Principio de sciencia: ou, gramathica hebrayca por hum methodo breue, claro, facil, e distincto, מאת רבי שלמה יהודה לאון טמפלו. אמשטרדם, דפוס Ymanuël Athias (עמנואל עטיאש), תס"ג [1703]. פורטוגזית.
חיבור ללימוד דקדוק עברי, מאת רבי שלמה יהודה ליאון טמפלו (נפטר 1733), מחכמי יהדות אמשטרדם בראשית המאה ה-18; בנו של רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675) הידוע בחיבוריו המדעיים-חלוציים אודות מבנה המשכן והמקדש (שהקנו לו ולבני משפחתו אחריו את הכינוי "טמפלו"). רבי שלמה יהודה היה תלמידו של החכם רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה. עבד כמגיה בבית דפוסו הנודע של עמנואל בן יוסף עטיאש באמשטרדם. בין היתר, עסק בהגהת השולחן ערוך מהדורת אמשטרדם תנ"ז-תנ"ט, ספר "משנה תורה" לרמב"ם מהדורת אמשטרדם תס"ב-תס"ג, וספר "לחם משנה" מהדורת אמשטרדם תס"ג-תע"ד; לספרים אלו הוסיף חידושים, הערות, הגהות, תיקונים ומראי מקומות. מלבד אלו, פרסם מספר חיבורים נוספים העוסקים בתפילות ודרשות, כללי התלמוד ותקנות לסעודת פסח.
ראו: Biblioteca española-portugueza-judaica, dictionnaire bibliographique, מאת Meyer Kayserling, שטרסבורג, 1890, עמ' 58; The Jewish Encyclopedia, כרך 8, עמ' 3.

63, [1] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. עטיפת קלף, בלויה מעט ומנותקת חלקית.
נדיר. למיטב בדיקתנו לא הופיע במכירות פומביות בעשורים האחרונים (התיעוד האחרון במכירה פומבית הוא משנת 1926).

ספר שער גן עדן, יסודות תורת הקבלה, מאת רבי יעקב קאפל ליפשיץ ממעזריטש. קוריץ, דפוס אברהם בן יצחק אייזק ואליהו בן יעקב [הלוי], [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
ספרי המקובל רבי יעקב קאפל ממעזריטש, "שער גן עדן" וסידור "קול יעקב", הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו שלו.

בהסכמתם של חכמי מעזריטש ישנה עדות על גודל הערכת הבעש"ט לכתביו של המקובל רבי יעקב (בעוד שהיו בכתב-יד, טרם הדפסתם): "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו הוא הבעש"ט זללה"ה, כי כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר הנ"ל, כי היה עבד נאמן ומקובל גדול וחכם בחכמה זאת". עדות זו חוזרת ביתר פרטים בדף השער: "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות כבוד הרב הקדוש המאיר לארץ ולדרים בדברי רוה"ק הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל הובא לפניו... מהחיבור הלז, הן מספר שער גן עדן... הן מסידור התפילה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קדש הנ"ל וישם מראשותיו, שמאלו תחת לראשו וימינו תחבקנו, ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה". הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב בהסכמתו על המחבר: "שהיה מקובל נאמן ושכל דבריו נאמרו ברוח הקדש". רבים מגדולי החסידות מביאים בספריהם מספר "שער גן עדן", ובונים את דבריהם על יסודותיו.
רישום בכתב-יד בדף השער: "מנחה שלוחה מאתי מא"א [מאיר אברהם] בן הרב חד"ש זצ"ל לארץ הקדוש להכולל דהוראדנא".

[2], פד דף. 31.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים, בשולי דף השער ודפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. דף אחרון מנותק. כריכת עור חדשה.

ספר שער היחודים, עם ספר צדיק יסוד עולם, פירוש על מגלת רות, ופירוש שירים של שבת, מאת רבי חיים וויטאל, על-פי תורת רבו האר"י. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרט"ו] 1855.

קמיע גדול ומאויר בדף לב/2: "קמיע זו למגפה מהאר"י הקדוש זלה"ה".
המביא לדפוס רבי יהודה לייבוש רפאפורט, מספר בהקדמתו, כי האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה צווה עליו להדפיס את הספר, וכמו כן קנה ממנו את הקמיעות הנזכרים בו, עבורו ועבור אביו, הצדיק רבי ישראל מרוז'ין, ומעיד המדפיס כי צדיקים נוספים קנו אותם ממנו.
רבי יוסף סג"ל לנדא אב"ד יאסי, כותב בהקדמתו כי הספר הוא "עלה לתרופה שמירה משריפה והצלה ממגפה ר"ל, ומשאר צרות רבות".
קמיעות ואיורים קבליים נוספים.
בדפים נב/2-נח: פירוש על שירי האר"י, "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא" ו"בני היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין".
בראש השער נכתב "חלק ראשון" ובהקדמת המביא לבית הדפוס נזכרים ארבעה ספרים נוספים שהתכוון להדפיסם בחלק שני, אך בפועל לא נדפס החלק השני.

[2], מד, מז-נח דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי. קרעים חסרים בשולי מספר דפים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. רישומים. חותמת מחוקה בדף השער. כריכת עור חדשה.

אוסף של 34 ספרי קבלה, מרביתם נדפסו בשנות הת"ר:

• ספר תולעת יעקב, מאת רבי מאיר אבן גבאי. [לבוב, ת"ר 1840, בערך].

• ספר תולעת יעקב, מאת רבי מאיר אבן גבאי. [וורשא, תר"ן 1890, בערך].
• ספר לימודי אצילות, בחכמת הקבלה, "שנמצא בכתב יד מהרב הקדוש... מהרח"ו... מה שקיבל מרבו... האר"י". נדפס מכת"י האדמו"ר רבי משה סופר מפשוורסק, עם הגהותיו. לבוב, [תר"י] 1850. מהדורה ראשונה.

• ספר לימודי אצילות. מונקאטש, תרנ"ז [1897].

• ספר זהורי חמה, על מגלת אסתר, מאת רבי יצחק קריספין. צפת, [תרכ"ה] 1865.

• ספר קהלת יעקב, מאת האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש בעל "מלוא הרועים". לבוב, תר"ל 1870.
• ספר שומר אמונים, מאת רבי יוסף אירגאס. ווילנא, תרל"ו 1875.
• ספר זוהר הרקיע, חלק ראשון. מ. סיגעט, [תרל"ה 1875].
• ספר משנת חסידים, מאת רבי עמנואל חי ריקי, עם פירוש מגיד משנה לרבי משה מזאלישין. לבוב, תרל"ח 1878. מהדורה ראשונה של הפירוש.

• ספר משנת חסידים, מאת רבי עמנואל חי ריקי, עם פירוש טעם עצו, מאת רבי פנחס אליהו הורוויץ. קראקא, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה של הפירוש.

• ספר אילמה רבתי, מאת רבי משה קורדובירו - הרמ"ק. ברודי-לבוב, [תרמ"א] 1881. מהדורה ראשונה.

• ספר שיעור קומה, מאת רבי משה קורדובירו - הרמ"ק. וורשא, [תרמ"ה 1885].

• ספר טור פטדה, פירוש על שולחן ערוך אורח חיים, בדרך הפשט ובדרך הקבלה, מאת המקובל רבי חיים הכהן מארם צובא. פיעטרקוב, תרל"ח 1878.

• ספר טור ברקת, חלק שלישי מספר מקור חיים, פירוש על שולחן ערוך אורח חיים, סימנים תכט-תרצז [הלכות פסח והמועדים], בדרך הפשט ובדרך הקבלה, מאת המקובל רבי חיים הכהן מארם צובא, תלמיד רבינו חיים ויטאל. פיעטרקוב, תרל"ח 1878.

• ספר פרקי הנאזר, על הלכות שחיטות ובדיקות בדרך פרד"ס, מאת רבי אליעזר שו"ב מז'יטומיר. לובלין, תרמ"ו 1886. מהדורה ראשונה.
• ספר אותיות דרבי עקיבא. פיעטרקוב, תרמ"ד [1884].

• ספר כנפי יונה. לבוב, [תרמ"ד] 1884.

• ספר יונה תמה, הגהות ותיקונים על ספר כנפי יונה לרמ"ע מפאנו, מאת רבי מנחם מענדל הרטמן. דראהאביטש, [תרמ"ח] 1887.

• ספר גלגולי נשמות, מאת הרמ"ע מפאנו. לבוב, [תרי"ט] 1859.

• ספר גלגולי נשמות, מאת הרמ"ע מפאנו. לובלין, תרס"ח 1908.

• ספר שפת אמת, מאת הרמ"ע מפאנו. לובאטשוב, תרנ"ט 1898.

• ספר חסד לאברהם, מאת רבי אברהם אזולאי. לבוב, תרכ"ג [1863].

• ספר ארבע מאות שקל כסף, מאת רבי חיים ויטאל. קראקא, תרמ"ו 1886.

• ספר זרע קודש מצבתה, מאת רבי משה בר' מנחם גרף. מונקאטש, תרנ"ג 1893.
• ספר בת מלך, מאת רבי שמעון דוד אבאיוב, על ספר זרע קודש לרבי משה גרף. מונקאטש, תרנ"ד 1893.
• ספר זרע קדש, מאת רבי משה בר' מנחם גרף. פיעטרקוב, [תר"ע] 1910.

• ספר חושב מחשבות, מאת רבי עמנואל חי ריקי. מונקאטש, [תרנ"ו 1896].
• ספר מבוא שערים, מאת רבי חיים ויטאל. קראקא, [תרמ"ג 1883].

• ספר שבחי ר' חיים וויטאל. לובלין, תר"ס 1899.
• ספר הכונות לאר"י. [וורשא? תר"ל 1870?].
• ספר טל אורות, מאת רבי מאיר פופרש. וורשא, תרע"א [1911].
• ספר שער הפסוקים, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלם, תרע"ב [1912].
• סידור הגר"א בנגלה ובנסתר, חלק ראשון ושני, עם "מעשה רב" וליקוטי דינים מהגר"א, ועם ביאורים וכוונות על פי הקבלה מתוך "סידור כ"י [כתב יד] לרבינו הגר"א", בעריכת הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו. ירושלים, תרנ"ה-תרנ"ח [1898-1895]. דפוס הרי"ן לעווי. שני החלקים בכרך אחד.

• ספר "אור עולם – סוד יכין ובועז", מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטראה בעל "מאיר נתיבים". סאטמאר, [תרצ"ח 1938, בערך].

34 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מסכת אבות, עם פירוש רש"י ופירוש הגר"א, אבות דרבי נתן, ומסכתות קטנות: סופרים, שמחות, כלה, דרך ארץ רבה, דרך ארץ זוטא ופרק השלום, מוגהים על פי נוסח הגאון רבינו אליהו מווילנא. שקלוב, דפוס אריה בן מנחם, אריה ליב בן שנייאור פייבוש, אברהם בן יעקב סג"ל ושבתי בן בן-ציון, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.

הספר הובא לדפוס על ידי בני הגר"א, רבי יהודה ליב ורבי אברהם, ונערך על ידי תלמיד הגר"א, המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב. בתחילת הספר כתב רבי מנחם מנדל הקדמה חשובה, בה מוסר כמה עניינים מופלאים שזכה לשמוע מפי רבו הגר"א.
בדפים ג-כד נדפסה מסכת אבות, המשנה במרכז ומסביב לה, מצד אחד פירוש רש"י, "ומצד שני פירוש הגאון זלה"ה, שמה ימצא מעיין האמיתי פלאות רבות, איך שמראה כל דברי המשניות במקראות מפורשים". בדפים כה-נ נדפסה מסכת "אבות דרבי נתן" על פי נוסחאותיו והגהותיו של הגר"א. במרכז העמוד נדפס הנוסח המוגה ע"פ הגר"א, ובצדו נדפס הנוסח הישן הלא מוגה, "בכדי שידעו למראה עין ההבדל ביניהם כרחוק מזרח ממערב, ויתרון לזה מזה כיתרון האור מן החשך". בדפים נא-פב נדפסו המסכתות הקטנות באותה מתכונת, כאשר במרכז העמודים מופיע הנוסח המוגה, ובצדו הנוסח הישן.
בראש דף השער חתימה: "ישכר בער מווילנא" – יתכן וזו חתימתו של רבי ישכר בער מו"ץ בווילנה, תלמיד הגר"א, בעל "מעשה רב".

רבי ישכר בער (תקל"ט-תרט"ו), בן רבי תנחום רב העיר אורלע. בעקבות נישואיו לבתו של הנגיד רבי יעקב פרץ קלאצקי, מנכבדי וילנה, קבע את מקומו בקלויז של הגר"א, שם זכה לראות את פני הגר"א ולקבל תורה מפיו. בשנת תקע"ג התמנה לאחד מגבאי הקלויז, ונחשב לאחד מעמודי התווך שלו. הוא נהג למסור בקלויז שיעורים ברי"ף ובמשניות זרעים עם פירוש הר"ש. בשנת תקע"ז התמנה למו"ץ בעיר. בתחילה שימש כמו"ץ משנה לגדולי רבני וילנה: רבי אברהם אבלי פאסוועלר, רבי שאול קצנלבויגן, ורבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם", ובהמשך גדל מעמדו עד שנחשב ל"זקן ההוראה" בווילנה. נודע ביותר על שם הספר "מעשה רב", שכתב וערך לצד רבי סעדיה תלמיד הגר"א, ובו נרשמו הנהגות רבו הגר"א. בנו רבי אליהו פרץ (תקס"ו-תרכ"ז), שימש כמו"ץ בווילנה לאחר פטירת אביו ועד סוף ימיו (להרחבה ראה: הרב ד' קמנצקי, "ספר 'מעשה רב'", ישורון, כא, תשס"ט, עמ' תשעד-תתלט).

עח, פא-פב דף. חסרים דפים עט-פ. 21.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים קטנים במספר דפים, וקרעים עם פגיעות בטקסט בדף האחרון. חותמות. כריכה ישנה, עם פגמים וקרע בשדרה.

וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 318.