מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- book (199) Apply book filter
- print (117) Apply print filter
- letter (96) Apply letter filter
- מכתבים (92) Apply מכתבים filter
- earli (83) Apply earli filter
- חסידות (80) Apply חסידות filter
- ספרים (76) Apply ספרים filter
- יד (73) Apply יד filter
- manuscript (73) Apply manuscript filter
- דפוסי (71) Apply דפוסי filter
- ירושלים (61) Apply ירושלים filter
- בודדים (61) Apply בודדים filter
- הראשונים (61) Apply הראשונים filter
- ודפים (61) Apply ודפים filter
- ונדירים (61) Apply ונדירים filter
- broadsid (61) Apply broadsid filter
- hebrew (61) Apply hebrew filter
- jerusalem (61) Apply jerusalem filter
- rabbi (57) Apply rabbi filter
- ספרי (55) Apply ספרי filter
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- כתבייד (43) Apply כתבייד filter
- th (43) Apply th filter
- document (40) Apply document filter
- כתבי-יד, (39) Apply כתבי-יד, filter
- manuscripts, (39) Apply manuscripts, filter
- וקבלה (38) Apply וקבלה filter
- chassid (38) Apply chassid filter
- kabbalist (38) Apply kabbalist filter
- רבני (34) Apply רבני filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וכתבי-יד (30) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבייד (30) Apply וכתבייד filter
- פולין (28) Apply פולין filter
- poland (28) Apply poland filter
- חתימות (26) Apply חתימות filter
- עותקים (26) Apply עותקים filter
- מיוחסים (26) Apply מיוחסים filter
- יהדות (26) Apply יהדות filter
- gloss (26) Apply gloss filter
- import (26) Apply import filter
- jewri (26) Apply jewri filter
- ownership (26) Apply ownership filter
- signatur (26) Apply signatur filter
- stamp (26) Apply stamp filter
- דפוס (24) Apply דפוס filter
- ודברי (24) Apply ודברי filter
- chabad (24) Apply chabad filter
- item (24) Apply item filter
- rebb (24) Apply rebb filter
ספר מעלות חברת התורה, על מעלת כבוד התורה ולומדיה, מאת רבי ישראל בנימין לעמפערט. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפו, תרל"ה [1875].
המחבר מתייחס ומכוון את דבריו ל"חברת תורה" שתכנן להקים. בדף יב, החסר בעותק שלפנינו, מתוארת בקצרה חברה זו, וכן מופיעה בסופו רשימת תקנות ביידיש לחברי החברה.
יא דף. חסר דף אחרון. 21.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 247.
ספר שבחות לאל, "זמירות, תשבחות ושירות" למוצאי שבת, כמנהג קהילות גרוזיה, על פי "כתב יד ישן נושן". ירושלים, דפוס ניסן ב"ק וחיים צבי, [תרל"ה 1875].
שני שערים, בעלי נוסח כמעט זהה.
הספר כולל שירים שנוהגים לזמרם במוצאי שבת, לפי מנהג קהילות גרוזיה, ובפרט קהילת כותאיס (כותאיסי), כפי שנזכר במהדורה השנייה שנדפסה בירושלים תרנ"ז.
[1], יד דף. 19.5 ס"מ. נייר יבש ושביר במיוחד. מצב בינוני. כתמים. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים. דפים מנותקים. כריכת עור חדשה.
בעותק המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית חסרים מספר דפים וכן מופיע דף שער אחד בלבד (גם בעותק שנרשם במפעל הביבליוגרפיה חסר השער הראשון).
ש' הלוי, מס' 256.
קונטרס "שיר תהלות", שיר לכבוד השר משה מונטיפיורי, נכתב לרגל מעמד תפילה מיוחד שנערך לכבודו. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפו [מיכל הכהן], תרל"ה [1875]. עברית עם תרגום לאנגלית, עמוד מול עמוד.
שיר מאת רבי שלום משה חי גאגין, עם תרגום לאנגלית מאת דוד פיינשטיין. שמות המחבר והמתרגם נזכרו באנגלית, בסוף התרגום לשיר. המחבר רמז לשמו בחתימת השיר: "שמח בנו אגן". השיר נדפס בשנית בסוף ספרו "ישמח לב", ירושלים תרל"ח.
[4] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט העברי והאנגלי, משוקמים בנייר דבק. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 259.
קונטרס שיר תהלה, "אשר שרו בני יהודה יושבי ירושלם, לכבוד נשיא אלהים, שר וגדול ליהודים... כש"ת סיר משה מונטיפיורי". ירושלים, "על מכבש הדפוס משאת השר הצדיק סיר משה ויהודית נ"ע" [דפוס ניסן ב"ק], תמוז תרל"ה [1875].
שיר בן עשרים בתים, על פי האקרוסטיכון "משה מונטיפיורי יחיה אמן", שנדפס לכבוד ביקורו של משה מונטיפיורי בירושלים. מונטיפיורי הגיע לירושלים בתאריך כב בתמוז תרל"ה, והשיר הושר לכבודו ביום כה בתמוז. החוברת נדפסה מטעם "ראשי ומנהלי כוללות החסידים וואלין, רומעניען, עסטרייך וגאליציען" ושתי חותמות מקוריות שלהם מופיעות בדף [7]. את השיר חיבר וערך ישראל דב פרומקין, מו"ל החבצלת (שמו נזכר באנגלית מעבר לשער).
בחזית הכריכה, מודבקת פיסת עור עם כיתוב בהטבעה מוזהבת: "השיר תהלה אשר שרו כוללות חסידים לכבוד השר משה מונטיפיורי הי"ו בעת ביאתו ירושלימה ת"ו, שנת תרל"ה" (על הכריכה האחורית הודבקה פיסת עור נוספת, עם כיתוב מקביל באנגלית).
חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו מוזהבת.
בדף [8] נדפס: "נוסח התפלה אשר התפללו בימי השבת בבית הכנסת הגדול 'תפארת ישראל', ובביהכנ"ס 'ציון המצוינת'... בהגיעם השמועה מנסיעת השר הצדיק הי"ו ירושלימה".
[8] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה ישנה, עם פגמים.
תוי-ספר של משה מונטיפיורי, עם סמל אצולה, בשני צדי בטנת הכריכה (אחד מהם פגום).
שיר זה נדפס באותה השנה פעם נוספת, בפורמט גדול יותר, ללא ניקוד, בהשמטת שם המחבר ובשינויי סדר (ראה: ש' הלוי, מס' 260).
ש' הלוי, מס' 261.
ספר מסעי היר"ח [רחמים יוסף חיים אופלטקה] בארץ הקודש. ירושלים, דפוס אליהו ומשה חי ששון, תרל"ו [1876].
תיאור מסעו של המחבר, רבי רחמים יוסף חיים אופלטקה, בארץ ישראל, החל מירושלים, ואחריה שכם, טבריה, צפת, מירון, עכו, חיפה, יפו, מקוה ישראל, וחזור לירושלים. המחבר מקדיש בתיאוריו תשומת לב למצבם של היהודים שפגש בכל מקום, וכן לבתי הכנסת ולמוסדות הצבור היהודיים, לקברי הצדיקים (כולל תיאור של הילולת רבי מאיר בעל הנס), ועוד.
המחבר, רבי רחמים יוסף חיים אופלטקה (תר"ז-תרס"ז), בנו של רבי יצחק אופלטקה-פראג, מתלמידיו האחרונים של החתם סופר. תלמיד חכם, איש ירושלים. בשנת תרל"ו יצא למסעו בצפת ובערים נוספות בארץ, שאת רשמיו פרסם בחיבור שלפנינו.
ח דף. 19 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי הדפים, משוקמים בהדבקות נייר ונייר-דבק. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 274.
מצב המלאכה בירושלים ותקונו, מאת חיים יעקב, מנהל בית חרושת מעשה כלי עצי זית בירושלים. ירושלים, דפוס מו"ל "החבצלת" [ישראל דב פרומקין], תרל"ח [1878].
שער נוסף באנגלית במעטפת האחורית.
המחבר, מנהל בית החרושת לכלי עצי זית בירושלים, מספר על הקורות אותו ואת שותפו, בפעילותם כמנהלי בית החרושת, ושוטח את בקשותיו מהגבירים והשרים לעזרה בהלוואת כספים לבית החרושת, ובמכירת כלי המלאכה שיוצרו בבית החרושת בערי אירופה.
28 עמ'. עם מעטפת מודפסת, קדמית ואחורית. 14 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, וקרעים חסרים במעטפת הקדמית (המעטפת הודבקה על נייר). כריכת עור חדשה.
בעותק שלפנינו מופיעים שני עמ' נוספים (27-28) שלא נרשמו בש' הלוי ובמפעל הביבליוגרפיה, ואינם מופיעים בעותק שבקטלוג הספרייה הלאומית. דפים אלו כוללים את דברי שותפו של חיים יעקב לבית החרושת, מארקל בן משה כ"ץ (בעמ' 27), ומילות תודה וברכה לקיסר פרנץ יוזף הראשון, מאת שני השותפים (בעמ' 28).
ש' הלוי, מס' 309.
ספר מנחה חדשה, הגדה של פסח, עם ביאור מאת האדמו"ר רבי נפתלי חיים הורוויץ מדז'יקוב. ירושלים, [דפוס אליהו ומשה חי ששון, תרל"ט 1879].
מעבר לשער נדפסו הסכמות מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, חותנו של המחבר, ומאת רבי יוסף שאול הלוי נתנזון אב"ד לבוב (ההסכמות נתנו בשנת תרכ"ז, ובראש הדף נדפס כי למראה עיני המסכימים היה רק ספרו של המחבר "מנחה חדשה" על הש"ס).
[1], כ דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים בדף השער וקרעים חסרים בדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט (בדף השער פגיעות בטקסט משני צדיו). סימני עש. כריכת עור חדשה.
בשנת תרמ"ג נדפס הפירוש בשנית, ללא פנים ההגדה.
ש' הלוי, מס' 324; יערי 957; אוצר ההגדות 1521.
סדר לימוד ל"ג לעומר. ירושלים, דפוס אליהו ומשה חי ששון, תרל"ט [1879].
סדר לימוד לליל ל"ג בעומר, הכולל מאמרי זוהר שונים (ראו גם פריט הבא; המהדורה שלפנינו קצרה ומצומצמת יותר).
כ דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף, משוקם במילוי נייר. כריכה חדשה.
סדר זה הופיע פעמים רבות לפני כן ואחרי כן בשמות שונים, עם שינויים. ראו: א' יערי, תולדות ההלולא במירון, תרביץ, לא (תשכ"ב), עמ' 89-90.
ש' הלוי, מס' 322.
ספר הלולא רבא, תיקון לליל ל"ג בעומר. ירושלים, דפוס אג"ן [אברהם גאגין] ע"י שמואל צוקערמאן, [תרמ"ד 1884].
סדר לימוד לליל ל"ג בעומר, הכולל ברובו ליקוט מאמרי זוהר שונים, וכן גם פיוטים ותפילות (ראו גם פריט קודם; המהדורה שלפנינו מורחבת יותר).
[1], סח דף. 19 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים מעטים. דף השער מנותק ברובו, עם קרעים בשוליו. כריכת עור חדשה.
סדר זה הופיע פעמים רבות לפני כן ואחרי כן בשמות שונים, עם שינויים. ראו: א' יערי, תולדות ההלולא במירון, תרביץ, לא (תשכ"ב), עמ' 89-90.
ש' הלוי, מס' 449.
ספר תולדות יצחק, חלק שני של ביאור על ספר יצירה מאת רבי יצחק כהנא מקולנא (מתלמידי הגאון המקובל רבי אייזיק חבר). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפו אג"ן [אברהם גאגין], [תרל"ט 1879]. מהדורה שנייה עם עיבוד חדש ומורחב של פירוש המחבר לביאור הגר"א לספר יצירה.
המקובל רבי יצחק כהנא מקאלנא (ליטא) היה תלמידו המובהק של הגאון רבי יצחק אייזיק חבר, וחיבר כמה ספרים בקבלת הגר"א. רבו הגרי"א חבר שלח אליו כתבי-יד של חיבורים מתורת הגר"א שטרם נדפסו (כתב היד של ביאור תיקוני זהר מאת הגר"א, שהיה בידי רבי יצחק כהנא, נמצא כיום בספרייה הלאומית). בשנת תרי"ג עלה רבי יצחק לארץ ישראל, התיישב בירושלים ובה הדפיס (בין השנים תרל"ד-תרמ"ה) את שלושת חלקי חיבורו "תולדות יצחק", על ספר יצירה עם ביאור הגר"א ועל תורת הקבלה של הגר"א. הוא נפטר ביום כ"ט שבט תרס"א. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו לאחר מותו, אך הגאון מדובראוונא הספידו בהוראת ר' זלמן בהר"ן שאמר בשם אביו הצדיק רבי נחום משאדיק כי רבי יצחק הוא מהל"ו צדיקים שבדור (ראה עליו בהרחבה: הרב דוד קמנצקי, תורת הגר"א, עמ' תקסב-תקסד).
חלקו הראשון של החיבור נדפס בירושלים תרל"ה; החלק האחרון של החיבור נדפס בירושלים, בדפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, בשנים תרמ"ד-תרמ"ה.
[2], סד, סג-עב, עא-צו, ק-קא דף. 20.5 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 334; וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 685.
ספר עמודי התורה, מעלות התורה מרבי אברהם אחיו של הגר"א מווילנא, עם אור תורה מהמקובל רבי אייזיק חבר. ירושלים, דפוס רבי יואל משה סלומון, תר"מ 1880. המהדורה הראשונה של החיבור אור תורה.
מעבר לשער הסכמות רבי שמואל סלנט ורבי משה יהושע יהודה ליב דיסקין. מעניין לציין כי בהסכמתו כותב המהרי"ל דיסקין ברוב ענווה שאין לו יד בחכמת הנסתר: "...מעודי אני מושך ידי מבא בכתובים בהסכמות על ספרים, וביותר בס'[פר] כזה אשר רובו ע"פ חכמת האמת, אשר לא עמדתי בסודה...".
מחבר ה"אור תורה" – הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר (תקמ"ז-תרי"ג), ממוסרי תורת הגר"א בקבלה, "פה שני להגר"א" – שכן כבר בהיותו כבן 14 ראה בו רבי מנחם מנדל משקלוב (תלמידו של הגר"א) כלי מוכשר ללמדו חכמת הקבלה. בספר "אור תורה" נכתבו דברי בקורת "מתנגדיים" וקריאה להתרחק מהנהגות ה"חסידים". באות פ (דף לא/1) כותב ה"אור תורה": "...וכן מי שהולך אחר שכלו בעבודת ה' שלא על פי דרכי התורה המסורה לנו מפי חכמינו הקדושים... וחושב מחשבות אחרות, אף שחושב שזה הוא עיקר העבודה להיות רק בדבקות כל היום ובהתלהבות ומתבטלים מעסק התורה בלימוד, זה היא עצת מעצת הס"ם וכת דיליה... ולכן האדם הישר הולך אשר חס על נפשו ועל כבוד קונו יתרחק מכתות חדשות המתחדשים בכ"ע [בכל עת], האומרים זה הדרך לכו בה והוא עיקר העבודה. בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם...". במהדורה המוגהת (ירושלים, הוצאת ישיבת "כתר תורה", תשל"א) ובמהדורה המנוקדת (ירושלים, תשמ"ט, שנדפסה עפ"י מהדורת תשל"א), צונזרו חלק מהדברים החריפים, ונכתב רק: "...וחושב מחשבות אחרות וכו' היא עצת מעצת הס"ם וכת דיליה..." ונשמט המשפט: "אף שחושב שזה הוא עיקר העבודה להיות רק בדבקות כל היום ובהתלהבות ומתבטלים מעסק התורה בלימוד".
[2], עב דף. 20 ס"מ. נייר יבש. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. קמטים. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 352.
ספר עיר דוד, ענייני מוסר ודרך ארץ, וסקירה על קברי הצדיקים בארץ ישראל, מאת רבי דוד הכהן מווילנא. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן (סלומון), תר"מ [1880]. כרוך עם: ספר עיר דוד (חלק שני), מאת רבי דוד הכהן מווילנא. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, תרמ"א [1881].
בנוסף לנושאים הנזכרים, שני הספרים כוללים פרק מיוחד ובו משפטים שהגימטריה שלהם שווה לפרט השנה – תר"מ ותרמ"א. רבי דוד הדפיס כמה ספרים כאלו בין השנים תר"מ-תרמ"ז.
בדף המגן שבראש הכרך, הקדשה בת 13 שורות בכתב-ידו של המחבר, מיום א' דר"ח אדר תר"מ.
מעבר לדפי השער של שני החלקים, הקדשות מודפסות, עם מילוי בכתב-ידו של המחבר, ל"ד"ר לעוויזאהן", כנראה הרב יהודה ליב לעוויזאהן משטוקהולם, אשר כתב סקירות ספרותיות בכתבי-עת. בהקדשה של הספר השני מוסיף המחבר: "אנא אדוני ירים קולו כסופר במ"ע לזכות בי ובצאצאי".
כפי הנראה, גם ההקדשה הארוכה בראש הכרך מופנית אליו. בין היתר כותב לו המחבר: "...אבקש מחסדו אולי ח"ו לא אמצא חן בעיניו לבל יציבני למטרה ללעג במ"ע המגיד וכדומה, ואל יביישני ברבים...", ומוסיף ומבקש שאם ימצא חן בעיניו החיבור יכתוב עליו סקירה, כדי שיוכל להתפרנס ממכירת הספרים: "כי הרעב גדול בכאן ואני עני וכואב...".
בסופו של החלק הראשון מופיע דף עם "ערך מספר נפשות אחינו האשכנזים הי"ו המסתופפים בחצרות ה' בארבעת ערי הקדש", ובו מניין משוער של היהודים האשכנזים בירושלים, צפת, טבריה וחברון.
מגמת הספר ומטרת כותבו עולות מבין שורות המלצתו של ר' יחיאל מיכל פינס הפונה לנדיבי עם ברחבי תבל, שהופיעו בחלק שנדפס בשנת תרמ"ו (ואינו לפנינו): "הנה זה האיש אשר לפניכם הרב השקדן והבקי בתורתינו מו"ה 'דוד הכהן' נ"י מווילנא... הוא ת"ח גדול שוקד על למודו מאד והוא מרובה באוכלוסין של תחלואים רעים וטף לרגליו... מלאכת יד אין להאיש הזה... ואולם ד' חננו כח מחשב מהיר וברגע אחד ומבלי כל עמל יברא גמטריאות ונוטריקון וכיו"ב ואת הכח הזה אשר לא יגזול אפילו שעה קלה מלמודו עשה לו לקרדום להוציא ממנו מחיתו ומדי שנה בשנה ידפיס מחברת בשם 'עיר דוד' המדברת על ענינים שונים ועל הלכות שונות והכל 'בפרט השנה'. אם יש תועלת לעולם בזה לא ידעתי, אבל עכ"פ ראוי הוא לכל איש מתנדב כי יקח את המחברת הזאת וישלח מחירה להמחבר...".
[1], לו דף; מ דף. 16 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 350, 376.