ספר כפות תמרים וספר שמות בארץ, מאת רבי משה אבן חביב. זולקווא, דפוס שאול דוב מאיר האפער, תקצ"ג 1832.

העותק של הרה"ק רבי נחמיה אלטער מגור, בנו של ה"שפת אמת".
בדף השער חתימות "יחזקאל ב"ר יצחק מאיר נ"י בראהן פה ורשה...", וחותמות "נפתלי הערצקי בראהן, גור קאלוואריע". בשלושה מקומות תחת חותמות אלו, רישומי בעלות בכתב-יד וחתימת רבי נחמיה אלטער מגור: "קניתי מהנ"ל נאום נחמי' אלטער".
חתימת רבי "יעקב דוד יודקעוויטש חפ"ק סעראצק" וחותמתו: "יעקב דוד במור"י ז"ל יודקעוויטש אבד"ק גרוצא" – הגאון רבי יעקב דוד יודקביץ (נפטר חשון תרנ"ד 1893), אב"ד גריצא (פולין). כיהן לפני כן כאב"ד סרצק וזוכוביץ. בן רבי יחיאל הלפרין [מקאליש]. השאיר אחריו כתבי יד רבים: שו"ת, חידושים על הש"ס ועל שו"ע, על התורה ועל נ"ך, ודרושים באגדה. מהם נדפס רק הספר "יד הקטנה" (וורשא, תרס"ט). בנו רבי אלכסנדר דן יודקביץ, מחבר הספר "ארח מישור" (לודז', תרצ"ג).
הגהה בכתב-יד בדף א.
רישומים מאוחרים יותר של "שלמה מרגליות" וחותמות.

הגאון הקדוש רבי נחמיה אלטר (תרל"ה-נספה בשואה תש"ב), בנו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת", אחיו של האדמו"ר בעל "אמרי אמת" וחמיו של האדמו"ר בעל "לב שמחה". גאון מופלג בנגלה ובנסתר. חתן האדמו"ר רב צבי הירש מלומאז'-קוצק. לאחר מלחמת העולם הראשונה עזב את העיר גור והתיישב באוטבוצק. בשנת תרפ"ה עלה לצפת ובשנת תרפ"ז עבר לירושלים ועמד בראשות ישיבת "שפת אמת". בשנת תרצ"א שב לפולין וכיהן כחבר "ועד הרבנים" בלודז'. הוברח בשנת תש"א מגיטו לודז' לגיטו וורשא. שרידים מדברי תורתו נדפסו בספר "חידושי רבי נחמיה" (ירושלים, תשמ"ג). רוב צאצאיו נספו בשואה, מלבד בתו הבכירה הרבנית יוטא הניא [אמו של כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א].

[1], עו דף. 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר בני יששכר, מאמרי חסידות למועדי וחדשי השנה, שני חלקים – מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא מדינוב. לבוב (למברג), בהוצאת אברהם ניסן זיס סגל, דפוס F. Galinski u. S. L. Flecker, כת"ר 1860. מהדורה שניה. שער נפרד לכל חלק. שני החלקים בכרך אחד.

העותק של האדמו"ר רבי מרדכי זאב הלברשטאם אב"ד גריבוב וצאנז. בשער החלק הראשון רישום בעלות בחתימת יד-קדשו: "לד' הארץ ומלואה, שייך לי לשמי, הק' מרדכי זאב הלברשטאם..."; חותמות בעלות שלו מתקופת כהונתו כאב"ד גריבוב.
רישום בעלות נוסף של מי שקיבל את הספר במתנה מיד האדמו"ר: "ניתן לי במתנה מכת"ה, הק' אביגדור ט"ב" [טייטלבוים], ורישומי בעלות של הבחור יוסף סג"ל ניטבארגער.

האדמו"ר מצאנז-גריבוב – הגה"ק רבי מרדכי זאב הלברשטאם הי"ד (תרמ"ב-נספה בשואה תש"ב; אוצר הרבנים 14157; אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' רלד), בן האדמו"ר רבי אריה לייבוש הלברשטאם מצאנז, ונכד בעל ה"דברי חיים" מצאנז. חתן רבי חיים מאיר אפשטיין מניישטט. כיהן כרב בגריבוב, ונבחר בחיי אביו לכהן כרב בצאנז. עם הגעת הנאצים לצאנז ברח לטארנוב, שם יצא ליער עטור בטלית ובתפילין, ונספה עם שאר בני קהילתו.

מקבל הספר הוא בן-אחותו של רבי מרדכי זאב הלברשטאם – הגאון הקדוש רבי אביגדור טייטלבוים הי"ד (נספה בשואה, הי"ד), אב"ד פיבניטשנא ודומ"ץ בצאנז אצל דודו אחי-אמו. בנו של רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ [בנו של רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפוש. מצאצאי ה"ייטב לב" מסיגט וה"דברי חיים" מצאנז].

[1], א, [2], ה-פח דף (מיספור דפים משובש); [1], פח דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. הדבקת נייר בשולי השער הראשון. כריכה ישנה, מנותקת.

ספר הכנה דרבה, צוואת הגאון רבי משה בן עמרם גרינוואלד אב"ד חוסט (בעל "ערוגת הבושם"). סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ה בקירוב 1935 בקירוב]. מהדורה שלישית.

העותק של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. בראש דף השער חתימתו המלאה (בעפרון), מתקופת כהונתו בקלויזנבורג, טרם השואה: "ה' יקותיאל יהודה"ש [יהודה הלברשטאם] אבדקהי"ס [אב"ד דקהילת ספרדים]" (נדירים הם הספרים של האדמו"ר ששרדו מספרייתו בקלויזנבורג לפני השואה. רק מעטים מהם חזרו לספרייתו של האדמו"ר בעת שהתגורר ב"קרית צאנז").

האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם (תרס"ד-תשנ"ד), מגדולי האדמו"רים, איש קדוש, גאון וצדיק מפורסם, מרביץ תורה ורב-פעלים. ממקימי עולם התורה ועולם החסידות בחמישים השנים שלאחר השואה. בן רבי צבי הלברשטאם אב"ד רודניק (בן רבי ברוך מגורליץ בן ה"דברי חיים" מצאנז). בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. נסמך להוראה בידי הגאונים רבי מאיר אריק ורבי שמואל ענגיל, וכיהן ברבנות הקהילה החסידית בעיר קלויזנבורג [שנקראה "קהילת ספרדים"]. לאחר השואה, בה נספו אשתו וכל צאצאיו, נשא בזיווג שני את בתו של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא.
מצעירותו נודע כאיש קדוש מופלג ביראת שמים, גאון מופלג, בקי בכל הש"ס ודברי הפוסקים. בימי השואה שמר בכל מאודו את צלם האלוקים שלו, ובעודו עובד במחנות הצוררים, המשיך את עבודתו בקודש במסירות נפש על-אנושית עם כל דקדוקי ההלכה. לאחר השואה התנער מעפר והלהיב מחדש את שלהבת היהדות במחנות העקורים בגרמניה. הקים במחנות את מוסדות הרבנות, בתי כנסיות, מטבחים כשרים וחינוך תורני, והיה נוסע ממחנה למחנה לחזק את ענייני הדת ולעודד את הלבבות השבורים של "שארית הפליטה" ניצולי השואה. לאחר מכן נסע לארה"ב, ובשנת תש"כ עלה לארץ ישראל והתיישב בנתניה.

הקים את הקהילות הגדולות של חסידות צאנז בארה"ב, ירושלים ונתניה, ובהן ישיבות ומוסדות תורה וחסד. בקרית-צאנז בנתניה הוקם על ידו בית החולים "לניאדו", המתנהל עד היום על-פי הוראותיו. בשנותיו האחרונות הקים את "מפעל הש"ס" העולמי, לעריכת מבחנים חודשיים ללימוד הש"ס על-ידי אלפי לומדי-תורה בכל העולם.

[9], ג-מא עמ'. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי ומעט קרעים. כריכה חדשה.

תיארוך המהדורה עפ"י י' יוסף כהן (הדפוס העברי בטרנסילבניה, קרית-ספר, לה, תש"ך, עמ’ 105), הרושם מהדורה זו בין "חסרי שנת הדפוס", עם תאריך משוער: "תרצ"ה לערך".
על דף השער הודבק נייר מודפס, מאת רבי צבי גליק משעסבורג, חתן רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד מחוסט, הכותב שהדפיס את המהדורה הזו ברשות בן המחבר "הרהגה"צ מפאפע שליט"א". מעבר לדף השער דף מודבק נוסף על הזכויות השמורות של הדפסת הספר ה"שייך רק ליורשי המחבר...".

ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), לרבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח [1698]. דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מאוייר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).

ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים" על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".

מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. באגרות אדמו"ר הריי"צ שניאורסון מליובאוויטש (אגרת ב'תתנג) נכתב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד מאורן של כל ישראל מורנו הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". במקום אחר סיפר האדמו"ר הריי"צ מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק על מה שקרה בעת הדפסות המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." – "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, א', עמ' 50).
חתימות עתיקות בראש דף השער ובדף שאחריו.

העותק שלפנינו היה שייך לרבי דוד שפרבר – הגאון מבראשוב (ראו אודותיו להלן). בדף המגן שלפני השער – חתימת ידו. בדפי הספר הגהות רבות (למעלה מ-150 הגהות) בכתב-ידו, חלקן ארוכות. כמה מהן קצוצות במקצת.

[4], תכב; מד; [12] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ופגמים בדף השער ובמספר דפים. הפינה השמאלית התחתונה של דף השער המאוייר חסרה, עם פגיעה באיור השער, מושלמת בצילום. כתמים, כתמי רטיבות כהים. סימני עש במספר דפים. הספר מפורק לשני חלקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.

הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד הגאון רבי מאיר אריק, ותלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה האגער מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" וספרים נוספים. התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ ישראל. נכדו הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר.