מכתב בכתב-יד מ"חברת גמילות חסדים ולינת הצדק למקהלות החסידים" בירושלים, בחתימת ידם של הממונים: הרה"ק רבי "דוד צבי שלמה" בידרמן – האדמו"ר מלעלוב, וקרובו הרה"צ רבי "בנימין בערינשטיין", עם חותמת החברה. ירושלים, שבט תרנ"ב [1892].
אישור על קבלת תרומה לחברת ה"גמילות חסדים", מאת "הרב הישיש הנגיד... מו"ה דוד ב"ר צבי נ"י ווייסמאן מראזענטוב". הממונים הנ"ל מברכים את התורם שיצליח לעמוד במלוא הסכום שהוא נדר להעביר (בתשלומים): "...וה' יגמור בעדו לטובה לברך על המוגמר כאשר אמר...".

האדמו"ר מלעלוב הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח), בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.

הרה"צ רבי בנימין יהודה ליב ברנשטיין, נולד בצפת (בשנות התק"צ בערך) לאביו הרה"ח רבי פישל ברנשטיין מחסידי הרה"ק רבי משה צבי מסאווראן. אביו שהיה חשוך בנים נתברך מרבו הקדוש שיוושע בלידת ילד, ויעץ לו לעלות לארץ ישראל. בהגיעו לפרקו נשא רבי בנימין את בת הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב (בנו של האדמו"ר רבי משה מלעלוב, ודודו של האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה). רבי בנימין היה ממנהיגי הציבור החסידי בירושלים, ונסע בשליחותם כמה פעמים לחו"ל, ונתקבל בכבוד רב בחצרות הצדיקים, ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק מרוז'ין: "הוא נתקבל בזרועות פתוחות אצל צדיקי הדור, אשר קרבוהו מאוד מפאת ערכו הרם, גדולתו בתורה ואצילות דרכו וטוהר יראתו" (תפארת בית דוד, עמ' רנא-רנב). היה גאון מופלג, ועל פי המסופר הגאון רבי יוסף באב"ד אב"ד טרנופול שלח לו את כתב-היד של ספרו "מנחת חינוך", שיעבור עליו ויעיר את הערותיו טרם העלתו על מזבח הדפוס (בנימין רבינוביץ, עמודא דנהורא – לבת אש, ירושלים תשס"ג, עמ' סח-סט). שושלות מפוארות של רבנים ואדמו"רים יצאו מצאצאיו. בניו, חתניו ונכדיו נודעו כתלמידי חכמים ואנשי מעשה בירושלים, בהם חתנו האדמו"ר רבי אלטר בצלאל נטע בידרמן מסוסנובצה וירושלים (אחי האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה).

[1] דף. 11.5X13 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. קרעים בקו הקיפול (מודבקים מאחור בנייר-דבק).

אוסף הכולל שש קבלות על משלוח כספי מעמדות, בחתימת הרבנית ברכה שיינדיל פרלוב; וארבע קבלות (לא חתומות) על נייר מכתבים של בנה האדמו"ר רבי משה פרלוב מסטולין. סטולין, [שנות התר"צ בקירוב].

כתיבת ידי סופר (עם חתימת ידה של הרבנית – בחמש מן הקבלות). אישורים על קבלת כספי "מעמד" שנשלחו אליה מאת החסיד רבי אברהם ("בן חנה") שפירא, בניו רבי אהרן שפירא, ומבני עירם. הרבנית מברכת אותם "ברפואות וישועות", "בהרחבה רבה", ועוד ברכות רבות.
הרבנית ברכה שינדל פרלוב (תרכ"ה בערך-תש"ב; נספתה בשואה), בת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מזלטיפולי (חתן האדמו"ר הזקן מקרלין בעל ה"בית אהרן"). נישאה בשנת תרמ"ג לבן דודה רבי ישראל פרלוב (האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין, תרכ"ט-תרפ"ב), וילדה לו ששה בנים וארבע בנות, מהם הסתעפו חצרות הקודש של חסידות קרלין-סטולין. לאחר פטירת בעלה האדמו"ר בדמי-ימיו (בעיר פרנקפורט), ניהלה הרבנית הזקנה את משפחתה בתעצומות רוח, והייתה אֵם-המלוכה של עדת חסידי קרלין-סטולין. נספתה בשואה יחד עם שנים מבניה ועשרות מצאצאיה, בערב ראש השנה תש"ג.

בנה, האדמו"ר רבי משה פרלוב מסטולין (נספה בשואה תש"ב), בנו הרביעי של האדמו"ר רבי ישראל מסטולין וחתן האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה. גאון מופלג בנגלה ובנסתר. לאחר פטירת אביו כיהן באדמו"רות בעיר סטולין בבית מדרשו של אביו. הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "בית ישראל". פעל רבות בענייני חינוך, צדקה וישוב ארץ ישראל. הוא וכל צאצאיו נספו בשואה ובגולת רוסיה.

10 קבלות. גודל ומצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים ועקבות פטריה. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. באחת מן הקבלות חסר כחצי מהטקסט.

אוסף גדול ומגוון של מכתבים מאת חסידים ואנשי מעשה, בהם מכתבים מאת המשמשים בקודש אצל אדמו"רים ורבנים, עם ברכות ודברים בשם רבותיהם הגדולים.

בין הפריטים באוסף:
• שני מכתבים מאת רבי אהרן יהושע לנדא, משב"ק האדמו"ר מבעלזא רבי ישכר דוב רוקח – מכתבי ברכה בשם האדמו"ר. בעלז, תרע"ד (1913) / ראצפרט, תרע"ו (1915).
• מכתב מאת רבי מאיר קאפל ענגלברג, משב"ק האדמו"ר מבוהוש רבי ישראל שלום יוסף פרידמן, אל רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת – ברכות בשם האדמו"ר "לשנה טובה ומבורכת בדבר ישועה ורחמים". "באהוש, מרחשוון תפא"ר" [1920].
• מכתב מאת רבי בן ציון דיאמנדשטיין מחודורוב, אל רבי צבי רפופורט בוינה, משב"ק האדמו"ר מטשורטקוב רבי ישראל פרידמן – בקשה להודיע לאדמו"ר על פטירת אחד מחסידיו רבי "זיידה ברוך בן משה".
• מכתב מאת "משה בן הענא" מזאגרב, יגוסלביה, אל האדמו"ר רבי משה ליפשיץ אב"ד בריגל – בקשה מאת האדמו"ר להזכירו "לזכרון לטובה" ביום-טוב של ראש-השנה. [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
• קבלה בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מסאסוב רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים (חתן-דודו האדמו"ר רבי יואל טיטלבוים מסאטמר) – אישור על קבלת כסף מאת רבי יוסף אשכנזי משב"ק חותנו האדמו"ר מסאטמר. ברוקלין, אייר תש"ח [1948].
• מכתב מאת רבי יוסף אשכנזי, משב"ק האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים – עם תשובה בשם "כ"ק אדמו"ר שליט"א". ברוקלין ניו יורק, ניסן תשכ"ו [1956].
• עשרה מכתבים שנשלחו מרבנים ואנשים שונים, אל האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים, ואל משמשו בקודש רבי יוסף אשכנזי.
• מכתב מאת רבי משה ברוך הכהן וגמן, על גבי גלוייה רשמית של האדמו"ר מסקרנביץ רבי יוסף צבי קאליש אב"ד בני ברק – הזמנה בשם האדמו"ר לאסיפה חשובה שתתקיים בתל אביב בבית רבי נחום טברסקי "בהשתתפות כ"ק שליט"א". בני ברק, סיון תש"ג [1943].
• מכתב מאת רבי ישכר דוב וייס, על גבי נייר מכתבים של אביו רבי "יצחק יעקב ווייס... ראש הדיינים דפ"ק מנשסתר והגליל" (בעל ה"מנחת יצחק") – הכותב בשם אביו: "...ומחמת מניעת כתיבתי בחוה"מ, מלאכתי נעשה ע"י אחרים – בשם אאמו"ר שליט"א הק' ישכר דוב ווייס". חול המועד סוכות תשי"ב [תשרי 1951].
• מכתב מאת רבי משה גרשון גולדצוויג רב בית הכנסת "תפארת משה" בשיקאגו – הכותב "בשם הרבי" [רבו המובהק, האדמו"ר מבויאן רבי מרדכי שלמה פרידמן] על משלוח כספי צדקה למוסדות החסד בירושלים.
• מכתב מאת רבי משה קליין שוסטר "אצל הרב מבעלזא – תל אביב", תשט"ו [1955]. יידיש.
• שלשה גלויות, מאת ה' קליימאן, עם תיאור מפורט על ה"טיש" וההנהגות בחצר הקודש של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלטר. גור, שנות התר"צ בקירוב. יידיש.
• גלויה מודפסת מאת "חברת קהלת יעקב – תלמידי אדמו"ר דק"ק פאפא" – עם הזמנה לסעודת סיום משניות, לרגל יומא דהילולא של רבם האדמו"ר מפאפא: "רבינו הקדוש יעקב יחזקי' בן זיסל ובן משה זי"ע", שיחול בשבת קודש פרשת תרומה. בודפסט, ראש חודש אדר ב' תש"ח [1948].
• ועוד מכתבים וגלויות.

30 מכתבים (27 מהם חתומים). גודל ומצב משתנה. 15 מהם על גלויות שנשלחו בדואר.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מפרימשלן-לונדון הרה"ק רבי ישראל אריה מרגליות. לונדון, "לסדר ד' מצליח בעדו" [כסלו] תרפ"ט [1928].

נשלח אל הגאון רבי צבי [פרבר] "רבא דעמא מדברנא דאומתי' בעיר לונדון", עם הזמנה ובקשה ממנו לכבדו ולבוא להשתתף בשמחת סיום כתיבת ספר תורה בבית מדרשו "ביום א' מקץ ב' דחנוכה" [כ"ו כסלו].

האדמו"ר רבי ישראל אריה מרגליות (תרנ"ב-תשט"ו), בן-בתו של האדמו"ר רבי ישראל אריה פרנקל מפרימישלאן. במלחמת העולם הראשונה ברח לבודפשט וכיהן בה כאדמו"ר. לאחר המלחמה חזר לגליציה וכיהן כאדמו"ר בעיר לבוב. בשנת תרפ"ז היגר לאנגליה וכיהן כאדמו"ר מפרימשלן בעיר לונדון. היה מן הדמויות המרכזיות בקהילה היהודית בלונדון. ביתו היה פתוח לרווחה ונדיבותו הייתה לאגדה. בניו וחתניו נודעו אף הם בצדקותם ובמעשיהם הטובים, בהם חתנו רבי אברהם משה באב"ד אב"ד סונדרלנד וחתנו רבי שמואל שמלקא פינטר האדמו"ר מבוקווסק-לונדון.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי, 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק.

מכתב מאת האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. ברוקלין, "לס' ואני אברכם" [סיון] תשמ"ב [1982].
מכתב בכתב-יד סופר, בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם אבד"ק באבוב יע"א".
המלצה להכנסת כלה וקריאה לנדיבי עם לתמיכה כספית. האדמו"ר מציין כי באופן חד-פעמי הוא יוצא מגדרו "וטעמו הכמוס" שלא לתת המלצות: "הנה נודע שזה זמן רב גדר גדרתי בעדי למנוע ידי מליתן כתבי המלצות מטעם הכמוס אתי, אמנם אדעתא דגברא רבא שאני, ה"ה ש"ב וידידי הרה"צ המאה"ג פאר מקדושים כש"ת מו"ה משה... שליט"א העומד להשיא את בנו החתן הב' היקר המופלג בתורה ויראה תלמיד ותיק בישיבותינו הקדושה...".
האדמו"ר מברך את הנדיבים: "וזכות המצוה הגדולה וזכות אבותיו הקדושים יעמוד לכל העוזרים המשתדלים והתומכים להוושע בשפע ברכה והצלחה ובכל משאלות לבם לטובה...".

האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב. רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מצורפת המעטפה המקורית של האדמו"ר.