אוסף גדול של מכתבים ומסמכים, פסקי דין, קבלות, ופריטי נייר נוספים, מעזבונו של רבי שלום יוסף אלשיך ראב"ד העדה התימנית בישראל, עם מכתבים ממנו, מסמכים חתומים על ידו, וכן מכתבים שנשלחו אליו; כולל חתימות רבות של חכמי עדת התימנים בירושלים.
בין חכמי ונכבדי עדת תימן החתומים על המסמכים שבאוסף: רבי אברהם חיים אל-נדאף; רבי יוסף סאלם דוד; רבי יחיא שלום סרי לוי; רבי שלום יוסף עראקי; רבי יעקב חאגי; רבי "יודא בן הארן חבשוש"; "הצ' חיים ן' דוד אל-גמל ס"ט"; "הצעיר יודא במ"ו אברהם שלום חבשוש ס"ט"; "הצעיר מאיר ן' טוב מרי אברהם טוב עדני"; "הצב"י שלמה אברהם אלנדאף הי"ו"; "יוסף חייא הלוי אלשיך"; "הצ' שלם אהרן הלוי" [מפורט סעיד]; "אהרן כהן בן מ' שלמה הכהן" [מבוכארה, מספר מכתבים ממנו]; "רפאל בן ל"א שמואל רחמינוף" [מבוכארה]; "יעקב פולתוף יצ"ו" [שד"ר התימנים לקהילות בוכרה]; "משה בנין"; "הצ' חיים בכ"ר סעדיא ... ס"ט"; "הצעיר יעיש בן יוסף אלושצ'י ס"ט"; "ע"ה הצ' שלום בן משה זאיד ס"ט"; ועוד.
בין הפריטים: פסק דין משנת תרס"א, בחתימות חכמי ירושלים רבי יוסף נסים בורלא (תקפ"ח-תרס"ג, ראב"ד הספרדים בירושלים) ורבי וידאל חנוך אנג'יל (דיין וראב"ד, ראש ישיבת המקובלים "בית אל", נפטר תרס"ז); וגביית עדות משנת תר"ץ, בחתימת העד: "עד בדבר – ע"ה עמרם אבורביע ס"ט" (תרנ"ב-תשכ"ז; דיין בירושלים והרב הראשי לפתח תקוה; מחבר הספרים "נתיבי עם").
כולל בין היתר גם: כרטיסי ביקור שונים של רבי שלום יוסף אלשיך וכרטיסי שנה-טובה, הזמנות ופריטי דפוס של ועד העדה התימנית, ועוד.

הגאון רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט-תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים, יחד עם רבי אברהם חיים אלנדאף. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב-ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ ישראל. מחבר "דורש שלום".

למעלה מ-50 פריטים, מתוכם כ-27 מכתבים ומסמכים חתומים. גודל משתנה. מרביתם במצב כללי טוב.

אוסף גדול ומגוון של מכתבים, תעודות, קבלות ומסמכים שונים, רובם בחתימות ידם של חכמי הספרדים בטבריה, בין השנים תר"ס-תש"כ בקירוב.
האוסף כולל בין היתר: ניירות מכתבים רשמיים וקבלות מודפסות, חלקם בהדפסה צבעונית, עיטורים ותמונות המקומות הקדושים, עם מילוי בכתב-יד וחתימות או חותמות הרבנים.

בין הפריטים באוסף:
• מכתב ברכה לכבוד בר המצוה של הנער מרדכי בן הגביר אברהם נחום, בכתיבה נאה, עם חתימות-ידם של חכמי העיר (חתימות מסולסלות): רבי אהרן אלחדיף ה"חכם באשי" (עם חותמתו); רבי יאודה טולידאנו; רבי שמואל אבן קיקי; רבי דוד אסודרי; רבי ברוך טולידאנו ורבי מכלוף הכהן. טבריה, כ"ה שבט [תר"ס 1900].
• דף גדול מודפס עם ברכות "לשנה טובה – יכתב ויחתם בספר הצדיקים...", מאת "קומניטא ישראלית ספרדית בעה"ק טבריא", עם מילוי הנמענים בכתב-יד: "הגבירים היקרים... אכוואן אשכנזי" [=האחים אשכנזי], ובתוספת משפט בכתב-יד: "והננו דשו"ט [דורשים שלומם וטובתם] בברכה רבה ומעתירים בעדם עתרת החיים והשלום". בשולי הדף חותמות של מוסדות טבריה, וחותמות בצורת-חתימה של הרבנים רבי שמואל בן קיקי ורבי אברהם אבוחצירא. טבריה, [שנות התר"נ-תר"ע בקירוב; הגאון הקדוש רבי אברהם אבוחצירא בנו של ה"אביר יעקב" עלה לטבריה בשנת תר"כ, ונפטר בה בשנת תרע"ג; רבי שמואל בן קיקי ראב"ד טבריה נפטר בשנת תרע"ט].
• תעודת רווקות לבחור יוסף בן ישועה זריהן, בחתימות (מסולסלות) וחותמות של הדיינים: רבי שמואל אבן קיקי (ראב"ד טבריה), רבי יעקב חי זריהן ורבי אליהו ילוז. טבריה, שבט תרע"ד [1914].
• תעודת רווקות לבחור יוסף בן ישועה זריהן, בחתימה וחותמת הרב רבינו חיים יששכר אבואלעפיא "החכם הראשי" (חכם באשי). טבריה, שבט תרע"ד [1914].
• מכתב מה"חכם באשי" רבי חיים [בן רבי] אהרן אלחדיף, אל הרב בנציון עוזיאל. מכתב ארוך בכתב-יד [סופר?], עם חותמתו הרשמית וחותמת בצורת חתימה של הרב אלחדיף. טבריה, תמוז [תרע"ט 1919].
• דו"חות על מוסדות התורה והחינוך בטבריה, בחתימת רבי מאיר ועקנין. שנות התר"פ-תר"צ.
• גלויית דואר עם מכתב מרבי מאיר ועקנין לבנו פינחס ועקנין. תש"ד [1943].
• שלוש גלויות דואר עם מכתבים בכתב-יד וחתימת רבי מאיר ועקנין (עם חותמתו "רב ראשי ואב"ד טבריה"), אל רבי שמעון אוחיון מרבני יפו. טבריה. חשוון וכסלו תש"כ [1959].
• קבלות ומכתבים חתומים (על גבי ניירות מכתבים רשמיים של המוסדות בטבריה) בחתימות הרבנים והשד"רים: רבי יעקב ועקנין; רבי בכור יהודה ועקנין; רבי חיים יוסף מאמאן; רבי רפאל ביבאס (ראש ומייסד ה"תלמוד תורה"); רבי יעקב חי זריהן; רבי שלום מלכא; רבי ברוך טולידאנו; ועוד.
• שני תצלומים על גבי גלויות, עם מכתבים מאת רבי בכור יהודה ועקנין. באחת הגלויות תצלום תהלוכת ספרי התורה בהילולת רבי מאיר בעל הנס ובשנייה תצלום של רבי בכור יהודה ורעייתו. טבריה אדר תר"ץ / אלול תרצ"א [1930-1931].

28 מכתבים ופריטים מודפסים. גודל ומצב משתנה.

אוסף מגוון של למעלה משלושים מכתבים ומסמכים, פסקי בית דין וצוואות. צפת, שנות התר"מ-תר"צ בקירוב.
בין החותמים על המכתבים ופסקי הדין באוסף שלפנינו: רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת; רבי אפרים שרגא ויינגוט מרבני צפת; רבי נחום אתרוג מרבני צפת; דייני הרבנות הראשית בירושלים: רבי צבי פסח פראנק, רבי בן ציון קואינקה ורבי ירוחם פישל בערינשטיין; רבי ברוך כהנא מלאיוב; רבי דוד כהנא; רבי מנחם מנדל כהנא; רבי יחיאל שניאורזאהן ואביו רבי משה שלום שנאורזאהן; ועוד.

33 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

אוסף מסמכים ופרסומים של ההתארגנויות החרדיות לרכישת קרקעות והתיישבות בצפון-ירושלים (באזור קבר שמואל הנביא), בשנות התר"פ בקירוב. בין היתר חתומים בחתימות-ידם: רבי יוסף חיים זוננפלד [גאב"ד "העדה החרדית"], רבי דוד בהר"ן, רבי אשר לעמיל בהר"ן, רבי יצחק צבי ריבלין [רב ב"זכרון משה"], רבי עמרם ברש"י בלויא [לימים, ראש "נטורי קרתא"], רבי ישראל יצחק רייזמן [לימים דיין "העדה החרדית"], ועוד.

• מכתב מ"חברת רמתים צופים... נתיסדה ע"י הגאון... מוהר"ר עקיבא יהוסף זצ"ל בעהמ"ח ס' לב העברי. מטרתה ליסד מושבות חרד[י]ות בא"י", בחתימת ישראל לוריא, בו מסופר כי "רכשנו לע"ע אדמה בת חמש מאות דונם ויותר על דרך 'רמה' אצל 'בית איקסה', וכל חברינו כולם יראי ד'...". ירושלים, שבט תרפ"ג [1923].
• מסמך בכתב יד מ"חברת רמתים צופים", עם חתימות רבנים וראשי האגודה, בו ניתן "כח והרשאה" לממונה רבי אברהם הרשקאוויטץ "אשר נתמנה ע"י בא כוחנו הרה"ג ר' בן ציון יאדלר", "למכור נחלאות עד חמשים דונם לעת עתה...". חתומים מנהלי החברה: רבי "דוד בהר"ן זללה"ה, חתן בעה"מ לב העברי זללה"ה"; רבי יחיאל יהודא שלעזינגר, רבי אליהו צבי קראזער (קרויזר), רבי עמרם ברש"י בלויא ורבי אברהם שטיינער. בהמשך הדף מכתב אישור מהבד"צ בחתימות הדיינים: רבי יצחק פרנקל, רבי דוב צבי קרלנשטיין וה"ספרא דדיינא" רבי אברהם חיים נאה; בשולי הדף מכתב אישור וברכה בכתב-יד וחתימת רבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, תמוז תרפ"ד [1924].
• מסמך בכתב-יד, עם שבע חתימות, מאת "ועד המושבה נחלת ישראל רמה", על מכירת חלקת קרקע לרבי יוסף לוי חאגיז – בחתימות: רבי יצחק צבי ריבלין [רב ומו"ץ בשכונת "זכרון משה" ומייסד החברה משנת תרמ"ז-תרמ"ח], ר' מתתיהו נפתלי עלבע; ר' אשר לעמיל בהר"נ [וייספיש]; ר' אהרן סרי לוי; ר' דוד יצחק אלטשולר, ר' ישראל משה גאלדשמיד "מזכיר הועד" ור' אלתר סטרלצר. ירושלים, טבת תרפ"ג [1923]. על החתימות הועברו קוים למחיקה, נוסף הרישום "נפרע" [כפי הנראה שטר המכירה שלפנינו נעשה לצורך הלוואת משכנתא מהנגיד החרדי הנודע ר' יוסף לוי חאגיז].
• "קול מבשר ישועה – קול ברמה נשמע ושבו בנים לגבולם!" – כרוז מודפס, עם מכתבי ראשי "נחלת ישראל רמה" ומכתב הראי"ה קוק, על חידוש מפעל ההתיישבות ב"רמה" מקום מגורי שמואל הנביא. ירושלים, [תרפ"א-תרפ"ב בקירוב].
• "שטר מכירה" – תעודת מניה גדולה מודפסת ומאויירת, על מכירת "מאה אמות מרובעות בהמושבה 'נחלת יוסף' – שנוסדה ע"י חברת הישוב החרדית רמתים צופים...", עם מילוי בכתב-יד ובחתימות ידם של מנהלי החברה: רבי ישראל יצחק הלוי רייזעמאן, רבי פנחס צבי שענבערגער, רבי משה הולצמן, רבי אבא אייזענבאך, והמזכיר ר' עמרם ברש"י בלויא. ירושלים, [דפוס גולדברג], אלול תרפ"ב [1922]. מעבר לדף אישור משנת 1985 על ביטול המניה, מאת עורך דין "מפרק אגודת רמתים צופים".
• "מודעה – הזדמנות מפתיעה" – כרוז פרסום מטעם "סוכנות 'פלאי' למכירת וקנית קרקעות", בהצעת תיווך לקניית מגרשים בירושלים והסביבה, הנמכרים ע"י חברת "תמוה". [ירושלים, דפוס צוקרמן, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].

6 דפים. גודל ומצב משתנה (קרעים חסרים בראש מכתב "כח והרשאה" בחתימת רבי יוסף חיים זוננפלד).

אוסף של למעלה משישים מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט – מאת רבנים, גבאי-צדקה, שד"רים ונדיבי-עם, מרחבי אנגליה, דרום-אפריקה, אוסטרליה, ומדינות שונות מהממלכה הבריטית. [שנות התר"מ-התר"ס בקירוב].
המכתבים נשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. חלקם ממוענים גם אל הרבנים הנוספים שעמדו לצדו בניהול קופות הצדקה בעיר: רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת), רבי יצחק בלאזער הרב מפטרבורג, רבי חיים ברלין הרב ממוסקבה, ורבנים וגבאים נוספים מראשי "הועד הכללי" ומוסדות נוספים בעיר.
בין כותבי המכתבים ניתן למנות את: יעקב חיים בן מוהר"ר אליעזר הלוי (מזכירו של מונטיפיורי). לונדון (חשוון תרמ"ט 1888); רבי אלי' ב"ר שלמה יעקב, מרבני מנצ'סטר (אלול תרנ"ח 1898); רבי משה אביגדור חייקין "רב לאגודת בתי כנסיות בלונדון" (חשוון תרס"ג 1902); רבי יואל הלוי הרצוג מרבני לידז (2 מכתבים, תרס"ח-תרס"ט 1908-1909); רבי מרדכי יצחק הלוי עפשטיין אב"ד דק"ק שעפילד (אדר תרס"ז 1907); רבי אהרן ליב ניומאן מעיה"ק ירושלים, מגיד מישרים ב"חברה תורה" בלונדון (חשוון תרס"ג 1902); רבי "יעקב דובער בל"א מאיר משה לענצער ש"ץ לק"ק מקוה ישראל במעלבארן" (תר"ן 1890 ותרס"ב 1902); רבי יהושע מאיר רייפמאן מהעיר פרטוריה, דרום אפריקה (כסלו תרנ"ט 1898); רבי "אריה צבי ב"ר משה פישל אייזיקס ש"ץ ומ"מ דק"ק קימבערלי, אפריקא" (כסלו תרס"א 1900); השד"ר רבי יוסף הלוי איש הורוויץ מיוהנסבורג (4 מכתבים מעניינים, תרנ"ו-תרנ"ז 1896-1897); רבי מנחם מענדיל וואלפרט מיוהנסבורג (3 מכתבים, תרנ"ו 1895-1896); ועוד כותבים רבים.

הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), עלה בשנת תר"א (1841) מהעיר סלנט לארץ ישראל, כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. חותנו הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט עלה לירושלים באותה תקופה. רבי שמואל שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.

63 מכתבים. גודל ומצב משתנים.