ספר חידושי שם משמואל, על התורה, מאת רבי שמואל סאליר ראב"ד לבוב. למברג (לבוב), דפוס Ch. Rohatyn, תרס"ב 1902. הוצאת רבי יהושע צבי ווילף עורך "מחזיקי הדת".

עותק מיוחס מבית הצדיק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, עם חתימות בנו וחתנו. בדף השער, רישום בעלות בחתימת "הק' ישראל אברהם אלטיר לאנדא ברש"ל שליט"א" [חתנו של רבי ישעיה מקרסטיר], ובדפי המגן הקדמיים – רישומי בעלות וחתימות של "הק' אברהם שטיינער" [בנו של רבי ישעיה מקרסטיר]. בדף המגן האחורי רישום בעלות (בכתיב משובש, שאולי נכתב על ידי ילד): "הספר הזע[!] שייך להה"צ הקדוש המפרוס' [המפורסם] כמ"ו ר' יעשי [ישעי'] שליט"א". חתימות ורישומים נוספים (בדיו סגולה) של "שלמה זלמן קליין" – שקיבל את הספר במתנה מאת רבי ישראל אברהם אלטר לנדא הנ"ל.

הרב הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (ר' ישעיה'לה קרעסטירר; תרי"ב-תרפ"ה), צדיק עממי מפורסם. תלמידו וממשיך דרכו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלוש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. לאחר פטירת רבו הרב מליסקא התיישב רבי ישעיה בעיר קרסטיר (Bodrogkeresztúr שבהונגריה), שם התפרסם לבעל מופת ופועל ישועות, ומכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. היה גם נותן קמיעות לשמירה ולישועה (עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו"). גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, בהם האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו.

בנו יחידו, האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרסטיר (תרמ"ג-תרפ"ז), חתנו של רבי מיכאל מזשירק. מילא את מקום אביו באדמו"רות לאחר שאביו הקדוש הכתירו טרם מותו, וציווהו שכל הפתקאות (קוויטלעך) שיובאו לפניו, יונחו על קברו של האב. רבי אברהם היסס לרשת את מקומו של אביו, אך זה הבטיחו שכל הברכות שיברך אף הן יתגשמו ויהיו. רבי אברהם כיהן על כס האדמו"רות פחות משנתיים ימים עד לפטירתו; תחתיו הוכתר חתנו, האדמו"ר רבי מאיר יוסף רובין מקרסטיר.

חתנו הצעיר של רבי ישעיה מקרסטיר, הגאון רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אב"ד עדעלין (תרמ"ו בערך-תש"ב). בנו של רבי שלום לנדא דומ"צ וואלווא (תר"כ בערך-תרפ"ד). בשנת תרס"ד בערך נשא את בתו של הרה"ק רבי ישעיה, וישב שנים רבות בבית חמיו בקרעסטיר על התורה ועל העבודה. על פי הוראת האדמו"ר רבי שלום מסטרופקוב, קיבל על עצמו את הרבנות העיר עדעלין (Edeleny, הונגריה), בה כיהן כעשרים שנה, והקים בה ישיבה חשובה, ממנה יצאו מאות תלמידי-חכמים מופלגים ורבנים שעמדו בקשרי שו"ת עם רבם (שפיצר, קהילות הונגריה, עמ' 9). ספר השו"ת שלו "בית ישראל" (בואנוס איירס, תשי"ד), נדפס ע"י חתנו האדמו"ר רבי שלום קרויז אב"ד אודווארי ורב "קהל בית ישעיה".

[1], קטז דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. כריכה מקורית, בלויה וקרועה.

אוסף גדול של עשרים ושניים ספרים שונים, ספרי חסידות וקבלה, הלכה ודרוש. עותקים מיוחסים של אדמו"רים ושל בני משפחתם:

• ספר שער השמים, על חכמת הקבלה, מאת רבי אברהם הירירה. וורשא, [תרכ"ה] 1864.
חתימה (מעט מחוקה) וחותמת של הרה"ק רבי צבי מאיר הכהן ראבינאויטץ אב"ד ק"ק ראדאמסק – הגה"ק רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (ת"ר-תרס"ב), בנו השני של בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק וממלא מקומו ברבנות העיר ראדומסק.
• ספר רשפי אש השלם, מאת הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז. פיעטרקוב, [תרס"ז] 1907. מהדורה ראשונה.
חותמת רבי אלעזר ליפשיץ מאלכסנדר [חתן האדמו"ר הזקן מאלכסנדר רבי יחיאל דנציגר].
• ספר נר ישראל, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, פירוש "נפלא בחידושי תורה ורזין עלאין" על ספר "ליקוטי רב האי גאון – סודות עמוקות ונוראים על שם מ"ב". [לבוב?], חסר שם מדפיס, [אחרי תרי"ג 1853]. מהדורה שנייה של הפירוש "נר ישראל".
רישומי בעלות של רבי "אלטר מנחם קלונימוס וויינשטאק" מפולין וירושלים. מתלמידי "היהודי הטוב" מניישטאט, אליו נסע יחד עם אביו הרה"ק רבי ברוך בנימין זאב [הדיין החסידי הראשון בירושלים]. בנו הוא רבי מרדכי דוד ווינשטוק, חתן האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב ואביו של הגאון המקובל רבי משה יאיר ויינשטוק.
• ספר באר משה, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר מקוז'ניץ רבי משה אליקים בריעה הופשטיין. יוזפוף, תרמ"ג 1883. מהדורה שנייה.
חותמות האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין. האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ישכר אנגלרד אב"ד סוסנוביץ (תר"ע-תשס"ו), בנו של רבי ישעיהו אנגלרד אב"ד סוסנוביץ, וחתנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין. עמד בראש רשת הישיבות של ראדזין בפולין וסייע לגיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר בהנהגת החסידות. כל משפחתו ומשפחת חותנו נספו בשואה והוא ניצל בנס. לאחר השואה היגר לארה"ב, ובשנת תשי"ד הוכתר לאדמו"ר מראדזין ועלה לארץ הקודש.
• ספר לקוטי מהר"א, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלעזר מקוז'ניץ, בן האדמו"ר רבי משה אליקום בריעה מקוז'ניץ. [וורשא], דפוס Iu. Lebenson, תרנ"ד [1893]. מהדורה שנייה.
חותמות האדמו"ר מחרסון רבי "יעקב ישראל ראבינאוויטש". רבי יעקב ישראל רבינוביץ' (תר"מ-תש"ב), בעל ה"שארית יעקב", בן האדמו"ר רבי פנחס מקנטיקוזבה, וחתן רבי שלמה זלמינא מראשקוב. אדמו"ר בחרסון ובאודסה. בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל וכיהן כאדמו"ר בתל-אביב.
• ספר פרקי הנאזר, על הלכות שחיטות ובדיקות בדרך פרד"ס, מאת רבי אליעזר שו"ב מז'יטומיר. לובלין, תרמ"ו 1886. מהדורה ראשונה.
חותמות האדמו"ר מקוידינוב-קנטיקוזבה רבי "מנחם נחום ראבינאוויטש", בן האדמו"ר רבי פנחס מקנטיקוזבה.
• ספר זבחי רצון, דיני שחיטות ובדיקת הריאה, מאת רבי שרגא פייבש פרענקל. קראקא, תרמ"ב 1882.
חותמות האדמו"ר מהורודנקה-ויזניץ רבי "יחיאל מיכל בהרב הצ' מו"ה ברוך זצ"ל" – האדמו"ר רבי יחיאל מיכל הגר מהורודנקה (נספה בשואה תש"ב), בן הה"צ רבי ברוך הגר מוויזניץ, וחתן אחיו רבי חיים הגר האדמו"ר מאנטיניא.
• ספר פתחא זוטא, על הלכות חלה, מאת רבי פנחס הלוי הורוויץ. גרוסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תרפ"ח [1928].
חותמות בעלות (מטושטשות) של האדמו"ר "אליעזר האגער – בהה"צ שליט"א – אבדק"ק וויזניצא" – האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה"דמשק אליעזר" (תרנ"א-תש"ו). בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ.
• ספר ערכי הכנויים, לפי סדר האותיות, מאת רבי יחיאל היילפרין. דיהרנפורט, דפוס יוסף מייא, [תקס"ו 1806]. מהדורה ראשונה.
רישום בכתב-יד בדף השער: "בעזה"י, אפרים אשר הלוי רוטנברג" [רבי אפרים אשר הלוי רוטנברג האדמו"ר מקוסון, רבה של קהילת "נר ישראל" בלוס אנג'לס, קליפורניה].
• ספר מבוא שערים, קבלת האר"י, מאת רבי חיים ויטאל. קראקא, [תרמ"ג 1883].
רישום בכתב-יד בדף השער: "בעזה"י, אפרים אשר הלוי רוטנברג" [רבי אפרים אשר הלוי רוטנברג האדמו"ר מקוסון, רבה של קהילת "נר ישראל" בלוס אנג'לס, קליפורניה].
• ספר נועם אלימלך, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליזנסק. לבוב (למברג), תרל"ו 1875.
חותמת רבי "בנימין לייפער אונגוואר יע"א".
• ספר נועם אלימלך, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליזנסק. טארנא, תרס"ד 1904. מהדורה עם הכוכביות.
חתימות רבי יוסף שמשון ווייס מעיר בילקא, וחותמת רבי "יוסף... הלוי הורוויץ אב"ד ור"מ בק"ק....".
• ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, תרנ"ה 1895.
חותמת רבי "שלום גאטמאן... הרב ביאסי" וחותמות נוספות שלו. רבי שלום גוטמן (תרכ"ז-תרפ"ט), מגזע רבי לוי יצחק מברדיטשוב. גדול בתורה ובחסידות, רבה של יאסי ברומניה למעלה משלושים שנה.
• ספר תוצאות חיים, הגהות ותיקונים ומראה מקומות לספר הקדוש דברי חיים, מאת רבי עקיבא הכהן ליבער. פאדגורזע אצל קראקא, תרנ"ט [1899]. רשימת פרענומעראנטען ארוכה בסוף הספר.
חתימות "חנינא שיף" (משב"ק האדמו"רים בגור).
• ספר מדרש רבה על איכה רבתי, עם שלושה פירושים. וורשא, [תרל"ד] 1893.
חותמת "ליביש בהרב יחיאל מאיר ליפשיץ זצ"ל גאסטנין" (בנו של "היהודי הטוב מגוסטינין", האדמו"ר רבי יחיאל מאיר ליפשיץ מגוסטינין). חתימות: "דוד ליפשיץ".
• ספר לקוטי הלכות, על הלכות דם, ביצים, מליחה ועוד, מאת רבי יום טוב בראנשפיגעל. פיעטרקוב, [תרס"ד] 1904.

חותמת האדמו"ר רבי "ישראל משה בהרב ח"ק מ"ו יחיאל מאיר זצללה"ה מגאסטאנין ליפשיטץ חופ"ק בלוינא". האדמו"ר רבי ישראל משה ליפשיץ (תקצ"ב בערך-תרע"ח, אנצי' לחסידות, ב', עמ' תר), בנו של האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין. הכיר בילדותו את רבי מנחם מנדל מקוצק, והיה נוסע עם אביו לחידושי הרי"מ מגור, ולרבי אברהם מטשכנוב. בשנת תרמ"ח, לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר והתיישב בעיר פרושקוב, בה ניהל את עדת חסידיו כשלושים שנה.
• ספר סייעתא דשמיא, על התורה, מאת רבי שמעיה מטאמשוב. וורשא, [תר"ע 1910].
חתימה וחותמות של האדמו"ר מסקרנביץ רבי יוסף צבי קאליש (תרמ"ז-תשי"ז), משושלת וורקא, חתנו של האדמו"ר רבי יעקב יצחק מביאלא. כיהן כאב"ד בעיר קארטשוב, ומשם נקרא לכהן כרבה הראשון של בני ברק ע"י חסידי סקרנביץ ובראשם רבי יצחק גרשטנקורן, מייסד העיר.
• ספר אוצר הכבוד, ביאורי אגדות חז"ל על פי הסוד, מאת רבינו טודרוס הלוי (אבולעפיה, אבי הרמ"ה). סאטמר, תרפ"ו [1926].
חותמות האדמו"ר רבי "משה מאיר לייפער" מירושלים.
• ספר שו"ת ברכת יעקב, בארבעת חלקי שו"ע, מאת רבי יעקב יוקל הירש. לבוב (למברג), תרל"ט 1879.
בדף השער חותמת האדמו"ר יוסף פאנעט מדעעש. האדמו"ר רבי יוסף פאנעט (תרנ"ה-תשכ"ב), בנו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש בעל "כנסת יחזקאל". משנת תרפ"ט אב"ד וראש ישיבה באילונדא (טרנסילבניה). לאחר הכיבוש הגרמני נמלט מגטו דעעש לרומניה יחד עם תשעה מילדיו וכך שרדו. לאחר המלחמה חזר לדעעש לקומם את ההריסות, ולאחר מכן היגר לארצות הברית. התיישב בברוקלין, ניו-יורק, והקים מחדש את שושלת חסידות דעעש. כאבותיו, שימש כנשיא כולל אהבת ציון לעדת זיבנבירגן שבא"י.
• ספר חבל נביאים, פירושים לזמירות שבת שנכתבו על פי האר"י. וורשא, [תרמ"ג] 1882.
חותמת רבי "אברהם אבא... באהמאץ, לאדז" וחתימת-ידו: "אברהם אבא פ"ק גור". רבי אברהם אבא בומאץ' מלודז', חתנו הגדול של האדמו"ר מפילץ – רבי פנחס מנחם יוסטמן בעל ה"שפתי צדיק".
• ספר בעל שם טוב על התורה, חלק שני, שמות-דברים, חמש מגילות ומועדים. לודז', [תרצ"ח 1938]. מהדורה ראשונה.
רישום בדף השער: "חנני הש"י אברהם אבא באהמאץ, לאדז'".
• ספר פסקי תשובה, אוצר גדול מאסף פסקי שו"ת וספרים שונים, חלק ראשון, מאת רבי אברהם פיעטרקובסקי. פיעטרקוב, דפוס דוד קאפעלמאן, תרצ"ג [1933].
חותמות רבי "יהודא ארי' ליב העינא מגור" [בעל ה"ליקוטי יהודה", נכד האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת"]. בדף השער חותמת רבי יהושע פרידנזון מלאדז, ורישום בעלות של בנו ר' אליעזר גרשון פרידנזון.

22 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

שני ספרים הכרוכים יחד: שו"ת הב"ח, לרבי יואל סירקיש מקראקא בעל "בית חדש". פרנקפורט דמיין, דפוס יאהן וואושט, [תנ"ז 1697]. מהדורה ראשונה; שו"ת עבודת הגרשוני, מאת רבי גרשון אשכנזי אב"ד ניקלשבורג והמדינה. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאן וואושט, [תנ"ט 1699]. מהדורה ראשונה.

העותק של רבי אברהם דנציג בעל ה"חיי אדם". בשולי השער הראשון (של שו"ת הב"ח), מופיע רישום בעלות בכתב ידו וחתימתו של ה"חיי אדם": "שייך לאדמ"ו המאור הגדול החריף והבקי מה"ר משה [מייזלש?], יו'[ם] ב' יו"ד אייר תקךהל [תקכ"ה לפ"ק] בברלין – הק' אבר"ם הואברהם מדנציג" (רישום דומה מימי צעירותו בעיר ברלין, מופיע בשער ספר אחר שהופיע בעבר במכירת "קדם", קטלוג 51, פריט 121. שם מופיע הכיתוב: "שייך לאדמ"ו המאה"ג הגאון מה"ו משה מייזל שי', יום ב' ג' ניסן תקכ"ה ברלין, הק' אבר"ם הואברהם מדנציג").
רישומים וחתימות נוספות בשער שו"ת הב"ח, בהן חתימת רבי "משה חיים ווייס" מקליינווארדיין [בעל ה"ברית משה" על הסמ"ג; נפטר תרפ"ב]; בשולי הספר מעט רישומים וסימונים בכתב ידו של רבי משה חיים ווייס.
בדף קה/2 בשו"ת הב"ח: הגהה למדנית ארוכה, חתומה על ידי הכותב "הק' משה מייזלש אב"ד ווייסליץ".
כמעט ואין בידינו פרטים על הגאון רבי משה מייזליש אב"ד וייסליץ (כיום: וישלצה, Wiślica, בדרום-מערב פולין). ידוע כי חיבר ספר "פרי עץ הדעת" על שולחן ערוך יורה דעה, שנותר בכתב-יד. הגה"ק רבי צבי הירש ממונקאטש בספרו "דרכי תשובה" הלכות שחיטה וטריפות, הביא דברים רבים מכתב-יד זה, אך כנראה שהוא אבד בצוק העתים (ראה: אגרות שפירין השלם, ניו יורק תשע"ט, עמ' קכ).

הגאון רבי אברהם מדאנציג בעל ה"חיי אדם" (תק"ח-תקפ"א), מגדולי דורו, תלמיד-חבר ומחותנו של הגר"א מווילנא, ומחברם של ספרי יסוד בהלכה, "חיי אדם", "נשמת אדם", "חכמת אדם" ועוד. נולד בעיר דנציג לאביו רבי יחיאל מיכל (וזה פשר חתימתו הידועה "אברהם בר"מ מדנציג", או בנוסח שלפנינו "אבר"ם [=אברהם בן רבי מיכל] הוא אברהם מדנציג"]. בצעירותו נסע ללמוד בפראג והיה שם תלמידם של ה"נודע ביהודה" וגאוני פראג. מהעותק שלפנינו מתברר כי בשנת תקכ"ה הוא שהה בעיר ברלין, ושם פגש את הגאון רבי משה מייזליש אב"ד וייסליץ. מהתארים שבו מכנהו ה"חיי אדם" ניתן לשער שאף למד תורה מפיו.
לאחר נישואיו התיישב בווילנא, שם הסתופף בצל חכמי העיר ובצלו של הגר"א מווילנא, ונשא ונתן עמו בדברי תורה. בהמשך הפך למחותנו, כאשר בנו נשא את נכדת הגר"א. בספרו "חיי אדם" הביא רבות מדברי הגר"א, אך במספר מקומות חלק עליו. הדבר הביא עליו תרעומת, ועל כן נמנע להביא מדברי הגר"א ב"חכמת אדם" בכדי לא לחלוק על דבריו בפומבי.

עסק במסחר, אולם עשה תורתו קבע ועיקר. היה ממנהיגי קהילת ווילנא, וכפי שמעיד על עצמו לא זזה הוראה מתוך ביתו ולא נעשה דבר בווילנא בלי הסכמתו. רק לעת זקנותו, בשל קשיי פרנסה, הסכים לקבל על עצמו באופן רשמי את עול ההוראה בווילנא. עמד בקשרים אמיצים עם גדולי דורו. הגאון רבי חיים מוולוז'ין, הגאון רבי יעקב מליסא בעל חוות דעת והגאון רבי מאיר פוזנר בעל "בית מאיר".
ספריו ה"חיי אדם" וה"חכמת אדם" נתקבלו בכל תפוצות ישראל כספרי יסוד בפסיקת ההלכה, עוד בימי-חייו, בדור דעה של גאונים וחכמים, דורו של הגר"א מווילנא, וכפי שהוא כותב בעצמו בהקדמה למהדורה השנייה של ספרו חיי אדם. על ההצלחה תעיד העובדה שבקהילות בכל רחבי ליטא ורוסיה הוקמו "חברות חיי אדם", ללימוד הספר בצוותא. חברות אלו החלו כבר בחיי המחבר, וכפי שמעיד עליו ידידו רבי חיים מוולוז'ין: "גברא דמריה סייעיה... שנתקבל ספרו חיי אדם... ונתפשט בכל גבול ישראל".

ספריו הפכו לספרי הפסיקה העיקריים בליטא, עד זמנו של ה"משנה ברורה" המביאו בכל מקום וסומך על דבריו כבעלי משקל גדול בפסיקה. גם מחוץ לגבולות ליטא הפכו ספריו לספרי יסוד. כך לדוגמה, מובא בשם ה"חתם סופר" שאמר כי מורי הוראה יכולים לסמוך על הוראתו כשאין להם פנאי לעיין בעצמם במקורות ההלכה. ואכן, רבים מגדולי הפוסקים בדורו ובדורות שאחריו הרבו להביא את דבריו ולדון בהם, ולהתחשב בדעתו בפסיקת ההלכה. ה"חיי אדם" כתב גם פיוטים ותפילות, ביניהם נתקבלה בקהילות ישראל ה"תפילה זכה" שנאמרת בפתחו של יום הכיפורים. שנות חייו היו שבעים ושלוש כמספר שם ספרו "חיי אדם".

[6], קו, [2] דף; [4], צד, [4] דף (מספור דפים משובש). 31 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים ועובש. בלאי וקרעים. דפים מנותקים ורופפים. סימני עש. כריכה ישנה, בלוייה מאד וללא שדרה.

ספר פחד יצחק, אנציקלופדיה הלכתית מאת רבי יצחק לאמפרונטי מ"ץ בעיר פררה – עם תיקונים, הוספות וחידושים בשם "בית יואל", מאת רבי יואל זעליג זאלקינד אב"ד רייגארד – אותיות אא-אונס (אמצע הערך, לא נדפס יותר). וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, [תרמ"ה 1885]. מהדורה יחידה של "בית יואל".

העותק של הנצ"י"ב מוולוז'ין. בראש דף השער ובראש דף [2] ודף [3], חתימות ידו: "נפתלי צביהודא ברלין" [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה: "נפתלי צביהודא"]. בעמוד 208 חותמת הקדשה לספרייה "מספרי הרב מאיר בר אילן ז"ל" [בן-זקוניו של הנצי"ב].
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהייתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו הייתה מכרעת בכל ענייני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" – חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; אמרי שפר על הגדה של פסח; רנה של תורה על שיר השירים; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.

[7], 4-12, [1], 4-256 עמ'. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. קרעים רבים. סימני עש קלים. חותמות ורישומי ספרייה. כריכה חדשה.

ללא דף השער הראשון, וללא [8] עמ' נוספים בסוף הספר.