מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' חשון תש"ד [1943].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".

נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים: "כתבו בהזכרת שמו ושמות ב"ב יחיו במועדו קבלתי, וברכתי אותו בברכת שנה טובה ומתוקה ואשר ימלא השי"ת את משאלות לבבו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות – ש"ב ידידו הדו"ש ומברכו".

הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי.

מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשל"ב [1972].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם תוספת בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין ולחברי החוג ללימוד חסידות שפתח ברמת השרון. במכתבו מברך הרבי לרגל חג הפסח: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "בכבוד ו[בברכת החג]".
בשולי המכתב הרבי מוסר את תודתו על הברכה שקיבל לרגל יום הולדתו ביום י"א ניסן: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות. וכבר מלתי' אמורה בתוה"ק: ואברכה (ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של ה' שתוספתו מרובה על העיקר".

הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין (נפטר תש"ז), מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש בקרמנצ'וג (תרע"ח-תרע"ט), ומתלמידי בית המדרש לרבנים בעיירה החסידית נעוועל (תרפ"ה-תרפ"ז). נישא לרבנית תמר איטא בת הרב שמעון משה דיסקין אב"ד לכוביץ, אשר נמנתה על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה, אמו של הרבי מליובאוויטש. בשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר. באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי... בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי".
ר' נפתלי וזוגתו תמר איטא יצאו מרוסיה בשנת תש"ו. בתחילה שהו במחנה העקורים וגשייד (Wegscheid) שבאוסטריה, ובהמשך עברו לצרפת, שם עסקו בייסוד מוסדות חינוך לבנות חב"ד. בשנת תש"ט עלו ארצה והתיישבו ברמת השרון; בהמשך עברו לבני ברק שם עסק כשוחט. ר' נפתלי עסק בהפצת מעיינות החסידות ורעייתו תמר איטא המשיכה לעסוק בתחום החינוך, והייתה בין מייסדי מוסד "בית רבקה" בכפר חב"ד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי קל.

מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ראש חודש סיון תשכ"ד [1964].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספות ותיקונים בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הגה"ח רבי דובער טקץ'. במכתבו מבאר הרבי את ענינו של חג השבועות, חג מתן תורתנו, שנקודתו העיקרית הוא: "ביטול הגזירה וההבדלה שבין עליונים ותחתונים... התאחדות גמורה"; ומסביר שזוהי עבודתו של כל יהודי, לפעול אחדות זו שבין עליונים ותחתונים גם בכל עניניו האישיים – "הן הרוחנים והן הגשמים, הן הפרטים והן הכללים", שעל ידי זה "מביאים קיום היעוד: ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר".
הרבי מסיים את מכתבו בברכה לרגל חג השבועות: "בברכה – בלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ] – לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות".
בשולי המכתב הפניות ומראי מקומות לנושאים ולרעיונות המובאים במכתב.

מקבל המכתב, הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.

[1] דף. 28 ס"מ בקירוב. נייר דק. מצב בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים חסרים קלים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט).

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' סיון תשכ"ג [1963].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל הרה"ח ר' ניסן נתן בירושלים. במכתבו הרבי מברכו: "...ולקראת חג השבועות, זמן מתן תורתנו... הנני בזה להביע ברכתי בלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע: לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות".

אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים קלים.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"ט [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילים בכתב-ידו.

נשלח אל הרה"ח ר' נחמן פנחס ירבלום בירושלים (מתלמידי ישיבת תורת אמת בירושלים ומנהל חדר תורה אור של צעירי אגודת חב"ד בשכונת עין כרם): "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בראש המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילים: "מכ'[תבו] נתקבל".

[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.