שני ספרים הכרוכים יחד: שו"ת הב"ח, לרבי יואל סירקיש מקראקא בעל "בית חדש". פרנקפורט דמיין, דפוס יאהן וואושט, [תנ"ז 1697]. מהדורה ראשונה; שו"ת עבודת הגרשוני, מאת רבי גרשון אשכנזי אב"ד ניקלשבורג והמדינה. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאן וואושט, [תנ"ט 1699]. מהדורה ראשונה.

העותק של רבי אברהם דנציג בעל ה"חיי אדם". בשולי השער הראשון (של שו"ת הב"ח), מופיע רישום בעלות בכתב ידו וחתימתו של ה"חיי אדם": "שייך לאדמ"ו המאור הגדול החריף והבקי מה"ר משה [מייזלש?], יו'[ם] ב' יו"ד אייר תקךהל [תקכ"ה לפ"ק] בברלין – הק' אבר"ם הואברהם מדנציג" (רישום דומה מימי צעירותו בעיר ברלין, מופיע בשער ספר אחר שהופיע בעבר במכירת "קדם", קטלוג 51, פריט 121. שם מופיע הכיתוב: "שייך לאדמ"ו המאה"ג הגאון מה"ו משה מייזל שי', יום ב' ג' ניסן תקכ"ה ברלין, הק' אבר"ם הואברהם מדנציג").
רישומים וחתימות נוספות בשער שו"ת הב"ח, בהן חתימת רבי "משה חיים ווייס" מקליינווארדיין [בעל ה"ברית משה" על הסמ"ג; נפטר תרפ"ב]; בשולי הספר מעט רישומים וסימונים בכתב ידו של רבי משה חיים ווייס.
בדף קה/2 בשו"ת הב"ח: הגהה למדנית ארוכה, חתומה על ידי הכותב "הק' משה מייזלש אב"ד ווייסליץ".
כמעט ואין בידינו פרטים על הגאון רבי משה מייזליש אב"ד וייסליץ (כיום: וישלצה, Wiślica, בדרום-מערב פולין). ידוע כי חיבר ספר "פרי עץ הדעת" על שולחן ערוך יורה דעה, שנותר בכתב-יד. הגה"ק רבי צבי הירש ממונקאטש בספרו "דרכי תשובה" הלכות שחיטה וטריפות, הביא דברים רבים מכתב-יד זה, אך כנראה שהוא אבד בצוק העתים (ראה: אגרות שפירין השלם, ניו יורק תשע"ט, עמ' קכ).

הגאון רבי אברהם מדאנציג בעל ה"חיי אדם" (תק"ח-תקפ"א), מגדולי דורו, תלמיד-חבר ומחותנו של הגר"א מווילנא, ומחברם של ספרי יסוד בהלכה, "חיי אדם", "נשמת אדם", "חכמת אדם" ועוד. נולד בעיר דנציג לאביו רבי יחיאל מיכל (וזה פשר חתימתו הידועה "אברהם בר"מ מדנציג", או בנוסח שלפנינו "אבר"ם [=אברהם בן רבי מיכל] הוא אברהם מדנציג"]. בצעירותו נסע ללמוד בפראג והיה שם תלמידם של ה"נודע ביהודה" וגאוני פראג. מהעותק שלפנינו מתברר כי בשנת תקכ"ה הוא שהה בעיר ברלין, ושם פגש את הגאון רבי משה מייזליש אב"ד וייסליץ. מהתארים שבו מכנהו ה"חיי אדם" ניתן לשער שאף למד תורה מפיו.
לאחר נישואיו התיישב בווילנא, שם הסתופף בצל חכמי העיר ובצלו של הגר"א מווילנא, ונשא ונתן עמו בדברי תורה. בהמשך הפך למחותנו, כאשר בנו נשא את נכדת הגר"א. בספרו "חיי אדם" הביא רבות מדברי הגר"א, אך במספר מקומות חלק עליו. הדבר הביא עליו תרעומת, ועל כן נמנע להביא מדברי הגר"א ב"חכמת אדם" בכדי לא לחלוק על דבריו בפומבי.

עסק במסחר, אולם עשה תורתו קבע ועיקר. היה ממנהיגי קהילת ווילנא, וכפי שמעיד על עצמו לא זזה הוראה מתוך ביתו ולא נעשה דבר בווילנא בלי הסכמתו. רק לעת זקנותו, בשל קשיי פרנסה, הסכים לקבל על עצמו באופן רשמי את עול ההוראה בווילנא. עמד בקשרים אמיצים עם גדולי דורו. הגאון רבי חיים מוולוז'ין, הגאון רבי יעקב מליסא בעל חוות דעת והגאון רבי מאיר פוזנר בעל "בית מאיר".
ספריו ה"חיי אדם" וה"חכמת אדם" נתקבלו בכל תפוצות ישראל כספרי יסוד בפסיקת ההלכה, עוד בימי-חייו, בדור דעה של גאונים וחכמים, דורו של הגר"א מווילנא, וכפי שהוא כותב בעצמו בהקדמה למהדורה השנייה של ספרו חיי אדם. על ההצלחה תעיד העובדה שבקהילות בכל רחבי ליטא ורוסיה הוקמו "חברות חיי אדם", ללימוד הספר בצוותא. חברות אלו החלו כבר בחיי המחבר, וכפי שמעיד עליו ידידו רבי חיים מוולוז'ין: "גברא דמריה סייעיה... שנתקבל ספרו חיי אדם... ונתפשט בכל גבול ישראל".

ספריו הפכו לספרי הפסיקה העיקריים בליטא, עד זמנו של ה"משנה ברורה" המביאו בכל מקום וסומך על דבריו כבעלי משקל גדול בפסיקה. גם מחוץ לגבולות ליטא הפכו ספריו לספרי יסוד. כך לדוגמה, מובא בשם ה"חתם סופר" שאמר כי מורי הוראה יכולים לסמוך על הוראתו כשאין להם פנאי לעיין בעצמם במקורות ההלכה. ואכן, רבים מגדולי הפוסקים בדורו ובדורות שאחריו הרבו להביא את דבריו ולדון בהם, ולהתחשב בדעתו בפסיקת ההלכה. ה"חיי אדם" כתב גם פיוטים ותפילות, ביניהם נתקבלה בקהילות ישראל ה"תפילה זכה" שנאמרת בפתחו של יום הכיפורים. שנות חייו היו שבעים ושלוש כמספר שם ספרו "חיי אדם".

[6], קו, [2] דף; [4], צד, [4] דף (מספור דפים משובש). 31 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים ועובש. בלאי וקרעים. דפים מנותקים ורופפים. סימני עש. כריכה ישנה, בלוייה מאד וללא שדרה.

ספר פחד יצחק, אנציקלופדיה הלכתית מאת רבי יצחק לאמפרונטי מ"ץ בעיר פררה – עם תיקונים, הוספות וחידושים בשם "בית יואל", מאת רבי יואל זעליג זאלקינד אב"ד רייגארד – אותיות אא-אונס (אמצע הערך, לא נדפס יותר). וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, [תרמ"ה 1885]. מהדורה יחידה של "בית יואל".

העותק של הנצ"י"ב מוולוז'ין. בראש דף השער ובראש דף [2] ודף [3], חתימות ידו: "נפתלי צביהודא ברלין" [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה: "נפתלי צביהודא"]. בעמוד 208 חותמת הקדשה לספרייה "מספרי הרב מאיר בר אילן ז"ל" [בן-זקוניו של הנצי"ב].
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהייתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו הייתה מכרעת בכל ענייני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" – חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; אמרי שפר על הגדה של פסח; רנה של תורה על שיר השירים; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.

[7], 4-12, [1], 4-256 עמ'. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. קרעים רבים. סימני עש קלים. חותמות ורישומי ספרייה. כריכה חדשה.

ללא דף השער הראשון, וללא [8] עמ' נוספים בסוף הספר.

אוסף של שמונה ספרים, עם הקדשות מחברים ומוציאים לאור, ושני ספרים נוספים:

• ספר שערי דעה, מהדורא קמא והוא שער החיים, שו"ת מאת רבי חיים יהודה ליב ליטוין מסאסניצא ר"מ בבראדי. לבוב (למברג), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרל"ח 1878. בדף השער הקדשה בכתב-ידו של המחבר, אל רבי משה פרויידינגער מפעסט (עם מקום ותאריך: מארינבאד, מנחם אב תרמ"ה). חותמת בדף המגן של בנו: "הק' יקותיאל בה"ג מהר"ם פריידיגער".
המחבר, הגאון הנודע רבי חיים יהודה ליב ליטווין-סוסניצר בעל "שערי דעה" (ת"ר-תרס"ג), גאון מופלא מגאוני ליטא, שכיהן ברבנות גם בגליציה. נולד בבוברויסק, ונודע בעולם בשם "דער סוסניצר עילוי", על שם העיר סוסניצה בה התגורר לאחר נשואיו. בשנת תרל"א נתקבל לראב"ד וראש ישיבה בעיר ברודי, למלא מקום רבי שלמה קלוגר. בשנת תרמ"ו חזר לליטא לכהן כאב"ד וראש ה"קיבוץ" בסמורגון (לתולדותיו, ראה מאמר הרב י' מונדשיין, בהקדמת ספר שו"ת שערי דעה, מהדורת ירושלים תשע"ב).
מקבל הספר, הגאון רבי משה פריידיגר בעל "משה ידבר" (תקע"ח-תרנ"ז), בן רבי פנחס ליב ראב"ד אובן ישן (בודה ע"י פעסט). תלמיד חכם ודרשן, שסירב לשבת על כסא רבנות. שימש כפרנס ומנהיג קהל יראים בודפסט. בנו רבי יקותיאל פרוידיגר (תרל"ג-תש"ז), תלמיד ה"שבט סופר" וממנהיגי קהילת בודפסט.

• ספר בארות אברהם, חוברת א', שו"ת על או"ח ויו"ד, מאת רבי אברהם צבי קליין, אב"ד סילאש, יוצא לאור עם הערות והוספות על ידי בנו שמואל קליין. טירנויא, דפוס יום טוב ליפמן הכהן קאטצבורג, תרפ"ח [1928]. שער מעטפת מודפס. בדף השער הפנימי הקדשה: "בדרש"ר [בדורון דרשה] מאת המו"ל".
- כרוך עם: ספר בית נאמן, שו"ת מאת רבי יצחק משה פערלס, עם תולדות המחבר, מאת נכדו רבי אברהם צבי פערלס מפעטש. מאראמאראש-סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ז [1907].

• ספר כלילת המנרה, חלק ראשון, פלפולים בסוגיות שונות בש"ס, וקונטרס עם דרושים והספדים, מאת רבי משה נתן הלוי רובינשטיין ראב"ד דובנא. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרנ"ב [1892]. עם הקדשה בת ארבע שורות ארוכות, בכתב-ידו של המחבר.

• ספר ילקוט הגרשוני, ליקוטים וחידושים שונים, על פי סדר האלף-בית, חלק שני וחלק שלישי, מאת רבי גרשון שטערן אב"ד לודאש. פאקש, דפוס מאיר סג"ל ראזענבוים, תרנ"ה-תרנ"ו [1895-1896]. שני חלקים בכרך אחד. בראש דף השער של חלק שני: הקדשה בכתב-יד (בכתב-ידו של המחבר?) אל רבי מיכאל חיים פאשקעס ראש הקהל בק"ק מאקאווע. רישומים רבים בדפי המגן והבטנה: חתימות רבי יואל חיים סופר [בנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש] ורשימות יארצייט של בני משפחתו. הגהות רבות בכתב-יד.

• ספר שו"ת נטע שורק, מאת רבי שרגא צבי טננבוים. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, [תרנ"ט] 1899. בהוצאת חתן המחבר רבי יהודה אלטמאן אב"ד טשאטה. בדף המגן הקדשה בכתב-יד: "לאהובי שא"ב היקר מה"ו שבתי אלטמאנן ניר"ו". בדף המגן מופיעה חתימה בכתיבה שונה, של "הק' זאב וואלף טננבוים" [מבני משפחת המחבר].

• ספר מכתב הראשון, עם מכתב השני, דרושים ודברי מוסר, מאת רבי יהושע ברוך רייניץ אב"ד טשעטשעוויטץ. אונגוואר, דפוס Max Pollacsek, [תרל"ו] 1876. בדף המגן, הקדשה ארוכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה רייניטץ [אחי המחבר?], אל "הרב הגאון הצדיק המפורסים" רבי ישראל חיים ברוין [בעל "בית ישראל", רב בהאללע ואח"כ מגיד מישרים ואב"ד בבודפסט].

• ספר משנת אליעזר, מהדורה תנינא, דרושים ופלפולים ושו"ת, מאת רבי אליעזר סג"ל מישעל אב"ד טורקא. [פולין], ללא שם מדפיס, תרפ"ד [1924]. בדף השלישי הקדשת הספר ל"מתנת דרשה" בכתב-ידו של המחבר, עם חותמתו.

• ספר אור פני משה, שו"ת פירושים וביאורים על התורה וש"ס, מאת הגאון רבי משה טוביה מזונטהיים אב"ד האנוי. פרנקפורט ע"נ מיין, דפוס חרמון, תרפ"ח [1928]. בבטנת הכריכה פיסת נייר מודבקת, עם הקדשה מודפסת מאת ד"ר יהודה זונטהיימר נכד-המחבר: "לידידינו ובני משפחתנו, לזכר חג כלולותינו לפני חמשה ועשרים שנה, הספר נתון במתנה... יהודה אברהם ורעיתו גיטל המכונה ד"ר אלבערט זאנדהיימער ומארגארעטע לבית כהן – י"ז טבת תרפ"ז... 1926).

10 ספרים ב-8 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות ישנות ובלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר המקנה, חידושים בסוגיות שונות בענייני קניינים, מאת רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש. חלק ראשון: פרשבורג, דפוס "אטטא קעטעריטש", תרל"ז 1877; חלק שני: פרשבורג, דפוס "שטעפאן נירשי", תר"מ [1880]; חלק שלישי: פאקש, דפוס "איצק ליב ראזענבוים", תרמ"ד 1884. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בשני כרכים.
בכרך השני, בשער המעטפת של החלק השלישי, הקדשה [קטועה במקצת] בכתב-יד וחתימת המחבר, לגאון רבי משה פריידיגר: "לאהובי הרבני החריף מו"ה משה פריידיגער נ"י רה"ק בק"ק פעס[ט], מנאי הק' זוסמן באאמ"ו".

המחבר, הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש (תקפ"ח-תרס"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' סג-סה), מגדולי רבני הונגריה. נימול על ברכי ה"חתם סופר" ואף זכה ללמוד אצלו זמן קצר בשנותיו האחרונות. לאחר פטירת החתם סופר המשיך ללמוד אצל בנו ה"כתב סופר" ולאחר מכן היה גם תלמידו המובהק של המהר"ם שיק. לאחר נישואיו עבר להתגורר בפאקש לצד חותנו הגאון רבי יואל אונגר אב"ד העיר. שם התמנה לדיין ומגיד מישרים ואף עמד בראשות ישיבה. בשנת תרי"ז נתמנה לרב העיר האלאש, ובאותה עת החל להתפרסם כאחד מראשי המדברים בהנהגת היהדות החרדית בהונגריה. בשל ההערצה אליו קיבל כתבי רבנות מהערים הסמוכות להאלאש, פעלעדיהאז וסאבאד-סאלאש, אשר הסכימו כי בנוסף לרבנותו בהאלאש ייקרא שמו גם עליהן, ובתנאי שיבוא לבקרם לפרקים קבועים וישא את דרשותיו בעירם. בשנת תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש, כשהערים באזור האלאש נותרו נאמנות לו על אף שהמרחק גדל ביניהם. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו. מחבר ספרים רבים, נודע בעיקר בספריו "ילקוט אליעזר", "המקנה" ו"עט סופר".

מקבל הספר, הגאון רבי משה פריידיגר, בעל "משה ידבר" (תקע"ח-תרנ"ז), בן רבי פנחס ליב ראב"ד אובן ישן (בודפשט), תלמיד חכם עצום ודרשן מפואר, שסירב לשבת על כסא רבנות. שימש כפרנס ומנהיג קהל יראים בודפשט. בנו הבכור רבי אברהם פריידיגר ראש הקהל בבודפשט (חתן רבי יצחק ליב סופר בן הכתב סופר), אבי רבי פנחס דוד פריידיגר, (חתן הרב מפרשבורג בעל ה"דעת סופר").

שני כרכים. כרך ראשון (חלק ראשון ושני): [4], 16, [2], 270, [2] עמ'; 8, 148 עמ'. כרך שני (חלק שלישי): 8, 220, [1], 220-250, [4] עמ’ (כולל שער מעטפת). 32.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר בכרך השני. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו כהים בדף השער של הכרך הראשון. בלאי קל בכרך הראשון. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער של הכרך הראשון, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר. דף אחרון בכרך השני מנותק. חותמות רבות ורישומים בכתב-יד בכרך הראשון. כריכות ישנות, בלויות ורופפות.