מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove jewri filter jewri
- manuscript (67) Apply manuscript filter
- יד (40) Apply יד filter
- יהדות (40) Apply יהדות filter
- כתבי (40) Apply כתבי filter
- african (21) Apply african filter
- north (21) Apply north filter
- north-african (21) Apply north-african filter
- northafrican (21) Apply northafrican filter
- תימן (20) Apply תימן filter
- yemenit (20) Apply yemenit filter
- איטליה (11) Apply איטליה filter
- דפוס (11) Apply דפוס filter
- ודברי (11) Apply ודברי filter
- italian (11) Apply italian filter
- matter (11) Apply matter filter
- print (11) Apply print filter
- פרס (9) Apply פרס filter
- persian (9) Apply persian filter
- eastern (6) Apply eastern filter
כרך הכולל שני כתבי-יד שנכרכו יחד: ספר תולעת יעקב, למהר"ם גבאי; פירוש רש"י לשלוש המגילות. כתיבה תימנית, משני סופרים:
• כתב-יד, ספר תולעת יעקב לרבי מאיר אבן גבאי. [תימן, המאה ה-18 בקירוב].
כתב-היד חסר בתחילתו והוא פותח באמצע "סתרי חג המצות" שבחלק השני של החיבור (כולל את הפרקים על פסח, שבועות ומועדי תשרי, ואת החלק השלישי – "סתרי הברכות וכבשונן" – על ברית מילה ונישואין). בעמוד האחרון (דף 37/ב) – רישומי ליקוטים בקבלה, ביניהם תרשים אילן הספירות.
• כתב-יד, פירוש רש"י על שלש מגילות – איכה, קהלת ואסתר. [תימן, המאה ה-18 בקירוב].
בסוף כתב-היד – נכרך דף השלמה (עם סיום הפירוש למגילת אסתר), שנכתב בתקופה מאוחרת יותר, ובו קולופון מהתאריך: "יום ד' אדר ט"ו בו שנת ב'צ' לשטרי" [=תקל"ט 1779]. מתחת לרישום זה, רישום בעלים: "הצעיר זכריה". מעבר לדף: רשות להוצאת ס"ת במנחה ("ואני תפלתי לך ה' עת רצון...").
[60] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.031.
כתב-יד, גורלות רס"ג ורבי אברהם אבן עזרא. [תימן, המאה ה-18].
כתיבה תימנית נאה ומסודרת (אופיינית לצנעא, בשנות הת"ק).
בעמוד הראשון, הכותרת: "בשם רחמן ומלא רחמים אתחיל לכתוב ספר גורלות אשר חיבר הראב"ע זלה"ה". בדף [24]/א: "ספר גורלות שחיבר הרב רבינו סעדיה גאון זלה"ה...".
[37] דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים קטנים בשולי הדפים. מעטפת נייר, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.117.
כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית, עם "ספר הרזים" המיוחס לאדם הראשון. [תימן, המאה ה-19].
כרך עבה. כתיבה תימנית נאה, משולבת בדיו אדומה בחלק מהדפים. איורים ותרשימים קבליים רבים. הקובץ כולו בערבית יהודית. בחלקו האחרון של כתב-היד (החל מדף קמו) מספר חיבורים בעברית:
החל בדפים קמח-קנא: ספר הרזים המיוחס לאדם הראשון, פותח: "זה ספר רזי שכל שנתן לאדם הראשון..." (זהו נוסחו של "ספר אדם", השווה: מרדכי מרגליות, ספר הרזים, ירושלים תשכ"ז, עמ' 31). בדפים קנא-קעז – נוסח אחר של ספר רזים, המיוחס לחנוך: "זה ספר הרזים שנגלה לחנוך בן ירד בן מהלל בן קינן בן אנוש בן שת בן אדם בשנת שלוש מאות שנה לחיי ירד". מסתיים: "תמו דברי ספר הרזים" (נוסח זה פורסם, במעט שינויים, אצל מרגליות, שם, מעמ' 65 ואילך).
בדף קעז: "זה שם המפורש שמסר משה ע"ה ליהושע". בדף קעז/2: "אתחיל לכתוב ספר הישר שנחקק בקדושה הממולא רזי חכמה..." (המשך החיבור חסר); אחריו מופיעים (מדף קפ) שמות קודש, השבעות וקמיעות לעניינים שונים, בהם "להצלחת דרך", "קפיצת דרך", "לממון", ועוד.
בדף קצג קמיע לשמירה שנכתב על ידי היהודי עובדיה בן שלום, עבור עלי אבו טאלב, חתנו וממשיכו של מוחמד – מייסד דת האיסלאם: "אתחיל לבאר תשעה ותשעים השמות המפורשות שבכתב עובדיה בן שלום שעשה לעלי אביטאלב להודיע כי החכמה בישראל ובכל אלו השמות המפורשות נשא חן וכוח גדול ובה היה נוצח ומתגבר לכל גבורי זמנו...".
בדף קצח: "קמיע טוב למשה בירב מימון הספרדי זצ"ל".
מספר חתימות בראש כתב-היד, של "הצעיר סאלם ן' יחיא בשארי יש"ל".
כתב-היד כרוך בכריכת עור נאה, עם סוגר, בעיצוב איסלמי (בסגנון ששימש לכריכת ספרי תפילה מוסלמיים).
[2], ר דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט בלאי וקרעים בשוליים. כריכת עור מקורית, עם פגמים, משוקמת. נתון בקופסה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.014.
כתב-יד, "שמושי שרים" – קובץ בקבלה מעשית. [תימן, המאה ה-19].
כתיבה תימנית נאה. קובץ מקיף בקבלה מעשית, בחלקו הראשון – "שמושי שרים" – השבעות ופעולות על ידי מלאכים ושדים; לאחר מכן מופיע ליקוט רחב של קמיעות, השבעות וסגולות, לעניינים שונים, עם סמלים, תרשימים ואיורים קבליים. כולל בין היתר קמיעות "לקפיצת הדרך", "להוציא מטמון", "למשא ומתן", "למגפה", "לחן ולחסד מהר"ר יצחק דמן עכו ז"ל", "לעין הרע", "להוציא שדים מגוף האדם", "להריון", "לרואה ואינו נראה", ועוד.
בדפים מב-מג נוסח קמיע לשמירה שנכתב על ידי יהודי עבור עלי אבו טאלב (חתנו וממשיכו של מוחמד – מייסד דת האיסלאם): "קמיע זה כתב עובדיא בן שלום לעלי ן' אבו טאלב והם צ"ט מלאכי רחמים והם אמת ואשרי נושאם...".
בראש כתב-היד נכרך דף שער שנעשה בזמן האחרון.
[1], נב דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.083.
כתב-יד מיניאטורי, קמיעות ושמות קודש. [תימן, המאה ה-19/20].
קמיעות לעניינים שונים, עם איורים קבליים.
[24] דף. 5.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו כהים. בלאי. קרעים וסימני עש במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה, נתונה בקופסה תואמת.
כתב-יד, קמעות, סגולות ורפואות, מזלות וגורלות. [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
כרך עבה בכתיבה תימנית עממית. עברית וערבית-יהודית.
קמעות, סגולות ורפואות, מזלות וגורלות. לכתב-היד צורפו דפים מכתבי-יד אחרים. בין הדפים נמצאות כמה פיסות נייר עם רישומי שמות לתפילה ועוד.
[278] דף. 12 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים וכתמי דיו. בלאי, קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. מספר דפים מנותקים. כריכת עור בעיבוד עממי, מנותקת חלקית, עם חבל קשירה. נתון במארז חדש.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.033.
כתב-יד, קמיעות וסגולות, תקופות ומזלות. [תימן, המאה ה-19/20].
כתיבה תימנית, ממספר כותבים (עשרת הדפים האחרונים נכרכו מכתב-יד אחר). ערבית-יהודית ועברית. תרשימים ואיורים קבליים ו"כתב מלאכים".
[89] דף. 16 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים ובלאי. קרעים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.040.
כתב-יד, ספר סגולות – על חכמת הקבלה, מאת רבי שלום הקרחי. [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
ספר סגולות הוא כעין מבוא מלוקט בתורת הקבלה. מספרי הקבלה הראשונים שנכתבו בתימן כחלק מהתפשטות חכמת הקבלה שם במאה ה-17.
בראש החיבור מופיעה הקדמת המחבר: "לפי שראיתי סודות יקרים מכל אבן יקרה... חפצתי לחברם יחד בספר אחד, ונכתבים בדרך קצרה... מספר מערכת האלהות... ומספר תקוני הזוהר... והשם ב"ה יעזריני להשלימו וספר סגולות קראתיהו אני שלום בן יוסף בן שלמה הקרחי".
בסוף החיבור איור אילן ספירות, עם קולופון הכותב: "אני הכותב... יוסף ן' יהודה ן' מוסה ן' יהודה ן' יחיא...". לאחר מכן העתיק הכותב ליקוטים בעניינים שונים. בהמשך נוספו ליקוטים בכתיבות מאוחרות יותר.
החבור "ספר סגולות" נדפס ע"י משה חלמיש בתוך: לתולדות הקבלה בתימן בראשית המאה הי"ז, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ד; ראה שם בהרחבה על אודות תוכן הספר והרקע לכתיבתו.
מז, [19] דף. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.110.
כתב-יד, קובץ גדול בקבלה מעשית. [תימן, המאה ה-20].
קובץ רחב היקף, בעברית ובערבית-יהודית. כולל נוסחי קמיעות רבים, לעניינים שונים; עם איורים וסמלים קבליים, טבלאות ו"כתב מלאכים".
קמיעות רבים מיוחסים לדמויות מהתנ"ך: משה רבינו, שלמה המלך, עזרא הסופר. בדף י/1: "מצאתי כתוב בספר כמהר"ר צמח ז"ל נוסח קמיע זה והוא מהר"ר יצחק לוריא זצ"ל". בדף יג מופיע קמיע שנכתב בידי יהודי עבור עלי, חתנו של מוחמד – מייסד האסלאם, "ובהם היה נוצח ומתגבר על כל גבורי זמנו...".
[1], א-קט, קיב-קיט, קי-קע, קסד-קסט, [34] דף (מספור דפים משובש במקצת; סה"כ: 218 דף). 18 ס"מ. נייר איכותי עבה. מצב טוב. מעט כתמים. קונטרסים לא כרוכים. נתונים בקופסה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.099.
ליקוטים שונים באסטרולוגיה, תקופות ומזלות. [תימן, המאה ה-20].
כתיבה תימנית. ערבית-יהודית. עיטורים סביב מילות הפתיחה, חלקם בדיו אדומה.
כולל: "באב מערפה אלגדוול" (ידיעת הלוח); "פצל פי מערפה אלתקופות" (ידיעת התקופות); "באב פי כסוף אלשמס ואלקמר" (ליקוי חמה ולבנה).
מדף 22ב ועד סוף כתב-היד העתקה מתוך אגרות "אכ'ואן אלצפא" (אח'ואן אל-צפאא, האחים הטהורים, אגודת פילוסופים נסתרת שפעלה בעיראק במאה ה-10, ונודעה ביצירה מדעית ופילוסופית משותפת "אגרות האחים הטהורים").
בסיום ההעתקה (דף 31ב) קישוטי סיום נאים בצורת גלגלים מעוטרים. בעמוד ממול – קולופון הכותב המעוצב בצורת עיטור אסלאמי לראש תורן (אלאם – Alam), בשוליו החיצוניים מופיעה הכתובת: "אני הצעיר מוסא בן סאלם שחב מעיר תנעם ת"ו [תצדי ותחרוב] וירושלי' ת"ו". סביב העיטור רישומים באותיות ערביות (ברכות ושמו של הכותב).
רבי משה בן שלום שחב (נפטר תרצ"א), נולד בתנעם. התפרנס כנראה מהעתקת ספרים ונדד מישוב לישוב. ידוע לנו על דיואן רבי שלום שבזי שהעתיק בישוב צראב שבמחוז צר בשנת תרפ"ח (כתב-יד בן צבי 1147). רישום על פטירתו מופיע בסוף כתב-יד ירושלים, הספרייה הלאומית 5953, נכתב: "נתבקש מורינו ורבינו. שמים נתמרמרו וארץ רעשה, ביום שנתבקש בישיבה של מעלה מורינו ורבינו משה בן שלום שחב, יום שני כ"ב לחדש אלול שנת ברמ"א לשטרות תרצ"א ליצירה, תנצב"ה".
בתחילת כתב-היד ובסופו, רישומי בעלות ביניהם: "יהודא עומיסי"; "סאלם ן' יחיא... עומיסי"; "יחיא צאלח ן' צאלח סאלם מעוצה"; "יחיא סאלם עומיסי יצ"ו ביאן".
[32] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה עם שדרת עור.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.034.
כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית – ספר שורשי השמות וספר תעלומות החכמה. [מכנאס, המאה ה-18].
כתיבה מערבית נאה. בחלקו הראשון של כתב-היד מופיע החיבור "ספר השמות" (ראה אודותיו להלן), ובסופו קולופון הכותב: "תם ונשלם ע"י אני הצעיר עבד נרצע לקונות יוסף טולידאנו סי"ט". לאחר מכן המשיך הכותב להעתיק את "ספר תעלומות חכמה" – אף הוא חיבור בקבלה מעשית (שנדפס בוונציה תכ"ז).
הכותב, רבי יוסף ב"ר משה טולידאנו, מחכמי מכנאס שבמרוקו. נפטר בשנת תקמ"ח (1788). ראה אודותיו: מלכי רבנן, דף נו/2. דרושים וליקוטים ממנו, מופיעים בכת"י מכון בן-צבי מס' 1745, החותם שם בשנים תקל"ז ותק"מ (ראה: י' אביב"י, כתבי-היד של יהודי המגרב במכון בן צבי, מס' 160, עמ' 71-72).
בסוף כתב-היד נכרכו מספר דפים בכתיבות מאוחרות, אף הם בקבלה מעשית.
ספר השמות, הידוע גם בשמו "שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה מצומצם בהיקפו, ואולם לאחר מכן הוא הורחב באופן משמעותי על ידי המקובל רבי אליהו שפירא (רא"ש), בעל "ברכת אליהו" על הש"ס (ונדסבק תפ"ח), היה ממקובלי פולין ושימש כאב"ד באוליינוב וקולטשין. בעקבות עלילה נמלט לאמשטרדם ואחר כך נדד לאיטליה, שם פגש את החיד"א (החיד"א כותב עליו בשם הגדולים: "...והרב ז"ל היה בקי בקבלה מעשית ואמר לי שעבר הש"ס ז' פעמים והיה חסיד ופרוש"). בסוף ימיו נדד רא"ש לתוניס ושם נפטר בסביבות שנת תק"כ. כך הגיע ספר השמות לידי חכמי ומקובלי צפון אפריקה, והם העתיקו אותו והוסיפו נופך משלהם. לפנינו העתקה מערבית מוקדמת של החיבור.
י, יג-יט, כב-כג, כה-כט, לא-נח דף (דפים חסרים בספר השמות ובספר תעלומות חכמה) + [16] דף בכתיבות מאוחרות שאינם שייכים לגוף כתב-היד. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר מהדפים עם פגיעה קלה בטקסט. בלאי וקרעים. במספר דפים קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.083.
כתב-יד, ספר שורשי השמות, לקסיקון בקבלה מעשית – השבעות, שמות קודש, צירופי אותיות, קמיעות וסגולות, [מרוקו, המאה ה-18/19].
כתיבה מערבית בינונית. תרשימים ואיורים קבליים.
חסרים ההתחלה (עד אמצע אות א') והסוף (מאמצע אות ש').
ספר "שורשי השמות" (הידוע גם כ"ספר השמות"), הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה מצומצם בהיקפו, ואולם לאחר מכן הוא הורחב באופן משמעותי על ידי המקובל רבי אליהו שפירא (רא"ש), שהגיע לארצות צפון אפריקה, וממנו הועתק החיבור באזורים אלה. החיד"א ב"שם הגדולים" – ב"מערכת גדולים" בערכו של רמ"ז – מונה בין חיבוריו של רמ"ז גם את "שורשי השמות" ומספר כי ראה את החיבור בכתב-יד. ב"מערכת ספרים" הוא מונה שני כתבי-יד נוספים של "שורשי השמות": האחד "בתוספת מרובה שהוסיף מהרא"ש [=מורנו הרב אליהו שפירא] מספרי קדמונים", והשני: "כ"י גדול בכמות ואיכות מחכמי המערב".
[1], ק-קיא, קיג-קמו דף (סך הכל [47] דף). חסר דף קיב. דף ק נכרך אחרי דף קכג. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים ובלאי. קרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט במספר דפים. רישומים. כריכה ישנה, פגומה וחסרה בחלקה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.092.