מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- book (129) Apply book filter
- manuscript (104) Apply manuscript filter
- letter (76) Apply letter filter
- חסידות (71) Apply חסידות filter
- ספרי (67) Apply ספרי filter
- jewri (67) Apply jewri filter
- print (60) Apply print filter
- chassid (54) Apply chassid filter
- יד (40) Apply יד filter
- יהדות (40) Apply יהדות filter
- כתבי (40) Apply כתבי filter
- chassidut (31) Apply chassidut filter
- centuri (28) Apply centuri filter
- earli (28) Apply earli filter
- th (28) Apply th filter
- copi (26) Apply copi filter
- import (26) Apply import filter
- african (21) Apply african filter
- north (21) Apply north filter
- north-african (21) Apply north-african filter
- northafrican (21) Apply northafrican filter
- תימן (20) Apply תימן filter
- russia (20) Apply russia filter
- yemenit (20) Apply yemenit filter
- ותפילות (18) Apply ותפילות filter
- סידורים (18) Apply סידורים filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- item (18) Apply item filter
- parchment (18) Apply parchment filter
- prayer (18) Apply prayer filter
- siddurim (18) Apply siddurim filter
- מכתבים (17) Apply מכתבים filter
- century) (17) Apply century) filter
- dean (16) Apply dean filter
- europ (16) Apply europ filter
- jewish (16) Apply jewish filter
- lithuania (16) Apply lithuania filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- yeshivah (16) Apply yeshivah filter
- art (15) Apply art filter
- lithograph (15) Apply lithograph filter
- central (14) Apply central filter
- document (14) Apply document filter
- esther (14) Apply esther filter
- germani (14) Apply germani filter
- hungari (14) Apply hungari filter
- hungary, (14) Apply hungary, filter
- im (14) Apply im filter
- manuscripts, (14) Apply manuscripts, filter
כתב-יד, קובץ קמיעות. [פרס, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה פרסית. קמיעות והשבעות לעניינים שונים (לשמירה, לרפואה, לפרנסה והצלחה, ועוד), כולל צירופים רבים של שמות קודש ושמות מלאכים, כתב מלאכים ותרשימים קבליים, ענייני מזלות, "שער קבוץ של שדין", ועוד. בראש העמוד הראשון: "נוסח דין קמיעא".
א-סז, סט-ע, עב-קא דף. חסרים דפים סח, עא, ומספר דפים בסוף. נייר כחלחל. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. דהיית דיו ופגיעה בטקסט במספר דפים. קרעים במספר דפים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.010.
קונטרס מאויר בכתב-יד, סימנים לסדר הפרשיות, הפטרות, לוח, ותפילה אחר אמירת שיר השירים. [פרס, ראשית המאה ה-19].
כתיבה מזרחית-פרסית. בראש כתב-היד עמוד עם מסגרת מפוארת, מאוירת בזהב וצבעים נוספים (בסגנון כתבי-היד האיסלאמיים). מסגרות קווים צבעוניות בשאר העמודים.
בעמוד הראשון המאויר נרשם שיר סימנים לפרשיות התורה, המתחיל "בראש התולדות אברם ראה" (מאת רבי יששכר סוסאן, נדפס בספרו תקון יששכר). בראשו הכותרת: "סימנים לסדרי התורה לי הצעיר שמואל בן כה"ר עזריה".
רישום בדף המגן הקדמי: "יום שנפטר אבי ומורי... כמוהר"ר אהרן בן כמוהר"ר עזריא חמישי לחדש אילול שנת התקע"ד תנצב"ה". רישומים נוספים מעבר לדף: "הקורא ישמח והגוניב ימח... זעיר עזריה", "אשר חנן ה' לעבדו בן וקראת את שמו אהרן כ"ה אלול מבורך שנת תקפ"ה ליצירה".
כולל הפטרות לפרשיות שמות, בא, בחקתי והאזינו. דף [8]: "תפלה זו אחר שיר השירים: ריבון כל העולמים יהי רצון מלפניך ... שבזכות שיר השירים אשר קריתי ולמדתי שהוא קדש קדשים ... שתהא שעה זו שעת רחמים ...". דף [9]: לוח עיבור ופרשיות לשנים תקס"ב-תרכ"ה.
[9] דף. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.012.
כתב-יד, מדרשים ופיוטים, קמיעות, גורלות, סגולות ורפואות, תשובות לטענות הנוצרים, ועוד. [אורמי (אורמיאה; כיום: מחוז מערב אזרבייג'ן באיראן), המאה ה-19/20].
כתב יד מעוטר. מספר עמודים מאוירים ב"שטיחים" עם מוטיבים פרחוניים ויצורים דמיוניים. מספר איורים וקישוטים בתחילת קטעים. בדפים 43א ו-53א – שני קמיעות על פני כל העמוד, עם איור השֵׁדה לילית, עם הכיתובים: "צורת לילית", "אסורה וקשורה בזיקים", ועם שמות קודש, פסוקים והשבעות. בדף 53ב סמל "חמסה" שבמרכזו מגן-דוד.
בדף 40א: "תם ונשלם... אני הצעיר וזעיר מכל אשר בעיר חיים בכמ"ר ברזול". בדף 101א רישום: "אני מרדכי בין ברזילי מין אישה אורמי כתבתי אותה מין סיפיר שיל ניסן אבודלה בין הכיס[?] מירזא אברהם בלשון גויים אומרים איברהים בישביל א'[?] כמה דברים טוב הוא אבל בכל זמן לא"; ומעברו השני של הדף נרשם: "אני הצעיר וזעיר מיכאל אשיר [=מכל אשר] בעיר אורמי, מרדכי בין ברזילי...". בדף [104/ב]: "ואני מרדכי בין ברזילי כתבתי אית זה סיפר כאל [=כל] מי שיקורי [=שקורא] אותה בליב [=בלב] שמח השי"ת ישמח ליבו לשלום..."; בדף 109ב: "הצעיר מרדכי אורמייא... כתבתי אותו...".
בעמוד הראשון רישומי בעלים: "אני הצעיר משה בכה"ר שמאל מזרחי", "אני הצעיר חיים בכה"ר ברזולי מזרחי". חתימות וחותמות רבי "משה בן אדמו"ר רפאל אור שרגא..." (מצאצאי מולא אור שרגא מיזד, ראו: קטלוג קדם, מכירה 70, פריט 284).
כתב היד כולל: מדרשים על מגילת איכה, על עשרת הדברות (דרשת רבי שמואל ברזאני, מרבני כורדיסטאן, ש"כ-שפ"ה/שצ"ה, אודותיו ולנוסח הדרשה ראו: מ"ה זרי, קדמת אשור, עמ' 169-196) ועל פרשת ויגש; פזמונים ופיוטים; "אתחיל לכתוב כתפוח" – מדרש על עליית משה רבינו לשמים (ראו: ע' דשא, ילקוט מדרשים, ט, עמ' קיא-קכז, ושם בהקדמת הספר על מנהג כורדיסטאן לקראו ביו"ט ראשון של פסח); תפילות על הקברים; סיפור יוסף הצדיק בפרסית-יהודית; גורלות ומזלות; חיבור על "טעות נוצרים", עם השוואות בין התנ"ך לברית החדשה ותשובות שונות לטענות הנוצרים; סגולות ורפואות.
[124] דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. פגיעה בטקסט במקומות בודדים. כריכה פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.023.
כתב-יד, מזלות, גורלות, קמיעות, פיוטים ועוד, מאת רבי ראובן ב"ר אברהם משה. [קובה (אזרבייג'ן), תרל"ט 1879].
כתיבה מזרחית נאה, עם קישוטים מאוירים בצבע בשולי העמודים.
כולל: "מזלות", סגולות וקמיעות לעניינים שונים, גורלות "אורים ותומים", עם תפילה לפני עשיית הגורל, ופיוטים שונים. הטקסט כתוב בתוך מסגרות במרכז העמוד, והושארו שוליים רחבים. בשוליים אלה, לכל אורך כתב-היד, סימונים רבים של קוים ונקודות (בדיו ובעפרון), שנעשו תוך כדי עריכת גורל, בחלקם עם שמות ופרטי האנשים שעבורם נעשו הגורלות.
בדפים [5-10], בתחתית העמודים, מופיעים קישוטים מאוירים וצבועים בצבע, בחלקם מופיע בהמשכים קולופון: "אני / הצעיר / מכל בני / קובא יע"א / כתבתי אותו / וציירתיהו בעד / בני החביב יעקב יקט"ן" (העיר קובה נמצאת בצפון אזרבייג'ן, והיא היתה מקום מושבם העיקרי של "יהודי ההרים" – ראה להלן). שמו של הכותב מופיע בדף [16/ב]: "הצעיר הקטן ראובן בר אברהם גברא דלא חזי...", ובדף [17/ב] בסוף פיוט המכיל אקרוסטיכון של שמו "אני ראובן בר אברהם חזק פ"ה". בדף [11/ב] נרשם התאריך: "היום יום ב' בשבת ה' לחודש אלול התרט"ל [=תרל"ט] ליצירה".
בדף [17] "פזמון לר' בינימין ז"ל, להוסיף על אדיר ונאור ביה"כ לר' בנימין ז"ל, אדון הכל אאדונים(!), הכל אליו מונים, מי אל כמוך...". בעמוד ב – תוספת מאת הכותב עצמו: "לחן אדיר ונאור ביה"כ", "אדון האדונים, מוחל עונים, מי אל כמוך; נוצר ישרים...", באקרוסטיכון שמו.
בדף [10/ב] לוח מעוטר של אבני החושן עם שמות השבטים.
רבי ראובן ב"ר אברהם משה, מחכמי אזרבייג'ן. ידועים ממנו חיבורים וכתבי–יד נוספים שחיבר והעתיק בקובא, במחצית השניה של המאה ה–19. בהם: כת"י בית המדרש לרבנים בניו יורק, מס' 2105, שבלי עמקים – לקוטי פירושים לחמש מגילות, תרי"ז–תרי"ח; כת"י הספריה הלאומית 8188, יחי ראובן – דרשות שנשא בעיר קובא, והעתקה של הספר 'שם משמואל' (פרנקפורט דאודר תנ"ט) עם תוספות משלו; כתב-יד שש כנפים – דרשות על משנת "כל ישראל", תרל"א; מאוסף גרוס, מס' AZB.011.002 (נמכר במכירת קדם, קטלוג 93 חלק א', פריט 88), ועוד.
[20] דף. חסרים מספר דפים. חלק מהדפים כרוכים שלא כסדרם. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי הדפים עם מספר פגיעות בטקסט. רישומים רבים. חלק מהדפים מנותקים. ללא כריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZB.011.003.
"יהודי ההרים"
"יהודי ההרים" הוא כינוי ליהודים שהתיישבו באזורים ההרריים של חבל הקווקז ובנו בהם את יישוביהם. הכינוי "יהודי ההרים" ניתן להם על ידי האוכלוסיה המקומית, אך היהודים המקומיים כינו עצמם בשם "ג'וּהור" (שמשמעותו: יהודי). לפי מסורת שהיתה מקובלת בידם, מוצאם מעשרת השבטים שהוגלו מממלכת ישראל במאה ה–8 לפני הספירה. למעשה, ישנו תיעוד על יהודים במזרח הקווקז כבר במאה ה–3 לספירה, שכנראה נמלטו מפרס בעקבות רדיפות. במהלך השנים סבלו יהודי האזור מרדיפות וסכנת הכחדה, חלקם גורשו, חלקם אולצו להתאסלם למראית עין, וחלקם נהרגו. תחילה סבלו מן המלחמות בין השליטים הערביים ובין ממלכת הכוזרים (שהראתה ליהודים פנים יפות); בהמשך מן הפלישה המונגולית ומהמתקפות החוזרות ונשנות של השבטים המונגוליים על האזור; ולאחר מכן מן המלחמות בין האימפריה העות'מאנית ובין פרס על השליטה באזור. מאוחר יותר הצטרפה גם רוסיה למאבקי השליטה בשטח זה. במאה ה–19 עבר האזור לשליטתה של רוסיה, שהנהיגה חופש פולחן דתי לכל שבטי האזור, בהם גם ליהודים. בעקבות כך נוצרו קשרים בין היהודים ההרריים לבין יהודי רוסיה, שתרמו לעלייתה של אליטה רוחנית. נפתחו ישיבות וקמה שכבה נכבדת של תלמידי חכמים, רבנים ומורי הוראה בקרב יהודי ההרים (ראו: לאה מקדש–שמעאילוב [עורכת], יהודי ההרים – אורחות חיים ומנהגים בקהילת הקווקז, הוצאת מוזיאון ישראל 2001).
כתב-יד, "שירות ותשבחות". [גאורגיה (גרוזיה), המאה ה-20].
כתב-יד, בכתיבה מרובעת נאה, מנוקדת. השער מעוטר במסגרת אדומה ובאיור "מגן דוד" וכלי נבל, בצבעים אדום וכחול. לאורך כתב-היד נכתבו מילות הפתיחה בטקסט בדיו אדומה. בין פיוט לפיוט עיטורי הפרדה נאים, בחלקם סמל "מגן דוד" ולוחות הברית.
כתב-היד מכיל פיוטים שונים: "שחר אבקשך"; "ארץ הקדושה"; "אלוהי עוז תהלתי"; "אודה לאל לבב חוקר"; "אדון עולם אשר מלך"; פיוטים נוספים לשמחת תורה, ל"ג בעומר, ברית מילה ואירועים נוספים.
בדף המגן הקדמי חותמות בגיאורגית וברוסית של קואופרטיב לתעשיית הבשמים בעיר טביליסי שבגאורגיה, עם סימן "מגן דוד" באמצען.
[46] עמ'. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון. דפים רבים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה ומנותקת חלקית.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GOR.011.001.
כתב-יד, "מג'ומא" – קובץ קמיעות, סגולות, מזלות, גורלות, פתרון חלומות, ועוד. ירוואן (Yerevan), ארמניה, טבת תרע"ג [1912].
קולופונים של הכותב, עם שמו, שם עירו ותאריכי הכתיבה מופיעים במספר מקומות לאורך כתב-היד. בדף הראשון (עמוד 2) בסוף התפילה לאשה היושבת על המשבר: "תם ונשלם... היום יום ב' י"ג לירח טבת שנת תרע"ג הכותב אברהם בן פינחס בעיר עירוואן יצ"ו...". קולופונים נוספים: "...ונשלם הדבר אני אברהם בן פינחס כתבתי זה מג'ומה בישביל חולים... ניכתבה חודש טבת ט' בו שנת תרע"ג לפ"ק..." (דף 6א); "..והשי"ת יצילינו ברחמיו... אותי אברהם בהכ"ר פינחס עירוואן וכל זרע ישראל... תם ונשלם שנת תרע"ג ר"ח שבט ו' בו" (דף 32א); "נשלם זה ענינין אני אברהם בכה"ר פינחס כתבתי את זה מג'ומא שים ועד שלום" (שם); "אני אברהם בכה"ר פינחס אתחיל לכתוב ספר ענף רפרוף אברים..." (דף 47א).
בדפים 31, 44, 85, 109, מופיעות חותמות הכותב: "עבדא דרבנן חכם רבי אברהם בכ"ר פינחס עירוואן [=ירוואן]...". במרכז החותמת סמל מגן דוד, והמילה "ציון". בדף 62א חותמת נוספת של הכותב, באותיות קיריליות, עם שם העיר ירוואן.
בראשי רוב העמודים כותרת ראשית "מג'ומא", עם פירוט העניין שהועתק בדפים אלה. הקובץ כולל בין היתר: סגולות וקמיעות לעניינים שונים, "ספר רפואות", "סממנים", "גורל שמואל", "גורל שלמה", "גורל עקרה", "גורל גבריאל", "ספר בלעיי", "פתרון חלומות", "ספר הפרכוס", "חולי ילדים", "מזל חולי", "מזל השדים", "ספר מזלות – מזלות אשה", ועוד. ללקוטים אלה נלוו סימנים, איורים ותרשימים קבליים. בדפים 59-61 עיגולים (חותמות) גדולים עם שמות וצירופים לשמירה. בדף 61ב איור חמסה עם נוסח לשמירה.
בדף 6א נוסח כתובה, בו נכתב בין היתר: "...כסף קידושין סך הכל כך וכך מטבע של אדונינו המלך הקייסר[!] אליכסנדרוביג' פב"פ...".
בסוף כתב-היד (דפים 97ב-126) הועתקו ליקוטים בענייני שחיטה ובדיקה.
[126] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי רב, פגמים וקרעים, בעיקר בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
כתב היד היהודי היחיד הידוע מהעיר ירוואן שבארמניה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AR.011.001.
כתב-יד, סגולות, קמיעות, רפואות, גורלות ועברונות. [סלמס (כורדיסטאן), המאה ה-19].
כתיבה מזרחית. תרשימים ואיורים קבליים.
כולל סגולות וקמיעות לעניינים שונים, ספר גורלות לאבן עזרא, גורל דניאל הנביא, מזלות, "ספר הסגולות", ועוד.
במספר קולופונים וברישומים נוספים בסוף כתב-היד ובמקומות נוספים, מופיע שמו של הסופר "אברהם בן יצחק סלמאסנא", ומוזכרות השנים תרכ"ח-תרנ"ו. בדף 8ב משנת תרכ"ח, ללא שמות, ומוזכרת בו העיר "מתא סלמאס דעל נהר דריך".
סופר זה גם כתב, יחד עם אחיו, את כתב-יד ירושלים, הספרייה הלאומית 7706, בין השנים תרמ"ה-תרס"ב.
רישומי בעלים של הסופר ושל בנו מרדכי, מהשנים תרס"ג-תרס"ה. רישום בעלים: "לרחמים וישנקה מתלין לר"ח תשרי כ"ו בו שנת תרפ"ה" (דף 132ב).
[147] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט בדף האחרון. הדף הראשון מנותק. רישומים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.009.
מכתב לקהילת מנטובה, בעניין קניית לולבים ואתרוגים לחג הסוכות עבור בני הקהילה, מאת בן ציון מנורצי. פיררה, ש"מ [1580].
מכתב שנשלח אל "אנשי חיל יראי אלקי' ממוני ק"ק מנטובה...". הכותב מספר כי קיבל מכתב מראשי קהילת מנטובה, ולאחר מכן מכתב נוסף מאת רבי יהודה פרווינצאלו, "על עסקי הלולבים". הוא מבטיח כי יעמוד בהתחייבותו לשלוח לולבים ואתרוגים למנטובה: "...האיש יביא למעכ"ת ק"ל אתרוגים ולולבים סתומים וסגורים בתיבה בפני עצמה אשר לא ישלח איש ידו בה כי אם אתם השרים...". בשולי המכתב מקום ותאריך הכתיבה – פיררה "כ"ד לוליו [יולי] ש"מ", והוא חותם "העבד הנאמן למכ"ת בן ציון יצ"ו מנורצי...".
[1] דף כפול (בצדו החיצוני – כתובת הנמענים באיטלקית). 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים ובמרכז הדף (ללא פגיעה בטקסט).
מכתב זה תועד אצל: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, א, עמ' 255, הערה 115.
כתב-יד, "כתובה לחג שבועות". פיסארו (איטליה), תנ"ח [1698].
כתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת ברובה. שער מעוטר בעמוד הראשון, ובו נכתב בראשי תיבות שם הכותב: "ע"י הכותב מש' מכ' מר' [=משה מכבי מרקאנטי]". בשער נכתבה השנה תכ"א, המתייחסת כנראה לשנה בה הועתק כתב-יד דומה בפיזארו, וממנו הועתק זה שלפנינו: "ונכתב ונחתם להפקת גבירי ויחידי סגולה... שנת התכ"א, פה פיסארו בבית... יורשי הזקן ... שמואל מוונדולפו[!] זצוק"ל", מעבר לדף השער נכתב: "והנה עתה מחדש ולהפקת רצון גבירי ויחידי סגולה נכתב ונחתם פעם שנית ע"י הכותב הנ"ל ביום זה יום חמישי בשבת חמשה לחו'[דש] סיון שנת ה' תנ"ח... פה פיסארו".
בסוף כתב-היד איור סמל משפחה – מגינית ובתוכה מגן דוד עם דמות אריה והכיתובים "ואתה יי' מגן בעדי", "גור אריה יהודה". מעל המגינית איור תרנגול אוחז בגבעול חיטה, עם הכיתוב "ברוך הנותן לשכוי בינה...". מתחת למגינית שלוש אותיות מ', כשבכל אחת מהן משולבת אות נוספת – ראשי תיבות שם הכותב: משה שמואל מכבי פינצי מריקאנטי (אותיות כאלה משולבות גם בסמל המגן דוד).
בכתב היד הועתקו שתי נוסחאות "כתובה" לחג השבועות. האחת פותחת: "ירד דודי לגנו". בראשה מצויין "כתובה לחג שבועות היא מוצבת מספר זמירות ישראל מעשה ידי ... כמוהר"ר ישראל נאגרה זלה"ה שאומרי' אותה עם הוצאת ספר תורה בעיר הקדש ירושלם תוב"ב ובהרבה מקומות", עם ציון הלחן על פי פיוט אחר. בסופה נוספה מחרוזת שתחילתה "מלך שוכן השחקים הצילנו מחדק" ובראשו מצויין "ויש בק"ק שמוסיפין זה הבית השר[!] נמצא כ"י".
אחריה הועתקה: "כתובה לחג שבועות שחל להיות ביום שבת קדש אשר נמצא בכתיבת יד" (דף ה ע"ב). פותחת: "השמע עם קול אלקים חיים", ללא ציון שם המחבר.
כתב-היד נכרך מחדש עם כריכת קרטון מקורית, שכנראה שימשה לכריכת כתב-היד שלפנינו עם כתב-יד נוסף. בפנים הכריכה הקדמית רישום על קניית כתב-היד (הנוסף, שאינו לפנינו) בשנת תנ"ט על ידי משה שמואל מכבי מריקאנטי: "לעולם יכתוב אדם שמו על ספרו... כתבתי על ספרי הלזה שמי משה שמואל מכבי פינצי יצ"ו מריקאנאטי בר יוסף זלה"ה מתושבי פה פיסארו... וקניתי... מן הנעלה... סופר מהיר ובקי כמר עשהאל פולינייו יצ"ו ביום זה של ערב שבועות שנת ה' תכ"ט... גייונייו א' תרס"ט למניינים [=1669]". אחריו מופיע רישום עם פסוקים מתהלים המיועדים לשמות "משה" ו"שמואל", ואחריו רישום נוסף מאותו כותב, המספר על כתיבת והוספת כתב-היד שלפנינו לכתב-היד הנ"ל: "והנה גם הלום ראיתי לחבר ולקשור בזה... הכתובה לחג שבועות והכתובה... כ"י שהיא כשחל להיות ביש"ק, ואגב גם ראיתי לכתוב בזה את מגילת רות... וזאת המלאכה מלאכת שמים היתה להפקת רצון גבירי ויחידי סגולה... בערב שבועות ה' תנ"ח...". בחלקה האחורי של הכריכה רישום דומה באיטלקית על קניית כתב-היד בשנת 1669.
ב-ז, [1] דף. 13.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה. נכרך עם כריכת הקרטון המקורית. סימני עש ופגמים בכריכה הישנה, עם פגיעות ברישומי הבעלות על הכריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.017.
"עת לטעת מטעי כרם המעלות" – דף חידה מודפס, לנישואי החתן יצחק בן שבתי מאריני עם הכלה יודיטה (יהודית) בת מנחם מאיטליה, מאת רבי ישעיהו באסאן. מנטובה, [תפ"ד 1724 בערך].
בראש הדף תחריט עם דמויות מלאכים נושאות כתר, ענפים וכלי נגינה. בכותרת השיר מופיעים פרטי החתן והכלה. השיר מתחיל: "כל איש ואיש רואה פני רעהו". בשולי הדף: "פה מנטובה", וחתימה (בדפוס) של המחבר: "אלה כאב תעופינה, ישעיהו באסאן".
רבי ישעיהו באסאן (תל"ג-תצ"ט), רב בפדובה ולאחר מכן בריג'יו, רבו המובהק של הרמח"ל.
החתן, רבי יצחק בן שבתי מאריני, היה מידידיו הקרובים של הרמח"ל, והיה מן השבעה הראשונים בחבורת לימוד הזוהר שיסד הרמח"ל. לחתונתו כתב גם רמח"ל שני שירים, האחד "ממשברי ימים אדירים המו" – נשמר בכתיבת ידו של רמח"ל (כת"י פרנקפורט דמיין, Ms. Oct. 15), ונדפס מספר פעמים; וכן שיר וחידה שנדפסו בדף נפרד במנטובה (השיר פותח: "קומו בנות שיר מהרו אתיו"; את השיר השני פרסם יערי, בקרית ספר, ח, עמ' 266-270).
[1] דף. 46 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול ובשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט. הדף הודבק על דף אחר לחיזוק ושימור.
עותק של דף החידה שלפנינו נמצא בספרייה הלאומית בירושלים (לשעבר מאוסף ולמדונה; ראה: The Writing on the Wall: A Catalogue of Judaica Broadsides from the Valmadonna Trust Library, 2015, p. 151 no. 9).
"בנישואי הבחור המפואר..." – דף חידה מודפס, לנישואי החתן יהושע בן יצחק ריקאנאטי עם הכלה אסתר שרה בת רפאל ריקאנאטי, מאת רבי ישראל בנימין באסאן. ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, [תק"ו] 1746.
השיר מתחיל: "עוטה כסות קרה בבית החרף", והוא כולל כ"ד בתים. בשולי הדף פרטי הדפוס ושנת ההדפסה, וחתימה (בדפוס) של המחבר: "מושך בקסת לתומו, צפצפה שמו, ישראל בנימין באסאן".
באוסף ברגינסקי נמצאת כתובה מפוארת מחתונתם של בני הזוג, שנערכה בליוורנו, י"ג סיון תק"ו (1746).
השיר נדפס בשנית אצל רבי אברהם ברוך פיפירנו, קול עגב, ליוורנו תר"ו, עמ’ ג-ז.
רבי ישראל בנימין באסאן (תס"א-תק"ן), בנו של רבי ישעיהו באסאן וחברו של הרמח"ל. רב בריג'יו על מקום אביו.
[1] דף. 54 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. מספר קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט. הדף הודבק על דף אחר לחיזוק ושיקום.
עותק של דף החידה שלפנינו נמצא בספרייה הלאומית בירושלים, אך הוא פגום (קרעים עם חסרון ופגיעה בשם המחבר ובחלק נוסף של הטקסט).
שני דפי חידה לחתונה, בפורמט גדול, שנדפסו בוורונה:
• "אל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע" – דף חידה לנישואי החתן יקותיאל בן אברהם רימיני עם הכלה שמחה בת נפתלי ב"ש, מאת רבי מנחם ב"ר יצחק נוויירה. ורונה, תק"ט [1749]. שיר החידה מתחיל: "אני נמצא אני הוה".
• "עת ששון ושמחה היום הזה" – דף חידה, לנישואי החתן קלונימוס בן יצחק גריגו עם הכלה מלכה בת אברהם צמח, מאת רבי מנחם ב"ר יצחק נוויירה. [ורונה, המאה ה-18]. שיר החידה מתחיל: השיר מתחיל: "עלי אפר וחול נקי / במו אש הוא יסודתי".
בראש כל אחד מהדפים נדפס תחריט גדול של מלאכית אוחזת בידה האחת כתר פרחים ובידה השניה חצוצרה. במרכז כל דף נדפס תחריט עם איור של "צורת החידה".
רבי מנחם נוויירה הרופא (תע"ז-תקל"ז), רב בוורונה, מחבר "ימי תמימים". הוציא לאור את הספר "פני יצחק" (מנטובה תק"ד) של סבו רבי חזקיה מרדכי באסאן. נשתמר ממנו כתב-יד אוטוגרפי עם שיריו, כת"י ססיל-רות 102 באוניברסיטת לידס. שיר החידה הראשון שלפנינו מופיע שם בדפים 16-17 (נרשם אצל פגיס, על סוד חתום, עמ' 244, 249, על פי כתב-יד זה), השיר השני שלפנינו מופיע שם בדפים 13-14 (נרשם אצל פגיס, עמ' 244, 257, על פי כתב-יד זה).
[2] דף. 58 ס"מ ו-45 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים בודדים. סימני קיפול.
הדפים לא מופיעים בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים.