ששה ספרים מאת ואודות אדמו"רי בעלז – חידושי תורה, שיחות וסיפורים:

• ספר דובר שלום, ליקוטי חידושי תורה, שיחות וסיפורים, שנאמרו על ידי האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז, עם ספר אהל יהושע, דברי תורה מאת בנו האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, בעריכת רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון. פרמישלה, דפוס אמקרויט & פריינד, תר"ע [1910]. מהדורה ראשונה.

• ספר דובר שלום, ליקוטי חידושי תורה, שיחות וסיפורים, שנאמרו על ידי האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז, עם ספר אהל יהושע, דברי תורה מאת בנו האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, בעריכת רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון. פרמישלה, דפוס שמחה פריינד, [תר"צ 1930, בקירוב].

• ספר דובר שלום. פרמישלה, דפוס אמקרויט אט פריינד, [תרע"א 1911?]. יידיש.

• ספר פאר וכבוד, "סיפורים נפלאים" על האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה" ונכדו האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "ייטב לב", ועל האדמו"ר רבי שלום רוקח בעל "שר שלום" ובנו רבי יהושע מבעלזא, מאת רבי דוב בער עהרמאן (ארמאן). מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס עט חיים גארטענבערג, תרע"א [1911]. מהדורה ראשונה.
בעמוד מעבר לדף השער, חתימה של המחבר – לאות אישור על קניית הספר מידו. המחבר, רבי דוב בער עהרמאן מקליינווארדיין (בערך תר"כ-תש"ד), נכד רבי נתן אליהו עהרמאן אב"ד אירשא, מגזע ה"חכם צבי". תלמיד דודו המהר"ם שיק ותלמיד רבי אברהם יהודה ליב שווארץ בעל "קול אריה". הסתופף בחצרות אדמו"רי בעלז, סיגט ומונקאטש, חיבר כמה ספרי צדיקים, בהם ספר "דברים ערבים", "זכרנו לחיים", ו"פאר וכבוד".

• ספר לחם שלמה, עשרה מאמרים וסיפורים על תלמידי הבעש"ט ועל האדמו"ר רבי שלום מבעלז, מאת רבי שלמה זלמן רפפורט. קוזניץ, דפוס B. Tursh (וורשא), [תרע"ב 1912].

• הדרך, "דרך צדיקים – והיא דרשת פרידה של כ"ק... מוהר"ר מרדכי רוקח שליט"א הרב דקהל קדושים בילגורייא... שדרש פה בחגיגת סיום מסכת של תפארת בחורים... וגם דרך קדושים – דברי קודש מהגה"ק צדיק הדור... מרן אהרן רוקח שליט"א רבינו הקדוש מבעלזא... שנאמרו פה עיר הבירה בודאפעסט טרם עלותם לארץ ישראל..."; בעריכת רבי מנחם אהרן לעבאוויטש. ירושלים, דפוס הקטוגרף, תשכ"ו [1966]. מהדורה בדפוס סטנסיל, על פי המהדורה שנדפסה בבודפשט בשנת תש"ד, עם הוספה של דרשת האדמו"ר מבעלז משנת תרצ"ו (ביידיש).

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

אדמו"רי בעלז הקפידו שלא להדפיס את דברי תורתם. לדוגמה, הליקוטים הראשונים מדברי תורתו של האדמו"ר הראשון מבעלז ה"שר שלום", נדפסו רק בספר "תורת מנחם – זכרון צדיקים" שנדפס בשנת תרל"ז (יותר מ-20 שנה לאחר פטירתו בשנת תרט"ו), ובספר "דובר שלום" שנדפס בשנת תר"ע (כ-55 שנה לאחר פטירתו).

ששה ספרים מספרי חסידות ויז'ניץ, מהדורות ראשונות:

• ספר אמרי ברוך, ליקוטים מדברי האדמו"ר רבי ברוך האגר מוויז'ניץ על התורה ומאמרי חז"ל. קולומיה, דפוס זאב ברוינער, [תרע"ב 1912]. חותמות "משה ליב פרענקיל". מהדורה ראשונה.

• ספר תמכין דאורייתא, "בו יבואר גודל מעלות לימוד תורה ולומדיה", מאת רבי מרדכי חיים הלוי הערצבערג "שהייתי ר"מ מהישיבה בברעזאן וכעת ר"מ הישיבה בוויזניצא, בית ישראל". וויז'ניץ, דפוס שמעלקא נאגלער עט ישראל מאהלער, תרע"ב [1912]. מהדורה ראשונה. חתימת המחבר בדף השער: "מרדכי הערצבערג".

• ספר אבן שתיה, לתולדות אדמו"רי קוסוב ווויז'ניץ. מונקאטש, דפוס "Grafia", תר"צ 1930. מהדורה ראשונה.

• ספר זכרון ישראל, מספד וקינה על האדמו"ר ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ, מאת רבי מרדכי אריה הלוי הורוויץ אב"ד באניללא (בוקובינה). קלויזנבורג, דפוס Ipuron, תרצ"ז [1937]. עם שער מעטפת מודפס. מעבר לשער השני חותמתו וחתימתו של המחבר רבי מרדכי אריה הלוי הורוויץ.

• קונטרס אור ישראל, "מאמרים יקרים" מאת האדמו"ר רבי ישראל האגר מוויז'ניץ, בעריכת רבי מרדכי אריה הלוי הורוויץ. אראדעא, דפוס אברהם יצחק פריעדמאנן, [תרצ"ח 1938]. מהדורה ראשונה.

• ספר אהבת ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי ישראל האגר מוויז'ניץ. גרוסוורדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג 1943]. מהדורה ראשונה.

• ספר דמשק אליעזר, דרושים על התורה בדרך החסידות, עם "חידושים ופלפולים", מאת האדמו"ר רבי אליעזר האגר מוויז'ניץ. ירושלם, [דפוס בית יתומים דיסקין, תש"ט 1949]. מהדורה ראשונה.

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר שיח ספונים על המגילות, מאת רבי אליעזר כהנא מקרלין-פינסק – חלק ראשון על מגילת שיר השירים, חלק שלישי על מגילת אסתר, וחלק רביעי על מגילת רות. לבוב (למברג), דפוס Josef Schneider, [תרי"א] 1850. מהדורה שניה. שלשת החלקים בשלשה כרכים.

העותקים של האחים הקדושים בני האדמו"ר הראשון מסאדיגורא – הרה"ק רבי יצחק מבויאן והרה"ק רבי ישראל מסדיגורא. בשערי שלשת הכרכים מופיעות חותמות בעלות של שניהם (עם איור אריה במרכז החותמות): "ישראל פרידמאן I. Frid Man" ורבי "יצחק פרידמאן I. Frid Man". חותמות אלו דומות לחותמת של אחיהם רבי "שלמה פרידמאן", וחותמות גיסם רבי "נחום דובער פרידמאן".

האחים האדמורי"ם – הרה"ק רבי יצחק פרידמן ה"פחד יצחק" מבויאן (תר"י-תרע"ז) והרה"ק רבי ישראל מסדיגורא (תרי"ב-תרס"ז), בניו הקדושים של האדמו"ר רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא. לאחר פטירת אביהם בשנת תרמ"ג, כיהנו שניהם יחד באדמורו"ת בעיר סדיגורא. לאחר שלש שנים עבר רבי יצחק לעיר באיאן והקים בה את בית מדרשו.

שלשה כרכים: [4], ה-כח דף; [1], ב-כב, כה-כח, [12] דף (מספור דפים משובש); [8] (מספור דפים משובש), ט-יא, [9] דף (מספור דפים משובש). 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש עם פגיעה בטקסט. הדבקת נייר בשער חלק שלישי. חותמות. כריכות עור חדשות, אחידות.

ספר שערי דורא, פסקי הלכות בענייני איסור והיתר, מאת רבינו יצחק הלוי מדורא. "נדפס פה ק"ק זאסלב בעיר מיידן", דפוס אליעזר בן יעקב רובלינקער ודוד בן משה מזאסלב, [תקס"ז 1807]. הסכמת הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב והסכמות מרבנים נוספים.
בדף עא שתי חותמות (שונות) של הרב הקדוש רבי "נתן דוד בהרב זצל מפרשוסחא" – האדמו"ר רבי נתן דוד (הראשון) משידלובצא, בנו של הרה"ק רבי ירחמיאל מפשיסחא ובן-בנו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא.
חתימות בשער (חלקן מחוקות): "שייך לר' מיכל... אשר..."; "אברהם יצחק", ועוד. חותמת רבי אברהם ווערנער מהעיר צפת. בדף השער ובדפים נוספים רישומי בעלות של "הקלויז מסא"ג" / "הקלויז מסאדגארי". בדף האחרון רישום בעלות עתיק של "הרב הנגיד מו"ה יחיאל מיכל במו"ה צבי הירש משאריגראד".

הרה"ק רבי נתן דוד (הראשון) רבינוביץ (תשרי תקע"ד-חשון תרל"ו), מגדולי האדמו"רים בפולין. בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי ירחמיאל מפשיסחא (תקמ"ד-תקצ"ד; בנו של הרה"ק רבי יעקב יצחק "היהודי הקדוש" מפשיסחא). תלמיד אביו הקדוש ותלמידו המובהק של רבי יששכר בער מראדושיץ. בשנת תקצ"ד נתמנה כממלא מקום אביו באדמו"רות בעיר פשיסחא, ובשנת תר"י עבר לעיר שידלובצא, בה זכה לפרסום רב כ"בעל מופת" ואלפי חסידים נהרו להסתופף בצילו, בהם חסידיו ובני המשפחה של רבו הגדול רבי בער מראדושיץ. רבי נתן דוד היה נערץ אצל גדולי החסידות, בהם בעל ה"דברי חיים" מצאנז שערך לכבוד בואו סעודה בשרית ב"תשעת הימים" והאדמו"ר בעל חידושי הרי"מ שכינה אותו בתואר "כתר שם טוב". כל בניו נהגו באדמו"רות, בהם בנו רבי יעקב יצחק בעל ה"דברי בינה" האדמו"ר הראשון מביאלה, והאדמו"ר רבי שרגא יאיר רבינוביץ מביאלוברזיג (חמיו הראשון של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש). ליקוטים מתורתו נדפסו לאחרונה בספר "תורת רבי נתן דוד" (ירושלים, תשנ"ח).

ב, [2], עב, עב-פב, [1] דף. ספירת-דפים משובשת. 31 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי פטריה. בלאי רב וקרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (שיקומים ומילוי נייר בשולי דף השער). סימני עש וחיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

מיידאן היא פרבר של זסלב (איזיאסלב Zasław – עיר במערב אוקראינה, על גדת הנהר הורין).

ספר פנים יפות, חידושי הלכה ואגדה על פרשיות התורה, מאת הגה"ק רבי פנחס הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה". [לבוב, תרי"א 1851]. מהדורה שניה, ומהדורה ראשונה של החיבור לבדו בלא חומש. שני החלקים בשני כרכים.
העותק של האדמו"ר הקדוש רבי משה הגר מראדוביץ, צפת וחיפה, עם חותמותיו מתקופות שונות: "משה בהרב הצדיק מק"ק סעריט"; "משה האגיר מסעריטה" (עם איור אריה במרכז החותמת); "M. Hager – Radautz"; "משה הקטן מעיר הקודש חיפה תובב"א" (עם איור מגן-דוד במרכז החותמת).
בדף המגן של הכרך השני, רישום קבלי בכתב-יד – כל צירופי השמות האפשריים של אותיות השם "ישראל", עם כותרת מעניינת: "ב"ה, והוי מקבל את כל ישראל בספר פנים יפות".

האדמו"ר רבי משה הגר מראדוביץ (ת"ר-תרס"ב, אנצי' לחסידות, ג, עמ' רסד-רסה), בעל "ויקח משה", בנו של האדמו"ר מראדוביץ רבי יוסף אלטר הגר (תק"פ-תרל"ט, שהיה בנו השני של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתן בנו של האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן). לפני שהקים את חצרו בראדוביץ כיהן אביו מספר שנים כאדמו"ר בעיר סערעט (סעריט). בשנת תרל"ג עלה אביו האדמו"ר לעיה"ק צפת ומינהו על מקומו בעיר ראדוביץ, אך הוא מסר את כס האדמורו"ת לבנו רבי ישראל ועלה אל אביו בעיה"ק צפת (בהמשך עבר אביו הקדוש לחיפה וקברו נמצא בבית הקברות העתיק בחיפה). בשנת תרנ"ז השתקע רבי משה בחיפה והיה מאבות הישוב האשכנזי בעיר. בשנת תרנ"ט שב לצפת. ראה אודותיו בהקדמת המהדורה החדשה של ספרו "ויקח משה" בהוצאת ישיבת ויזניץ – בני ברק, תש"ס).

שני כרכים: [1], ק דף; [1], ב-קסד, [1] דף. בסוף כרך ב' חסרים 2 דפים (קסה-קסו). 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. בכרך הראשון קרע חסר בחיתוך ראש דף ק, עם פגיעה בטקסט. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים. כריכות חדשות, עם שדרות עור.