מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול תשכ"ג [1963]. "ימי הסליחות... שנת המאה וחמישים להסתלקות הילולא של רבנו הזקן".

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח רבי דובער טקץ': "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בראש המכתב הוסיף הרבי שורה שלמה בכתב-יד קדשו: "מכ'[תבו] נתקבל. וכן החוברות וס'[פרו] על המצות ות"ח ת"ח [תשואות חן]"; בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-ידו את המילה: "בכבוד ו[בברכה]".

הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.

[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. התכהות הנייר. כתמים ובלאי קל.

מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, יו"ד כסלו תשכ"ח [1967].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל הגה"ח רבי דובער טקץ'. נשלח לרגל יו"ד כסלו – "חג הגאולה" של האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, וימים ספורים לפני י"ט כסלו – "חג הגאולה" של אביו האדמו"ר הזקן בעל התניא: "אשר שתיהן הן גם גאולתינו ופדות נפשינו".
במכתבו מברך הרבי: "יהי רצון אשר... יתחזק ויוסיף... בעסק התורה, בעסק גמ"ח (ומצות בכלל) ובעבודת התפלה – מוארים באור תורתן של הנ"ל – תורת החסידות ובחיות ובפנימיות, ולקרב עיכ"ז [על ידי כל זה] קיום היעוד... יום פדיית הקב"ה ובניו, יום ה' הגדול והנורא, יום גאולתנו ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש". 

בסוף המכתב הוסיף הרבי: "...הס'[פר] תרי"ג מצות נתקבל ות"ח ת"ח [תשואות חן] – בברכת חג הגאולה".
בשולי המכתב הפניות ומראי מקומות לנושאים ולרעיונות המובאים במכתב.

הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.

[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים ובקווי הקפל.

זוג "רימונים" לספר תורה. רומניה, 1926-1937.
כסף יצוק ורקוע (חתום); פיליגרן; הזהבה.

זוג "רימונים" גדולים, כבדים ומאסיביים. בעלי גוף מתומן בן שתי קומות, המורכב מלוחיות פיליגרן מלבניות המעוטרות בפרחים ובחלונות מקושתים. בקומה התחתונה מרפסת מוקפת גדר ובחלונותיה ממוקמות שמונה ציפורים האוחזות במקוריהן פעמונים (הציפורים מקובעות על גבי קפיצים המאפשרים את תנועתן). בראש הקומה השנייה עטרת עלי-פיליגרן, מעליה שמונה ציפורים נוספות ערוכות במעגל (עם נקבים לפעמונים במקורים) ועיטור גדול בצורת כתר, עם פעמון גדול במרכזו ופרח עם גולה בראשו. ניצבים על רגליים גליליות גדולות, ההולכות ומתרחבות כלפי הבסיס.

חפצי קודש רומניים מכסף אינם נפוצים במיוחד, ובמיוחד כאלה אשר נוצרו ברומניה עצמה (פעמים רבות נעשה ברומניה שימוש בחפצים מתוצרת אוסטרו-הונגרית).
באוסף משפחת מולדובן זוג זהה של רימונים, מאוקראינה, נושאים כתובת הקדשה משנת תר"ן [1890]; ראו: חיים יהודיים בראי אמנות יהודית: מבחר מאוסף משפחת מולדובן, תל אביב, 1999, פריט 40.

גובה: 37 ס"מ. מצב כללי טוב. כיפופים ומספר שברים בפיליגרן. פעמונים חסרים (בעיקר בתחתית, בשולי המרפסת).

מקור: עזבון הרב זאב וולף גוטליב (1983-1910, גיסו של הרב ד"ר דוד משה רוזן, הרב הראשי ליהודי רומניה).

כלי לבשמים (להבדלה). רוטרדם, הולנד, 1837. כתובת הקדשה (כנראה מאמשטרדם) משנת תר"נ [1890].
כסף יצוק, חרוט, מנוקב וחקוק (חתום, חותמות איכות, שנה ויצרן – JGG – Jan George Grebe Jr., פעל ברוטרדם בשנים 1827-1861).

כלי כסף לזריית סוכר (Caster), אשר הוסב לשימוש ככלי לבשמים. בעל בסיס עגול וגוף דמוי כד; בראשו מכסה נשלף, עם חרירים המאפשרים להריח את הבשמים. בראש המכסה עיטור בצורת כף יד המאגרפת משקולת. על גוף הכלי חקוקה כתובת הקדשה: "ת'ר'נ' לפ"ק / אהבת חסד / Aangeboden / door de Vereeniging" – מוגש על ידי ארגון "אהבת חסד".

באוסף ספריית רוזנטליאנה שמורים שני כתבי יד של חברה קדישא "אהבת חסד ומנחם אבלים" מאמשטרדם מהמחצית הראשונה של המאה ה-19; ייתכן כי גם הכלי שלפנינו קשור לארגון זה.

לכלים הולנדיים דומים לבשמים, ראו: המוזיאון היהודי באמשטרדם, פריטים M001387, M001323, M010676, M010674 M010675, M011862.

גובה: 12.5 ס"מ בקירוב; קוטר מירבי: 5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. תיקוני הלחמה וכיפופים קלים.