אוסף בן 41 גלויות שנשלחו אל הרב ד"ר חיים ברודי רבה של פראג – עם 54 חתימות רבנים שהצטרפו ל"היתר מאה רבנים" – רבנים ובתי דין מארצות שונות ברחבי אירופה. ניסן-אלול תרפ"ב [1922].
גלויות-משוב בהדפסה ליטוגרפית, בה נכתב: "ב"ה, גם אני מסכים/אנחנו מסכימים להתיר להבעל שמואל צבי בן דוד לישא אשה על אשתו, בצירוף ק"ר [=ק' רבנים], אחר שישליש גט לאשתו שרה בת מרדכי ישראל כתקון חכמינו ז"ל עמודי ההוראה, ולראי' בעה"ח פק"ק...". בצדה החיצוני של הגלויה נדפס רישום הנמען: שמו וכתובתו של רבי חיים ברודי.

בין החותמים על מכתבי הגלויות, אנו מוצאים את הרבנים: רבי איסר זלמן מלצר ובית דינו. סלוצק; רבי שלמה גרינפעלד ובית דינו. מונקאטש; בד"צ לונדון עם ששה חותמים: הרב הראשי יוסף צבי הערץ, רבי משה אביגדור חייקין, רבי שמואל יצחק הילמאן, ועוד; רבי יוסף צבי קרליבך. המבורג; רבי אהרן נייווירטה (נויבירט). הלברשטאט; רבי פנחס וולף ובית דינו. קלוניא (קלן, גרמניה); רבי מאיר הילדסהיימר. ברלין; רבי יוסף וולגמוט. ברלין; רבי יעקב פוזנא. "ורנקפורט ע"נ מוין" (פרנקפורט דמיין, גרמניה); רבי בנימין מייא. "ורנקפורט על נהר מוין"; רבי יששכר בעהר. פרענצלויא (גרמניה); רבי ישראל ברודא. מיהלאוויץ; רבי אברהם אריה קו"ז מפ"ב [קורצוויל מפרשבורג]. ברטניץ (מורביה); רבי זלמן יאקאבאוויטש. לאקנבך; רבי יוסף ראזענפעלד. טשערנוביץ; רבי אריה ליביש ליכטיג. המבורג; רבי יצחק ראזעל. טילזיט; ד"ר נפתלי אפט. אללינשטיין; רבי גבריאל קעלל לוי. לייטשוי (סלובקיה); רבי שמעון סגל אדלער. אנטוורפן; רבי יעקב פריימאנן. פוזנן; רבי חיים פלעש. קוניץ; רבי שמעון האנאווער ובית דינו. ווירצבורג; רבי אליעזר לייטער. פרעמבוולא; רבי ישראל נאבעל. שניידעמיהל; רבי טוביה לווינשטיין. ציריך (שוויץ); רבי משה יהודה הופמן. ברסלוי; רבי יעקב יוסף לנדא. סעניצא; ועוד.

"היתר מאה רבנים" נעשה במקרים שיש צורך להתיר לבעל את איסור "חרם דרבינו-גרשום" שלא לשאת אשה שניה על פני אשתו הראשונה. היתר זה ניתן רק במקרים הבעל הוכיח את עיגונו (כגון שאשתו נשתטית או שמרדה וברחה ממנו), ויש לו תנאים הלכתיים נוספים (השלשת גט וסכום כתובתה, ועוד). אחד מתנאי ההיתר הוא, שההיתר יקבל הסכמה של מאה רבנים, והרבנים המתירים יהיו מארצות שונות.

רבי חיים ברודי, רבה הראשי של פראג, עמד בקשרי מכתבים עם רבנים מרחבי תבל, ועקב כך פנה לעשרות רבנים מארצות שונות במכתב שו"ת מפורט לסיבת היתר זה, אליו צורפה גלויית משוב להצטרפות להיתר.

הנמען של הגלויות שלפנינו, הרב ד"ר חיים ברודי (תרכ"ח-תש"ב), רבה הראשי של העיר פראג. נולד בשנת תרכ"ח בעיר אונגוואר, בה כיהנו בדיינות אביו רבי שלמה זלמן ברודא (תקצ"ט-תרע"ז) ואבי-אמו רבי שלמה גאנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו). בצעירותו התחנך אצל אביו רבי שלמה זלמן ברודא ואצל סביו הגדול רבי שלמה גאנצפריד בעל "קצור שלחן ערוך", ולאחר מכן למד בישיבת פרשבורג. בשנת תרנ"א החל את לימודיו בבית המדרש לרבנים של רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין. בשנת תרנ"ח נסמך לרבנות ונתמנה לרבנות נאחוד, ובשנת תרנ"ט נישא לאסתר ארנפלד, בתו של רבי נתן אהרנפלד רבה הראשי של פראג. לאחר פטירת חותנו בשנת תרע"ב (1912), עלה לכהן על מקומו כרבה הראשי של פראג. התמחה במחקר כתבי יד של ראשונים ונודע כאחד מחשובי החוקרים של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. מראשי חברת "מקיצי נרדמים" להוצאת ספרים מכתבי יד. בשנת תרצ"ד עלה לירושלים וניהל את "המכון לחקר השירה העברית" שהוקם ע"י איש העסקים והמו"ל זלמן שוקן.

41 גלויות. 9X14 ס"מ. מצב משתנה. בחלקן בולים וחותמות דואר. בחלק מהגלויות קרעים חסרים (עקב תלישת הבולים), עם פגיעות בטקסט.

אוסף מכתבים מגוון – למעלה משלושים מכתבים מעניינים, מרבנים שונים שכיהנו בקהילות הונגריה, רומניה ומדינות האיזור. [שנות התר"נ-הת"ש – המחצית הראשונה של המאה ה-20 בקירוב].
באוסף:

• מכתב רבי משה הרש פוקס אב"ד גרוסווארדיין – המלצה לרבי מרדכי לוריא מצפת, מתושבי גרוסוורדיין לפני עלייתו לארץ ישראל. גרוסוורדיין, תרנ"ט [1899].
• מכתב רבי קאפל קרויס אב"ד אטש – אל חתנו רבי משה ווייס אב"ד קוסטולן, בענינים משפחתיים ובדברי תורה. אטש (אץ'), תרנ"ה [1895].
• מכתב רבי יואל וואלף גלאטטשטיין אב"ד העלמץ וגלילות באדראג – אודות חברת "תומכי תורה" בעירו. העלמעץ, תרצ"ג [1933].
• מכתב רבי שלמה יהודה ווינברגר אב"ד ניר באגאד – אודות מינוי רבי אברהם פראנקיל לנשיא "כולל שומרי החומות" במדינת הונגריה. באגאט, תרפ"ט [1929].
• מכתב רבי מאיר ליב פרייא אב"ד שוראן – אודות מינוי שד"ר לישיבת שוראן. שוראן, תרח"ץ [1938].
• מכתב רבי קאפל רייך ראב"ד בודפסט – אודות דין תורה בין חתנו לבין הדיין רבי יעקב שלום סופר מבודפסט.
• מכתב רבי חיים יהודה עהרנרייך אב"ד דעווא – אודות הדפסת חיבורו על האבודרהם. דעווא, [תרפ"ז בקירוב 1927].
• מכתב רבי משה אריה ראטה אב"ד פאפא – אל רבי אברהם יוחנן בלומנטל מירושלים. [פאפא], תרס"ד [1904].
• ששה מכתבים מאת רבי יחזקאל בנעט אב"ד ס'-וואראהל (סעיני) – אל בן-דודו רבי חיים ברודי [אב"ד פראג; שניהם היו בני-בנותיו של רבי שלמה גנצפריד בעל קיצור שולחן ערוך]. ס'-וואראהל, תרנ"ה-תרס"ט [1895-1909].
• מכתב בדברי תורה מאת רבי אלימלך פרידלנדר (בנו של רבי יהודה פרידלנדר אב"ד בארגא-פרונד). בארגא-פרונד, תרס"ג [1903].
• מכתב רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דערעטשקע – הזמנה לברית מילה. דרצ'קה, תרס"ט [1909].
• מכתב רבי חיים יוסף גרינבוים (לימים אב"ד בלוזנדורף; בנו של רבי אברהם גרינבוים אב"ד האסאסא) – אל רבי פסח זינגר אב"ד קירכדורף. האסאסא (הוסאסו), תרנ"ו [1896].
• מכתב רבי יהושע פאלק זאב וולפסון אב"ד פאלטישאן. [פלטישאני, תרס"ב? 1902?].
• מכתב רבי אברהם אריה רוזן אב"ד פאלטישאן – אל ד"ר שמואל גרינברג מברלין. פלטישאני, [תרצ"א 1931].
• מכתב רבי חיים מרדכי רולער אב"ד ניאמץ – אל ד"ר שמואל גרינברג מברלין. ניאמץ, תרפ"ה [1925].
• מכתב רבי יצחק שפירא אב"ד גאלאץ – ברכה למינוי רבי משולם ראטה לאב"ד צ'רנוביץ'. גאלאץ, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי משה סופר "בהגאון ראחד"ס זצ"ל", מראשי "כולל גליציה". בוריסלוב, תרצ"ז [1937].
• מכתב רבי משה דייטש (בן הגאון מבוניהאד בעל "פרי השדה"). סובאטיצא (סאבאדקא), תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יצחק מיכאל דושינסקי אב"ד ראקושפלטא. תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יהודה ליב הכהן פישמאן [מיימון; לימים שר הדתות במדינת ישראל]. מארקולשטי (בסרביה), תרנ"ט [1899].
• מכתב רבי משה ברגר אב"ד בוקרשט בעל "בר ליואי" – אל הרב הראשי לתל אביב רבי משה אביגדור עמיאל. בוקרשט, תרצ"ז [1937].
• מכתב רבי גבריאל צבי הכהן שטיינער – אל רבי פישל סופר דומ"צ פעסט. פאקס, [שנות התר"ע-תר"צ בקירוב].
• שני מכתבים מאת רבי בנימין זאב בנדיקט אב"ד שעגאלטערנשול וביהכנ"ס מונטיפיורי בווינה. האחד נשלח אל הרב הראשי לאנגליה ד"ר יוסף הערץ – אודות עלייתו לארץ ישראל, לאחר שגלה מאוסטריה לסלובקיה. פרשבורג, חשוון תרצ"ט [1938]; השני נשלח אל הרב הראשי לא"י הגריא"ה הרצוג, בבקשה להיתר עליה לא"י עבור אביו רבי שמואל יוסף בנדיקט רבה של קהילת "עדת ישורון" בוינה. פרשבורג, כסלו תרצ"ט [1938].
• מכתב רבי יוחנן סופר – ברכת שנה טובה שנשלחה אל רבי משה נתן שיק וחברי הבד"צ בעיר בודפשט. ערלוי (עגער), [אלול תש"ה, ספטמבר 1945, בקירוב]. בחתימתו הוא מזכיר את אביו בברכת החיים [מכיון שעדיין לא נודע לו אז כי אביו נרצח בשואה, הי"ד]: "הק' יוחנן סופר בהג' מהר"מ נ"י", והוא פורש שלום בשם אחיו הגדול רבי אברהם שמואל בנימין סופר [שנפטר בבחרותו בשנת תש"ח].
• מכתב רבי זאב וואלף הלוי סאמעט דומ"צ קליינוורדיין – שאלה הלכתית בדיני מקוואות. [קליינוורדיין, תש"ו בקירוב 1946?].
• מכתב רבי ישראל וועלץ ראב"ד בודפסט (5 עמ' בדברי תורה) – הערות לספרו של הרב הרצוג. ירושלים, תש"י [1950].

32 מכתבים. חלקם על ניירות מכתבים רשמיים וחלקם על גבי גלויות דואר. גודל ומצב משתנים.

מכתב (3 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יעקב יאסעף הרב הכֹּלל". ניו יורק, תר"נ [1890].
נכתב אל הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין, לרגל יובלו השבעים. רבי יעקב יוסף מברכו "בשיבה טובה". בתוך הדברים הוא מספר על פטירת רבי הירש זאק "הנשיא הצדיק" של "אגודת הקהילות" בני יורק: "...איש תם וישר וירא אלוקים בכל לב, קבע עתים לתורה ונשא ונתן באמונה, והי' מפזר ממונו לצדקות שונות וגם מתן בסתר לא מנע... והוא היה האבן פנה לאגודת הקהלות, את הוצאות נסיעתי ושילום חובותי ברוסיא אשר מפני זה נסעתי לכאן, הי' הרוב מכיסו....". בהמשך המכתב הוא עוסק במינוי איש נאמן למשגיח כשרות, שיעמוד על ימינו לתקן את מערכת הכשרות בארה"ב.

הגאון המפורסם רבי יעקב יוסף (תר"א-תרס"ב), מגדולי גאוני ליטא ובסוף ימיו "הרב הכולל" לאגודת הקהילות בניו יורק (הרב הראשון והאחרון שמונה לכהונת רב-ראשי לניו יורק ולמדינות ארה"ב). מגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשל גאונותו הרבה נודע בדורו בשם "ר' יעק'לי חריף".

כיהן ברבנות העיירות: ווילאן, יורבורג וזאגער-חדש. בקיץ תרמ"ג נתמנה למגיד מישרים ומורה הוראה ראשי בעיר ווילנא. התפרסם בדרשותיו כנואם בחסד עליון, ורבים היו נוהרים לשמוע את דבריו, בהם היה שוזר מתורת המוסר של רבו הגרי"ס.

ספר דרשותיו "לבית יעקב" נדפס בחייו בכמה מהדורות. בשנת תרמ"ח נתקבל ל"רב הכולל" של ניו יורק, ע"י "אגודת הקהילות", שפנו לחפש אישיות מורמת מעם, במטרה לחזק ולבסס את שמירת היהדות בארה"ב.

עם הגיעו לארה"ב הקים וביסס את כל עניני הדת של הקהילה היהודית: כשרות ושחיטה, בתי דין ורבנות, חינוך תורני והקמת הישיבה הראשונה בארה"ב. בסופו של דבר נפל למשכב, עקב מאבקים קשים עם בעלי מפעלי הבשר, שלא ראו בעין יפה את פעולותיו בתחום הכשרות.

נפטר בשנת תרס"ב ובמותו עשו לו כבוד גדול. הלוויתו, בה השתתפו עשרות אלפי יהודים, הייתה ההלוויה היהודית הגדולה ביותר שראתה ארה"ב באותה תקופה. קברו בבית החיים יוניאן פילד בניו יורק מהוה עד היום מוקד לתפילה ולישועה, וביום השנה לפטירתו מגיעים לפקוד את קברו אלפי יהודים מכל החוגים של היהדות החרדית בארה"ב. סיפורים רבים נודעו על ישועות שנושעו המתפללים על קברו, בבריאות, פרנסה ומציאת זיווג (האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר היה מעודד אנשים ללכת להתפלל על קברו, ורגיל היה לספר על אנשים שזכו לישועה במקום קדוש זה).

מאמרים וחיבורים רבים נכתבו לתולדותיו. המפורסם שבהם הוא הספר "The Rav Hakolel and his Generation", שתורגם מיידיש לאנגלית.

[1] דף כפול (הכולל [3] עמ' כתובים). 19 ס"מ. מצב טוב.

אוסף של למעלה משלושים מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, קוברין, יליסבטגרד וירושלים. רבים מהם עוסקים בדברי תורה ובשאלות הלכתיות וציבוריות.

בין המכתבים:

• מכתב מאת רבי אברהם הופנברג אב"ד וואשקי ("וואסקיא דמתקר' קאנסטאנטינאָווא"), דברי קינה על פטירת רבו הנצי"ב מוולוז'ין. וואשקי (פלך פוניבז'), [אלול תרנ"ג 1893].

• מכתב (על גבי גלויית דואר רשמית) מאת רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ. [טבת תרס"ה 1904].

• מכתב (3 עמ') שאלה בהלכות טריפות, מאת רבי משה יעקב גרינבארג אב"ד ראדזין. ראדזין, תרו"ם [1886].

• מכתב (3 עמ') שאלה הלכתית בדיני ממונות, מאת רבי בן ציון רב ומו"ץ בעיר ראדזין, [תרמ"א 1881].

• שאלה בדיני טריפות, מאת השו"ב רבי מנחם נחום בר"ש יוזילמאן משקלוב. תרמ"א [1881].

• מכתב שאלה הלכתית מאת רבי גרשון ב"ר ראובן ("גב"ר") אב"ד קובא (אזרביגאן), חשון תרמ"א [1880].

• גלויית דואר ושלשה מכתבים ארוכים בדברי תורה מאת רבי מרדכי פרידמן ממזריטש דליטא [בעל קונטרס "פותח דבר"]. באחד מהם הוא מעורר את רבי חיים ברלין לתקן את מקום הנחת המזוזות בבית אביו הנצי"ב. מזריטש, [תרמ"ט-תר"נ 1888-1889/תרס"ה 1904].

• מכתב (3 עמ') שאלה הלכתית בהלכות טריפות, מאת רבי יהודה ליב הכהן אב"ד יאנאווא. [תרנ"ז 1896].

• שאלה בדיני אישות, מאת רבי יהודה ליברמן, סאמארא, [שנות התר"מ-תר"נ בקירוב].

• מכתב (2 עמ' ללא דף החתימה), בענייני קבלת רבי חיים ברלין לרבנות קוברין. [שנות התר"ן 1893 בקירוב].

• שני מכתבים על גבי גלויות דואר, מאת רבי דוב אריה ריטער אב"ד רוטרדם. רוטרדם, תרנ"ה [1895].

• מכתב בעניין דין תורה, מאת רבי יוסף הכהן פענדליר אב"ד דינאוויץ פלך פודוליה. אייר תרס"א [1901].

• מכתב עדות בעניני עגונה, מאת רבי אריה ליב פרומקין ורבי יצחק סובאלסקי. ניסן תרס"ב [1902].

• מכתב (3 עמ') שאלה הלכתית בדיני אישות, מאת רבי יהודה יודל נאסטאסקין אב"ד סמילא (אוקראינה), [כסלו תרס"ד 1903].

• מכתב מאת רבי יוסף רוטמן (בנו של רבי משה אב"ד הורודישץ, אוקראינה). [סמילא, תרנ"ט 1899].

• מכתב מאת רבי אהרן הלוי גולדמן רבה של המושבה "קרית משה" (מוזסוויל) בארגנטינה, אודות הפולמוס על מסורת העופות הטהורים. ארגנטינה, תרס"ט [1909].

• קונטרס (10 עמ') ומכתב בהלכות קישורי תנאים וחרם, מאת רבי לוי יצחק הכהן נאווידאוויץ אב"ד ראשקי, [שנות התר"נ בקירוב].

• מכתב (2 עמ') בדברי תורה, מאת רבי זאב וואלף ווישניאק. מוסקבה, תרס"ב [1902].

• שני מכתבים בדברי תורה, מאת רבי "אלטער העללער בהגאון הרי"ף שליט"א" ברודא. ווארשא, [תרנ"ה 1895].

• מכתב הערות על שו"ת משיב דבר מהנצי"ב, מאת רבי אברהם ב"ר משה טעמקין. שעדליץ, תרס"ג [1903].

• מכתב בעניין מצות יד ומצות מכונה, מאת רבי ישראל משה גולדברג אב"ד מירהאראד (פלך חרסון), אדר תרס"ג [1903].

• שטר מכירת חמץ בכתב ידו של רבי חיים ברלין, יעליסאוועטגראד, ניסן תרס"ה [1905].

• מכתב מאת רבי מאיר פריימאן (בנושאים שונים: פעילות הרידב"ז למען שמירת שמיטה בארץ ישראל, הקמת ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק, ושאלה בדברי תורה), ניו יורק, תר"ע [1910].

• ועוד מכתבים והעתקות מכתבים.

למעלה מ-30 מכתבים הכוללים למעלה מ-40 דף. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.