מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove jewri filter jewri
- manuscript (67) Apply manuscript filter
- יד (40) Apply יד filter
- יהדות (40) Apply יהדות filter
- כתבי (40) Apply כתבי filter
- african (21) Apply african filter
- north (21) Apply north filter
- north-african (21) Apply north-african filter
- northafrican (21) Apply northafrican filter
- תימן (20) Apply תימן filter
- yemenit (20) Apply yemenit filter
- איטליה (11) Apply איטליה filter
- דפוס (11) Apply דפוס filter
- ודברי (11) Apply ודברי filter
- italian (11) Apply italian filter
- matter (11) Apply matter filter
- print (11) Apply print filter
- פרס (9) Apply פרס filter
- persian (9) Apply persian filter
- eastern (6) Apply eastern filter
ארבעה דפים בכתב-יד, שהוצאו מ"גניזת כריכות" – פירוש על מגילת קהלת. [ארצות המזרח, המאה ה-14 בקירוב].
כתיבה מזרחית בינונית. הפירוש מגיע אחרי כל פסוק. הפסוקים מנוקדים ומוטעמים.
הפירוש לא זוהה, וכפי הנראה לא ידוע. בתוך דבריו כותב המחבר: "...והארכתי בו בעבור שלא מצאתי בו פירוש מספיק וגם אני מרוב מבוכתי בענינו קראתיו עד שנגלה לי מה שאמרתי עליו, ואל ירחיק אדם דבר מזה בעבור רוחק המליצה ודוחקה, כי כן הם מליצות זה הספר חמורות ועמוקות כי בזה המין מן ההסתר עשה קהלת זה הספר להחמיר המליצות... עד שיוכל אדם לפרש בדבר הפך המכוון בו..".
בדף [2/ב] חתימה בשוליים: "אברהם". בדף האחרון רישומים בכתיבה מאוחרת יותר בשוליים על "הדברים המביאים לידי טומאת קרי".
[4] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים רטיבות גדולים וכתמים כהים. בלאי, פגמים, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות.
כתב-יד, ספר פועל צדק, קיצור תרי"ג המצוות להש"ך, עם ליקוטים נוספים, בכתיבת רבי יעקב יעבץ, בעל "צור יעקב". אזמיר, [המאה ה-19].
שער מעוטר בראש כתב-היד, המתייחס לספר "פועל צדק", עם פרטי הכותב והמקום: "כתבתי איש צעיר דל ונבזה עץ יבש יעקב יעבץ ס"ט".
בראש כתב-היד העתקה (מן הדפוס) של החיבור פועל צדק להש"ך (נדפס לראשונה ביעסניץ ת"פ), לאחר מכן מופיעים: "בקשה לאמרה אחר התפילה" [המיוחסת לרבי ישמעאל כהן גדול]; מזמור סז בתהלים ("למנצח בנגינות") בצורת מנורה; "עשר זכיר[ות עם ה]תפלה אחר כל זכירה שתיקן ה' הקדוש מהריי"א ז"ל" [החיד"א]; "סדר המסעות שנסעו בני ישראל מיציאת מצרים עד ערבות מואב ... וכתבו המקובלים ז"ל ... שאם קורא אותם אות באות ... בזמן מגיפה ... מידי יום ביום בהתמדה מובטח הוא ... מדבר המגיפה" – מיוסדת על התפלה אנא בכח; עמוד עם "סגולות"; "סדר פדיון לחולה ונוסח תפילות מבוררים ומתוקנים מובא בס"ס [בסוף ספר] יוסף תהלות"; "בית מנוחה מספר יוסף תהלות זלה"ה" (ההעתקה לא הושלמה); העתקות ממסכת בבא מציעא ומהרמב"ם הלכות דעות; "סדר לחנוכת הבית"; קמיעות (טבלאות, צורת חמסה ומגן דוד, סכימה של אילן ספירות), ופיוטים. בעמוד האחרון: רשימת "הימים שהם מסוכנים להתחיל לעשות בהם שום דבר". מנורת למנצח נוספת, בכתיבה אחרת, לאחר "סדר המסעות".
רבי יעקב יעבץ (תקנ"ז בערך-תרל"ה), מחכמי אזמיר, בערוב ימיו עלה לירושלים ושם נפטר. מחבר הספר "צור יעקב" (אזמיר, תרכ"ו). הגאון רבי חיים פאלאג'י מכנהו בהסכמה לספר זה: "בן ואח הוא לי מעלת הרב השלם סופר מהיר כמהר"ר בכור יעקב יעבץ...".
[51] דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש. דהייה ומריחת דיו במספר מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, עם פגמים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.003.
כתב-יד, חיבור על קריאה בכף היד. [ארצות המזרח, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה מרובעת. בדף שלפני תחילת החיבור איור שתי כפות ידיים, עם פירוט הקוים השונים: עם פירוט "קו החכמה", "קו המזל", "קו העושר", ועוד. החיבור מתחיל: "ועתה אתחיל לך לגלות הליכת השירטוטין...".
בדף 9/א: "ספר הפרכוס לרבי האיי גאון". ההעתקה נפסקה באמצע החיבור.
[12] דף (מתוכם 8 דפים כתובים). 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים. בלאי. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.023.
כתב-יד, שני חיבורים: ספר שושנת יעקב, על חכמת הפרצוף וקריאה בכף היד, ועוד, מאת רבי יעקב בן מרדכי מפולדא; וספר דברי חכמים, על "חכמת שרטוט היד", מאת רבי משה בן אליהו גאלינה. [ארצות המזרח, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה מזרחית בינונית נאה. החיבורים הועתקו ממהדורות הדפוס (ספר שושנת יעקב הועתק ממהדורת ליוורנו תקנ"ב וספר דברי חכמים ממהדורת זולקווא ת"צ). החיבור הראשון הועתק ללא שער. שער נפרד לספר דברי חכמים. בראש ספר שושנת יעקב איור כף יד, עם פירוט "קו החכמה", "קו המזל", "קו העושר" ועוד. בראש ספר דברי חכמים שני איורי כפות ידיים, עם כיתובים שונים.
מספר הערות ורישומי בעלים (בכתיבה פרסית מאוחרת) של "הצעיר שלמה קטן" (38א), "צעיר שלמה בכה"ר עזרא כרמאני, כתבתי בשנת תש"ב" (69ב). חלק מההערות בכורדית.
[90] דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. רישומים. חותמות. כריכת עור ישנה, עם פגמים, נכרכה מחדש.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.022.
כתב-יד, קובץ בחכמת המזלות (אסטרולוגיה) – כולל: "סדר משפטי המזלות" לרבי אברהם אבן עזרא, ו"כללי משפטי חכמת התכונה בקיצור למהרח"ו זצ"ל". [ארצות המזרח, המאה ה-19].
כתיבה מזרחית רהוטה, עם כותרות בכתיבה מרובעת. כולל תרשימים וטבלאות.
כתב-יד מאותו כותב, הכולל קובץ גורלות החול ובו מופיע תאריך הכתיבה תרמ"ד, נמכר במכירת קדם 93, חלק א', פריט מס' 94 (כתב-יד מאוסף משפחת גרוס, OT.011.018).
[39] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים בודדים. אחד הדפים מנותק. רישומים בעפרון. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.015.
כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית – סגולות, קמיעות, רפואות, מזלות, גורלות, ועוד. [ארצות המזרח, המאה ה-19].
כתיבה מזרחית רהוטה (המרחב העות'מאני). בסיס כתב-היד נכתב בידי כותב אחד, ולאחר מכן נוספו ליקוטים ממספר כותבים נוספים.
כולל: רפואות, סגולות ונוסחאות קמיעות לעניינים שונים, כולל איורים ותרשימים קבליים ונוסחאות ב"כתב מלאכים"; קטעים בענייני תכונה ואסטרולוגיה, גורלות, ועוד. במספר עמודים מופיעה כתיבה משולבת בדיו אדומה. חלק מהעמודים נתונים במסגרת.
בדף 51/ב הנחיות לכתיבת קמיעות, תחת הכותרת "ספר קמיעות". בדפים 23-31 מופיע "פי' על האילן של מהרש"ל".
חותמות בעלים במספר מקומות: "יוסף פרחי".
[94] דף (כולל דפים ריקים). 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ודהיית דיו במספר מקומות. בלאי. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.017.
כתב-יד, ספר הבלעי, פירוש עשר ספירות, מזלות, גורלות ותקופות. [פרס], כסליו תקנ"ד [1793].
בפורמט פנקס (צר וארוך). כתיבה מזרחית-פרסית. עם איורים.
בראש כתב-היד הועתק "ספר הבלעי", ובסופו קולופון הכותב: "נשלם ספר הבלעי... יום שלישי בשבת... חודש כסליו שנת התקנ"ד ליצירה"; "אני הצעיר והזעיר עפר ואפר רימה ותולעה, אפר תחת רגלי הסופרים נפתלי[?] בן המ' כודא בכש". באמצע העתקת ספר הבלעי מופיע עמוד עם הכותרת: "זה חשבון זיוג לגורלות איש ואשה".
אחריו מופיע פירוש עשר הספירות הפותח: "כתר הוא קוצו של יו"ד נקרא אלף והוא נקרא מידה הראשונה אין סוף". בראש כל ספירה עיגול ובו תפילת "יהי רצון" ומעליו שמו של מלאך הקשור לספירה. בתוך מסגרת העיגול נכתבו שמות מלאכים, כוכבי לכת, י"ב השבטים, ועוד; אחריו מופיע חיבור מזלות, עם איורי מזלות בראש כל פרק; לאחר מכן מופיע חיבור על התקופות, בראשו נכתב: "זה שער התקופות לאבא שאול". בעמוד האחרון – קטע בפרסית-יהודית.
[22] דף. גובה העמוד: 17 ס"מ; רוחב העמוד: 11 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות וכתמים כהים בכל הדפים. סימני עש, בלאי ופגמים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, KU.011.009.
כתב-יד, קמיעות, השבעות, רפואות וסגולות. [פרס, המאה ה-19 בקירוב].
קובץ גדול בפרסית-יהודית. כולל קמיעות, שמות קודש והשבעות, רפואות וסגולות, עם סמלים, תרשימים ואיורים קבליים.
בדפים הראשונים והאחרונים, רישומים של שמות אנשים ורישומים נוספים, שנכתבו כנראה בעת עריכת גורלות או הכנת קמיעות.
[195] דף. 17 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים, עם פגיעות בטקסט (מחיקה ודהיה של מילים). קרעים ובלאי. קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. מספר דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, עם פגמים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.001.
כתב-יד, קובץ קמיעות. [פרס, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה פרסית. קמיעות והשבעות לעניינים שונים (לשמירה, לרפואה, לפרנסה והצלחה, ועוד), כולל צירופים רבים של שמות קודש ושמות מלאכים, כתב מלאכים ותרשימים קבליים, ענייני מזלות, "שער קבוץ של שדין", ועוד. בראש העמוד הראשון: "נוסח דין קמיעא".
א-סז, סט-ע, עב-קא דף. חסרים דפים סח, עא, ומספר דפים בסוף. נייר כחלחל. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. דהיית דיו ופגיעה בטקסט במספר דפים. קרעים במספר דפים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.010.
קונטרס מאויר בכתב-יד, סימנים לסדר הפרשיות, הפטרות, לוח, ותפילה אחר אמירת שיר השירים. [פרס, ראשית המאה ה-19].
כתיבה מזרחית-פרסית. בראש כתב-היד עמוד עם מסגרת מפוארת, מאוירת בזהב וצבעים נוספים (בסגנון כתבי-היד האיסלאמיים). מסגרות קווים צבעוניות בשאר העמודים.
בעמוד הראשון המאויר נרשם שיר סימנים לפרשיות התורה, המתחיל "בראש התולדות אברם ראה" (מאת רבי יששכר סוסאן, נדפס בספרו תקון יששכר). בראשו הכותרת: "סימנים לסדרי התורה לי הצעיר שמואל בן כה"ר עזריה".
רישום בדף המגן הקדמי: "יום שנפטר אבי ומורי... כמוהר"ר אהרן בן כמוהר"ר עזריא חמישי לחדש אילול שנת התקע"ד תנצב"ה". רישומים נוספים מעבר לדף: "הקורא ישמח והגוניב ימח... זעיר עזריה", "אשר חנן ה' לעבדו בן וקראת את שמו אהרן כ"ה אלול מבורך שנת תקפ"ה ליצירה".
כולל הפטרות לפרשיות שמות, בא, בחקתי והאזינו. דף [8]: "תפלה זו אחר שיר השירים: ריבון כל העולמים יהי רצון מלפניך ... שבזכות שיר השירים אשר קריתי ולמדתי שהוא קדש קדשים ... שתהא שעה זו שעת רחמים ...". דף [9]: לוח עיבור ופרשיות לשנים תקס"ב-תרכ"ה.
[9] דף. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.012.
כתב-יד, מדרשים ופיוטים, קמיעות, גורלות, סגולות ורפואות, תשובות לטענות הנוצרים, ועוד. [אורמי (אורמיאה; כיום: מחוז מערב אזרבייג'ן באיראן), המאה ה-19/20].
כתב יד מעוטר. מספר עמודים מאוירים ב"שטיחים" עם מוטיבים פרחוניים ויצורים דמיוניים. מספר איורים וקישוטים בתחילת קטעים. בדפים 43א ו-53א – שני קמיעות על פני כל העמוד, עם איור השֵׁדה לילית, עם הכיתובים: "צורת לילית", "אסורה וקשורה בזיקים", ועם שמות קודש, פסוקים והשבעות. בדף 53ב סמל "חמסה" שבמרכזו מגן-דוד.
בדף 40א: "תם ונשלם... אני הצעיר וזעיר מכל אשר בעיר חיים בכמ"ר ברזול". בדף 101א רישום: "אני מרדכי בין ברזילי מין אישה אורמי כתבתי אותה מין סיפיר שיל ניסן אבודלה בין הכיס[?] מירזא אברהם בלשון גויים אומרים איברהים בישביל א'[?] כמה דברים טוב הוא אבל בכל זמן לא"; ומעברו השני של הדף נרשם: "אני הצעיר וזעיר מיכאל אשיר [=מכל אשר] בעיר אורמי, מרדכי בין ברזילי...". בדף [104/ב]: "ואני מרדכי בין ברזילי כתבתי אית זה סיפר כאל [=כל] מי שיקורי [=שקורא] אותה בליב [=בלב] שמח השי"ת ישמח ליבו לשלום..."; בדף 109ב: "הצעיר מרדכי אורמייא... כתבתי אותו...".
בעמוד הראשון רישומי בעלים: "אני הצעיר משה בכה"ר שמאל מזרחי", "אני הצעיר חיים בכה"ר ברזולי מזרחי". חתימות וחותמות רבי "משה בן אדמו"ר רפאל אור שרגא..." (מצאצאי מולא אור שרגא מיזד, ראו: קטלוג קדם, מכירה 70, פריט 284).
כתב היד כולל: מדרשים על מגילת איכה, על עשרת הדברות (דרשת רבי שמואל ברזאני, מרבני כורדיסטאן, ש"כ-שפ"ה/שצ"ה, אודותיו ולנוסח הדרשה ראו: מ"ה זרי, קדמת אשור, עמ' 169-196) ועל פרשת ויגש; פזמונים ופיוטים; "אתחיל לכתוב כתפוח" – מדרש על עליית משה רבינו לשמים (ראו: ע' דשא, ילקוט מדרשים, ט, עמ' קיא-קכז, ושם בהקדמת הספר על מנהג כורדיסטאן לקראו ביו"ט ראשון של פסח); תפילות על הקברים; סיפור יוסף הצדיק בפרסית-יהודית; גורלות ומזלות; חיבור על "טעות נוצרים", עם השוואות בין התנ"ך לברית החדשה ותשובות שונות לטענות הנוצרים; סגולות ורפואות.
[124] דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. פגיעה בטקסט במקומות בודדים. כריכה פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.023.
כתב-יד, מזלות, גורלות, קמיעות, פיוטים ועוד, מאת רבי ראובן ב"ר אברהם משה. [קובה (אזרבייג'ן), תרל"ט 1879].
כתיבה מזרחית נאה, עם קישוטים מאוירים בצבע בשולי העמודים.
כולל: "מזלות", סגולות וקמיעות לעניינים שונים, גורלות "אורים ותומים", עם תפילה לפני עשיית הגורל, ופיוטים שונים. הטקסט כתוב בתוך מסגרות במרכז העמוד, והושארו שוליים רחבים. בשוליים אלה, לכל אורך כתב-היד, סימונים רבים של קוים ונקודות (בדיו ובעפרון), שנעשו תוך כדי עריכת גורל, בחלקם עם שמות ופרטי האנשים שעבורם נעשו הגורלות.
בדפים [5-10], בתחתית העמודים, מופיעים קישוטים מאוירים וצבועים בצבע, בחלקם מופיע בהמשכים קולופון: "אני / הצעיר / מכל בני / קובא יע"א / כתבתי אותו / וציירתיהו בעד / בני החביב יעקב יקט"ן" (העיר קובה נמצאת בצפון אזרבייג'ן, והיא היתה מקום מושבם העיקרי של "יהודי ההרים" – ראה להלן). שמו של הכותב מופיע בדף [16/ב]: "הצעיר הקטן ראובן בר אברהם גברא דלא חזי...", ובדף [17/ב] בסוף פיוט המכיל אקרוסטיכון של שמו "אני ראובן בר אברהם חזק פ"ה". בדף [11/ב] נרשם התאריך: "היום יום ב' בשבת ה' לחודש אלול התרט"ל [=תרל"ט] ליצירה".
בדף [17] "פזמון לר' בינימין ז"ל, להוסיף על אדיר ונאור ביה"כ לר' בנימין ז"ל, אדון הכל אאדונים(!), הכל אליו מונים, מי אל כמוך...". בעמוד ב – תוספת מאת הכותב עצמו: "לחן אדיר ונאור ביה"כ", "אדון האדונים, מוחל עונים, מי אל כמוך; נוצר ישרים...", באקרוסטיכון שמו.
בדף [10/ב] לוח מעוטר של אבני החושן עם שמות השבטים.
רבי ראובן ב"ר אברהם משה, מחכמי אזרבייג'ן. ידועים ממנו חיבורים וכתבי–יד נוספים שחיבר והעתיק בקובא, במחצית השניה של המאה ה–19. בהם: כת"י בית המדרש לרבנים בניו יורק, מס' 2105, שבלי עמקים – לקוטי פירושים לחמש מגילות, תרי"ז–תרי"ח; כת"י הספריה הלאומית 8188, יחי ראובן – דרשות שנשא בעיר קובא, והעתקה של הספר 'שם משמואל' (פרנקפורט דאודר תנ"ט) עם תוספות משלו; כתב-יד שש כנפים – דרשות על משנת "כל ישראל", תרל"א; מאוסף גרוס, מס' AZB.011.002 (נמכר במכירת קדם, קטלוג 93 חלק א', פריט 88), ועוד.
[20] דף. חסרים מספר דפים. חלק מהדפים כרוכים שלא כסדרם. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי הדפים עם מספר פגיעות בטקסט. רישומים רבים. חלק מהדפים מנותקים. ללא כריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZB.011.003.
"יהודי ההרים"
"יהודי ההרים" הוא כינוי ליהודים שהתיישבו באזורים ההרריים של חבל הקווקז ובנו בהם את יישוביהם. הכינוי "יהודי ההרים" ניתן להם על ידי האוכלוסיה המקומית, אך היהודים המקומיים כינו עצמם בשם "ג'וּהור" (שמשמעותו: יהודי). לפי מסורת שהיתה מקובלת בידם, מוצאם מעשרת השבטים שהוגלו מממלכת ישראל במאה ה–8 לפני הספירה. למעשה, ישנו תיעוד על יהודים במזרח הקווקז כבר במאה ה–3 לספירה, שכנראה נמלטו מפרס בעקבות רדיפות. במהלך השנים סבלו יהודי האזור מרדיפות וסכנת הכחדה, חלקם גורשו, חלקם אולצו להתאסלם למראית עין, וחלקם נהרגו. תחילה סבלו מן המלחמות בין השליטים הערביים ובין ממלכת הכוזרים (שהראתה ליהודים פנים יפות); בהמשך מן הפלישה המונגולית ומהמתקפות החוזרות ונשנות של השבטים המונגוליים על האזור; ולאחר מכן מן המלחמות בין האימפריה העות'מאנית ובין פרס על השליטה באזור. מאוחר יותר הצטרפה גם רוסיה למאבקי השליטה בשטח זה. במאה ה–19 עבר האזור לשליטתה של רוסיה, שהנהיגה חופש פולחן דתי לכל שבטי האזור, בהם גם ליהודים. בעקבות כך נוצרו קשרים בין היהודים ההרריים לבין יהודי רוסיה, שתרמו לעלייתה של אליטה רוחנית. נפתחו ישיבות וקמה שכבה נכבדת של תלמידי חכמים, רבנים ומורי הוראה בקרב יהודי ההרים (ראו: לאה מקדש–שמעאילוב [עורכת], יהודי ההרים – אורחות חיים ומנהגים בקהילת הקווקז, הוצאת מוזיאון ישראל 2001).