מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי; עם תוספת מספר שורות בכתב-יד ובחתימת הגאון רבי חזקיהו יוסף יצחק מישקובסקי. ווילנא, ד' אדר א' תרע"ג [1913].

נשלח לברלין, אל שליחי ה"ועד הכללי" הרב צבי הירש סלנט והרב ריבלין. רבי חיים עוזר כותב להם: "הנני להודיע, הממונה הרב רחיי"א מישקאווסקי הי"ו נוסע בקרוב לעה"ק על משמרתו". בהמשך המכתב כותב רבי חיים עוזר ברמיזה ובקצרה על כמה עניינים שטיפל בהם, כפי הנראה גם הם לטובת קופת ארץ ישראל: "עם ש"ב הגבירה הכבודה דברתי והחרישה, ועוד אדבר עם אחיה. ע"ד הקדימה נראה אי"ה ברשימה הבאה. וד' ירחיב את גבולו ויביאהו אל המנוחה. כנפשו היקרה, חיים עוזר גראדזענסקי".

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. במכתב שלפנינו שנכתב עוד בהיות רח"ע צעיר לימים (מתחת לגיל 50), ניכר כיצד בכוח סמכותו ורוב-אחריותו השפיע רבי חיים עוזר אף על עניינים ציבוריים בארץ ישראל.

הגאון רבי חזקיהו יוסף יצחק מישקובסקי (תרמ"ד-תשרי תש"ז), אב"ד קריניק. גאון מופלג בתורה ואיש רב-פעלים. בנו של הגאון הקדוש רבי חיים אריה אב"ד סטאוויסק וחתנו של הגאון הצדיק רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזר. בשנת תרס"ד עלה לירושלים ושהה בצל חותנו הגדול, ולאחר פטירתו חותנו קיבל את תפקידיו כממונה "כולל ווילנא" ומראשי "ועד הכללי". בשנת תרע"ג (לאחר פטירת רבי שמואל סלנט ורבי חיים ברלין) נסע רבי חזקיהו לחו"ל בקשר למינוי רב לעדת האשכנזים בירושלים (בתקופה זו נכתב המכתב שלפנינו). בסופו של דבר נשאר רבי חזקיהו בחו"ל (על אף שרח"ע כותב עליו במכתב שלפנינו שהוא "נוסע בקרוב לעה"ק על משמרתו") ולאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של קריניק. ברוב פקחותו היה רבי חזקיהו יוסף איש-אמונו ויד-ימינו של רבי חיים עוזר בפעילותו הציבורית במשך שנים רבות, בהקמת "ועד הישיבות" ובכל ענייני הציבור שניהלם בחכמה ובתבונה. בתקופת השואה הגיע לארץ ישראל, הקים בה מחדש את "ועד הישיבות", ועסק בפעילות הצלה מן הגיטאות ומשלוח חבילות לגולים בסיביר. לאחר המלחמה יצא במסעי שליחות לחו"ל בפעילותו להצלת "שארית הפליטה" ולתקומת התורה ברחבי תבל.

גלויית דואר, 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות דואר (בול אחד נתלש).

שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, סיון תרצ"ו [1936]; אדר תרצ"ז [1937].

נכתבו אל הרב מאיר ברלין (בר אילן), בנו של הנצי"ב (שהיה רבו של רבי איסר זלמן בישיבת וולוזי'ן). המכתב הראשון עוסק בהכנסות למוסד "התאחדות הרבנים" ע"י השד"רים שנשלחו לאפריקה [דרום אפריקה], הרב ידידיה גורונייסקי והרב יואל יאחנין. המכתב השני עוסק בעניני הגהת והדפסת הספר "משפט כהן" [שנדפס באותה שנה ע"י "האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ז"ל"].

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. תלמידם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד.

[2] דף. נייר מכתבים רשמי. גודל 28 / 14 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. במכתב השני קרעים בנקבי התיוק עם פגיעה בטקסט.

תעודה לתלמיד "חיים בהרב ר' שמואל גרינימן". ישיבת תפארת ציון, בני ברק, אלול תרצ"ו [1936].

תעודת ציונים בבחינה הכללית, בה ניתן לתלמיד ציון "מצוין" בהבנה וציון "טוב מאד" בידיעה, בהתמדה ובהנהגה. בחתימת רבני "הועד הבוחן" וחברי הנהלת הישיבה: רבי "יעקב ישראל קניבסקי" [הסטייפלר, שהיה גם דודו של הגר"ח גרינימן], רבי "אברהם יצחק גרשונוביץ רב דזבינקא וכעת ר"מ דפה" ורבי "יעקב שניידמן".

הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קנייבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין. נודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן ה"חזון איש". לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן ה"חזון איש" ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.

הגאון רבי אברהם יצחק גרשונוביץ (תרמ"ח-תשי"ד), רבה של זאבינקה שבמחוז בריסק (פולין-ליטא). בסתיו תרצ"ו (1935) עלה לארץ ישראל ונתמנה לראש ישיבת "תפארת ציון" שבבני ברק. בנו הוא הגה"צ רבי ראובן יוסף גרשנוביץ מראשי ישיבת "הנגב", וחתנו הנודע הוא הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ מראשי ישיבת "תפארת ציון" וישיבת פוניבז'.

הילד מקבל התעודה, רבי חיים שאול גרינימן (תרפ"ו-תשע"ה), שנודע לימים כאחד מגדולי הדור – בעל ה"חידושים וביאורים". בן-אחותו של ה"חזון איש". בזמן כתיבת תעודה זו, הוא היה ילד בן עשר וחצי, וכבר אז נודע בכשרונותיו הגאוניים ובהבנתו המעמיקה.

[1] דף. 25 ס"מ. דף מודפס, מילוי בכתב יד, עם חותמת הישיבה. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים, פגמים קלים בקווי הקיפול.

מכתב מאת הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן, מראשי תנועת ישיבות נובהרדוק. פריז, תשל"ב [1972].

נדפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "הישיבה הקדושה 'אור יוסף' בצרפת", וחתום בחתימת ראש הישיבה רבי "גרשון ליבמן".
המכתב נשלח אל "כ"ק האדמו"ר הקוה"ט [קדוש וטהור], יחיד בדורו... רשכבה"ג האדמו"ר ר' יואל טייטלבוים שליט"א".
רבי גרשון מדווח לאדמו"ר על הקמת מוסדות בצרפת להצלה מהמיסיון של ילדי משפחות מצוקה מארץ ישראל: "...שב"ה הצלחנו בזמן האחרון לארגן מפעל הצלת ילדים מארץ ישראל, וחפץ ה' בידינו הצליח להוציא עד עכשיו כחמישים ילדים מעיר חיפה, ממש הצלה מאבדון רח"ל וב"ה הצליחו כאן להפליא בין ברוח ובין בלימוד ונעשו לבריה חדשה". רבי גרשון מספר על התסיסה שהדבר עורר במדינת ישראל: "אך גם השטן לא טמן ידו בצלחת ועורר תסיסה גדולה ורעש בארץ ישראל אצל הרשעים שעשו כל הכוחות לעכב את זה, ועד כנסת המינים שלהם הגיע הדבר, וב"ה זכינו לניסים שלא יכלו לעכב...". רבי גרשון מבקש מהאדמו"ר מסאטמר תמיכה במפעליו אלו ומסיים בדברי ברכה להאדמו"ר: "בריות גופא ונהורא מעליא ואריכות ימים ושנים מתוך נחת וכל טוב עד ביאת ינון אמן".

הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן (תרס"ה-תשנ"ז), מייסדן ומנהיגן של רשת ישיבות נובהרדוק "אור יוסף" בצרפת, ומגדולי תנועת המוסר של נובהרדוק לדורותיה. נולד באוסטרופולי, למד בישיבות נובהרדוק בהומל ובביאליסטוק, והושפע רבות מרבותיו תלמידי הסבא מנובהרדוק. בשנות השואה היה ממנהיגי תנועת ישיבות נובהרדוק בווילנא, ואח"כ בגיטאות ובמחנות הנאצים. האש של נובהרדוק לא הפסיקה לבעור אצל ר' גרשון גם בימי הגיטו והמחנות. הוא אירגן ישיבות במחתרת עם סדרי לימוד כמימים ימימה, עם סדרי מוסר והתייעצויות בדרכי עבודת השם. רבי גרשון התחתן בעיר ווילנא בשנת ת"ש, אך זוגתו ובני משפחתה נשלחו להשמדה בשנת תש"א. הוא עצמו הסתתר בגיטו ווילנא ואח"כ הוגלה למחנות ריכוז ועבודה באסטוניה ובלטביה. בסוף ימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, בו הקים לאחר השחרור את ישיבת נובהרדוק. בשנת תש"ח עברה הישיבה לצרפת, והתרחבה לרשת של יותר מ-40 מוסדות תורה וחינוך בצרפת, להם קרא הרב ליבמן בשם "אור יוסף". עד היום הזה מכונה רבי גרשון בצרפת, בכינוי "רבינו", בשל ההערצה הרבה לה זכה בקרב תלמידיו ומכריו.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.

אוסף גדול של מכתבים שנשלחו לארגון "עזרת תורה" בארה"ב ולמנהלו הגאון רבי יוסף אליהו הנקין, מאת ראשי ישיבות, רבנים ואישי ציבור מרחבי העולם: ישראל, ארה"ב וארצות שונות, המאה ה-20.
כולל בין היתר מכתבים מאת הרבנים:

• רבי יוסף אליהו הענקין [מגדולי רבני ארה"ב ומנהל "עזרת תורה"]. • רבי גרשון ליבמן ראש ישיבת אור יוסף בצרפת. • רבי אליהו אליעזר מישקובסקי ראש ישיבת כנסת חזקיהו ואב"ד כפר חסידים. • רבי חיים מיליקובסקי ראש ישיבת שם עולם אמשינוב בירושלים. • רבי יצחק אריאלי בעל ה"עיניים למשפט" מרבני ירושלים. • רבי משה אריה פריינד ראש ישיבת ייטב לב דסאטמר. • רבי מנחם ארנסטר ראש ישיבת ויזניץ. • רבי יצחק יעקב ווכטפוגל ראש ישיבת מאה שערים בירושלים. • רבי צבי פלאי מישיבת חברון בירושלים. • רבי דוב סוקולובסקי מגאוני ירושלים. • רבי דוב אליעזרוב רב שכונת קטמון ירושלים. • רבי שמואל קיפניס רב דביהכנ"ס חסידים בבתי אורינשטיין בירושלים. • רבי שמעון לנגבורט ראש ישיבת וולוז'ין בבני ברק. • רבי זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר בבני ברק. • רבי יחזקאל פרצוביץ מראשי ישיבת "תפארת צבי" בירושלים. • רבי אליהו זלוטניק ורבי יעקב יוסף הרמן מישיבת "היכל התורה" בירושלים. • רבי רפאל בנימין לוין ראש ישיבת בית אריה בירושלים. • רבי בן ציון ליכטמן אב"ד ביירות. • רבי יהושע זליג דיסקין אב"ד פרדס חנה. • רבי דוד יהודה פריינד אב"ד סאסרעגען. • רבי דוד טויב אב"ד תפרח "ע"י באר שבע". • רבי משה מרדכי יעקבזון אב"ד באר יעקב. • רבי אברהם בן ציון בורנשטיין אב"ד בנימינה. • רבי יעקב ניסן רוזנטל מרבני חיפה. • רבי ברוך שמעון שניאורסון ראש ישיבת טשעבין. • רבי יששכר מאיר ראש ישיבת הנגב בנתיבות. • רבי רפאל יצחק וסרמן ראש ישיבת אהל יעקב בבני ברק. • רבי אלחנן פרלמוטר ורבי יעקב גלינסקי ראשי ישיבת חדרה. • רבי אלעזר צדוק טורצין מכולל חזון איש בבני ברק. • רבי אליהו שמואל שמרלר ראש ישיבת צאנז בנתניה. • רבי שלום אייזנברגר רב דקרית צאנז בירושלים. • רבי חיים אלעזרי אב"ד קנטון, אוהיו. • רבי יוסף אליהו רקובסקי מרבני מיאמי. • רבי מרדכי מנחם בורשטיין אב"ד קנזס סיטי, מיזורי. • רבי מעלה גלינסקי מרבני קוני איילנד, ניו יורק. • רבי יוסף פלדמן מרבני בולטימור. • רבי יעקב זקהיים מרבני ברוקלין, ניו יורק. • רבי אהרן ראובן טשארני, מרבני באיון, ניו ג'רסי. • רבי יוסף חיים בלוי אב"ד אשקלון. • רבי ניסים טולדאנו ראש ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב. • רבי יעקב הורביץ ראש ישיבת אופקים. • רבי שמואל אריה לוין ראש ישיבת חפץ חיים בבואנוס איירס. • רבי אליהו שליזנגר רבה של גילה. • רבי ראובן אלבז ראש ישיבת "אור החיים" בירושלים. • רבי יעקב חיים סופר ראש ישיבת "כף החיים" בירושלים. • רבי אברהם יצחק אולמאן ראש כולל תרביצא בירושלים. • רבי אליעזר בערלאנד ראש ישיבת שובו בנים. • רבי דוב אייכנשטיין מראשי ישיבת איתרי; ועוד מכתבים רבים.

למעלה מ-130 מכתבים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.