מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove import filter import
- copi (26) Apply copi filter
- chassidut (14) Apply chassidut filter
- dedic (12) Apply dedic filter
- gloss (12) Apply gloss filter
- hand (12) Apply hand filter
- hand-written (12) Apply hand-written filter
- handwritten (12) Apply handwritten filter
- signatur (12) Apply signatur filter
- signatures, (12) Apply signatures, filter
- written (12) Apply written filter
ספר שאלות ותשובות בנין דוד, מאת רבי דוד דוב בעריש מייזליש אב"ד אוהעל, חלק ראשון על ד' חלקי שו"ע. אוהעל, דפוס Deutsch Lajos, תרצ"ב 1931. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מראצפרט דומ"צ סאטמר, עם חותמות רבות שלו: "חיים האלברשטאם דומ"צ פק"ק סאטמר יצ"ו – בלא"א הה"צ מו"ה שלום אליעזר שליט"א".
חותמות בעלות של רבי "ישראל ארי' זלמנוביץ רב ור"מ דכפר יבנה העתיקה וסביבתה". בעמ' [3] הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של הרב זלמנוביץ, "לדורן דרשה" לנישואיו של רבי שלמה נח קרול עם בת הגאון החסיד רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק [בשנת תשט"ו].
האדמו"ר רבי חיים האלברשטאם (תרמ"ה-תש"ב), בנו בכורו של האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (תרכ"ב-תש"ד). נקרא על שם סביו הגדול (אבי-אביו) מרן הגה"ק בעל ה"דברי חיים" מצאנז. בהגיעו לפרקו נלקח לחתן ע"י האדמו"ר מוואלברום רבי אברהם שלום פנחס הלוי רוטנברג. התפרסם בקדושתו הרבה ובלהט תפילותיו. נודע לתלמיד חכם ובעל הוראה מובהק. היה חביב מאד על סבו (אבי-אמו) האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי מהורונסטייפל, שהעריך את למדנותו הרבה והחליף עמו תשובות בהלכה (נדפסו בספריו "עמק החכמה" ו"שושנת העמקים"). בספרו "שושנת העמקים" כותב עליו סבו בתארים מופלגים: "נכדי יקירי חמדת לבבי, שרוג נחמד ונעים, סנסן מלא חכמה, בבקיאות וסברא ישרה", וכיוצא בזה. בהיותו כבן 57 נפל למשכב ממנו לא קם. הלווייתו התקיימה בעיר סאטמר ובין הסופדים היה גם המרא דאתרא, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. את מקומו בדיינות מילא בנו רבי אלטר מאיר דוד. כל יוצאי חלציו נספו בשואה.
המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד דוב בעריש מייזליש אב"ד אוהעל (תרל"ה-תש"ד; נספה בשואה), מגדולי הרבנים החסידיים בהונגריה. חתנו וממלא מקומו של הגאון הקדוש רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב" מסיגט). מתורתו נדפסו: שו"ת "בנין דוד" (אוהעל, תרצ"ב); ספר "בנין דוד" על התורה וחידושי סוגיות (אוהעל, תש"ב); וספרים נוספים שנדפסו בארה"ב ע"י צאצאיו שהגיעו לארה"ב לאחר השואה (בנו רבי צבי הירש מייזליש אב"ד וייטצען, ונכדיו – מגדולי הרבנים בקהילות סאטמר, צאנז ובאבוב עד היום).
[5], ג-קמ עמ’. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים. בלאי וקרעים. סימני עש קלים. הדבקות נייר. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
ספר הכנה דרבה, צוואת הגאון רבי משה בן עמרם גרינוואלד אב"ד חוסט (בעל "ערוגת הבושם"). סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ה בקירוב 1935 בקירוב]. מהדורה שלישית.
העותק של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. בראש דף השער חתימתו המלאה (בעפרון), מתקופת כהונתו בקלויזנבורג, טרם השואה: "ה' יקותיאל יהודה"ש [יהודה הלברשטאם] אבדקהי"ס [אב"ד דקהילת ספרדים]" (נדירים הם הספרים של האדמו"ר ששרדו מספרייתו בקלויזנבורג לפני השואה. רק מעטים מהם חזרו לספרייתו של האדמו"ר בעת שהתגורר ב"קרית צאנז").
האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם (תרס"ד-תשנ"ד), מגדולי האדמו"רים, איש קדוש, גאון וצדיק מפורסם, מרביץ תורה ורב-פעלים. ממקימי עולם התורה ועולם החסידות בחמישים השנים שלאחר השואה. בן רבי צבי הלברשטאם אב"ד רודניק (בן רבי ברוך מגורליץ בן ה"דברי חיים" מצאנז). בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. נסמך להוראה בידי הגאונים רבי מאיר אריק ורבי שמואל ענגיל, וכיהן ברבנות הקהילה החסידית בעיר קלויזנבורג [שנקראה "קהילת ספרדים"]. לאחר השואה, בה נספו אשתו וכל צאצאיו, נשא בזיווג שני את בתו של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא.
מצעירותו נודע כאיש קדוש מופלג ביראת שמים, גאון מופלג, בקי בכל הש"ס ודברי הפוסקים. בימי השואה שמר בכל מאודו את צלם האלוקים שלו, ובעודו עובד במחנות הצוררים, המשיך את עבודתו בקודש במסירות נפש על-אנושית עם כל דקדוקי ההלכה. לאחר השואה התנער מעפר והלהיב מחדש את שלהבת היהדות במחנות העקורים בגרמניה. הקים במחנות את מוסדות הרבנות, בתי כנסיות, מטבחים כשרים וחינוך תורני, והיה נוסע ממחנה למחנה לחזק את ענייני הדת ולעודד את הלבבות השבורים של "שארית הפליטה" ניצולי השואה. לאחר מכן נסע לארה"ב, ובשנת תש"כ עלה לארץ ישראל והתיישב בנתניה.
הקים את הקהילות הגדולות של חסידות צאנז בארה"ב, ירושלים ונתניה, ובהן ישיבות ומוסדות תורה וחסד. בקרית-צאנז בנתניה הוקם על ידו בית החולים "לניאדו", המתנהל עד היום על-פי הוראותיו. בשנותיו האחרונות הקים את "מפעל הש"ס" העולמי, לעריכת מבחנים חודשיים ללימוד הש"ס על-ידי אלפי לומדי-תורה בכל העולם.
[9], ג-מא עמ'. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי ומעט קרעים. כריכה חדשה.
תיארוך המהדורה עפ"י י' יוסף כהן (הדפוס העברי בטרנסילבניה, קרית-ספר, לה, תש"ך, עמ’ 105), הרושם מהדורה זו בין "חסרי שנת הדפוס", עם תאריך משוער: "תרצ"ה לערך".
על דף השער הודבק נייר מודפס, מאת רבי צבי גליק משעסבורג, חתן רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד מחוסט, הכותב שהדפיס את המהדורה הזו ברשות בן המחבר "הרהגה"צ מפאפע שליט"א". מעבר לדף השער דף מודבק נוסף על הזכויות השמורות של הדפסת הספר ה"שייך רק ליורשי המחבר...".
משניות סדר קדשים, עם פירושים. פיורדא, דפוס צבי הירש בן חיים, [תק"א 1741].
העותק של רבי משה האמיל סג"ל אב"ד בייארסדורף ומדינת ביירויט, בנה של גליקל מהמלין. בשער מופיע רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו: "גם בזה חנני אלהי' ובאתי על החתום ביום ו' עש"ק כ"ב אלול תק"ב ל'[פ"ק] פה פ"ד [=פיירשדורף] נאו'[ם] משה סג"ל האמיל חונה פה ק"ק פייארשדארף והמדינה ברייט יע"א תק"ב ל'".
רבי משה האמיל סג"ל נשא בשנת ת"ס אשה בקהילת בייארסדורף (Baiersdorf) והחל לכהן כרב במקום. מאוחר יותר נתמנה לרב המדינה במדינת ביירויט (Bayreuth), בה נכללה בייארסדורף. רבי משה האמיל היה בנה של מרת גליקל האמיל, הידועה גם כ"גליקל מהמלין". גליקל נתפרסמה בזכות יומן הזכרונות שלה, שהחל מן המאה ה-19 נדפס במהדורות רבות ובתרגומים לשפות שונות, והפך אותה לדמות היסטורית ידועה ואת יומנה לאחת מן התעודות ההיסטוריות החשובות שנותרו מזמנה. יומנה של גליקל נשמר בזכות העתקות שעשה בנה רבי משה, ועל פיהן יצא לאור. רבי משה מוזכר מספר פעמים בזיכרונותיה של אימו. בין היתר היא מספרת, כי שלחה אותו ללמוד בקלויז בפרנקפורט, וכן מתארת את האופן שבו השתדך עם בתו של רבי שמשון מבייארסדורף ואת חתונתו.
קסג דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בהם כתמי שעוה). סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. רישומים בודדים בכתב-יד. הספר נחצה לשניים בשדרתו. כריכה ישנה, עם פגמים.
ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), לרבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח [1698]. דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מאוייר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים" על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. באגרות אדמו"ר הריי"צ שניאורסון מליובאוויטש (אגרת ב'תתנג) נכתב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד מאורן של כל ישראל מורנו הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". במקום אחר סיפר האדמו"ר הריי"צ מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק על מה שקרה בעת הדפסות המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." – "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, א', עמ' 50).
חתימות עתיקות בראש דף השער ובדף שאחריו.
העותק שלפנינו היה שייך לרבי דוד שפרבר – הגאון מבראשוב (ראו אודותיו להלן). בדף המגן שלפני השער – חתימת ידו. בדפי הספר הגהות רבות (למעלה מ-150 הגהות) בכתב-ידו, חלקן ארוכות. כמה מהן קצוצות במקצת.
[4], תכב; מד; [12] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ופגמים בדף השער ובמספר דפים. הפינה השמאלית התחתונה של דף השער המאוייר חסרה, עם פגיעה באיור השער, מושלמת בצילום. כתמים, כתמי רטיבות כהים. סימני עש במספר דפים. הספר מפורק לשני חלקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.
הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד הגאון רבי מאיר אריק, ותלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה האגער מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" וספרים נוספים. התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ ישראל. נכדו הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר.
ספר זכרון יוסף, שו"ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], [תקל"ג-תקל"ד 1773]. מהדורה ראשונה.
בהקדמת המחבר מובאים דברי תוכחה ופולמוס נגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים". הקדמה זו נדפסה על פני שני דפים, לאחר דף השער. דפים אלו נתלשו בחלק מן העותקים. בעותק שלפנינו מצויים שני הדפים האלו בשלמותם.
בשולי כמה תשובות, הגהות למדניות ארוכות (מעט קצוצות), בכתב-ידו של רבי אברהם אהרן יודלביץ, חלקן פותחות במילים "אמר אברהם אהרן".
הגאון רבי אברהם אהרן יודלביץ (תר"י בערך-תר"צ), מגאוני ליטא ומגדולי רבני ארה"ב הנודעים. בן-אחותו ותלמידו של הגאון רבי מאיר מארים שאפיט אב"ד קוברין בעל "ספר ניר". כיהן ברבנות בליטא ובאנגליה, ובשנת תרס"ד הגיע לארה"ב, בה נתמנה ל"רב הכולל" של אגודת הקהילות בניו יורק. נודע בחידושו הגדול להקל לעשות "חליצה" ע"י שליח – פסק שעורר עליו פולמוס רב מגאוני דורו (יש אומרים שבסוף ימיו חזר בו הגרא"א מחידושו זה). מחבר ספרים רבים: שו"ת בית אב שבעה חלקים; דרש אב על התורה; אב בחכמה דיני חליצה; ועוד.
[3], כד, [1], כה-מו, מו-סז, סז-קיט, [2] דף. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים חסרים בשולי דף השער, דף [2], ושני הדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. שיקום בהדבקת נייר בדף השער. חותמות. כריכה חדשה.
ספר ארבעה טורי אבן, חידושים על הרמב"ם, שאלות ותשובות, ליקוטים מהש"ס ודרושים, מאת הגאון המקובל רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד ואמשטרדם. לבוב, דפוס רבי שלמה יאריש ראפאפורט, [תקמ"ט 1789]. מהדורה ראשונה.
בשער ובדפים נוספים חתימות ורישומי בעלות של "שמואל צבי זוגעלוואקס מלובלין הבירה". שתי הגהות בכתב-ידו בדף ב/1 מהספירה האחרונה, חתומות בשמו. הגהה נוספת בכתב-ידו בדף כה/1 מהספירה הראשונה.
בדף המגן הקדמי רישום (הקדשה עצמית) של הבעלים הקודם: "שמואל נחום אויגענליכט" מוורשא; על גבו נרשמו קוים למחיקה. חותמות של שמואל נחום הנ"ל מופיעות בדף השער ובדפים נוספים, רובן "תוקנו" בכתב-ידו של רבי שמואל צבי, שכתב עליהן את שמו.
רבי שמואל זוגעלוואקס, מחבר הספר "ימין שמואל", לובלין תרצ"א. שימש כ"משגיח בבית ת"ת פה לובלין" (כפי שמופיע בשער הספר). ספרו זכה להסכמות מגדולי אדמו"רי פולין באותה עת.
[1], כח; טו; יג דף. חסרים יב דף אחרונים, עם "דרושים נחמדים". 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה ישנה בלויה ופגומה, ללא שדרה (צדה הקדמי מנותק).
בדפוס זה של רבי שלמה יאריש ראפאפורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך דפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
ספר דבר הלכה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת רבי לוי יצחק טעלישעווסקי אב"ד נאסאווקא. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרנ"ז 1897. מהדורה ראשונה ויחידה. עותק עם דף שער נוסף (עם הסכמות נוספות בצדו השני) ושער-מעטפת נדיר.
בעותק שלפנינו הסכמות שנים מנכדי אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, אדמו"רי חב"ד לבית ליאדי-קאפוסט – הסכמת המהרי"ד מליאדי האדמו"ר רבי יצחק דוב בער שניאורסון, והסכמת האדמו"ר מקאפוסט רבי שלום דובער שניאורסון מרעציצא ["ראיתי איזה עניניים בספר הרב המחבר החריף ובקי... והוטבו בעיני ומהראוי לחזקו..."].
הסכמות נוספות בעותק שלפנינו: הסכמת האדמו"ר מהורניסטייפול רבי מרדכי דב טברסקי [נין האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ומחותנו של רבי שלום דובער מרעציצא. רבי מרדכי דב כותב: "...ראיתי הסכמות הרבנים עליו ובראשם מחו' הה"ג מרעציצא שי'... הבנתי שלמודו הולך בדרך הישר..."], הסכמת הרה"צ רבי יצחק פרלוב אב"ד ווילייקא, הסכמת הגאון רבי רפאל ב"ר אריה ליב שפירא אב"ד באברויסק, והסכמות נוספות.
בשולי כמה דפים מופיעות הגהות, הוספות וחידושים בכתב-ידו של המחבר.
רישומי בעלות בדף המגן הקדמי, בהם: "שייך להר"ר ר' בן ציון [--?] חופ"ק קל[--?]".
המחבר, הגאון החסיד רבי לוי יצחק ב"ר אהרן אליקום טלשבסקי (טעלעשעווסקי; נפטר תרס"ח), שימש בכתר הרבנות בכמה עיירות חשובות, ובסוף ימיו בעיר נאסאווקא. נולד בעיר סטרשין שבפלך מוהילוב, נצר להגר"א מווילנא. נשא את בת הדיין מבאברויסק רבי אברהם מאיר ראבקין, מגדולי חסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש וממקורביו של רבי הלל מפאריטש. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", נסעו רבי לוי יצחק וחותנו רבי אברהם מאיר אל בנו האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מליאדי, לבקש תורה וחסידות מפיהו. גדול בתורה ובחסידות. מחבר "דבר הלכה" (ברדיטשוב, תרנ"ז) ו"מי מרום" (ווארשא, תרס"ט). מעט מתולדותיו נדפסו בהקדמת בנו רבי אהרן טלשבסקי אב"ד סעמינאווקא (נולד תרל"ח) לספרו "מי מרום".
[1] שער-מעטפת, [4], ד-מא דף. 27 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. נייר יבש ושביר. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, ובדפי המגן. כריכה ישנה, פגומה ובלויה.
וריאנט. לאחר דף השער נכרך דף שער נוסף, מקוצר, שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה של הספר העברי. בצדו השני של דף שער זה נדפסו הסכמותיהם של המהרי"ד מליאדי, האדמו"ר מהורניסטייפול ורבי יצחק פרלוב.
נדיר. לא הופיע במכירות פומביות.
שו"ת מחנה חיים, אורח חיים – חלק שני, מאת הגאון רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ב 1871. מהדורה ראשונה של הכרך השני, מסדרת ספרי השו"ת מחנה חיים.
בראש השער, הקדשה (קצוצה) בכתב-יד וחתימת המחבר, שנתן את הספר כמתנת נישואין לאחד מתלמידי ישיבתו: "דורן דרשה לתלמידי הב' החתן החרוץ כמה"ו ר' מאיר מאשקאוויץ נ"י, הק' חיים סופר". בדף המגן הקדמי הקדשה עצמית בכתב-יד מקבל הספר, רבי מאיר מושקוביץ: "הספר הלז קבלתי לדורן דרשה מאת אדומ"ו הגאון בעמ"ח ספר הזה כקש"ת מו"ה חיים סופר אבדק"ק מונקאטש נ"י, אני תלמידו מאיר מאשקאוויטש המתגורר לע"ע בכפר הענצאוויטג[?]". לאחר רישום זה נוסף רישום בכתיבה אחרת, ובו צוין כי רבי מאיר מושקוביץ עבר לכהן כרב בכפר דליא: "ועכשיו הוא דר בכפר דלי"א[?] והוא אב"ד דשם". בדף המגן האחורי רישום על רבי מאיר מושקוביץ, כי הוא "מילדי מונקאטש יע"א".
הגאון המפורסם רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש ובודפסט (תקפ"ב-תרמ"ו, החת"ס ותלמידיו, עמ' קלח-קמב), מגדולי גאוני הונגריה. מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר" בשנותיו האחרונות. נולד בפרשבורג לאביו רבי מרדכי אפרים פישל ב"ר זוסמאן סופר מפרשבורג, ונימול על-ידי החתם סופר. בגיל 11 כבר נודע כעילוי ונכנס ללמוד בישיבת ה"חתם סופר". כאשר נפטר רבו ה"חתם סופר" נסע ללמוד אצל המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר. במהלך נסיעתו לשם התארח בשבת בעיר אויהעל אצל האדמו"ר בעל "ישמח משה", שקירבו בחביבות ושמח מאד לשמוע מפיו מגדולת וקדושת רבו ה"חתם סופר" וענין הסתלקותו מן העולם. בשנת תרי"א נתמנה לרב בעיר יעמרינג, ומשנת תרכ"ח אב"ד מונקאטש. בשנת תרל"ט עבר לכהן כראב"ד הקהילה החרדית בבודפסט. מספריו: שו"ת מחנה חיים ח' חלקים; פלס חיים על מסכת גיטין; קול סופר על משניות; שערי חיים על התורה; ועוד.
[7], נד, [1] דף. 33 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. חותמות. כריכת עור חדשה.
אוסף ספרים עם הקדשות, חתימות וחותמות רבני הונגריה ורומניה:
• מדרש תנחומא. וורשא, דפוס אביגדור בן יואל Lebenssohn, תר"ט 1849. חתימה וחותמות של רבי שלום שניטצלער (חתימה מהיותו בפישפיקלאדאני, וחותמות מהיותו "אב"ד דקה"י טשאבא והגליל יע"א"). חתימות "יצחק בנימין מענדעלאוויטש".
• שו"ת כח שור, מאת רבי יצחק שור אב"ד גוואזדיץ. קאלאמעא (קולומייא), דפוס אלטר טייכער, תרמ"ח 1888. בהקדמת הספר מובאים סיפורי-פלא מפי בעל ה"שואל ומשיב", על שלוש נסיעותיו של הבעש"ט לגוואדזיץ כדי לשמש את רבי יצחק שור, ועל המסר של הבעש"ט אליו בשליחותו של אליהו הנביא. בסימן ל' תשובה ארוכה שנכתבה על ידי אחד מתלמידי שבתי צבי, עם הקדמה נרחבת בעניין שבתי צבי וממשיכיו. הקדשה בכתב-ידו וחותמתו של מו"ל הספר – נכד המחבר – רבי "אבנר כתבן, אבד"ק רומניק סאראט והגליל".
• ספר אמרי דוד, חידושים על מסכת חולין, מאת רבי דוד שיק. מונקאטש, דפוס אלמנת פנחס בלייער, תר"ן 1890. הקדשת רבי בן ציון וועזעל אב"ד קראנשטאדט, לרבי ישראל דוב שטיין מראצפערטא; הקדשה עצמית, חתימה וחותמת בכתב-ידו של רבי ישראל דוב שטיין; חותמות נכדו רבי "שלום קרויז" [אב"ד אודווארי]; הקדשת הספר על ידי כותב לא מזוהה לרבי גרשון מנחם קאהן [רב בסענזשארץ, נספה בשואה]; ורישומים נוספים.
• ספר אמרי אש, חידושים על התורה, מאת רבי מאיר אייזנשטט אב"ד אונגוואר. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, תרס"א [1901]. הקדשה בחתימת רבי "ישראל אמסעל", מתלמידי ה"קדושת יום טוב". חתימת רבי "מרדכי אמסעל".
• ספר שביל המדרש רבה, מאת רבי ישעיה מנחם מנדל אייזנשמיד. פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, [תרס"ה] 1905. הקדשת הספר ל"דורון דרשה" בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של רבי "שמעון עהרענפלד, אב"ד דק"ק מיהאלעוויץ והגלילות" [בן רבי דוד צבי עהרנפלד חתן ה"חתם סופר"]. חותמת רבי "ישכר בער הלוי ראטענבערג, אבדק"ק וואידיסלב".
• ספר כולם אהובים, מנהגים מרבי חיים ויטאל, מאת רבי דוד אלימלך וייס. מאראמאראשסיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו 1906. הקדשה ל"דורון דרשה" מאת "חיים אדלער כ"ץ מדיביווע לומד פה סאטמאר".
• ספר פאר וכבוד, חלק ראשון, מאת רבי דב בר עהרמאן. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס עט חיים גארטענבערג, [תרע"ב 1912]. הקדשת המחבר רבי דב בער הערמאן.
• ספר קדושת אהרן, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אהרן פרידמן מסדיגורא. ווארשא, דפוס יעקב יוסף וואגמייסטער, [תרע"ג] 1913. חותמות רבי "שמואל זאב קליינמאן, שו"ב ומ"צ דקה"י סעאיני והגליל"; הקדשה עצמית על קבלת הספר כמשלוח מנות בשנת תרפ"ד, "אני הקטן הלומד אצל הה"צ מסיגוט שליט"א".
• ספר קהלת אשר, חידושים בש"ס ושו"ת, מאת רבי אשר זליג לנדא. קראקא, Oswiecim, M. Lenkowicz, [תרפ"ג 1922-1923]. הקדשת המחבר. חותמת "אלעזר לייזר לאנדא, פה אשפצין".
• ספר באר מרדכי, על שולחן ערוך יורה דעה, מאת רבי מרדכי פארהאנד. גאלאנטא, דפוס שלמה זלמן נייפעלד, [תרפ"ז] 1927. חותמת המחבר רבי "מרדכי פארהאנד, ראב"ד דקה"י נייטרא יצ"ו ואבדק"ק מאטשאנאק והגליל". הקדשת בן המחבר רבי יושע אליעזר פארהאנד.
• ספר דברי תורה, מהדורה תניינא, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש. מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאלליש ושותפו, תרפ"ט [1929]. חותמת רבי "חיים יעקב משה קרויס, אב"ד דק"ק ראגענדארף והגליל יצ"ו".
• ספר מסלות חיים, על התורה, מאת רבי חיים מנחם גינצבורג. סאטו-מארע, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ו [1936]. הקדשה מאת המחבר.
• ספר ידי סופר, פלפולים והערות בעניינים שונים, מאת רבי יהודה צבי לוסטיג. דעברעצען, דפוס יצחק אייזיק גראס, תרצ"ח 1938. הקדשת המחבר.
13 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות ברובן. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ששת חלקי "משנה ברורה", פירוש על שו"ע אורח חיים, מאת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"חפץ חיים". וורשא-פיעטרקוב, תרמ"ד-תרס"ז 1884-1907. כרכים שני, רביעי וחמישי הנם כנראה מן המהדורה הראשונה. כרכים ראשון, שלישי ושישי הם כנראה דפוסים סטראוטיפיים.
בשניים מהכרכים רישומי "מוגה" (בעיפרון) – בדפי המגן הקדמיים של חלק ד' וחלק ו'.
סדרת ספרי המשנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים, נתחברה ונדפסה ע"י רבינו בעל ה"חפץ חיים" במשך יותר מעשרים שנה. החלק הראשון נדפס בשנת תרמ"ד והדפסת שני החלקים האחרונים נסתיימה רק בשנים תרנ"ט-תרס"ב. במפעל בירור ההלכות והפסיקה למעשה טרח ויגע רבות (לפעמים בירר סוגיא שוב ושוב למעלה מ-36 פעמים). הספרים נתקבלו בכל קהילות ישראל, ונדפסו מהם מהדורות רבות. רבינו המחבר היה נוהג לבדוק כל ספר מקלקולי הדפוס והחלפת גליונות, ועל כל ספר שיצא מתחת ידו היה נוהג לרשום כי הוא "מוגה".
ששה כרכים. כרך ראשון: קנא דף. שיבוש בסדר דפים עז-פ, קכה-קכח. כרך שני: קנה דף. דפים קמט-קנב נכרכו שלא במקומם, לאחר דף קלו. כרך שלישי: [1], קצה דף. כרך רביעי: [1], קצו-רץ דף. כרך חמישי: קנג, [1] דף. כרך שישי: קסד דף. 23 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים. רישום בעלות. כריכות חדשות (אחידות).
חלקי ה"משנה ברורה" נדפסו פעמים רבות בהדפסות סטריאוטיפיות, ולעתים קשה לקבוע בוודאות אם המהדורה שלפנינו מקורית או סטריאוטיפית. חלק א' שלפנינו נדפס כנראה בשנת תרמ"ד, אך אינו מההוצאה הראשונה (שם המדפיס לא מופיע, תאריך הצנזורה שונה, ישנו שינוי בתוכן באחד העמודים, ולא מופיע הדף האחרון עם רשימת "שמות החתומים"). חלק ב' שלפנינו, הוא ככל הנראה מההוצאה הראשונה (על פי תאריך הצנזורה שמעבר לשער, משנת 1895, וכן נמצא בסופו דף קנה, עם "לוח המפתחות" מחלקים א-ב, שנמצא בחלק מעותקי המהדורה הראשונה). בכרך ג' – תאריך הצנזורה שמעבר לשער הוא משנת 1893 (כפי הנראה זו מהדורה שניה, שכן המהדורה הראשונה נדפסה בשנת תרנ"א); כרך ד' הוא ככל הנראה מההוצאה הראשונה (תאריך הצנזורה שמעבר לשער הוא 1898, (ההדפסה הראשונה היתה בשנת תרנ"ט 1898, אך יתכן גם שנדפסה כבר בשנת תרנ"א), וכך גם כרך ה'. כרך ו נדפס בפיעטרקוב תרס"ז (מהדורה סטראוטיפית של המהדורה הראשונה).
ארבעה ספרים מדפוסי שנות הת"ק [המאה ה-19] – מספרייתו הפרטית של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, עם חותמות בעלות שונות מתקופת כהונתו כ"אב"ד גלינא" ומתקופת כהונתו כ"אב"ד פיעטרקוב". בספרים מופיעות גם חותמות של ספריית הישיבה בלובלין (אליה עברו הספרים לאחר פטירתו) – "בית עקד ספרים, ישיבת חכמי לובלין":
• ספר תולדות אדם וחווה (מישרים), חלק ראשון, מאת רבינו ירוחם. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סג"ל ויצחק בן שמואל, תקס"ח [1808]. חסר דף אחרון (והושלם בצילום). חותמת רבי "מאיר שפירא, האב"ד ור"מ פיעטרקוב". חותמות ישיבת "חכמי לובלין" ועוד. חתימות "שמואל שמעלקא" בדף השער ובדפים כד, סה, צז. חתימות נוספות בשער: "שמואל... מלאסק"; "אלעזר יצחק...", ועוד.
• שו"ת פנים מאירות, מאת רבי מאיר אייזנשטט. סדילקאב, דפוס אליעזר ביליטש, [תקצ"ג 1833]. חותמת רבי "מאיר שפירא, האב"ד ור"מ פיעטרקוב".
• שו"ת מהר"מ אלשקר, מאת רבי משה אלשקר. סדילקאב, דפוס יצחק מדפיס, [תקצ"ד] 1834. חותמות רבי "מאיר שפירא, האב"ד ור"מ פיעטרקוב"; "מאיר שפירא, האבד"ק גלינא". חותמות ישיבת "חכמי לובלין", חותמות וחתימות נוספות.
• ספר העיטור, חלק ראשון, מאת רבינו יצחק בן אבא מארי. לבוב, דפוס דוד צבי שרענציל, [תר"ך] 1860. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. חותמות רבי "מאיר שפירא, האב"ד ור"מ פיעטרקוב"; ישיבת "חכמי לובלין" וחותמות נוספות.
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו גינוני-מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
אוסף ספרי חסידות, קבלה ועוד, מספריית ישיבת "חכמי לובלין". בכל הספרים חותמות הספריה, תוויות ספר ורישומים של הספריה, חתימות וחותמות בעלים קודמים ותורמים לספריית הישיבה.
• ספר באר מים חיים, על חומש בראשית, מאת האדמו"ר רבי חיים טירר מטשרנוביץ. [טשרנוביץ, ללא שם דפוס, תר"ט 1849].
• ספר היכלות הזוהר, עם ביאור הגר"א. [קניגסברג], דפוס גרובער אונד לאנגריען, [תרי"ז 1856].
• ספר צפנח פענח, מאת רבי יעקב יוסף מפולנאה תלמיד הבעל שם טוב. לבוב, S. L. Kugel, Lewin et Co., [תרכ"ו] 1866.
• ספר עשר נטיעות, מאת רבי דוב בער קעסטין. ווארשא, דפוס יואל לעבענזאהן, [תרכ"ט] 1868.
• ספר עומר התנופה, על ספירת העומר, מאת רבי אלעזר ישראל מראזדל. לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס, תרל"ו 1876.
• ספר ידיו אמונה, מאת רבי צבי הירש שלעז. ווארשא, N. Shriftgisser, תר"ם 1880.
• פירוש הר"א מגרמיזא על ספר יצירה, מאת בעל ה"רוקח". פרעמישלא, דפוס חיים אהרן זופניק וחיים קנאללער, [תרמ"ג] 1883. הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה טייטלבוים אב"ד דאברמיל, לישיבת חכמי לובלין ("יעזור השי"ת שתהי' הישיבה הלזו לשם ולתפארת עולם..."); עם חותמותיו.
• ספר סמיכת משה, על סוגיות הש"ס, מאת רבי צבי יהושע הורביץ. פשעמישל, דפוס זופניק קנאללער עט האמערשמיד, תרמ"ז 1886.
• ספר דרכי חן וחן מרדכי, מאת רבי אלתר נח קייזער ורבי מרדכי עבאדי. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ב 1891.
• ספר שביל המדרש רבה, מאת רבי ישעיה מנחם מנדל אייזנשמיד. פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, [תרס"ה] 1905.
• ספר סימנא מילתא, פירוש על סימני שמועות וחכמים בש"ס, חלק ראשון, מאת רבי חנוך העניך בורנשטיין. פיעטרקוב, דפוס אברהם ראזענגארטען, [תר"ע] 1910.
• ספר נר למאה, דרושים, מאת רבי אלטר משה אהרן הלוי. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרע"ב 1912.
• ספר אורה ושמחה, על חומש בראשית, מאת רבי שמחה יאיר רוזנפלד. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, [תרע"ג] 1913.
• ספר עלים לתרופה, אמרות בהלכות ובאגדות, מאת רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן. ווארשא, דפוס יוסף אליעזר פעדער, תרצ"ו [1936]. בדף ב' חתימה (קצוצה) של המו"ל רבי יוסף אלעזר מורגנשטרן בן האדמו"ר רבי אברהם פנחס משעדליץ (אחיין המחבר) וחתנו של האדמו"ר רבי משה אהרן מקוברין.
14 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.