ספר בת עיני, חידושי ש"ס ושו"ת, מאת רבי יששכר דוב בער מגזע צבי אב"ד זלוטשוב, תלמיד המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. דובנא, [דפוס יהונתן בהרמ"י (יעקב מוויעליטש)], [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.

מחבר הספר היה ידיד נעוריו ובן-דודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עמו התיידד בעת שהתגוררו יחדיו בעיר לוברטוב. רבי יששכר בער ורבי לוי יצחק היו נשואים לבנות דודות ממשפחת פרץ מלוברטוב (שהיו מצאצאי גולי ספרד). רבי יששכר בער נשא את בתו של רבי צבי הירש פרץ, ורבי לוי יצחק נשא את בתו של רבי ישראל פרץ. רבי לוי יצחק וידידו רבי יששכר בער התקרבו יחדיו לחסידות בעקבות קרוב משפחתם רבי אריה ליבוש פרץ (בעל "בית פרץ"). לימים נתמנה רבי יששכר בער לאב"ד זלוטשוב, הקים בה ישיבה ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו. בין תלמידיו היה רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים", המספר בספרו "ארץ החיים" על רוח הקודש שראה אצל רבו. רבי יששכר בער עלה לארץ ישראל והגיע לצפת בחודש שבט שנת תקנ"ה. נפטר בחודש אב של אותה שנה, ונקבר בצפת סמוך לקבר האלשיך הקדוש, כאשר על מצבתו נכתב: "פ"נ הגאון האמיתי חסיד ועניו". זכרו נתקדש בקהל החסידים ורבי יצחק אייזיק מקומרנא העיד עליו ש"מימיו לא פגם אפילו פגימה מועטת בצורת צלם אלקים", והיה מספר על כך סיפור נס ופלא שארע עמו בעת נסיעתו לארץ ישראל (ראה: נתיב מצוותיך, שביל א, אות יג).
מספריו: "מבשר צדק" על התורה [שזכה ליותר משש מהדורות], וספר "בת עיני", שו"ת וחידושי ש"ס. מחתניו: הרה"ק רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים", שירש מחותנו את הרבנות בזלוטשוב, ורבי גרשון מרגליות אב"ד סקאליט, שעלה עם חותנו לעיה"ק צפת.

[2], קיט, [1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (כל הדפים עברו שיקום). חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר דברי שמואל, על התורה, מאת הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הורביץ אב"ד ניקלשבורג (תלמיד המגיד ממזריטש). למברג (לבוב), חסר שם מדפיס, [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. שני שערים.
הספר נדפס מכתבי-יד שהיו גנוזים באוצרו של תלמידו "המגיד מקוז'ניץ", והוצא לאור ע"י נכדו רבי משה הכהן [אונגאר], המוזכר בדף השער השני. 

המחבר, הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הלוי הורביץ אב"ד ניקלשבורג (תפ"ו-תקל"ח), בנו של הגאון הקדוש רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, ואחיו הגדול של הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי בעל ה"הפלאה". שני האחים עסקו בצוותא שנים רבות בלימוד התורה ועבודת השם, והיו מגדולי תלמידיו של "המגיד ממזריטש". כבר מגיל צעיר נודע רבי שמעלקא בגאונותו ובקדושתו הרבה. כיהן כאב"ד ריטשוואל בפולין ואח"כ כאב"ד שיניווא. בכל מקומות רבנותו הקים ישיבה, והעמיד תלמידים חשובים, בהם שנודעו לימים מגדולי החסידות: הרה"ק רבי ישראל הופשטיין "המגיד מקוז'ניץ", הרה"ק רבי לוי יצחק אב"ד ברדיטשוב, הרה"ק רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים"; הגאון רבי מאיר קריסטינפאלר אב"ד בראד; הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב (שלמד אצלו 13 שנה) והרה"ק רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין" (שלמד אצלו כ-18 שנה). תלמידיו אלו שהתקרבו לחסידות בגלל השפעתו. בשנת תקל"ב עברו האחים לכהן ברבנות בארצות אחרות. רבי שמעלקא נתמנה לרבנות ניקלשבורג (מהקהילות המרכזיות של יהדות מורביה), ורבי פנחס עבר לגרמניה לכהן ברבנות פרנקפורט דמיין. בישיבה שפתח בניקלשבורג, הגיעו ללמוד אצלו ותיקי-תלמידיו מארץ פולין: רבי משה ליב מסאסוב ו"החוזה מלובלין". בין תלמידיו המובהקים בישיבת ניקלשבורג נמנו גם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב, הגאון רבי שלמה בוכנער אב"ד קראשנוב (תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק) והגאון רבי מרדכי בנעט (לימים אב"ד ניקלשבורג ומדינת מורביה).

בדף השער הראשון, רישום הקדשה לבית מדרש בצפת "מעזבון הר' משה צבי ב"ר יודא ז"ל מאובער-ווישווא".

[3], ה-נח דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בודדים וזעירים. כריכה חדשה.

העותק שלפנינו כולל את דף השער הראשון (קדם־שער), שנוסף רק לחלק מן הטפסים.

ספר נועם מגדים וכבוד התורה, דרוש, פלפול, מוסר וחסידות, על פרשיות התורה, מאת רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. לבוב, דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, [תקס"ז 1807]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"ישמח משה".
מחבר הספר, רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו), גאון וקדוש, היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק והמגיד מזלוטשוב. בספרו שלפנינו הובאו שמועות רבות מגדולי וראשוני החסידות. בספר נדפסו 11 הסכמות מגדולי אותו הדור, בהן מדגישים את קדושתו ופרישותו של המחבר. החוזה מלובלין כותב בהסכמתו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות, שהיה דרשן גדול...". המגיד מקוז'ניץ כותב בהסכמתו: "וכל דברי הספר מיוסדים להורות דרך לקדושה ולענוה אמיתית".

[4], קב; עו, [2] דף. דפים יג-יד מהספירה השניה נכרכו שלא במקומם, לאחר דף י. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (מסגרת השער וחלק מהטקסט מעבר לשער הושלמו בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.

בסוף הספר [2] דף עם "שמות החתומים", בהם שמות גדולי הדור וצדיקי החסידות: "לובלין – הרב החסיד ר' יעקב יצחק הורוויץ" (החוזה מלובלין), "ראפשיץ – הרב ר' נפתלי..." (רבי נפתלי מרופשיץ), רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי, ועוד.

ספר יסוד יצחק, חלק ראשון – ענייני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני – "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, חסר שם מדפיס, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.

הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ל"לילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט" [ליקוטים מספר הזוהר].
מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעו גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).

[5], ה-סח דף. חסר דף אחרון. דף יד נכרך שלא במקומו, לאחר דף יב. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים, בהם קרע חסר גדול עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, וקרע קטן בדף השער עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט ובכותרות הדפים במספר מקומות. כריכה חדשה.

ספר גאולת ישראל, חלק ראשון ושני, ליקוטים מהבעש"ט וגדולי החסידות, של ביאורי פסוקים, מאמרי חז"ל ומדרשי פליאה, מאת רבי יהושע אברהם מזיטומיר. [אוסטרהא, דפוס אהרן מדפיס ובנו אברהם, תקפ"א 1821]. בדף השער: "כ"ש [כמו שנדפס] באמשטרדם". מהדורה ראשונה ונדירה.

שני חלקים, דף שער נפרד לכל חלק. בחלק הראשון נדפסו מאמרים מהבעש"ט, רבי דוב בער המגיד ממעזריטש, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי אהרן מז'יטומיר (שמותיהם נזכרו בדף השער). לצידם הובאו גם מאמרים מרבי שמשון מאוסטרופולי, האר"י הקדוש, רבי העשיל מקראקא, רבי יהונתן אייבשיץ, ועוד. חלקו השני של הספר כולל לקט מאמרים מחמישה צדיקים נוספים (ששמותיהם נזכרו ברמז בראש כל קובץ ממאמרי הצדיקים), והם: רבי פינחס מקוריץ, רבי שלמה מהאייסין, רבי אפרים מסדילקוב בעל "דגל מחנה אפרים", רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי שלום שכנא מפראהביטש.
הליקוטים מרבי פנחס מקוריץ משתרעים על פני דפים רבים בספר, וכוללים עשרים ושלושה מאמרים בביאור מקראות ומאמרי חז"ל, לצד כמאתיים מאמרים ופתגמים קצרים. זהו כפי הנראה הלקט הראשון מדברי תורתו של רבי פנחס מקוריץ שבא בדפוס.
על מחבר הספר, רבי יהושע אברהם בן רבי ישראל מזיטומיר, ידועים פרטים מעטים. בהקדמתו לחלק הראשון כותב המחבר כי יש בידו עוד מאמרים נוספים מ"צדיקי יסודי עולם", אך עקב השריפה שפרצה בז'יטומיר, התרושש מנכסיו. עם זאת, מבטיח המחבר שידפיסם לאחר חג הפסח. כפי הנראה קיים המחבר את דבריו, והדפיס את חלקו השני של הספר, בו מופיע נוסח זהה של הקדמת המחבר ושל ההסכמות מהחלק הראשון, אך עם שינויים בנוסח השער. המחבר מדגיש כי שמע מרבותיו את דברי התורה המוזכרים בספר ורשמם, ורק לאחר פטירת הצדיקים נענה לבקשת חבריו להביא את הדברים לדפוס. בנוסף לדברי הצדיקים הידועים, מביא המחבר בספר דברי תורה מזקנו, רבי יצחק אייזיק מהובנוב, ואף מאביו, רבי ישראל. בסיום הקדמתו מספר המחבר על רצונו לעלות לארץ ישראל עם בני משפחתו באותה השנה לאחר חג השבועות, אך לא ברור אם הדבר עלה בידו.
רישום בדף השער: "יוסף שו"ב ב"ר דוד יעקב ז"ל".

[2], לא; כה דף. חסרים שני הדפים הראשונים של החלק השני (דף השער ודף ההקדמה). 19.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב בינוני. מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים. שיקומים בהדבקות נייר ונייר-דבק חומצי (סלוטייפ) משני צדי דף השער של החלק הראשון ודף אחרון של הספר (ובמספר מקומות נוספים), על הטקסט. סימני עש במספר דפים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

ספר חסידות נדיר. ברוב המהדורות הבאות נדפס הספר באופן חלקי בלבד.
לפירוט על הספר ועל מחברו, ראה: קובץ שפתי צדיקים, ב, כסלו תש"ן, עמ' סז-עג.