מכירה פומבית 96 ספרים עתיקים, דפוסי ירושלים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד
- (-) Remove הראשונים filter הראשונים
- (-) Remove ונדירים filter ונדירים
- בודדים (61) Apply בודדים filter
- דפוסי (61) Apply דפוסי filter
- ודפים (61) Apply ודפים filter
- ירושלים (61) Apply ירושלים filter
- ספרים (61) Apply ספרים filter
- and (61) Apply and filter
- book (61) Apply book filter
- broadsid (61) Apply broadsid filter
- earli (61) Apply earli filter
- hebrew (61) Apply hebrew filter
- in (61) Apply in filter
- jerusalem (61) Apply jerusalem filter
- print (61) Apply print filter
לוח מודפס, תפילת "ריבונו של עולם" ביידיש לומר בעת הדלקת נרות שבת ויום טוב, עם ברכות הדלקת נרות, ועם איור המנורה. ירושלים, "בדפוס החדש של השותפים שמעלקע יוסף וגיסו יצחק [גאשצינני]", [תרל"ב 1872, בערך].
דף מודפס בדיו מוזהבת. בצדו הימני של הלוח מופיעה מנורת המקדש, ומתחתיה ברכות הדלקת הנרות לשבת ויום טוב. בצדו השמאלי של הלוח מופיעה תפילת ריבונו של עולם ביידיש לאומרה בזמן הדלקת הנרות.
בשוליים התחתונים פרטי מקום הדפוס ושמות המדפיסים, עם כיתוב נוסף מודפס: "מתנה ממני שמעון דייטש ליד ---" (מילה חסרה עקב קרע בדף).
35.5X43.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמים כהים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, בהם קרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט. בשולי הדף קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר-דבק מצדו השני של הדף.
יצחק גאשצינני ייסד בשנת תרל"ב יחד עם גיסו שמעלקע יוסף שמער ויעקב דוד סלוטקי בית דפוס שכונה "דפוס השותפים", אך שותפות זו התקיימה עד אמצע שנת תרל"ד בלבד.
רבי שמעון דייטש (נפטר תרל"ח; אוצר הרבנים 19839), ממייסדי "כולל שומרי החומות" ומתלמידי החת"ם סופר. עלה לירושלים בשנת תר"ב. חיבר הספד על החת"ם סופר ובנו הכתב סופר, שנאמר על ידו בבית הכנסת של קהילת אונגארן, ואף נדפס בקונטרס "שדים סופדים", בידי אותם המדפיסים, בירושלים תרל"ב (ש' הלוי, מס' 182). אגרת ארוכה ממנו, עם בקשה למען נישואי חתן וכלה עניים, מופיעה בלוח מזרח שנדפס בירושלים, בערך באותן השנים בהן נדפס הלוח שלפנינו (ראה: מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000332015; מכירת קדם 35 פריט 6).
דף נדיר ולא ידוע. לא נרשם אצל ש' הלוי ובמפעל הביבליוגרפיה, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
לוח "מזרח" מודפס בפורמט גדול, ומעוטר באיורים רבים. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו מו"ל מכ"ע "שערי ציון", [תרל"ו-תרמ"ה 1876-1885, בקירוב].
בראש הלוח המלה "מזרח", ומעליה איור צבי ואריה האוחזים בלוחות הברית, ובדגלים עם הכיתוב "ירושלם", ומתחתם פסוק "רץ כצבי וגבור כארי". במרכז הלוח איור גדול של הכותל המערבי והר הבית, וברקע הר הזיתים, עם ביאורים למקומות המופיעים באיור. מעל האיור מופיע הכיתוב: "זכרו את ה' מרחוק וירושלם תעלה על לבבכם". בצדי הלוח איורים רבים נוספים, בהם נראות העיר יריחו והעיר שכם, קבר זכריה הנביא, מערת המכפלה, ציון רבי מאיר בעל הנס, וכן איור אהרן הכהן (מעליו מופיעה פרשת ברכת כהנים) ומשה רבינו (מעליו מופיעה הפרשה בה נאמר כי נתן מסוה על פניו), לצד עיטורים נוספים של עצי ארזים. בחלקו התחתון של הלוח מופיעים מקום הדפוס ושמות המדפיסים, וכן שם המביא לדפוס, רבי אברהם בן רבי בן ציון שיחטמאן.
דף, 44.5X59 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. בלאי וקמטים בשוליים. סימני קיפול רבים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בסימני הקיפול ובשולי הדף, עם פגיעות באיורים ובטקסט.
דף נדיר ולא ידוע. לא נרשם אצל ש' הלוי ובמפעל הביבליוגרפיה, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
ספר "דמעת העשוקים", בעניין "מחלוקת החצר" והבעלות על ישיבת "עץ חיים" בירושלים, מאת רבי שמואל שלמה בויארסקי. ירושלים, [דפוס ישראל ב"ק, תרכ"ד 1864].
הקונטרס פורסם כתגובה לקונטרס "אמת ומשפט" (ירושלים, תרכ"ג), שנדפס מטעם רבני ירושלים, ובו הותקף רבי שמואל שלמה בויארסקי, יחד עם חבריו רבי שאול בנימין הכהן קרליץ הרב מראדישקוביץ, ורבי שמואל מנחם מנדל יאנובר ירושלימסקי. הקונטרס שלפנינו כולל דברים נגד ממוני כולל וורשא, ונגד רבני האשכנזים בירושלים, רבי שמואל סלאנט, רבי משה יהודה ליב זילברברג, רבי מאיר אוירבאך, ורבנים נוספים.
הגאון רבי שאול בנימין הכהן קרליץ מראדישקוביץ, מקים "תלמוד תורה וישיבת עץ חיים" בירושלים, עלה לירושלים בשנת תרי"ז בערך (1857), ועם בואו הקים וביסס "תלמוד תורה" מרכזי בעיר. היה זה חידוש אשר שינה את סדרי העיר, שכן עד אז היו ה"מלמדים" מלמדים את הילדים ב"חדר" בביתם, ללא פיקוח מרכזי. בהקמת ישיבת "עץ חיים" השתתף עמו הגאון רבי שמעון זרחי אב"ד טאבריג (תקמ"ח-תר"כ). רבי שאול בנימין פעל רבות לביסוס הכלכלי של ישיבת "עץ חיים", ואף רכש "חצר" לביסוס קרן קיימת לטובת הת"ת. בשנת תרכ"ג התעוררה מחלוקת גדולה נגדו, ונגד רבי שמואל שלמה בויארסקי וחבריהם, מכיון שרשם את ה"חצר" על שמו הפרטי [כמקובל אז, לפי תנאי החוקים של השלטון העות'מאני, שלא אישר רישומי בעלויות על שם מוסדות ציבוריים חדשים], ולא היה מוכן לתת לרבני העיר מסמך נגדי, בו הוא מאשר שה"חצר" אינה רכושו הפרטי. מאמרים רבים נכתבו בעתונות אותה תקופה (בעתון "המגיד" ועוד) בעד ונגד הרב מראדישקוביץ. היו גם שהעלילו על הרב מראדישקוביץ כי הוא זומם להכניס לימודי השכלה בתכנית הת"ת. רבני ירושלים פרסמו את דעתם בחוברת "אמת ומשפט" (ירושלים, תרכ"ג), והצד שכנגד פרסם את הקונטרס שלפנינו (וכן קונטרס נוסף, "דברי אמת", ירושלים תרכ"ד). מחלוקת זו הסתעפה לדרישות שיוטל פיקוח של הרבנים על הכספים הנגבים עבור ישיבת "עץ חיים" ועבור החובות על רכישת אותה ה"חצר".
ראה עוד אודות פרשה זו: הרב רפאל קצנלבוגן, "באר ראי – תולדות החינוך המקורי במשך הדורות" (ירושלים, תשנ"ז, פרק לח, עמ' רלה-רמב); יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 828-829; פ' גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים, יג, "החצר מראדישקוביץ", עמ' 115-116.
[1], טו דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים בשוליים התחתונים של הדפים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 95.
כרוז מודפס, "משמיע שלום ומודעה רבה", מכתב בעניין ה"חלוקה", מאת ראשי העדות הספרדית והאשכנזית שבירושלים, אל קהילות איטליה, המודיע על הסכם חדש בין שתי הקהילות, בעניין חלוקת הנדבות. [ירושלים, ללא שם מדפיס, תרכ"ח 1868].
הכרוז כולל למעשה בקשה למסור את התרומות הנאספות בידי הגבאים בערי איטליה, לששה נציגים של שתי הקהילות יחד בלבד (שלושה אשכנזים ושלושה ספרדים), כך שלא תהיה הפרדה בין האשכנזים לספרדים, והכסף ייתרם לשניהם כאחד. על הכרוז חתומים בדפוס שמונה רבנים ספרדים, ושנים עשר ראשי הכוללים האשכנזים.
[1] דף. 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
נדיר. אינו מופיע אצל ש' הלוי. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום מאוסף מורגנשטרן (גם בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע על פי צילום זה).
לשעבר מאוסף ד"ר ישראל מהלמן.
"הפנקס פתוח – ספר זכרון ליראי ה' וחושבי שמו", תקנות והנהגות של תלמוד תורה וישיבת עץ חיים של מקהלות האשכנזים בחורבת רבי יהודה החסיד. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן (סלומון), שנות התר"ל, 1870.
קונטרס בו נדפסו תקנות שונות הנוגעות למוסדות הישיבה. בין היתר עוסקות התקנות בבחירת הגבאים והממונים על מוסדות הישיבה, בקביעת כללים לאיסוף הכספים והתרומות לישיבה, בתפקיד ראש הישיבה והמשגיח, בתשלומי הלומדים בישיבה, ועוד. בדף האחרון, תחת הכותרת "אלה החקים", נדפסו מספר חוקים בעניינים ממוניים הנוגעים לגבאים ולתרומות, ועליהם חתומים בדפוס ראש הישיבה, רבי משה נחמיה כהניו ורבנים נוספים; עם חותמות מקוריות של תלמוד התורה, ושל ישיבת עץ חיים.
8 עמ'. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. סימני קיפול לרוחב הדפים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
קונטרס נדיר. אינו מופיע אצל ש' הלוי, לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
דף מודפס "הוד מלכות מלך ירושלים", דברי ברכה לקיסר פרנץ יוזף, לרגל בקורו בירושלים, עם בקשה אישית, מאת רבי בן ציון שלעז. [ירושלים, ללא שם מדפיס, תר"ל 1869, בערך].
דברי ברכה לקיסר פרנץ יוזף, עם בקשה מיוחדת מאת רבי בן ציון שלעז, שהקיסר יאות להיפגש עמו ולקבל מידו שיר מיוחד שהדפיס לכבודו ומספר ספרים בהם שם הקיסר נזכר בהם. כפי שכותב רבי בן ציון שלעז, הבקשה מגיעה לאחר שהשיר, שנדפס בהידור ובפאר רב, הוגש לקיסר בעת ביקורו בירושלים, אך לא התקבל עליו כל מענה מהקיסר.
[1] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים, בהם קרע בשולי הדף, משוקם במילוי נייר. כריכה חדשה.
אינו מופיע בש' הלוי, ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע קונטרס ובו דף זה כרוך יחד עם שני דפים נוספים בראשו, שכותרתם "שיר להשר", בהם נדפס שיר לכבוד ראש ממשלת אוסטריה, אנדראשי, ודברי ברכה נוספים לקיסר פרנץ יוזף, מאת רבי בן ציון שלעז.
דף מודפס, "שיר תהלה, לכבוד הוד הנסיך רודאלף, יורש עצר כסא אוסטריא-ואונגריא יר"ה, ששרו נערי בני ישראל בירושלם". ירושלם, דפוס סלומון, אדר שני תרמ"א [1881].
שיר לכבוד יורש העצר רודולף, בנו של הקיסר פרנץ יוזף הראשון, לרגל ביקורו בירושלים בשנת 1881. מחבר השיר הוא רבי יעקב אלישר, רב קהילת הספרדים בירושלים באותה העת, ששמו נרמז באקרוסטיכון בראשי בתי השיר.
52X34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדף ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט.
לא נרשם אצל ש' הלוי. במפעל הביבליוגרפיה ובקטלוג הספרייה הלאומית מופיע דף בעל תוכן זהה, אך בשונה מהדף שלפנינו, נרשם שם כי המדפיס הוא יצחק גאשצינני.
דף מודפס, "חברת תפארת ירושלים" – מטרות חברת "תפארת ירושלים" ותקנותיה. [ירושלים, דפוס פרומקין?, תרל"ג 1872].
חברת "תפארת ירושלים" נוסדה על ידי רבי ישראל דוב פרומקין, כארגון המשותף לאשכנזים ולספרדים כאחד, במטרה לספק את צורכיהם של אנשים בודדים המגיעים לירושלים, לתמוך ביתומים ובאלמנות, לסייע לעניי העיר (במיוחד לאלו שקופחו על ידי שיטת ה"חלוקה" של הפרושים), ולפעול למען קידום והפצה של ההשכלה בקרב יהודי העיר.
בדף שלפנינו מופיעה הקדמה קצרה, ולאחריה מוצגות בקיצור מטרותיה המרכזיות של החברה. לאחר מכן נדפסו יז תקנות שונות, עליהן חתומים בדפוס מייסדי החברה, רבי ישראל דב פרומקין, רבי אברהם זוסמאן, רבי מיכל הכהן, רבי בן ציון שלעז מווועקסנא ורבי אליעזר מוולאזין. בנוסף חתמו גם הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי והרב דב"ש (רבי דוד בן שמעון). בתחתית הדף נדפסה דוגמת החותמת של החברה, וכתובתה.
פ' גראייבסקי, במאמרו על רבי ישראל דב פרומקין (מגנזי ירושלים, יג), כותב כי: "עוד נמצא בידינו ספר חברת 'תפארת ירושלים' מטרתה ותקנותיה", ומצטט מהדף שלפנינו, בכתבו כי זהו דף השער, אך לא ברור אם נדפסו עוד דפים נוספים לצד הדף שלפנינו.
יתכן ודף זה צורף למספר עותקים של עיתון "החבצלת" משנת תרל"ג.
[1] דף (שני עמודי טקסט). 28.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קרע חסר בפינה העליונה, משוקם בנייר. כרוך בכריכה חדשה.
לא מופיע אצל ש' הלוי, ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה (בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע צילום העותק שלפנינו).
לשעבר מאוסף ד"ר ישראל מהלמן.
ספר מנהגי מצרים, מנהגים והלכות על פי חכמי וגאוני מצרים, על סדר השלחן ערוך, מאת רבי יום טוב ישראל. ירושלים, דפוס יואל משה בהר"ם [סלומון], [תרל"ג 1873].
מעבר לשער מופיע איור "מצבת קבורת רחל עד היום"; ובהמשך מופיע איור של מקום המקדש והכותל המערבי, ובעמוד האחרון איור של מערת המכפלה.
[3], יז דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה חדשה.
על פי פרידברג, הספר נדפס במאה עותקים בלבד.
ש' הלוי, מס' 194.
"האריאל" – כתב-עת בעריכת מיכל הכהן, "כל דבר הדרוש לחפץ לבב אוהבי ציון הנאמנים". ירושלים, תרל"ד-תרל"ז [1874-1877]. שני כרכי גיליונות.
כתב-העת נערך בידי מיכל הכהן, והחל מהשנה השישית הצטרף אליו אברהם זוסמאן.
השנה הראשונה של כתב העת מצוינת על שערי החוברות כ"שנה רביעית", שכן מיכל הכהן החשיב את שלוש השנים של עבודתו בעיתון "חבצלת" בתור שלוש השנים הראשונות, כפי שכתב בראש החוברת הראשונה. הירחון נדפס במשך ארבע שנים (שנים ד-ז, שהן למעשה שנים א-ד). החוברות נדפסו תחילה בדפוס יצחק גאשצינני ומיכל הכהן, אך החל מהחוברת הראשונה של "שנה ששית" (ולמעשה השלישית), נדפסו בדפוס מיכל הכהן ואברהם זוסמאן.
שני כרכי גיליונות:
• כרך ראשון. שנה רביעית, תרל"ד: חוברת אחת (אלול תרל"ד; הראשונה והיחידה שנדפסה בשנה זו). שנה חמישית, תרל"ה: 9 חוברות (אלול-סיון). הקדשת המו"ל מיכל הכהן מעבר לדף האחרון של החוברת הראשונה בכרך, והקדשה נוספת (חתומה על ידו) בדף האחרון של הכרך (שתיהן ממוענות לרבי "חיים יוסף פאללאק"; הגאון רבי חיים יוסף פולק, תקנ"ט-תר"מ, תלמיד החתם סופר, אב"ד טרעביטש). בעמוד האחרון של החוברת מחשוון תרל"ה, רישום בכתב-ידו של מיכל הכהן, הממוענת אל "רב נכבד לגאון ולתפארת...".
• כרך שני. שנה שישית, תרל"ו: חוברת א-ג (תמוז-אלול). שנה שביעית, תרל"ז: חוברת א-ב (תשרי-חשוון). הגהות ארוכות במיוחד בשני דפים.
שני כרכים. ככל הנראה חסר דף אחרון בסוף החוברת הראשונה של השנה השביעית. 22-23.5 ס"מ. נייר יבש בכרך השני. כרך ראשון במצב טוב-בינוני, כרך שני במצב בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. הדבקות נייר בחלק מדפי השערים של החוברות ובדפים נוספים. כריכות חדשות.
ש' הלוי, מס' 205.
לשעבר מאוסף ד"ר ישראל מהלמן.
קונטרס ישמח משה, פסק-דינו של הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי, מלווה בפסקי-דין קצרים מרבני ארץ ישראל האשכנזים והספרדים, מרבני קושטא, אזמיר ומצרים, ומרבני "מדינת רוסיא", בעניין הצוואה של השר נסים שמאמה. [ירושלים, ללא שם מדפיס, תרל"ד 1874].
נדפס ללא שער. שם הקונטרס נקרא על שמו של משה שמאמה, אחד מהיורשים באותה הפרשה. בראש החוברת נדפס פסק הדין המרכזי של הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי, בו הוא קובע כי צוואת השר שמאמה שרירה וקיימת, על אף שחסרים בה דרכי הקניין הנהוגים על פי דיני ישראל.
חלק מהפסקים בספר חתומים בחותמותיהם של הרבנים ובתי הדין (בליטוגרפיה).
השר נסים שמאמה (בצרפתית: Nessim Samama, 1805-1873), יהודי תוניסאי, שכיהן בתפקיד "הקאיד" (ראש, מוביל), של הקהילה היהודית בתוניס. שמאמה עבד במקביל עבור משפחת חוסייני, בתחילה ככונס נכסים כללי, ובהמשך כיהן בתפקיד מנהל הכספים. תפקידים אלו אפשרו לו לצבור הון עתק. שמאמה יצא לפריז בשנת 1864, תחת תפקיד רשמי, אך למעשה נמלט מצרפת ולקח עמו הון רב. בהמשך, בעקבות מלחמת צרפת-פרוסיה עבר לאיטליה, והתגורר בליוורנו, שם נפטר ללא ילדים בשנת 1873. לאחר מותו נמצאה צוואה בכתב-ידו, שנכתבה על פי החוק הצרפתי, ובה הוריש חלקים גדולים מנכסיו ומהונו למספר יורשים, ולמוסדות שונים בארץ ישראל. צוואה זו גרמה למאבק ממושך וארוך בין היורשים, ועוררה פולמוס רבני נרחב בעניין תקפותה ההלכתית (במסגרת פולמוס זה נכתבו מספר חיבורים הלכתיים).
חתימה "ע"ה ישועה הלוי ס"ט", וחותמת: "עה ישועה הלוי סט לישבואה" – רבי ישועה הלוי אב"ד לישבואה (ליסבון, פורטוגל), מחבר הספרים "לי לישועה" (ירושלים תרמ"ג) ו"אוצר חיים" (ירושלים תרס"ח).
כ דף. 22.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. עקבות רטיבות קלים בשולי חלק מהדפים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
חלקו השני של החיבור שלפנינו נדפס בליוורנו בשנת תרל"ח, בו הפסק המרכזי הוא פסקו של רבי אליהו חזן.
ש' הלוי, מס' 208.
ספר שער רוח הקודש, השער השביעי משמונה שערים, לרבינו חיים וויטאל. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפו יעקב דוד, תרל"ד [1874].
הקדשה בכתב-יד בדף השער (מחוקה בחלקה): "קודש לד' לישיבה של הנ' המ' הנדיב [סי' עובדיה הררי הי"ו] הקדישו הגביר בעל הישיבה הנז' בגזרת נח"ש שלא יוציאוהו חוץ מהישיבה הנז' נאום המשתדל יצחק שרים" – רבי יצחק שרים (תר"כ-תרס"ט), מחכמי ארם צובא בירושלים וממקובלי ישיבת "בית אל". חידושיו על ספר "עץ חיים" נדפסו תחת השם "חידושי מהרי"ץ שרים", בסוף הספר שערי רחמים (ירושלים תרפ"ח).
הגהה בכתב-יד בדף מ/2.
[2], פג דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי חלק מהדפים. סימני עש עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 227.