כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית, עם "ספר הרזים" המיוחס לאדם הראשון. [תימן, המאה ה-19].

כרך עבה. כתיבה תימנית נאה, משולבת בדיו אדומה בחלק מהדפים. איורים ותרשימים קבליים רבים. הקובץ כולו בערבית יהודית. בחלקו האחרון של כתב-היד (החל מדף קמו) מספר חיבורים בעברית:
החל בדפים קמח-קנא: ספר הרזים המיוחס לאדם הראשון, פותח: "זה ספר רזי שכל שנתן לאדם הראשון..." (זהו נוסחו של "ספר אדם", השווה: מרדכי מרגליות, ספר הרזים, ירושלים תשכ"ז, עמ' 31). בדפים קנא-קעז – נוסח אחר של ספר רזים, המיוחס לחנוך: "זה ספר הרזים שנגלה לחנוך בן ירד בן מהלל בן קינן בן אנוש בן שת בן אדם בשנת שלוש מאות שנה לחיי ירד". מסתיים: "תמו דברי ספר הרזים" (נוסח זה פורסם, במעט שינויים, אצל מרגליות, שם, מעמ' 65 ואילך).
בדף קעז: "זה שם המפורש שמסר משה ע"ה ליהושע". בדף קעז/2: "אתחיל לכתוב ספר הישר שנחקק בקדושה הממולא רזי חכמה..." (המשך החיבור חסר); אחריו מופיעים (מדף קפ) שמות קודש, השבעות וקמיעות לעניינים שונים, בהם "להצלחת דרך", "קפיצת דרך", "לממון", ועוד.
בדף קצג קמיע לשמירה שנכתב על ידי היהודי עובדיה בן שלום, עבור עלי אבו טאלב, חתנו וממשיכו של מוחמד – מייסד דת האיסלאם: "אתחיל לבאר תשעה ותשעים השמות המפורשות שבכתב עובדיה בן שלום שעשה לעלי אביטאלב להודיע כי החכמה בישראל ובכל אלו השמות המפורשות נשא חן וכוח גדול ובה היה נוצח ומתגבר לכל גבורי זמנו...".
בדף קצח: "קמיע טוב למשה בירב מימון הספרדי זצ"ל".
מספר חתימות בראש כתב-היד, של "הצעיר סאלם ן' יחיא בשארי יש"ל".
כתב-היד כרוך בכריכת עור נאה, עם סוגר, בעיצוב איסלמי (בסגנון ששימש לכריכת ספרי תפילה מוסלמיים).

[2], ר דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט בלאי וקרעים בשוליים. כריכת עור מקורית, עם פגמים, משוקמת. נתון בקופסה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.014.

כתב-יד מיניאטורי, קמיעות ושמות קודש. [תימן, המאה ה-19/20].
קמיעות לעניינים שונים, עם איורים קבליים.

[24] דף. 5.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו כהים. בלאי. קרעים וסימני עש במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה, נתונה בקופסה תואמת.

כתב-יד, קמיעות וסגולות, תקופות ומזלות. [תימן, המאה ה-19/20].
כתיבה תימנית, ממספר כותבים (עשרת הדפים האחרונים נכרכו מכתב-יד אחר). ערבית-יהודית ועברית. תרשימים ואיורים קבליים ו"כתב מלאכים".

[89] דף. 16 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים ובלאי. קרעים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.040.

כתב-יד, קובץ גדול בקבלה מעשית. [תימן, המאה ה-20].
קובץ רחב היקף, בעברית ובערבית-יהודית. כולל נוסחי קמיעות רבים, לעניינים שונים; עם איורים וסמלים קבליים, טבלאות ו"כתב מלאכים".

קמיעות רבים מיוחסים לדמויות מהתנ"ך: משה רבינו, שלמה המלך, עזרא הסופר. בדף י/1: "מצאתי כתוב בספר כמהר"ר צמח ז"ל נוסח קמיע זה והוא מהר"ר יצחק לוריא זצ"ל". בדף יג מופיע קמיע שנכתב בידי יהודי עבור עלי, חתנו של מוחמד – מייסד האסלאם, "ובהם היה נוצח ומתגבר על כל גבורי זמנו...".

[1], א-קט, קיב-קיט, קי-קע, קסד-קסט, [34] דף (מספור דפים משובש במקצת; סה"כ: 218 דף). 18 ס"מ. נייר איכותי עבה. מצב טוב. מעט כתמים. קונטרסים לא כרוכים. נתונים בקופסה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.099.

כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית – ספר שורשי השמות וספר תעלומות החכמה. [מכנאס, המאה ה-18].
כתיבה מערבית נאה. בחלקו הראשון של כתב-היד מופיע החיבור "ספר השמות" (ראה אודותיו להלן), ובסופו קולופון הכותב: "תם ונשלם ע"י אני הצעיר עבד נרצע לקונות יוסף טולידאנו סי"ט". לאחר מכן המשיך הכותב להעתיק את "ספר תעלומות חכמה" – אף הוא חיבור בקבלה מעשית (שנדפס בוונציה תכ"ז).
הכותב, רבי יוסף ב"ר משה טולידאנו, מחכמי מכנאס שבמרוקו. נפטר בשנת תקמ"ח (1788). ראה אודותיו: מלכי רבנן, דף נו/2. דרושים וליקוטים ממנו, מופיעים בכת"י מכון בן-צבי מס' 1745, החותם שם בשנים תקל"ז ותק"מ (ראה: י' אביב"י, כתבי-היד של יהודי המגרב במכון בן צבי, מס' 160, עמ' 71-72).
בסוף כתב-היד נכרכו מספר דפים בכתיבות מאוחרות, אף הם בקבלה מעשית.

ספר השמות, הידוע גם בשמו "שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה מצומצם בהיקפו, ואולם לאחר מכן הוא הורחב באופן משמעותי על ידי המקובל רבי אליהו שפירא (רא"ש), בעל "ברכת אליהו" על הש"ס (ונדסבק תפ"ח), היה ממקובלי פולין ושימש כאב"ד באוליינוב וקולטשין. בעקבות עלילה נמלט לאמשטרדם ואחר כך נדד לאיטליה, שם פגש את החיד"א (החיד"א כותב עליו בשם הגדולים: "...והרב ז"ל היה בקי בקבלה מעשית ואמר לי שעבר הש"ס ז' פעמים והיה חסיד ופרוש"). בסוף ימיו נדד רא"ש לתוניס ושם נפטר בסביבות שנת תק"כ. כך הגיע ספר השמות לידי חכמי ומקובלי צפון אפריקה, והם העתיקו אותו והוסיפו נופך משלהם. לפנינו העתקה מערבית מוקדמת של החיבור.

י, יג-יט, כב-כג, כה-כט, לא-נח דף (דפים חסרים בספר השמות ובספר תעלומות חכמה) + [16] דף בכתיבות מאוחרות שאינם שייכים לגוף כתב-היד. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר מהדפים עם פגיעה קלה בטקסט. בלאי וקרעים. במספר דפים קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.083.