מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove ו"חלוקות" filter ו"חלוקות"
- (-) Remove letter filter letter
- מכתבים (21) Apply מכתבים filter
- כתבייד (21) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד, (21) Apply כתבי-יד, filter
- כתבי (21) Apply כתבי filter
- יד (21) Apply יד filter
- יא (21) Apply יא filter
- חסידות (21) Apply חסידות filter
- חלוקות (21) Apply חלוקות filter
- חבד (21) Apply חבד filter
- חב (21) Apply חב filter
- וחלוקות (21) Apply וחלוקות filter
- ניסן (21) Apply ניסן filter
- חב"ד (21) Apply חב"ד filter
- י"א (21) Apply י"א filter
- 11 (21) Apply 11 filter
- 11th (21) Apply 11th filter
- and (21) Apply and filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- chaluka (21) Apply chaluka filter
- manuscript (21) Apply manuscript filter
- manuscripts, (21) Apply manuscripts, filter
- nissan (21) Apply nissan filter
- of (21) Apply of filter
- th (21) Apply th filter
"תורת של אדונינו... המאיר ענינו להורו' לעם ה' את הדרך אשר ילכו בה", כרך כתב יד ("ביכל" חב"די). "שנת כ'ח מע'ש'יו ה'גי'ד לעמו לתת' נ'חלת גוי'ם" [=תקע"ה]. דף שער מאויר בראש הכרך.
העתקה מוקדמת של כשלושים אגרות, מאמרים ודרושי חסידות מאת רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ההעתקה נעשתה כשנתיים בלבד לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן (כ"ד טבת תקע"ג), וכוללת הוספות, השמטות ושינויי נוסח רבים בהשוואה לנוסח הנדפס בספרי המאמרים ואגרות הקודש של אדמו"ר הזקן.
בראש כתב-היד נעתקה מהדורא קמא של "אגרת התשובה" שבתניא (נוסח זה לא היה לנגד עיניהם של עורכי ספר מהדורא קמא של התניא, ברוקלין תשמ"ב); ולאחריה נעתקו שתי אגרות קודש שכתב אדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ט, לאחר שחרורו מהמאסר בפטרבורג: "אין ישראל נגאלים אלא בצדקה" ו"קטונתי מכל החסדים" (אגרת ב ואגרת ד בחלק "אגרת הקודש" שבתניא; אגרת עג ואגרת לז באגה"ק שלו, מהדורת תש"מ). בסוף אגרת "אין ישראל נגאלים", לאחר מילות הסיום "או״נ דש״ת בלונ״ח", נעתקה דמות חתימת אדמו"ר הזקן: "שניאור זלמן בא"א מו"ה ברוך זללה"ה".
בהמשך הכרך נעתק מאמר ד"ה "וארא אל אברהם באל שדי" ("דער פרומער וארא" של שנת תקנ"ד), ולאחריו עשרים וארבעה מאמרי חסידות שנאמרו ע"י אדמו"ר הזקן בשנות התק"נ-תק"ס, הן בתקופת ליאוזנא והן בתקופת ליאדי. לקראת סיום הכרך (דף סא ע"ב) נעתקו שתי אגרות קודש נוספות שכתב אדמו"ר הזקן בחורף תקס"ג – "מודעת זאת מה שארז"ל כל הרגיל לבוא לבהכ"נ" ו"פותחין בברכה לברך ולהודות לה'" (אגרת ל ואגרת א בחלק "אגרת הקודש" שבתניא; אגרת פד ואגרת פב באגה"ק שלו).
בדף ס"א ע"א, נעתק מאמר ד"ה "עסקתי בתורה בעשר אצבעות ולא נהנתי" למגיד ממזריטש ("מגיד דבריו ליעקב", מהדורת תשס"ה, אות פג, עמ' 30). למיטב בדיקתנו, מאמר ד"ה "להבין ענין נפש ורוח", שנעתק בכתב היד שלפנינו בדפים נט ע"א – סא ע"א, לא הובא מעולם בדפוס.
בסוף כתב היד, לאחר דף ס"ד, נכרכו בתקופה מאוחרת יותר כארבעים דפים ריקים. בדף הראשון, בכתיבת יד שונה, העתקת אות א של מאמר ד"ה "מה טובו אוהליך יעקב" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, חלק ט עמ' א'תקפט). בשני הדפים האחרונים נעשו מפתחות למאמרים ואגרות המועתקים בכתב היד.
רישומי לידות ורישומי בעלות משנות התק"פ-תק"צ בקירוב, בעמוד האחרון: "זה הספר שייך לה"ה הרבני הראש הקצין המופלא ומופל' יוסף ישראל כץ נ"י"; "יוסף יצחק אייזיק..."; ועוד. חותמות "ביקור חולים האספיטאל – בית החולים הגדול לכל קהילות ישראל" בירושלים.
[1], ב-סד דף (שתי עמודות בכל עמוד בכמחצית הדפים) + [40] דף ריקים (בעמוד הראשון העתקת מאמר אדמו"ר האמצעי, ובדפים האחרונים מפתחות ורישומי בעלות). דף נה קרוע וחסר ברובו. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים חסרים גדולים בשוליו של דף השער, משוקמים בהשלמת נייר עם פגיעה במסגרת המאוירת. קרעים כתוצאה מחריכת דיו, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט בכמה מקומות. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה, בלויה מעט.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.007.
ה"ביכל" החב"די
באחד ממאמריו, החוקר והביבליוגרף החב"די ר' חיים ליברמן מספר על דרכי היווצרותו של ה"ביכל" החב"די, ועל תפוצתו בעיירות בלארוס (רוסיה הלבנה):
"...יצרה חב"ד שיטה של מעתיקים או 'כותבים' ('שרייבער' בלשון חסידי חב"ד). לראשונה בליאזנא, ערש חסידות חב"ד, אחרי כן בליאדי, שלשם העתיק מייסד החב"ד, ר' שניאור זלמן, את משכנו. מאוחר יותר – בליובאוויטש... ישבו מעתיקים, שהעתיקו את תורותיו של הרבי, שנאמרו קודם לכן בעל-פה לפני החסידים. הסדר בזה היה כך: בשבתות וימים טובים, ובהזדמנות גם בימות החול, היה הרבי אומר תורה לפני החסידים. אחר שבת ויו"ט היה הרבי מוסר תורה זו גופא, כתובה בכתב-ידו, למעתיק הראשי. הלה העתיקה, החזיר את כתב היד לרבי, והשאיר לעצמו את העתקתו, שממנה עשה אח"כ מספר העתקות, בכתב ידו שלו, ומכרם לחסידים. אם לא הספיק לו הזמן למלאות את כל הדרישות לרכישת העתקה, והחסידים היו נחפזים לחזור לעריהם, היה מוסר העתקה למעתיקי מישנה. הללו גם הם עשו העתקות ומכרו לכל הרוצה. חסיד שלא השיגה ידו לקנות העתקה, התכבד, ישב וטרח והעתיק בעצמו מאחת ההעתקות שהשיג. את החסיד שחזר לביתו ותורה חדשה בתיקו, פגשו החסידים דמתא [=מבני עירו], שהמתינו לשובו, וכמובן נאלץ, לאפשר לכל הרוצה להעתיק את התורה לעצמו... חסיד, שנתקבצו אצלו במשך הזמן מספר הגון של תורות מסרם לכריכה, וכך נוצר ה'ביכל', ובדרך זו אצר לו כל חסיד, במרוצת השנים, ספרייה של מאמרי חסידות..." (אהל רחל, ג, עמ' 26).
זלמן שז"ר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל, שמקורו בבית חב"די, הקדיש בזכרונותיו פרק מיוחד לספרייה בבית אביו, וכך כותב:
"ספריתו של אבא ספרייה רגילה היתה, ספרית בעל-בית תורני, אבל הספרים שהיו בביתו לא מקריים היו ולא רק לנוי. ספרי חיים היו הם לאבא, ונחוצים לו, ספר ספר בזמנו, וספר ספר וערכו... ולמעלה, על הארון, בתכריך מיוחד נשמרו קונטרסים בלתי מכורכים של דא"ח (דברי אלהים חיים). אלה היו קונטרסים של דברי חסידות, כתובים בידי המעתיקים, שסבא היה מביא מבית הרבי בשובו מליאדי, או 'החוזר' היה מביאם שנה בשנה בבואו לביקורו המסורתי. וסבא היה נוהג ללמוד מהם עם אבא, כשאני יושב ומאזין. מה נחקקו בלב האותיות המעוגלות המזהירות כפנינים והרצות על פני השורות המקומרות כקשתות..." (כוכבי בקר, "ספריתו של אבא", עמ' 9-16).
מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. וורשא, י"ט אלול תרצ"ה [1935].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל ראש ישיבת "תורת אמת" בירושלים, הגה"ח ר' משה אריה לייב שפירא: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ביתו יחיו... בכתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הגאון החסיד רבי משה אריה ליב שפירא (תרמ"ט-תשל"ב), ראש ישיבת "תורת אמת" ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל בירושלים. נמנה על מלוויו של אדמו"ר הריי"ץ בעת ביקורו בירושלים בשנת תרפ"ט. מחבר הספרים "נימוקי מלבי"ם" ו"טבעות זהב" על קצות החושן.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, קמטים ובלאי קל.
מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק, כ"ג אלול תרצ"ו [1936].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ביתו יחיו... בכתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל בשוליים. כתם רטיבות בשוליים. רישום בגב.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' חשון תש"ד [1943].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים: "כתבו בהזכרת שמו ושמות ב"ב יחיו במועדו קבלתי, וברכתי אותו בברכת שנה טובה ומתוקה ואשר ימלא השי"ת את משאלות לבבו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות – ש"ב ידידו הדו"ש ומברכו".
הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי.
מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשי"ט [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם תוספת מילים בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הגה"ח רבי דובער טקץ'. במכתבו מברך הרבי לרגל חג הפסח: "לקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "בכבוד ו[בברכת החג]".
בשולי המכתב כותב הרבי כי קיבל את ספרו, חלק ט' של "קונטרס השמות החדש", והוסיף בכתב-יד קדשו: "ות"ח [תשואות חן]".
מקבל המכתב, הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים רבים ובלאי. רישום בגב (בעיפרון).
מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשל"ב [1972].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם תוספת בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין ולחברי החוג ללימוד חסידות שפתח ברמת השרון. במכתבו מברך הרבי לרגל חג הפסח: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו: "בכבוד ו[בברכת החג]".
בשולי המכתב הרבי מוסר את תודתו על הברכה שקיבל לרגל יום הולדתו ביום י"א ניסן: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות. וכבר מלתי' אמורה בתוה"ק: ואברכה (ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של ה' שתוספתו מרובה על העיקר".
הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין (נפטר תש"ז), מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש בקרמנצ'וג (תרע"ח-תרע"ט), ומתלמידי בית המדרש לרבנים בעיירה החסידית נעוועל (תרפ"ה-תרפ"ז). נישא לרבנית תמר איטא בת הרב שמעון משה דיסקין אב"ד לכוביץ, אשר נמנתה על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה, אמו של הרבי מליובאוויטש. בשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר. באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי... בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי".
ר' נפתלי וזוגתו תמר איטא יצאו מרוסיה בשנת תש"ו. בתחילה שהו במחנה העקורים וגשייד (Wegscheid) שבאוסטריה, ובהמשך עברו לצרפת, שם עסקו בייסוד מוסדות חינוך לבנות חב"ד. בשנת תש"ט עלו ארצה והתיישבו ברמת השרון; בהמשך עברו לבני ברק שם עסק כשוחט. ר' נפתלי עסק בהפצת מעיינות החסידות ורעייתו תמר איטא המשיכה לעסוק בתחום החינוך, והייתה בין מייסדי מוסד "בית רבקה" בכפר חב"ד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי קל.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"ג ניסן תשמ"א [1981].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), לרגל חג הפסח. הרבי מברך: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – בכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה...".
בשולי המכתב מודה הרבי למכותבו על הברכה שמסר לו לרגל יום הולדתו (בי"א ניסן), ומברכו: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות. וכבר מלתי' אמורה בתוה"ק: ואברכה (ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ראש חודש סיון תשכ"ד [1964].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספות ותיקונים בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הגה"ח רבי דובער טקץ'. במכתבו מבאר הרבי את ענינו של חג השבועות, חג מתן תורתנו, שנקודתו העיקרית הוא: "ביטול הגזירה וההבדלה שבין עליונים ותחתונים... התאחדות גמורה"; ומסביר שזוהי עבודתו של כל יהודי, לפעול אחדות זו שבין עליונים ותחתונים גם בכל עניניו האישיים – "הן הרוחנים והן הגשמים, הן הפרטים והן הכללים", שעל ידי זה "מביאים קיום היעוד: ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר".
הרבי מסיים את מכתבו בברכה לרגל חג השבועות: "בברכה – בלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ] – לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות".
בשולי המכתב הפניות ומראי מקומות לנושאים ולרעיונות המובאים במכתב.
מקבל המכתב, הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.
[1] דף. 28 ס"מ בקירוב. נייר דק. מצב בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים חסרים קלים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט).
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' סיון תשכ"ז [1967].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן", עם תוספת מספר מילים בכתב-ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), לרגל חג השבועות. הרבי מברך: "ובעמדנו בימי סגולה אלה... יהי רצון אשר כל האמור לעיל – כן יהי' לנו, ומתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף תקויים בכאו"א [בכל אחד ואחד] הברכה – בנוסח הידוע – קבלת התורה בשמחה ובפנימיות... בברכת חג שמח".
בשולי המכתב הפניות ומראי מקומות לנושאים ולרעיונות המובאים במכתב. לאחריהן הוספת כמה מילים בכתב-יד קדשו של הרבי: "ות"ח ת"ח על הבשו"ט [תשואות חן על הבשורות הטובות]".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 35.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים. רישומים בגב.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' סיון תשכ"ג [1963].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
נשלח אל הרה"ח ר' ניסן נתן בירושלים. במכתבו הרבי מברכו: "...ולקראת חג השבועות, זמן מתן תורתנו... הנני בזה להביע ברכתי בלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע: לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות".
אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים קלים.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"ב אדר תשי"ח [1958].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן".
מכתב ברכה לרגל חג הפורים: "...ימי חדש אדר אשר נצטווינו בתורתנו הק' תורת חיים להרבות בשמחה, ובפרט בנקודה התיכונה, ימי הפורים, אשר חייב אינש לבסומי עד דלא ידע... ובודאי אשר מלמעלה נעשה כל הדרוש ונמשך טוב הנראה והנגלה... בכדי שתהי' השמחה בריבוי ועד דלא ידע, הטוב בריבוי, החסד בריבוי וכו'... בברכה לפורים שמח ולבשו"ט [בשורות טובות]".
בשולי המכתב הוסיף הרבי בעצה, עידוד והדרכה, בעניני עבודת השם ותיקון המידות, הסחת הדעת מכל המניעות והעיכובים וקיום התורה והמצוות בשמחה: "...עליו להסיח דעת ממחשבות אודות עצמו, חשבון הנפש וכיו"ב, – ע"י שיתקע מחשבתו בדברי תורה ותפלה... ולשאלתו סיבת שינוי' מצבי נפשו... הסיבה היא תחבולות היצר להחלישו מקיום התומ"צ, שצ"ל בשמחה. ותכסיס המלחמה נגד היצר היותר מועיל בכגון דא הוא, כנ"ל, היסח הדעת דוקא, ולא ע"י טענות שכליות וכיו"ב".
נדפס בליקוטי שיחות חלק לט (עמ' 326).
אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"ט [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספת מילים בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח ר' נחמן פנחס ירבלום בירושלים (מתלמידי ישיבת תורת אמת בירושלים ומנהל חדר תורה אור של צעירי אגודת חב"ד בשכונת עין כרם): "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בראש המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילים: "מכ'[תבו] נתקבל".
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.