ספר חק לישראל, סדר לימוד יומי בתנ"ך, משנה, גמרא וקבלה, על-פי סדר הלימוד של האר"י הקדוש, עם "יוסף לחק" מאת החיד"א. זיטומיר, דפוס חנינא ליפא ויהושע העשיל שפירא, תרכ"ה-תרכ"ו 1865. סט שלם בחמישה כרכים.

שני שערים לכל כרך (מלבד לכרך דברים בו חסר השער הראשון). חלק מהמילים בדפי השער הראשונים נדפסו בדיו אדומה.
חתימות ורישומים של "יוסף מאטיץ משדה לבן". חותמות "אהרן שלמה לברמן, פעיה"ק ירושלים". רישומי בעלות במקומות שונים. רישומים של סדרי לימוד, ורישומים משפחתיים.

חמישה כרכים. בראשית: ה, ה-רנב, רנז-רנט דף. שמות: רמד דף. ויקרא: רלט דף. במדבר: רכו דף. דברים: ב-רמו דף. חסר דף השער הראשון. 19.5-20 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני, חלק מהדפים במספר מקומות במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הדבקות נייר בשולי חלק מדפי השער ודפים נוספים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות ישנות אחידות, עם שדרות עור. בלאי רב ופגמים בכריכות.

כרך ויקרא וכרך דברים לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה. כרך בראשית נרשם על פי צילום של דף השער בלבד.

על חשיבות וסגולת אמירת 'חק לישראל' בכל יום
מנהג אמירתם של פסוקי תנ"ך, משניות תלמוד וזהר, דבר יום ביומו, הוא מיסודו של האר"י הקדוש, שכך נהג בעצמו. הסדר שנדפס ב"חק לישראל" הוא ברובו על פי המתבאר בכתבי האר"י בכמה מקומות. החיד"א הוסיף על סדר זה גם הלכה יומית, מתוך משנה תורה להרמב"ם ושלחן ערוך, וכן פסקאות מספרי מוסר. הוספות החיד"א מכונות "יוסף לחק". בכתבי האר"י מבואר שמטרת הלימוד ב"חק לישראל" היא הן לשם השלמת ותיקון הנפש ומזונה על ידי לימוד חלקי התורה השונים, והן לשם תיקונים וייחודים בעולמות העליונים.
רבים מגדולי החסידות, במיוחד הצדיקים לבית טשרנוביל, הפליגו בדברים נשגבים על סגולת הלימוד ב"חק לישראל", ואמרו כי יש בו תיקון על חטאים בענייני קדושה. האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל דוב מווילעדניק כותב בספרו "שארית ישראל" (שער השובבי"ם, דרוש ראשון): "והנה הרואה יראה בספר הקדוש שנקרא חק לישראל שהוא תיקון לפגם הברית, ככה קבלתי מרבותי [האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל], שתיקון האמיתי הוא על ידי התחברות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה על ידי חק לישראל... על כן בעקבות משיחא אלו יצא לאור ספר "יוסף לחק" מהצדיק הגדול רבי חיד"א, תלמידו של ר' חיים אבן עטר בעל האור החיים, שיש בו שני אורות תרין משיחין, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, בסוד צדיק הכולל המתקן פגם של כל ישראל".
האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל, כותב: "ואחרי התפלה יאמר חק לישראל, וזה יהיה חק ולא יעבור שיאמר דבר יום ביומו... כשהאדם עושה לו חוקה זו לומר בכל יום חק לישראל... בזה גורם בחינת רחמים... שיתמלא הש"י ברחמים על כנסת ישראל" (מגן אברהם, צו/1).
צדיקי הדורות הפליגו בסגולות שבאמירת "חק לישראל". יש שכתבו כי יש באמירתו גם סגולה לפרנסה (על פי דברי הגמרא: "חק לישנא דמזוני הוא" – בשם האדמו"ר משינאווע).
הגאון רבי יעקב רוקח, בהקדמת "מעשה רוקח" לחק לישראל, כתב: "מצוה על כל איש אשר בשם ישראל יכונה לקנות לו ספר 'חוק לישראל' לקרות בו בכל יום...".

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז-תרי"ח 1857. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.

בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" – הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).

שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.

84; 151 עמ'. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" הכרוך בסוף הספר (חמישה שערים בסך הכול). דף ג בחלק הראשון נכרך לאחר דף ד. 30.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (בדף השער הראשון כתמים רבים). קמטים. חותמות "ביבליותיקה של כולל קאוונא" וחותמות נוספות. כריכה חדשה.

אוסף שערים, דפים וחלקי ספרים, מדפוסי סלאוויטא וז'יטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין במאה ה-19.
האוסף כולל:

• ספר אור זרוע, חלק שני, מאת רבינו יצחק מווינא. זיטאמיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרכ"ב 1862. • סדר לולב, סוכה והושענות – דפים קעט-קפה מתוך חלק ב' של סידור האר"י "קול יעקב", מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש. סלאוויטא, דפוס רבי דוב בער סג"ל ורבי דוב בער ב"ר פסח, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה. • ספר שולחן ערוך יורה דעה הלכות טריפות. זיטאמיר, דפוס רבי אריה ליב שפירא, תרכ"ו 1866. עותק חלקי.
האוסף כולל גם דפי-שער רבים לספרים מדפוסי סלאוויטא וז'יטומיר, בהם:
• שער משניות קדשים. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא, [תקפ"ב 1822]. • שער ספר הזהר, חלק ראשון. סלאוויטא, דפוס דוב בער בן ישראל סג"ל ודוב בער בן פסח, תקס"ט [1809]; • שער ספר המגיד, נביאים אחרונים, חלק שני (ישעיה, ירמיה, יחזקאל). סלאוויטא, דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, [תקצ"ה 1834]. • שערי מסכתות מתלמוד בבלי (מכות, שבועות, עדיות, הוריות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה ובכורות). מהדורת סלאוויטא, דפוס דוב בער בן ישראל סג"ל ודוב בער בן פסח, תקע"א-תקע"ג [1811-1813]; • שערי מסכתות מתלמוד בבלי (מסכתות: ברכות, עירובין ראש השנה, בבא קמא, ושבועות). מהדורת זיטאמיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרי"ח-תרכ"ד 1858-1864. • שער תיקון ליל שבועות והושענא רבה. זיטומיר, דפוס האחים חנינא ליפא, אריה ליב ויהושע העשיל שפירא, תרי"ב [1852]; • ועוד שערים ודפים בודדים מספרים שנדפסו בזיטומיר ובדפוסי רוסיה-פולין במאה ה-19.

למעלה מ-30 פריטים. גודל ומצב משתנים.