כתב-יד, "מג'ומא" – קובץ קמיעות, סגולות, מזלות, גורלות, פתרון חלומות, ועוד. ירוואן (Yerevan), ארמניה, טבת תרע"ג [1912].

קולופונים של הכותב, עם שמו, שם עירו ותאריכי הכתיבה מופיעים במספר מקומות לאורך כתב-היד. בדף הראשון (עמוד 2) בסוף התפילה לאשה היושבת על המשבר: "תם ונשלם... היום יום ב' י"ג לירח טבת שנת תרע"ג הכותב אברהם בן פינחס בעיר עירוואן יצ"ו...". קולופונים נוספים: "...ונשלם הדבר אני אברהם בן פינחס כתבתי זה מג'ומה בישביל חולים... ניכתבה חודש טבת ט' בו שנת תרע"ג לפ"ק..." (דף 6א); "..והשי"ת יצילינו ברחמיו... אותי אברהם בהכ"ר פינחס עירוואן וכל זרע ישראל... תם ונשלם שנת תרע"ג ר"ח שבט ו' בו" (דף 32א); "נשלם זה ענינין אני אברהם בכה"ר פינחס כתבתי את זה מג'ומא שים ועד שלום" (שם); "אני אברהם בכה"ר פינחס אתחיל לכתוב ספר ענף רפרוף אברים..." (דף 47א).
בדפים 31, 44, 85, 109, מופיעות חותמות הכותב: "עבדא דרבנן חכם רבי אברהם בכ"ר פינחס עירוואן [=ירוואן]...". במרכז החותמת סמל מגן דוד, והמילה "ציון". בדף 62א חותמת נוספת של הכותב, באותיות קיריליות, עם שם העיר ירוואן.

בראשי רוב העמודים כותרת ראשית "מג'ומא", עם פירוט העניין שהועתק בדפים אלה. הקובץ כולל בין היתר: סגולות וקמיעות לעניינים שונים, "ספר רפואות", "סממנים", "גורל שמואל", "גורל שלמה", "גורל עקרה", "גורל גבריאל", "ספר בלעיי", "פתרון חלומות", "ספר הפרכוס", "חולי ילדים", "מזל חולי", "מזל השדים", "ספר מזלות – מזלות אשה", ועוד. ללקוטים אלה נלוו סימנים, איורים ותרשימים קבליים. בדפים 59-61 עיגולים (חותמות) גדולים עם שמות וצירופים לשמירה. בדף 61ב איור חמסה עם נוסח לשמירה.
בדף 6א נוסח כתובה, בו נכתב בין היתר: "...כסף קידושין סך הכל כך וכך מטבע של אדונינו המלך הקייסר[!] אליכסנדרוביג' פב"פ...".
בסוף כתב-היד (דפים 97ב-126) הועתקו ליקוטים בענייני שחיטה ובדיקה.

[126] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי רב, פגמים וקרעים, בעיקר בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

כתב היד היהודי היחיד הידוע מהעיר ירוואן שבארמניה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AR.011.001.

מכתב לקהילת מנטובה, בעניין קניית לולבים ואתרוגים לחג הסוכות עבור בני הקהילה, מאת בן ציון מנורצי. פיררה, ש"מ [1580].

מכתב שנשלח אל "אנשי חיל יראי אלקי' ממוני ק"ק מנטובה...". הכותב מספר כי קיבל מכתב מראשי קהילת מנטובה, ולאחר מכן מכתב נוסף מאת רבי יהודה פרווינצאלו, "על עסקי הלולבים". הוא מבטיח כי יעמוד בהתחייבותו לשלוח לולבים ואתרוגים למנטובה: "...האיש יביא למעכ"ת ק"ל אתרוגים ולולבים סתומים וסגורים בתיבה בפני עצמה אשר לא ישלח איש ידו בה כי אם אתם השרים...". בשולי המכתב מקום ותאריך הכתיבה – פיררה "כ"ד לוליו [יולי] ש"מ", והוא חותם "העבד הנאמן למכ"ת בן ציון יצ"ו מנורצי...".

[1] דף כפול (בצדו החיצוני – כתובת הנמענים באיטלקית). 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים ובמרכז הדף (ללא פגיעה בטקסט).

מכתב זה תועד אצל: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, א, עמ' 255, הערה 115.

"עת לטעת מטעי כרם המעלות" – דף חידה מודפס, לנישואי החתן יצחק בן שבתי מאריני עם הכלה יודיטה (יהודית) בת מנחם מאיטליה, מאת רבי ישעיהו באסאן. מנטובה, [תפ"ד 1724 בערך].

בראש הדף תחריט עם דמויות מלאכים נושאות כתר, ענפים וכלי נגינה. בכותרת השיר מופיעים פרטי החתן והכלה. השיר מתחיל: "כל איש ואיש רואה פני רעהו". בשולי הדף: "פה מנטובה", וחתימה (בדפוס) של המחבר: "אלה כאב תעופינה, ישעיהו באסאן".

רבי ישעיהו באסאן (תל"ג-תצ"ט), רב בפדובה ולאחר מכן בריג'יו, רבו המובהק של הרמח"ל.
החתן, רבי יצחק בן שבתי מאריני, היה מידידיו הקרובים של הרמח"ל, והיה מן השבעה הראשונים בחבורת לימוד הזוהר שיסד הרמח"ל. לחתונתו כתב גם רמח"ל שני שירים, האחד "ממשברי ימים אדירים המו" – נשמר בכתיבת ידו של רמח"ל (כת"י פרנקפורט דמיין, Ms. Oct. 15), ונדפס מספר פעמים; וכן שיר וחידה שנדפסו בדף נפרד במנטובה (השיר פותח: "קומו בנות שיר מהרו אתיו"; את השיר השני פרסם יערי, בקרית ספר, ח, עמ' 266-270).

[1] דף. 46 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול ובשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט. הדף הודבק על דף אחר לחיזוק ושימור.

עותק של דף החידה שלפנינו נמצא בספרייה הלאומית בירושלים (לשעבר מאוסף ולמדונה; ראה: The Writing on the Wall: A Catalogue of Judaica Broadsides from the Valmadonna Trust Library, 2015, p. 151 no. 9).

דף בכתב-יד, שיר הספד על פטירת רבי ישמעאל הכהן אב"ד מודינה, מאת רבי דוד זכות מודינא. [מודינה, תקע"א או תקע"ב].

שיר הספד בן עשרה בתים (מתחיל: "איכה מות אכזר בברק חציך...") בכתיבת ידו של רבי דוד זכות מודינא. בראש הדף פתיחה ארוכה: "עת ספוד עת לבכות כי נשבה ארון אלקים... הגאון הגדול... אדמ"ו כמוהר"ר ישמעאל כ"ץ זצוק"ל אב"ד ר"מ ור"מ דקק"י יצ"ו הכ"מ...". בסוף השיר חתימתו: "נבזה וחדל אישים איש מכאובות הק' דוד זכות בכמהחכ"ר מזל טוב מודונא ס"ט". למיטב ידיעתנו, שיר זה לא נדפס.

הגאון רבי ישמעאל הכהן רבה של מודינה (תפ"ד-תקע"א 1724-1810), גדול חכמי איטליה בדורו ומגדולי הפוסקים. שימש עשרות שנים כרב ומנהיג העיר מודינה, ולמעשה שימש כרבה ומנהיגה של כל יהדות איטליה. רבי ישמעאל הכהן היה המכריע העיקרי בפסקי ההלכה, בהנהגת הקהילות ובכל עניני החיים היהודיים באיטליה. "פסקיו נתקבלו ללא עוררין, ושמו יצא לפניו כגאון-הפסק ואחרון המכריעים" (תולדות המחבר, בראש ספר "שבח פסח", ירושלים, תשנ"ז). בזמן כינון ה"סנהדרין" היהודי ע"י נפוליאון בשנת 1806, כתב מכתב תשובה מפורט ל-12 השאלות שנשאלו ע"י נפוליאון, בעניני היחס בין חוקי המדינות לחוקי ההלכה. באותו הזמן היה רבי ישמעאל הכהן זקן-מופלג בן 83 ונמנע ממנו לנסוע להשתתף במושב ה"סנהדרין", אך דבריו שנכתבו בחכמה וללא חת, היוו את הבסיס ההלכתי לדבריהם הרבנים נציגי המחוזות האיטלקיים ב"סנהדרין". מתורתו נדפסו שלשת חלקי ספר השו"ת שלו "זרע אמת" (ליוורנו, תקמ"ג-תקע"ב).

הכותב והמחבר – רבי דוד זכות מודינא (תקל"ח-תרכ"ה), כיהן אף הוא כרבה של מודינה, על מקום אביו רבי מזל טוב זכות, תלמידו וממלא מקומו של רבי ישמעאל הכהן. מרבני איטליה החשובים בדורו. רוב חיבוריו נותרו בכתב-יד, מלבד ספרו "זכר דוד" שנדפס בליוורנו, תקצ"ז. עמד בקשרי חברות הדוקים עם רבי מרדכי שמואל גירונדי (ראו על כך: הרב משה הלל, מסכת תמורות, ירושלים תשפ"ב, לפי המפתחות).

[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני קיפול. הדבקות נייר דבק לשיקום בצדו האחורי של הדף.