מדינה ס"ט" – רבי יעקב די מדינה, מחכמי ליוורנו בתקופת החיד"א (שימש כדיין בליוורנו לצד רבי יעקב נוניס ואיס ורבי שם טוב בן סאמון).
בדפי הספר מספר הגהות (חלקן קצוצות) בכתב-ידו. בדף צו/2 הגהה עם התייחסות לכיבוש הצרפתי שהביא עמו שוויון זכויות: "...עינינו הרואות היום [מל]כות צרפת אשר השררה [---] כולם כקטן כגדול".
[11], צח דף. 30.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי וקרעים. מספר דפים מנותקים חלקית. סימני עש מעטים. כריכה מקורית, עם שדרת קלף, פגומה.
אוסף מגוון של תצלומים מאדמו"רי ויז'ניץ ובני משפחותיהם. אירופה וארץ ישראל, [שנות התר"צ-התש"כ בערך].
• תצלומים והעתקי תצלומים, של האדמו"ר מוויז'ניץ בעל "אהבת ישראל" מהלך בעיירות המרפא מרינבד וקארלסבאד, לצד בני משפחה, אדמו"רים ומקורבים. • תצלומים של האדמו"ר בעל "דמשק אליעזר" ושל גיסו האדמו"ר מקופיטשניץ. • תצלום פספורט של האדמו"ר בעל "אמרי חיים" יחד עם רעייתו הרבנית. • ועוד תצלומים של האדמו"ר בעל "אמרי חיים".
13 תצלומים ותמונות. גודל ומצב משתנה.
אוסף מגוון של פריטי נייר העוסקים בקונצרטים והופעות חזנות ובתפילות בחגים ובימים הנוראים. ארץ ישראל, אירופה, ארה"ב ועוד [תרכ"ב-תשי"ט 1862-1959]. עברית, יידיש, אנגלית, גרמנית ופולנית.
28 פריטים מודפסים: • דף שער (בדפוס ליטוגרפי צבעוני) של חוברת לחנים לתפילות ראש השנה ויום כיפור מאת יוסף גולדשטיין, החזן הראשי של בית הכנסת הגדול בווינה (ברלין, 1862). • שני כרטיסי כניסה (אחד לגברים והשני לנשים) לטקס חנוכת בית הכנסת "בית תפלת ישראל" במיינץ (26 במאי 1879). • שמונה כרטיסי-כניסה לקונצרט חזנות של יוסל'ה רוזנבלט, מטעם "ועד העזרה ליהודי רוסיא בירושלים"; הקונצרט היה אמור להיערך באולם בית הקולנוע אדיסון בירושלים, בכ"ז סיון תרצ"ג (21 ביוני 1933), אולם יומיים קודם לכן נפטר רוזנבלט והוא בן 51 (בכרטיסים לא נעשה שימוש והם נושאים עדיין את תלוש הביקורת). • עשרה כרטיסי כניסה לתפילות הימים הנוראים בבתי כנסת שונים בניו יורק – "אנשי אמת", "כרם ישראל", "אנשי סלאנים", "שערי צדק", "בני ישראל", "ישיבה ראשון לציון", "אגודת אחים", "חברה שומרי שבת"; בהשתתפות חזנים מפורסמים – ראובן ראזענבליט, אנשול קאנזאק, שמעון דערדיק, לאון קארטילי. • כרטיס כניסה לתפילת ראש השנה בבית הכנסת הגדול בוורשה, תרצ"ח (1937). • כרטיס כניסה לתפילה חגיגית בהיכל הישיבה הגדולה במאה שערים, בהשתתפות החזן ישראל שטוקהמר, שבת שירה תש"ח. • כרטיס ביקור של החזן משה צוקערמאן. • כרטיס של בית הכנסת יניקיי באיסטנבול. • מודעה על קונצרט חזנות של ילד הפלא מווילנה, מנסל נירנבערגער (Manessl Nürnberger) – פרנקפורט 1931. • ועוד.
28 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. רישומים, בולים וחותמות דיו על גבי כמה מהכרטיסים.
תקליט לפטיפון ובו שתי יצירות מוקדמות מאת החזן והמלחין הנודע יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט. תוצרת חברת "ויקטור טוקינג משין" (Victor Talking Machine Company), קמדן, ניו ג'רזי, [תרע"ג 1913].
שתיים מהיצירות הראשונות שהקליט יוסל'ה רוזנבלט לאחר שהיגר לארצות הברית (יוני 1912): בצד א של התקליט – היצירה "כל נדרי" ליום כיפור (על פי מספר המטריקס, זוהי היצירה הראשונה שהקליט רוזנבלט בארה"ב, ב-3 ביולי 1913), ובצד ב של התקליט – היצירה "א-ל מלא רחמים", תפילה מיוחדת שרוזנבלט הלחין לזכר מאות היהודים שטבעו באוניית הפאר "טיטניק" באפריל 1912 (על פי מספר המטריקס זוהי היצירה הרביעית שרוזנבלט הקליט בארה"ב, ב-29 ביולי 1913). לפי המסופר, יוסל'ה רוזנבלט תרם את התמלוגים הגבוהים שהרוויח ממכירת התקליטים של היצירה "א-ל מלא רחמים" – בסך 150 אלף דולר, לטובת המשפחות השכולות.
בתווית המודבקת על התקליט נדפס בטעות "על מלא רחמים" במקום "א-ל מלא רחמים".
החזן והמלחין יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (1882-1933) נחשב לגדול החזנים שקמו לעם היהודי במאה ה-20; זמר בעל יכולות שירה וירטואוזיות שהותיר חותם בל יימחה על עולם החזנות. גון הצליל הייחודי של הטנור רוזנבלט זכה להכרה בקרב קהילות ישראל ובקרב הציבור הרחב – באירופה, בארצות הברית ובארץ ישראל.
רוזנבלט נולד בבילה צרקווה ("שדה לבן" שבדרום רוסיה, כיום באוקראינה), לאביו החזן רפאל שלום. בילדותו עקרה המשפחה אל סדיגורה שבבוקובינה, באימפריה האוסטרו-הונגרית, שם נחשף לניגון החסידי המיוחד שתרם רבות לעיצוב אמנותו. כבר בגיל תשע החל להופיע, והפך לחזן פופולרי ומבוקש. בגיל 17 השתלם בזימרה בווינה, ויצא לסיבוב הופעות ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר נישואיו קיבל משרת חזן במונקאטש, וב-1901 עבר לברטיסלבה (פרשבורג), אז יצא שמו בכל רחבי אירופה כחזן בעל קול נדיר ביופיו. לאחר מכן התקבל למשרת החזן הראשי בקהילת המבורג האמידה. בשנת 1912 היגר לארצות הברית, והיה לחזן קהילת יוצאי הונגריה "אוהב צדק" בניו יורק. במהרה החל לתור את ארצות הברית לארכה ולרוחבה, ולהופיע בפני קהל גדול.
בראשית הקריירה המוזיקלית הענפה שלו נהג רוזנבלט לאלתר לחנים בזמן התפילה בציבור. בחלוף הזמן רשם בתווים את לחניו, והם היו ליצירות מוזיקליות שביצע בנוסח קבוע בהופעות. על-פי ההערכות הלחין מעל ל-600 יצירות. רוזנבלט אף פרסם ספרים עם לחניו, בהם "זמירות יוסף" (1906) ו"תפילות יוסף" (1927), והפיק הקלטות רבות עם ביצועיו לשירים בלחנים מקוריים פרי עטו, לזמירות יהודיות עממיות וליצירות של מלחינים שונים. הוא אף תרם את קולו לסרט "זמר הג'אז" (1927), סרט הקולנוע הראשון באורך מלא ששילב פסקול מוזיקלי מוקלט וקטעי דיבור ושירה מסונכרנים לתמונה. הסרט, שזכה להצלחה גדולה, סימן את תום עידן הסרט האילם ועלייתו של הסרט המדבר, והקנה לרוזנבלט שם עולם בתולדות הקולנוע.
בראשית 1933 נסע לארץ ישראל, שם ערך סיבוב הופעות, בלוויית בנו הנרי, לצד המלחין והפסנתרן נחום נרדי, והשתתף בצילומי סרט נוסף – "חלום פון מיין פאלק" ("חלום עמי"). בסרט מתועד רוזנבלט כשהוא שר באתרים ברחבי הארץ – בהר הצופים, במערת המכפלה, בים המלח ועוד. במהלך צילומי הסרט שבתה ארץ ישראל את ליבו של רוזנבלט והוא החליט להשתקע בה, אולם חי בה לזמן קצר בלבד: ביום 19 ביוני 1933, במהלך צילומי הסרט, חש ברע, הובהל לבית החולים ונפטר כעבור זמן קצר; הוא נטמן בהר הזיתים. לאחר מותו עסק בנו הנרי בעיבוד מוזיקלי מחודש של כתביו.
תקליט 78 (RPM); קוטר: 30.5 ס"מ (12 אינץ'); מספרי מטריקס (Matrix): C-13522 / C-13644; מספר קטלוגי: 35312. מצב כללי טוב (התקליט לא נבדק על ידינו במכשיר פטיפון).
מנורת שבת וחג. איטליה, כנראה ונציה, המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19.
פליז יצוק וחרוט; פליז מנוסר, רקוע ומוחתם.
מנורה גדולה ומעניינת המשלבת אלמנטים איטלקיים והולנדיים, המורכבת משישה חלקים: עיטור עליון בצורת כתר, עיטור בצורת נשר דו ראשי, עיטור כדורי המשמש גם כרפלקטור (מחזירור), אגן שמן גדול בעל תריסר פיות צבוטים, קערית נטף, ומשקולת.
הכתר, אגן השמן וקערית הנטף מעוטרים בדגמים צמחיים עשירים ותואמים; העיטור הכדורי מעוטר אף הוא בזר עלים.
המבנה הכללי של המנורה תואם לסגנון אשר נפוץ במנורות שבת הולנדיות מהמאה ה-18, וגם עיטוריה מזכירים עיטורים הרקועים במנורות חנוכה הולנדיות מפליז מהמאות ה-18 וה-19. אך יחד עם זאת צורת אגן השמן מרובה הפיות אופיינית למנורות שבת איטלקיות. עיטור הנשר הדו ראשי מופיע לעתים במנורות שבת גרמניות ("יודנשטרן"), אך כאיבר עצמאי הוא מתועד רק במנורות שבת בודדות עשויות כסף, מאנגליה ומגרמניה.
גובה: 86 ס"מ בקירוב. רוחב אגן השמן: 31.5 ס"מ. מצב כללי טוב. פגמים קלים. פס מתכת עבה מולחם בחלקו הפנימי של הכתר, במרכזו נקבים המשמשים לתלייה. מצורף מוט לתלייה (מאוחר).
מקור: אוסף פרטי של משפחה ממוצא ונציאני.
תליון קמע. [אירופה, ראשית המאה ה-20].
כסף; פיליגרן וגרנולציה; הזהבה. חתום: S.
תליון דו צדדי, מעוטר בדגמים צמחיים מעודנים. צדו האחד קמור ומעוטר בפרח עשוי חוטי כסף מוזהבים (פיליגרן) וגרנולציה; צדו השני שטוח ובמרכזו לוחית אובאלית עליה חקוק השם "ש-ד-י". הלוחית קבועה על ציר ומשמשת כמכסה למכל פנימי עבור קמע.
גובה: 5.5 ס"מ, רוחב: 5 ס"מ. מצב כללי טוב. קולב לתלייה.
תליון קמע. [איטליה, המאה ה-19].
כסף חקוק; פיליגרן.
תליון דו-צדדי. במרכזו עיטור בצורת לב לא-סימטרי, מוקף עיטורי פיליגרן סימטריים בדגמים צמחיים. בצדו האחד של עיטור הלב חקוק השם "ש-ד-י" ובצדו השני חקוקים ראשי התיבות "אגל"א" (אתה גבור לעולם אדני).
לפריטים דומים, ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריטים 5044, 36265 ו-5057.
גובה: 6 ס"מ, רוחב: 6 ס"מ. מצב כללי טוב. פגמים קלים ותיקוני הלחמה ישנים. קולב לתלייה.
סט כלים למילה, נתונים בקופסה מקורית. [מרוקו, ראשית המאה ה-20].
כסף; פלדה; עצם; קופסת עץ מחופה נייר; בטנת קטיפה.
ערכת כלי מילה, הכוללת: סכין בעלת להב חד-צדדי, מתברג על ידית עצם (תוצרת Taylor's Eye Witness); שני כלי עצם קטנים בעלי מכסה מחופה כסף, חקוק בדגם צמחי; שלושה מגנים, בהם אחד חתום; שש תחבושות כותנה עגולות, מנוקבות במרכזן, המיועדות לשימוש חוזר. הכלים נתונים בתיבת עץ מצופה בחיפוי ניר מבריק, מרופדת קטיפה ארגמנית.
הפריט שלפנינו נמכר בשנת 2018 בבית המכירות "קדם" – מכירה מספר 59, פריט 362. לפי עדות הבעלים הקודמים, כלי המילה היו שייכים לרב יוסף חיים בנו בכורו של הרב מרדכי בן ג'ו מטאנג'יר.
סכין: 16 ס"מ; מגנים: 4X6.5 ס"מ עד 7X4.5 ס"מ; גובה כלי עצם: 5 ס"מ, קוטר: 3.5 ס"מ; תיבה: 13.5X10.5X6.5 ס"מ. מצב בינוני. התיבה מפורקת חלקית. הקטיפה דהויה ונפרמת. ידית הסכין מבוקעת והלהב חלוד. חיפויי הכסף מנותקים מהמכסים.
שטיח לבית הכנסת, מעוטר במנורה, בכתר תורה ובלוחות הברית. [ארץ ישראל?], תרפ"ד (1924/1925).
צמר על תשתית צמר.
שטיח לבית הכנסת, עשוי שלושה מקטעים. בחלקו האמצעי כתובת הקדשה: "נדבת ר' שמואל האפנון ור' מרים", שני קטעי פסוק – "מעשה חושב תעשה אתם", "ואת המשכן תעשה עשר יריעת" (שמות כ"ו א), ושנת הקדשת השטיח, תרפ"ד. כן מעוטר השטיח בדגמים צמחיים סימטריים ובמרכזו מדליון סגלגל ובתוכו מנורה. לצדי המקטע המרכזי נתפרו שתי יריעות שטיח נוספות ועליהן עמודי יכין ובועז; בראש האחד מתנוסס כתר תורה ובראש השני לוחות הברית.
217X145 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. תיקון גדול במרכז השטיח. האניצים נוספו בשלב מאוחר יותר. רצועת תלייה תפורה קרוב לשולי השטיח העליונים, בצדו האחורי.
מקור: אוסף אנטון פלטון.