מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' סיון תשכ"ז [1967].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן", עם תוספת מספר מילים בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), לרגל חג השבועות. הרבי מברך: "ובעמדנו בימי סגולה אלה... יהי רצון אשר כל האמור לעיל – כן יהי' לנו, ומתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף תקויים בכאו"א [בכל אחד ואחד] הברכה – בנוסח הידוע – קבלת התורה בשמחה ובפנימיות... בברכת חג שמח".
בשולי המכתב הפניות ומראי מקומות לנושאים ולרעיונות המובאים במכתב. לאחריהן הוספת כמה מילים בכתב-יד קדשו של הרבי: "ות"ח ת"ח על הבשו"ט [תשואות חן על הבשורות הטובות]".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 35.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים. רישומים בגב.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"ב אדר תשי"ח [1958].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
מכתב ברכה לרגל חג הפורים: "...ימי חדש אדר אשר נצטווינו בתורתנו הק' תורת חיים להרבות בשמחה, ובפרט בנקודה התיכונה, ימי הפורים, אשר חייב אינש לבסומי עד דלא ידע... ובודאי אשר מלמעלה נעשה כל הדרוש ונמשך טוב הנראה והנגלה... בכדי שתהי' השמחה בריבוי ועד דלא ידע, הטוב בריבוי, החסד בריבוי וכו'... בברכה לפורים שמח ולבשו"ט [בשורות טובות]".
בשולי המכתב הוסיף הרבי בעצה, עידוד והדרכה, בעניני עבודת השם ותיקון המידות, הסחת הדעת מכל המניעות והעיכובים וקיום התורה והמצוות בשמחה: "...עליו להסיח דעת ממחשבות אודות עצמו, חשבון הנפש וכיו"ב, – ע"י שיתקע מחשבתו בדברי תורה ותפלה... ולשאלתו סיבת שינוי' מצבי נפשו... הסיבה היא תחבולות היצר להחלישו מקיום התומ"צ, שצ"ל בשמחה. ותכסיס המלחמה נגד היצר היותר מועיל בכגון דא הוא, כנ"ל, היסח הדעת דוקא, ולא ע"י טענות שכליות וכיו"ב".
נדפס בליקוטי שיחות חלק לט (עמ' 326).

אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"א [1961].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילים בכתב-ידו.
נשלח אל הגה"ח רבי חיים שלום הלוי סגל בירושלים: "...לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בראש המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילים: "מכ'[תבו] נתקבל"; ובסופו את המילים: "[בברכה] לבשו"ט [בשורות טובות] בכלל ובפרט".

הגאון החסיד רבי חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג), דור שישי לבעל התניא. מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד "בית יהודה" בשכונת מזכרת משה בירושלים, ור"מ בישיבת הבחורים שע"י ישיבת עץ-חיים. עסק עשרות שנים בפירוש רש"י על התורה והוציא לאור את חיבוריו "תוספת רש"י" על התנ"ך, "מונחי רש"י" ו"יתרון האור". בשמיני עצרת תשל"א, בעת ביקורו בחצר הרבי, מונה ל"בעל הבית על ארץ הקודש", כחלק מ"האו"ם החסידי".

[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתם כהה בפינה העליונה.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"ח [1968].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח רבי דובער טקץ': "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".

הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.

[1] דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל. כתם כהה בפינה הימנית-תחתונה.

ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. הוצאת קה"ת, ברוקלין ניו יורק, י"א ניסן תשמ"ב 1982. "שמונים שנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א".
מהדורה מיוחדת של ספר התניא (הוצאה קסד) שנדפסה לרגל יום הולדתו השמונים של הרבי מליובאוויטש – י"א ניסן תרס"ב – י"א ניסן תשמ"ב. בסופה נדפסו צילומי השערים של כל הוצאות ספר התניא ותרגומיו עד לשנה זו ופקסימיליות של כתבי-יד התניא מהדורה קמא.

הספר חולק על ידי הרבי למשתתפים בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב, בצרוף דולר לצדקה. בדף המגן ובשולי השטר, רישומים מאת המקבל: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".

מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 13-15) מתואר מעמד חלוקת ספר התניא ושטר הדולר לצדקה שלפנינו:
"י"א ניסן 'שמונים שנה' היה אחד מהאירועים הגדולים שהיו בתולדות ליובאוויטש. ביום י"א תשמ"ב גדשו את 770 המוני אורחים מכל רחבי תבל. כבר משעות אחה"צ המוקדמות החלו לתפוס מקומות להתוועדות, ולערך מהשעה שש בערב כבר הי' קשה למצוא מקום טוב... התוועדות זו זכורה כאחת ההתוועדות עם ריבוי משתתפים הגדול ביותר... בהתוועדות השתתפו רבנים מכובדים, ואנשי ציבור נבחרים. בסיום ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר, שכעת יחלק תניא לכל אחד מהמשתתפים, כאות הוקרה על כך שהגיעו הנה. הרבי ציין שהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו"כ אמר: 'לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו ג"כ הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו''... במהלך החלוקה, כ"ק אדמו"ר עמד מלא קומתו וחילק תניא לכאו"א, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת הי' אפשר לראות על פני כ"ק אדמו"ר כמין שביעות רצון... היו כאלו שכ"ק אדמו"ר חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים... כ"ק אדמו"ר הורה בידו הק' להגברת השירה בשירים 'כי אלוקים יושיע ציון' ו'מי לי בשמים וגו''. עברו שני שוטרים, וביניהם גוי, ואח"כ חייך כ"ק אדמו"ר לריל"ג ואמר לו משהו ע"ז שעבר גוי בתור לקבל בתניא כמו כולם. כ"ק אדמו"ר התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש. לאחרי שנגמר התור, קם כ"ק אדמו"ר ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר 'כי בשמחה תצאו', כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו... לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח... לאחר החלוקה, שאלו את כ"ק אדמו"ר מה לעשות התניא'ס שנשארו (כ-3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך 'י"א ניסן' שבדף השער, ואכן שינו זאת ל'י"ג ניסן'".

[6], ב-קסז, [2], קסט-שלד, [3] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי, עם שוליים רחבים. כריכה מקורית, עם שתי סימניות-בד. קרעים בדף הבטנה הקדמי. קרעים בשדרה; מנותקת חלקית. הדולר במצב טוב.