ספר עמוד התורה, מאמרים בדרך הקבלה והחסידות, מאת הרה"ק רבי יהודה צבי אייכנשטיין אב"ד ראזדאל, חתן האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב (למברג), דפוס M. F. Poremba, [תרי"ג] 1853. מהדורה ראשונה. הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
בסוף הספר נדפס מכתב מאלמנת המחבר, "שרה בת הרב הקדוש המפורסים מהור"ר צבי הירש זצוק"ל מזידיטשוב יצ"ו", עם הכותרת: "דברי בת אדוננו הקדוש זצוק"ל, היא האשה הנעצבת אלמנת הרב המחבר הקדוש זצוק"ל – אשר הביאה מחברת הלז לבית הדפוס".

[1], פט, צב-צג דף. 24.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

ספר נתיב מצותיך, הקדמות וביאורים בענייני אמונה, עבודת ה' וייחודים, עם ספר אוצר החיים "חלק ראשון בראשית" – על תרי"ג מצוות בדרך פרד"ס, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא. לבוב (למברג), דפוס Michael F. Poremba, תרי"ח 1858. מהדורה ראשונה.
שער מיוחד לחלק אוצר החיים. כאן נדפס רק חלקו הראשון של החיבור "אוצר החיים" – קיצור תרי"ג מצוות, והפירוש על המצוות לפרשיות בראשית-וישלח. מאוחר יותר שולב החיבור במלואו בחומשי היכל הברכה, שהדפיס המחבר בשנים תרכ"ד-תרל"ד.
בראש הספר הקדמה ארוכה ומעניינת מאת המחבר, בסופה הוא מבטיח למסייעים להדפסת הספר ולחסידיו: " ...והתומכים אותנו החפצים בדבקות אהבת נפשנו, ובפרטות אנשי שלומנו שבמדינות אונגרין ועיר מונקאטש ישמרם צורם מכל מחלה ונגע ויתרומם קרנם ומזלם בברכה ועושר וכבוד ושמחה מזל בני חיי ומזוני".
בספרו "זוהר חי" (פרשת פנחס, דף רא) כותב המחבר על חיבורו זה: "...על כל אני העני חברתי חיבור על כל תרי"ג מצות בפשט, רמז, דרש, סוד. והלומד בו בעיון רב, יהיה בטוח שינוח בעולם הבא בלי גלגול, ואני ערב לו".

המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת דברי הסוד שבפירושיו ואת קדושתם.

ל, [1], לד-מ, [1]; כו, [1] דף. חסרים דפים לא-לב מהספירה הראשונה (חלקו הראשון של הספר). 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרע חסר גדול בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר. סימני עש קלים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר ברכת דוד, ביאורים בדרך החסידות על חמשה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן מבוטשאטש. לבוב, [תר"ה 1845]. מהדורה ראשונה.
בגב השער נדפס המשפט "תורת ה' תמימה" באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו "מטעם הכמוס". כפי הנראה, גם השמטת ההסכמות היתה חלק מהסוואת פרטי ההדפסה, ומאותה הסיבה שזויפו בשער שם המדפיס ותאריך ההדפסה – ראה להלן.

המחבר, האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א', עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ. מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: "דעת קדושים" על יו"ד, "עז מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, "ברכת דוד" – על התורה, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות שונות של השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם – בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].
חתימה בדף האחרון: "משה קאזיווער מאניסטריש".

[2], קנ, קנג-קפב דף. חסרים דפים קנא-קנב. 23 ס"מ. נייר כחלחל. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. קרעים בשוליים הפנימיים של דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור ישנה, עם שדרת עור חדשה.

שנת הדפוס נרשמה בעברית "תקס"ה" ובדפוסת בלועזית "1800", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "תפלה לאלהי דוד", העולות בגימטריה תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 43].

ספר דברי צדיקים, חידושים על התורה וליקוטים על נ"ך ומסכתות הש"ס, מאת הרה"ק רבי דב בעריש פרומר מאושפיצין. זולקווא, דפוס Moses Meyerhoffer, [תר"ה 1845, בערך]. מהדורה ראשונה.

המחבר, הרה"ק רבי דוב בעריש פרומר (נפטר תקצ"ח), תלמידם של "החוזה" מלובלין ורבי שלמה אב"ד קראשנוב. הסתופף גם בצל בעל ה"אור לשמים" מאפטא, בעל ה"מאור ושמש" וה"ארי' דבי עילאי". רבו, רבי שלמה מקראשנוב, העיד עליו שלמד מה"חוזה" את מידת התפשטות הגשמיות, ואילו הרה"ק רבי משה מלעלוב העיד עליו שיש לו את כל המדרגות של ה"חוזה", ושאין כמותו בכל גדולי הדור. בסוף ימיו התמנה לאב"ד אושפיצין (עפ"י מהדורת אהבת שלום, ירושלים תשמ"ו).
בדפים האחרונים נקטעו ה"לקוטים" באמצע (מסיבה שאינה ברורה), ונדפסו בשנית "דברי המסדר המביא לבית הדפוס", וכן שער הספר וההסכמה. בין השער וההסכמה שנדפסו בשנית, וכן לאחר ההסכמה, נדפסו המשך הלקוטים.

[2], לב, [4] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.

תאריך ההדפסה בשער: 1826 [תקפ"ו] אינו נכון, שכן המחבר נזכר בשער בברכת המתים והוא נפטר ביום כ' כסלו תקצ"ח, כמובא בהקדמות של ההוצאות הבאות. גם המסכים, רבי משה יעקב שארף, נתמנה לראב"ד באושפיצין רק אחר שנת ת"ר.

ספר תורת אמת, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, על פי כתבים של רבי יששכר בער אב"ד פרשעדבורז וראדעשיץ, תלמיד האדמו"ר מאפטא. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרי"ד] 1854. מהדורה ראשונה.
בדף השער נדפס: "הכת"י קודש הלז מועתק ממכתבי הרב הקדוש... מו"ה יששכר בער... שהיה תלמוד[!] מובהק להרב המחבר זי"ע ובעצמו זכה לשמוע אלו דברים חיים רמזי וסתרי תורה מפה הקדוש של הרב המחבר זצלה"ה".

[1], לט דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים וחותמות. סימני עש קלים. נייר-דבק לחיזוק בשולי שני הדפים האחרונים. כריכת עור חדשה.

על הקשר בין ספר זה ובין ספרו "אוהב ישראל", ראה: י' אלפסי, על הספר "אוהב ישראל" להרב מאפטא, ארשת א (תשי"ט), עמ' 481-483; ג' נגאל, הערות אחדות על דרשותיו של בעל ספר "אוהב ישראל", קרית ספר נ (תשל"ה), עמ' 337-339.