כתב-יד, קמיעות. [מרוקו?, מחצית ראשונה של המאה ה-20].
כתב-יד יוצא דופן באיוריו וקמיעותיו, שנכתבו כ"שטיחים" על פני כל שטח העמודים. עמוס סמלי מגן דוד ואיורים סכמתיים של דמויות מלאכים ושדים, עם צירופי שמות רבים. במספר עמודים נוספו צבעים (אדום, ירוק, סגול וכחול).
כתב-היד הוכן על דפים של מחברת שורות, שנכרכו יחד בכריכת דמוי-עור, עם סרט בד לקשירה. על גבי הכריכה הודבקה פיסת נייר עם שם בעלים: "יצחק ביטון".

[133] דף. 20 ס"מ. כתמים, בהם כתמי רטיבות עם פגיעה בטקסט. בלאי וקרעים. כריכת דמוי-עור (בהירה, עם קישוטים פרחוניים), עם פגמים.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.001.

כתב-יד, סגולות, רפואות וקמעות. [מרוקו, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
כתיבה מערבית. ערבית-יהודית ועברית. איורים ותרשימים קבליים רבים.
כולל ליקוט גדול של קמיעות וסגולות לעניינים שונים. בדף 52א: "אתחיל לכתוב גורל לכט אזנאתי"; בדף 71א טבלה עם שמות הנביאים על פי האיסלאם, ובדפים שאחריו השבעות לאישים אלו (כולל השבעה למוחמד). בדף 84א: "נוסח שליחות הגט", עם ציון העיר מרקש.

[106] דף (17 דף האחרונים נכרכו מאוחר יותר, ובהם חשבונות אישיים בכתיבה מאוחרת). 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. דפים מנותקים. כריכה ישנה פגומה. נתון בקופסה חדשה.

בראש כתב-היד נכרך ספר רפאל המלאך, מאת רבי יהודה יודל רוזנברג [לודז, תר"ץ בערך]. 128 עמ'. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים רבים, עם פגיעות בטקסט. דפים מנותקים.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.063.

כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית – קמיעות, רפואות, סגולות, מזלות וגורלות. [מרוקו], תרס"ו [1906].
כרך עבה בפורמט קטן. רובו מכותב אחד, עם הוספות שונות מכותבים אחרים. בראש הכרך שער מעוטר, עם רישום הכותב: "זה הספר הוא קטן ולתשוקה העתקתי בו נוסח גורל האיצטגנינות וגם שמות הקודש שהם מועילים לנוסח התרופות... ותחילת כתיבת ידי... תמוז שנת תרס"ו... נאום הצעיר מרדכי, וכצנה רצון יעטריה אהרן ן' יוסף ן' מלכה...".
בעמוד הריק הקודם לו חתימה: "מרדכי מלכה נר"ו".
כולל גורלות, סגולות וקמעות, רובם בערבית, לעניינים שונים, "השערים להתחלת ... התרופות", "יסוד הסוד והקבלה האמתית", ועוד. עם איורים קבליים ו"קולמוסי" מלאכים.
בראש כתב היד מספר דפים מכתבי-יד אחרים.

[170] דף (בהם כשלושים דפים ריקים). 11 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. התכהות דפים במספר מקומות. קרעים במספר דפים. כריכה מקורית, עם פגמים.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.053.

כתב-יד, פיוטים ובקשות וליקוטים נוספים. [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה מערבית, בכתיבות מעתיקים מתחלפות (חלקם בכתיבה מאוחרת יותר; החתומה מספר פעמים על ידי המעתיק: "הצעיר יוסף ן' עינו"). מעוטר בשערים ותיבות פתיחה (עם תוספת צבע מתקופה מאוחרת).
כולל: בקשות ופיוטים למועדים וזמנים שונים, שירים וקצידות בערבית-יהודית (קצת יוסף, עשרת הדברות, שירת הים, ועוד). בדפים 23-57 "רעשים ורעמים" וסימני תקופות. בדף 56/א: "סמני הרעמים לכמוה"ר אל כרסני זלה"ה".

[194] דף. 17 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. כתמים ובלאי. חלק מהדפים מוכתמים או כהים, ובחלקם דהיית דיו המקשה על קריאת הטקסט. קרעים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.002.

כתב-יד, שער האוצר – מפתח לספר "אוצר המכתבים", מאת רבי יוסף משאש. [תלמסאן (אלג'יריה)?, תרצ"ב 1932 בקירוב].
כתיבה מערבית נאה, עם עיטורים רבים, בכתיבת-ידו של המחבר – רבי יוסף משאש. אותיות הכותרת "שער האוצר" שבכל עמוד מעוצבות בצורות גרפיות שונות, ובעמוד האחרון עיטור גדול של פרחים ועלים עם צבע אדום, מעשי ידי הרב משאש עצמו, שידוע היה בחוש האמנותי שלו.
מפתח לתשובות של"ב-תתק"ג, שלימים נדפסו בספרו "אוצר המכתבים". תשובה תתק"ג (בנדפס, אמצע החלק השני של הספר) נכתבה בשנת תרצ"ב. התשובות הבאות, משנת תרצ"ג ואילך, לא נכללות במפתח. מכאן שהמפתח נכתב בסביבות שנת תרצ"ב, עשרות שנים לפני הדפסת הספר בשנים תשכ"ח-תשל"ה. בסוף המפתח, לפני ה"השמטות", נכתב: "ההמשך יבוא באוצר המכתבי' ח"ג". נראה כי מפתח זה נועד עבור חלק ב'. בספר הנדפס בפועל, חלק מהתשובות המצוינות כאן נכלל בחלק א' וחלקם בחלק ב', המכיל עוד תשובות רבות נוספות. כפי הנראה, הייתה לפניו תוכנית חלוקה לכרכים השונה מהנדפס.
המפתח בנוי על סדר תנ"ך, ש"ס, מדרשים, חלקי שולחן ערוך, עניינים שונים, קינות ונחמות, ושמות האישים מקבלי המכתבים (ביניהם רבי יוסף חיים זוננפלד והראי"ה קוק). בספר הנדפס עבר המפתח התאמה והרחבה.
בסוף המפתח: "תם ונשלם שער האוצר, בעזרת האל אשר הוא לדל מעוז ומבצר, הוא יצילנו מכל משטין ועוין וצר, וכנהר שלום לנו יטה, בא סי' מספר הכל ברכות יעטה" (לא ברור למה רומזת ההדגשה במילה "ברכות").

רבי יוסף משאש (תרנ"ב-תשל"ד), נולד במקנס שבמרוקו לאביו רבי חיים משאש. למד אצל רבי חיים בירדוגו בישיבת "בית אל ועץ חיים". מצעירותו נודע בגדלותו בתורה והחל בשליחת מאות מכתבי תשובה בענייני תורה, הלכה, תפילה, היסטוריה ועניינים שונים. בגיל 31 התמנה לרב ראשי בעיר תלמסאן שבאלג'יריה. בשנת ת"ש חזר למקנס כדי לשמש כדיין. לארץ ישראל עלה בשנת תשכ"ד. הוא התיישב בעיר חיפה ולאחר מספר שנים התמנה לרב הראשי של העיר עד לפטירתו.

[8] דף (ועוד 2 דף ריקים, עם רישום מסגרות לכתיבה). 31 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים זעירים בשוליים. נייר דבק לחיזוק חיבורי הדפים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.021.