מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove jewri filter jewri
- manuscript (67) Apply manuscript filter
- יד (40) Apply יד filter
- יהדות (40) Apply יהדות filter
- כתבי (40) Apply כתבי filter
- african (21) Apply african filter
- north (21) Apply north filter
- north-african (21) Apply north-african filter
- northafrican (21) Apply northafrican filter
- תימן (20) Apply תימן filter
- yemenit (20) Apply yemenit filter
- איטליה (11) Apply איטליה filter
- דפוס (11) Apply דפוס filter
- ודברי (11) Apply ודברי filter
- italian (11) Apply italian filter
- matter (11) Apply matter filter
- print (11) Apply print filter
- פרס (9) Apply פרס filter
- persian (9) Apply persian filter
- eastern (6) Apply eastern filter
כתב-יד, "שירות ותשבחות". [גאורגיה (גרוזיה), המאה ה-20].
כתב-יד, בכתיבה מרובעת נאה, מנוקדת. השער מעוטר במסגרת אדומה ובאיור "מגן דוד" וכלי נבל, בצבעים אדום וכחול. לאורך כתב-היד נכתבו מילות הפתיחה בטקסט בדיו אדומה. בין פיוט לפיוט עיטורי הפרדה נאים, בחלקם סמל "מגן דוד" ולוחות הברית.
כתב-היד מכיל פיוטים שונים: "שחר אבקשך"; "ארץ הקדושה"; "אלוהי עוז תהלתי"; "אודה לאל לבב חוקר"; "אדון עולם אשר מלך"; פיוטים נוספים לשמחת תורה, ל"ג בעומר, ברית מילה ואירועים נוספים.
בדף המגן הקדמי חותמות בגיאורגית וברוסית של קואופרטיב לתעשיית הבשמים בעיר טביליסי שבגאורגיה, עם סימן "מגן דוד" באמצען.
[46] עמ'. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון. דפים רבים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה ומנותקת חלקית.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GOR.011.001.
כתב-יד, "מג'ומא" – קובץ קמיעות, סגולות, מזלות, גורלות, פתרון חלומות, ועוד. ירוואן (Yerevan), ארמניה, טבת תרע"ג [1912].
קולופונים של הכותב, עם שמו, שם עירו ותאריכי הכתיבה מופיעים במספר מקומות לאורך כתב-היד. בדף הראשון (עמוד 2) בסוף התפילה לאשה היושבת על המשבר: "תם ונשלם... היום יום ב' י"ג לירח טבת שנת תרע"ג הכותב אברהם בן פינחס בעיר עירוואן יצ"ו...". קולופונים נוספים: "...ונשלם הדבר אני אברהם בן פינחס כתבתי זה מג'ומה בישביל חולים... ניכתבה חודש טבת ט' בו שנת תרע"ג לפ"ק..." (דף 6א); "..והשי"ת יצילינו ברחמיו... אותי אברהם בהכ"ר פינחס עירוואן וכל זרע ישראל... תם ונשלם שנת תרע"ג ר"ח שבט ו' בו" (דף 32א); "נשלם זה ענינין אני אברהם בכה"ר פינחס כתבתי את זה מג'ומא שים ועד שלום" (שם); "אני אברהם בכה"ר פינחס אתחיל לכתוב ספר ענף רפרוף אברים..." (דף 47א).
בדפים 31, 44, 85, 109, מופיעות חותמות הכותב: "עבדא דרבנן חכם רבי אברהם בכ"ר פינחס עירוואן [=ירוואן]...". במרכז החותמת סמל מגן דוד, והמילה "ציון". בדף 62א חותמת נוספת של הכותב, באותיות קיריליות, עם שם העיר ירוואן.
בראשי רוב העמודים כותרת ראשית "מג'ומא", עם פירוט העניין שהועתק בדפים אלה. הקובץ כולל בין היתר: סגולות וקמיעות לעניינים שונים, "ספר רפואות", "סממנים", "גורל שמואל", "גורל שלמה", "גורל עקרה", "גורל גבריאל", "ספר בלעיי", "פתרון חלומות", "ספר הפרכוס", "חולי ילדים", "מזל חולי", "מזל השדים", "ספר מזלות – מזלות אשה", ועוד. ללקוטים אלה נלוו סימנים, איורים ותרשימים קבליים. בדפים 59-61 עיגולים (חותמות) גדולים עם שמות וצירופים לשמירה. בדף 61ב איור חמסה עם נוסח לשמירה.
בדף 6א נוסח כתובה, בו נכתב בין היתר: "...כסף קידושין סך הכל כך וכך מטבע של אדונינו המלך הקייסר[!] אליכסנדרוביג' פב"פ...".
בסוף כתב-היד (דפים 97ב-126) הועתקו ליקוטים בענייני שחיטה ובדיקה.
[126] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי רב, פגמים וקרעים, בעיקר בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
כתב היד היהודי היחיד הידוע מהעיר ירוואן שבארמניה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AR.011.001.
כתב-יד, סגולות, קמיעות, רפואות, גורלות ועברונות. [סלמס (כורדיסטאן), המאה ה-19].
כתיבה מזרחית. תרשימים ואיורים קבליים.
כולל סגולות וקמיעות לעניינים שונים, ספר גורלות לאבן עזרא, גורל דניאל הנביא, מזלות, "ספר הסגולות", ועוד.
במספר קולופונים וברישומים נוספים בסוף כתב-היד ובמקומות נוספים, מופיע שמו של הסופר "אברהם בן יצחק סלמאסנא", ומוזכרות השנים תרכ"ח-תרנ"ו. בדף 8ב משנת תרכ"ח, ללא שמות, ומוזכרת בו העיר "מתא סלמאס דעל נהר דריך".
סופר זה גם כתב, יחד עם אחיו, את כתב-יד ירושלים, הספרייה הלאומית 7706, בין השנים תרמ"ה-תרס"ב.
רישומי בעלים של הסופר ושל בנו מרדכי, מהשנים תרס"ג-תרס"ה. רישום בעלים: "לרחמים וישנקה מתלין לר"ח תשרי כ"ו בו שנת תרפ"ה" (דף 132ב).
[147] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט בדף האחרון. הדף הראשון מנותק. רישומים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.009.
מכתב לקהילת מנטובה, בעניין קניית לולבים ואתרוגים לחג הסוכות עבור בני הקהילה, מאת בן ציון מנורצי. פיררה, ש"מ [1580].
מכתב שנשלח אל "אנשי חיל יראי אלקי' ממוני ק"ק מנטובה...". הכותב מספר כי קיבל מכתב מראשי קהילת מנטובה, ולאחר מכן מכתב נוסף מאת רבי יהודה פרווינצאלו, "על עסקי הלולבים". הוא מבטיח כי יעמוד בהתחייבותו לשלוח לולבים ואתרוגים למנטובה: "...האיש יביא למעכ"ת ק"ל אתרוגים ולולבים סתומים וסגורים בתיבה בפני עצמה אשר לא ישלח איש ידו בה כי אם אתם השרים...". בשולי המכתב מקום ותאריך הכתיבה – פיררה "כ"ד לוליו [יולי] ש"מ", והוא חותם "העבד הנאמן למכ"ת בן ציון יצ"ו מנורצי...".
[1] דף כפול (בצדו החיצוני – כתובת הנמענים באיטלקית). 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים ובמרכז הדף (ללא פגיעה בטקסט).
מכתב זה תועד אצל: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, א, עמ' 255, הערה 115.
כתב-יד, "כתובה לחג שבועות". פיסארו (איטליה), תנ"ח [1698].
כתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת ברובה. שער מעוטר בעמוד הראשון, ובו נכתב בראשי תיבות שם הכותב: "ע"י הכותב מש' מכ' מר' [=משה מכבי מרקאנטי]". בשער נכתבה השנה תכ"א, המתייחסת כנראה לשנה בה הועתק כתב-יד דומה בפיזארו, וממנו הועתק זה שלפנינו: "ונכתב ונחתם להפקת גבירי ויחידי סגולה... שנת התכ"א, פה פיסארו בבית... יורשי הזקן ... שמואל מוונדולפו[!] זצוק"ל", מעבר לדף השער נכתב: "והנה עתה מחדש ולהפקת רצון גבירי ויחידי סגולה נכתב ונחתם פעם שנית ע"י הכותב הנ"ל ביום זה יום חמישי בשבת חמשה לחו'[דש] סיון שנת ה' תנ"ח... פה פיסארו".
בסוף כתב-היד איור סמל משפחה – מגינית ובתוכה מגן דוד עם דמות אריה והכיתובים "ואתה יי' מגן בעדי", "גור אריה יהודה". מעל המגינית איור תרנגול אוחז בגבעול חיטה, עם הכיתוב "ברוך הנותן לשכוי בינה...". מתחת למגינית שלוש אותיות מ', כשבכל אחת מהן משולבת אות נוספת – ראשי תיבות שם הכותב: משה שמואל מכבי פינצי מריקאנטי (אותיות כאלה משולבות גם בסמל המגן דוד).
בכתב היד הועתקו שתי נוסחאות "כתובה" לחג השבועות. האחת פותחת: "ירד דודי לגנו". בראשה מצויין "כתובה לחג שבועות היא מוצבת מספר זמירות ישראל מעשה ידי ... כמוהר"ר ישראל נאגרה זלה"ה שאומרי' אותה עם הוצאת ספר תורה בעיר הקדש ירושלם תוב"ב ובהרבה מקומות", עם ציון הלחן על פי פיוט אחר. בסופה נוספה מחרוזת שתחילתה "מלך שוכן השחקים הצילנו מחדק" ובראשו מצויין "ויש בק"ק שמוסיפין זה הבית השר[!] נמצא כ"י".
אחריה הועתקה: "כתובה לחג שבועות שחל להיות ביום שבת קדש אשר נמצא בכתיבת יד" (דף ה ע"ב). פותחת: "השמע עם קול אלקים חיים", ללא ציון שם המחבר.
כתב-היד נכרך מחדש עם כריכת קרטון מקורית, שכנראה שימשה לכריכת כתב-היד שלפנינו עם כתב-יד נוסף. בפנים הכריכה הקדמית רישום על קניית כתב-היד (הנוסף, שאינו לפנינו) בשנת תנ"ט על ידי משה שמואל מכבי מריקאנטי: "לעולם יכתוב אדם שמו על ספרו... כתבתי על ספרי הלזה שמי משה שמואל מכבי פינצי יצ"ו מריקאנאטי בר יוסף זלה"ה מתושבי פה פיסארו... וקניתי... מן הנעלה... סופר מהיר ובקי כמר עשהאל פולינייו יצ"ו ביום זה של ערב שבועות שנת ה' תכ"ט... גייונייו א' תרס"ט למניינים [=1669]". אחריו מופיע רישום עם פסוקים מתהלים המיועדים לשמות "משה" ו"שמואל", ואחריו רישום נוסף מאותו כותב, המספר על כתיבת והוספת כתב-היד שלפנינו לכתב-היד הנ"ל: "והנה גם הלום ראיתי לחבר ולקשור בזה... הכתובה לחג שבועות והכתובה... כ"י שהיא כשחל להיות ביש"ק, ואגב גם ראיתי לכתוב בזה את מגילת רות... וזאת המלאכה מלאכת שמים היתה להפקת רצון גבירי ויחידי סגולה... בערב שבועות ה' תנ"ח...". בחלקה האחורי של הכריכה רישום דומה באיטלקית על קניית כתב-היד בשנת 1669.
ב-ז, [1] דף. 13.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה. נכרך עם כריכת הקרטון המקורית. סימני עש ופגמים בכריכה הישנה, עם פגיעות ברישומי הבעלות על הכריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.017.
"עת לטעת מטעי כרם המעלות" – דף חידה מודפס, לנישואי החתן יצחק בן שבתי מאריני עם הכלה יודיטה (יהודית) בת מנחם מאיטליה, מאת רבי ישעיהו באסאן. מנטובה, [תפ"ד 1724 בערך].
בראש הדף תחריט עם דמויות מלאכים נושאות כתר, ענפים וכלי נגינה. בכותרת השיר מופיעים פרטי החתן והכלה. השיר מתחיל: "כל איש ואיש רואה פני רעהו". בשולי הדף: "פה מנטובה", וחתימה (בדפוס) של המחבר: "אלה כאב תעופינה, ישעיהו באסאן".
רבי ישעיהו באסאן (תל"ג-תצ"ט), רב בפדובה ולאחר מכן בריג'יו, רבו המובהק של הרמח"ל.
החתן, רבי יצחק בן שבתי מאריני, היה מידידיו הקרובים של הרמח"ל, והיה מן השבעה הראשונים בחבורת לימוד הזוהר שיסד הרמח"ל. לחתונתו כתב גם רמח"ל שני שירים, האחד "ממשברי ימים אדירים המו" – נשמר בכתיבת ידו של רמח"ל (כת"י פרנקפורט דמיין, Ms. Oct. 15), ונדפס מספר פעמים; וכן שיר וחידה שנדפסו בדף נפרד במנטובה (השיר פותח: "קומו בנות שיר מהרו אתיו"; את השיר השני פרסם יערי, בקרית ספר, ח, עמ' 266-270).
[1] דף. 46 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול ובשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט. הדף הודבק על דף אחר לחיזוק ושימור.
עותק של דף החידה שלפנינו נמצא בספרייה הלאומית בירושלים (לשעבר מאוסף ולמדונה; ראה: The Writing on the Wall: A Catalogue of Judaica Broadsides from the Valmadonna Trust Library, 2015, p. 151 no. 9).
"בנישואי הבחור המפואר..." – דף חידה מודפס, לנישואי החתן יהושע בן יצחק ריקאנאטי עם הכלה אסתר שרה בת רפאל ריקאנאטי, מאת רבי ישראל בנימין באסאן. ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, [תק"ו] 1746.
השיר מתחיל: "עוטה כסות קרה בבית החרף", והוא כולל כ"ד בתים. בשולי הדף פרטי הדפוס ושנת ההדפסה, וחתימה (בדפוס) של המחבר: "מושך בקסת לתומו, צפצפה שמו, ישראל בנימין באסאן".
באוסף ברגינסקי נמצאת כתובה מפוארת מחתונתם של בני הזוג, שנערכה בליוורנו, י"ג סיון תק"ו (1746).
השיר נדפס בשנית אצל רבי אברהם ברוך פיפירנו, קול עגב, ליוורנו תר"ו, עמ’ ג-ז.
רבי ישראל בנימין באסאן (תס"א-תק"ן), בנו של רבי ישעיהו באסאן וחברו של הרמח"ל. רב בריג'יו על מקום אביו.
[1] דף. 54 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. מספר קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט. הדף הודבק על דף אחר לחיזוק ושיקום.
עותק של דף החידה שלפנינו נמצא בספרייה הלאומית בירושלים, אך הוא פגום (קרעים עם חסרון ופגיעה בשם המחבר ובחלק נוסף של הטקסט).
שני דפי חידה לחתונה, בפורמט גדול, שנדפסו בוורונה:
• "אל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע" – דף חידה לנישואי החתן יקותיאל בן אברהם רימיני עם הכלה שמחה בת נפתלי ב"ש, מאת רבי מנחם ב"ר יצחק נוויירה. ורונה, תק"ט [1749]. שיר החידה מתחיל: "אני נמצא אני הוה".
• "עת ששון ושמחה היום הזה" – דף חידה, לנישואי החתן קלונימוס בן יצחק גריגו עם הכלה מלכה בת אברהם צמח, מאת רבי מנחם ב"ר יצחק נוויירה. [ורונה, המאה ה-18]. שיר החידה מתחיל: השיר מתחיל: "עלי אפר וחול נקי / במו אש הוא יסודתי".
בראש כל אחד מהדפים נדפס תחריט גדול של מלאכית אוחזת בידה האחת כתר פרחים ובידה השניה חצוצרה. במרכז כל דף נדפס תחריט עם איור של "צורת החידה".
רבי מנחם נוויירה הרופא (תע"ז-תקל"ז), רב בוורונה, מחבר "ימי תמימים". הוציא לאור את הספר "פני יצחק" (מנטובה תק"ד) של סבו רבי חזקיה מרדכי באסאן. נשתמר ממנו כתב-יד אוטוגרפי עם שיריו, כת"י ססיל-רות 102 באוניברסיטת לידס. שיר החידה הראשון שלפנינו מופיע שם בדפים 16-17 (נרשם אצל פגיס, על סוד חתום, עמ' 244, 249, על פי כתב-יד זה), השיר השני שלפנינו מופיע שם בדפים 13-14 (נרשם אצל פגיס, עמ' 244, 257, על פי כתב-יד זה).
[2] דף. 58 ס"מ ו-45 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים בודדים. סימני קיפול.
הדפים לא מופיעים בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים.
דף מודפס בפורמט גדול – "מזמור לתודה", שיר הודאה לרגל החלמתה של הקיסרית מריה תרזה ממחלתה, מאת רבי מנחם נוויירה. [מנטובה, המאה ה-18].
בראש הדף נדפס תחריט עם שתי דמויות תינוקות-מלאכים, הנושאים כתר, חצוצרות, ומגינית שבתוכה האות W.
בכותרת הדף נכתב: "מזמור לתודה לאל יתברך שמו, על אשר שלח ידו ממרומיו ורפא מחלי אבעבועות, מעלת הקסרית המלכה מאריה טיריזה יר"ה, אשר חבר מעלת הרופא כמהר"ר מנחם נוויירה נר"ו בעברו פה מאנטובה...".
כותרת השיר מתחילה: "מילי דבדיחותא / על אסוותא דמלכתא דילן...", והשיר מתחיל: "מלכא דעלמא / מוקים ברומא...".
[1] דף. 63 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בודדים קטנים בשוליים.
אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים.
דף בכתב-יד, שיר הספד על פטירת רבי ישמעאל הכהן אב"ד מודינה, מאת רבי דוד זכות מודינא. [מודינה, תקע"א או תקע"ב].
שיר הספד בן עשרה בתים (מתחיל: "איכה מות אכזר בברק חציך...") בכתיבת ידו של רבי דוד זכות מודינא. בראש הדף פתיחה ארוכה: "עת ספוד עת לבכות כי נשבה ארון אלקים... הגאון הגדול... אדמ"ו כמוהר"ר ישמעאל כ"ץ זצוק"ל אב"ד ר"מ ור"מ דקק"י יצ"ו הכ"מ...". בסוף השיר חתימתו: "נבזה וחדל אישים איש מכאובות הק' דוד זכות בכמהחכ"ר מזל טוב מודונא ס"ט". למיטב ידיעתנו, שיר זה לא נדפס.
הגאון רבי ישמעאל הכהן רבה של מודינה (תפ"ד-תקע"א 1724-1810), גדול חכמי איטליה בדורו ומגדולי הפוסקים. שימש עשרות שנים כרב ומנהיג העיר מודינה, ולמעשה שימש כרבה ומנהיגה של כל יהדות איטליה. רבי ישמעאל הכהן היה המכריע העיקרי בפסקי ההלכה, בהנהגת הקהילות ובכל עניני החיים היהודיים באיטליה. "פסקיו נתקבלו ללא עוררין, ושמו יצא לפניו כגאון-הפסק ואחרון המכריעים" (תולדות המחבר, בראש ספר "שבח פסח", ירושלים, תשנ"ז). בזמן כינון ה"סנהדרין" היהודי ע"י נפוליאון בשנת 1806, כתב מכתב תשובה מפורט ל-12 השאלות שנשאלו ע"י נפוליאון, בעניני היחס בין חוקי המדינות לחוקי ההלכה. באותו הזמן היה רבי ישמעאל הכהן זקן-מופלג בן 83 ונמנע ממנו לנסוע להשתתף במושב ה"סנהדרין", אך דבריו שנכתבו בחכמה וללא חת, היוו את הבסיס ההלכתי לדבריהם הרבנים נציגי המחוזות האיטלקיים ב"סנהדרין". מתורתו נדפסו שלשת חלקי ספר השו"ת שלו "זרע אמת" (ליוורנו, תקמ"ג-תקע"ב).
הכותב והמחבר – רבי דוד זכות מודינא (תקל"ח-תרכ"ה), כיהן אף הוא כרבה של מודינה, על מקום אביו רבי מזל טוב זכות, תלמידו וממלא מקומו של רבי ישמעאל הכהן. מרבני איטליה החשובים בדורו. רוב חיבוריו נותרו בכתב-יד, מלבד ספרו "זכר דוד" שנדפס בליוורנו, תקצ"ז. עמד בקשרי חברות הדוקים עם רבי מרדכי שמואל גירונדי (ראו על כך: הרב משה הלל, מסכת תמורות, ירושלים תשפ"ב, לפי המפתחות).
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני קיפול. הדבקות נייר דבק לשיקום בצדו האחורי של הדף.
אוסף דפים בכתב-ידו של רבי שלמה מיכאל יונה אב"ד טורינו – דרשות וחידושים על התורה. [טורינו, המאה ה-18 בקירוב].
לפנינו שתי קבוצות דפים בכתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם מחיקות תיקונים והוספות. בקבוצה אחת מופיעה טיוטה לדרשה ארוכה ל"שבת בראשית". בקבוצה זו נעשה שימוש משני בדפים ממכתבים שנשלחו אל רבי שלמה מיכאל יונה, ובחלק מהדפים מופיעים כתובת הנמען – שמו וכתובתו בעיר טורינו, ונותרו עליהם שרידי חותמות דואר.
קבוצת הדפים השניה, בפורמט גדול יותר, כוללת דרשות על חומש בראשית, על פי סדר הפרשיות. בדפים שלפנינו מופיעים קטעים על פרשיות בראשית, נח, לך לך, וירא וחיי שרה; ואחריהם ליקוטים בעניינים שונים. בעמוד הראשון מופיע נוסח שער, עם הכותר "דברי שלמה", ובו נכתב בין היתר: "אלה הדברים אדבר ואקרא אר"ש ומענה לשון מאדון כל הארץ ומן הגדולים אשר בארץ המה, כי בראותם דברי אלה... יהיו נא לרצון... כי מתיירא אני כל רואי ילעיגו לי... מי זה בא בין העומדים בכבד פה וכבד לשון, ועדין לא הגיע אפילו לרועה צאן... אבל אני לא יצאתי אלא להתלמד מתורת חסד...".
למיטב ידיעתנו, חידושים אלה לא נדפסו.
רבי שלמה מיכאל יונה (שמו המלא: ישעיה חזקיה שלמה מיכאל), מגאוני איטליה במאה ה-18. גיסו של רבי יחיאל חיים טריויש אב"ד וירצילי. ישב תחילה באליסנדריה שבאיטליה, שם נפגש עם הגאון החיד"א, כששהה שם בשליחותו הראשונה לערי איטליה בשנת תרט"ו, ומאז נקשרו בקשרי ידידות. לאחר מכן נתמנה לאב"ד העיר טורינו ומשם החליף עם החיד"א מכתבי ידידות והערכה, ובשליחותו השניה של החיד"א התאכסן החיד"א בביתו בטורינו (רבי שלמה מיכאל יונה חתם אז על פנקס השליחות של החיד"א). אחד ממכתביו הוא שיר תהילה מיוחד שכתב לכבוד החיד"א ובו מכנה עצמו "צעיר שבצעירי צעירי תלמידיו". החיד"א אף הוא העריכו מאד וכתב אליו בחביבות מופלגת. שרדו ממנו תשובות הלכתיות בכתב-יד, חלקן נדפסו לאחרונה בכתבי-עת תורניים.
[5] דף, 30 ס"מ; [7] דף, 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי.
כתב-יד, סדר ספירת העומר, עם כוונות על פי הקבלה. [איטליה, המאה ה-18/19].
כתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת בחלקה. פורמט כיס. בראש כתב-היד תפילות, כוונות וברכת ספירת העומר, עם מזמור "למנצח" בצורת מנורה. לאחר מכן מוקדש עמוד לכל אחד מימי הספירה.
בדף המגן הקדמי רישום בעלים: "לעולם יכתוב אדם שמו על ספרו שמא יבא אחד מן השוק ויאמר שלי הוא לכן לסדר טוב כתבתי שם אבא מורי שח"מ, הצעיר הכותב בנו יוסף שלום מונטיל די קוני".
בסופו דף ארוך (מקופל) עם רשימת שמות אנשים ונשים, מסודרת לפי החודשים תמוז-אב-אלול (אולי מדובר בחודשי הפטירה שלהם). השמות ממשפחות מאזור פיימונטה, רובם ממשפחות "לאטאש" ו"מונטיל" (כנראה מהעיר קוני).
[28] דף (ועוד דפים ריקים) + [1] דף מקופל. נייר עבה ואיכותי. 10 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט בדף המקופל בסוף. כריכת עור מקורית, עם פגמים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.026.