כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית – ספר שורשי השמות וספר תעלומות החכמה. [מכנאס, המאה ה-18].
כתיבה מערבית נאה. בחלקו הראשון של כתב-היד מופיע החיבור "ספר השמות" (ראה אודותיו להלן), ובסופו קולופון הכותב: "תם ונשלם ע"י אני הצעיר עבד נרצע לקונות יוסף טולידאנו סי"ט". לאחר מכן המשיך הכותב להעתיק את "ספר תעלומות חכמה" – אף הוא חיבור בקבלה מעשית (שנדפס בוונציה תכ"ז).
הכותב, רבי יוסף ב"ר משה טולידאנו, מחכמי מכנאס שבמרוקו. נפטר בשנת תקמ"ח (1788). ראה אודותיו: מלכי רבנן, דף נו/2. דרושים וליקוטים ממנו, מופיעים בכת"י מכון בן-צבי מס' 1745, החותם שם בשנים תקל"ז ותק"מ (ראה: י' אביב"י, כתבי-היד של יהודי המגרב במכון בן צבי, מס' 160, עמ' 71-72).
בסוף כתב-היד נכרכו מספר דפים בכתיבות מאוחרות, אף הם בקבלה מעשית.

ספר השמות, הידוע גם בשמו "שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה מצומצם בהיקפו, ואולם לאחר מכן הוא הורחב באופן משמעותי על ידי המקובל רבי אליהו שפירא (רא"ש), בעל "ברכת אליהו" על הש"ס (ונדסבק תפ"ח), היה ממקובלי פולין ושימש כאב"ד באוליינוב וקולטשין. בעקבות עלילה נמלט לאמשטרדם ואחר כך נדד לאיטליה, שם פגש את החיד"א (החיד"א כותב עליו בשם הגדולים: "...והרב ז"ל היה בקי בקבלה מעשית ואמר לי שעבר הש"ס ז' פעמים והיה חסיד ופרוש"). בסוף ימיו נדד רא"ש לתוניס ושם נפטר בסביבות שנת תק"כ. כך הגיע ספר השמות לידי חכמי ומקובלי צפון אפריקה, והם העתיקו אותו והוסיפו נופך משלהם. לפנינו העתקה מערבית מוקדמת של החיבור.

י, יג-יט, כב-כג, כה-כט, לא-נח דף (דפים חסרים בספר השמות ובספר תעלומות חכמה) + [16] דף בכתיבות מאוחרות שאינם שייכים לגוף כתב-היד. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר מהדפים עם פגיעה קלה בטקסט. בלאי וקרעים. במספר דפים קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.083.

כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית – קמיעות, סגולות ורפואות. [צפרו?, מרוקו, המאה ה-19].
כתיבה מערבית נאה ומסודרת, יתכן והכותב הוא הגאון המקובל רבי שלום אזולאי, ראב"ד צפרו, שחותמותיו מופיעות במספר דפים. כתב-היד כרוך לסירוגין עם דפים בפורמט קטן יותר, כתובים באותה כתיבה.
כולל מגוון של קמיעות, סגולות ורפואות, בעברית ובערבית-יהודית. לעניינים שונים, בהם: לרואה ואינו נראה, למצוא מציאה, לעצור דם, לבטל כשפים, להתעבר, למקשה לילד, לעין הרע, למגפה, שאלת חלום, רפואות וסגולות למחלות וכאבים שונים, דפים רבים עוסקים בהשבעות וקמיעות "לנכפה" – הוצאת רוח רע, וביטול כשפים ושדים. כולל איורים, סמלים ותרשימים קבליים.

הכותב מזכיר מקורות שונים מכתבי המקובלים מהם ליקט, בהם: "משם הרב מוהר" יצחק שרעבי שכתב אביו..."; "משם מהר"ר שלום שרעבי זלה"ה נמ"ך..."; "אמר המעתיק מ"ך וז"ל וכתב מר אבי זלה"ה..." (דף ע/2); "ובכתב אחר מצאתי וז"ל סגולה מעותקת ידי כמהר"ר יצחק חזקיה ששמע אותו מאביו הרב הגדול המקו' האלקי שר שלום דידי שרעבי זצוק"ל..." (עא/1); "מ"ך [=מצאתי כתוב] בשם מוהר"י בה"ר יוסף עוזיאל ז"ל..." [רבי יהודה עוזיאל – מחכמי צפרו]; "...בשם מוהר"ר שאול סירירו ז"ל" (קלא/1); "כן נמ"ך בשם הרב יעבץ" (קלד/2); "מ"כ משם הרב השד"ר מוהר"ר רפאל ישראל אליקים מספר כ"י..." (קלו/2); "כל זה מועתק עפ"י מו"ז כמוהה"ר שלמה אביטבול ז"ל; "אלו הם הסגולות שהעתקתי מספר הרב הגדול כמוהה"ר אליהו שפירא ז"ל שהביא אותו הח' הש' והכולל המובה' כהה"ר ישראל הכהן בכסליו שש' התקס"ב ליצ' ומספרי אחרים שהביא עמו ג"כ העתקתי..." (ריא/2); "מכ"י מו"ר יעב"ץ זלה"ה" (רכ/1); "בשם מוהריב"ע [=יהודה בן עטר] שהעתיק מכ"י מוהר"ר ישעיה בקיש זלה"ה" (רכג).
בדף קמו/1 מוזכר: "סי' יעקב גוויטע הי"ו". בדף קסז/2 נכתב: "בחדש סיון התרמ"ז היה בצפרו ידי"ן כמוה"ר אהרן ן' שמ'..."
בעמוד האחרון מרשם לאפות מצות הנלושות ביין וביצים, מ"ערב פסח התרנ"ב". בראש כתב היד רישומים משפחתיים על לידות ופטירות בשנים תרנ"א-תרנ"ט (ורישומים נוספים בכתיבה מאוחרת יותר).

רבי שלום אזולאי (תר"ו-תרפ"ב), צדיק ומקובל, מגדולי מרוקו. מרבני העיר צפרו. בסוף ימיו כיהן בה לבדו במשרת הרבנות. פסקים ממנו נדפסו בספר ליצחק ריח (ליוורנו תרס"ב). פיוטים שחיבר נדפסו בסוף ספר צלצלי שמע (אלכסנדריה תרנ"ב). ראה אודותיו: מלכי רבנן, דף קיג/1.

[2], רנג, [5] דף (רוב הדפים ריקים, כ-60 דפים כתובים). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.084.

כתב-יד, צ'היר של פסח וקובץ פיוטים. [מרוקו, המאה ה-19].
כרך עבה. כתיבה מערבית, רהוטה ומרובעת. כולל עיטורים, תיבות פתיחה וקישוטים שונים, חלקם צבעוניים (רובם נפגעו ונקרעו כתוצאה מחריכת הדיו).

כריכת עור מקורית מעשה ידי רבי יוסף ב"ר משה אבוחצירא, ראש ענף משפחת אבוחצירא בעיר פאס (ראה אודותיו: הרב שלמה מיארה, גאוני משפחת אבוחצירא, חלק ראשון, תשע"ד, עמ' 110, 121 ואילך). רבי יוסף אביחצירא עסק למחייתו בכריכת ספרים. בשני צדי הכריכה שלפנינו מופיעה הטבעה מיוחדת שלו, בצורת כוכב, עם הכיתוב: "זה מלאכתי אע"ה [=אני עבד ה'] יוסף בכ"ר משה אביחצירא סי"ט כיר"א [=סיפיה טב, כן יהי רצון אמן]".
בחלקו הראשון של כתב-היד הועתק צ'היר של פסח ובחלקו השני קובץ פיוטים מחכמי מרוקו (רבי עמור אביטבול, רבי עמרם אלבאז, רבי משה עטייא, רבי דוד ן' חסין, ועוד). כולל ליקוטים נוספים, נוסחי אגרות, ליקוטי דינים, מעשיות, קצת יוסף הצדיק, תנאים וכתובה להמן הרשע וזרש אשתו, השכבה להמן ובניו, הגדת ליל שכורים.
בדף 9/ב רישום שם בעלים: "שמואל אבן דנאן יצ"ו".

[284] דף. 10.5 ס"מ. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, קרעים ובלאי. במספר דפים קרעים קשים וחסרים כתוצאה מחריכת הדיו של העיטורים. כריכת עור מקורית, עם פגמים, מנותקת חלקית.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.041.

כתב-יד, צ'היר של פסח. [מרוקו, המאה ה-20].
כתיבה מרובעת (עממית). חלק מהעמודים מעוטרים בעיטורים נאים, אופייניים למרוקו, בצבעי כתום, ירוק, חום וסגול, ב"שטיחים" ומסגרות ארכיטקטוניות.
את החיבור "צ'היר של פסח" [חוקת הפסח] נהגו לומר בקהילות צפון אפריקה בימי חג הפסח. החיבור כולל פיוט הלכתי על דיני פסח, בלשון הקודש ובתרגום לערבית-יהודית (פסקה אחר פסקה), פיוטים נוספים בערבית-יהודית ותרגום ההפטרות של החג.

[33] דף (חסרים דפים). 18 ס"מ. מצב כללי בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות עם פגיעה בטקסט. קרעים, קרעים חסרים, ופגמים שונים עם פגיעה בטקסט. דפים מנותקים. ללא כריכה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, MO.011.102.

כתב-יד מעוטר, צ'היר של פסח. [מרוקו, ראשית המאה ה-20 בקירוב].
כתיבה מרובעת. חלק מהעמודים מעוטרים בעיטורים נאים, אופייניים למרוקו, בצבעי כתום, ירוק וחום, ב"שטיחים" ומסגרות ארכיטקטוניות שבמרכזן קשת פרסה.
את החיבור "צ'היר של פסח" [חוקת הפסח] נהגו לומר בקהילות צפון אפריקה בימי חג הפסח. החיבור כולל פיוט הלכתי על דיני פסח, בלשון הקודש ובתרגום לערבית-יהודית (פסקה אחר פסקה), פיוטים נוספים בערבית-יהודית ותרגום ההפטרות של החג.

[23] דף (חלק מהדפים נכרכו שלא כסדרם ונראה שחסרים דפים). 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי. בשני הדפים הראשונים קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. פגיעות בטקסט ובאיורים במספר מקומות נוספים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.031.